שרון תודה רבה על המענה המפורט!

שבוע טוב,

אביחי

 

 

קריאת פסק הדין במלואו מביאה למסקנה, לענ"ד, כי התביעה נדחתה לא מהנימוק העקרוני של אי מתן סעד לתובע שמשקר, אלא מהנימוק של אי הוכחת התביעה במקרה הפרטני, בשל הבאת שלל גרסאות עובדתיות שלפחות חלקן שקריות, באופן שלא איפשר לבחון את שאלת האחריות הנזיקית. משכך, העניין אינו מצדיק בעיני את התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בהליך.

להבנתי קביעתה של השופטת שכנגדה יוצא עו"ד לוטן היא האמירה בפסקה 56 לפסק הדין: "תובע המביא בפני בית המשפט גרסה עובדתית שקרית, אינו ראוי לסעד". נראה לי שעו"ד לוטן מוציא את האמירה מהקשרה, או ליתר דיוק, מביא את תחילת האמירה ולא את המשכה (המפורט) והקשרה המלא.

פסקה 56 מגיעה לאחר שהשופטת סורקת את מלוא הראיות והעדויות שהובאו בפניה ומנמקת באופן נרחב את קביעתה כי עדותם של התובעים לא היתה מהימנה עליה, לנוכח הסתירות הרבות והחמורות בין עדויותיהם ותצהיריהם במועדים שונים ובמקומות שונים – במשטרה, בכתב התביעה ובבית המשפט. בפסקה 54 לפסק הדין קובעת השופטת: "סיכומם של דברים - נוכח הסתירות המהותיות בעדותם של התובע ואחיו והשוני הקוטבי בין הגרסאות שנמסרו על ידם, לא ניתן לבסס ממצאים עובדתיים בדבר הנסיבות שהובילו לפגיעתו של התובע, על עדותם של התובע ואחיו. ריבוי הגרסאות והסתירות היורדות לשורש הדברים, כמו גם התרשמותי מחוסר אמינותם של התובע ואחיו, מובילים לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח על בסיס מאזן ההסתברויות, את הנסיבות בהן נפגע, ועל כן דין תביעתו להידחות." רק לאחר מכן מגיעה פסקה 56 האמורה, בה השופטת ממשיכה ומתייחסת לסוגייה של הבאת גרסה עובדתית שקרית בפני בית המשפט, ותומכת דבריה בחקיקה ובפסיקה. אביא את הפסקה במלואה:

"תובע המביא בפני בית המשפט גרסה עובדתית שקרית, אינו ראוי לסעד ואינו יכול לצפות כי בית המשפט ידלה מתוך שלל הגרסאות שהציג, גרסה המבססת לו עילת תביעה. הדברים מעוגנים בשיקולי מדיניות משפטית שמטרתם הגנה על טוהר ההליך השיפוטי ומניעת זילות של המערכת המשפטית. דרך טיעון המבוססת על גרסאות עובדתיות שונות, אינה מתיישבת עם עקרונות של ניהול הליכי משפט בתום לב ובדרך מקובלת. בהקשר זה ניתן להפנות לכלל הקבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לפיו בעל דין מנוע מלטעון טענות עובדתיות חלופיות אלא אם הצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו. ודוק: בענייננו אין מדובר בסתירות הנמצאות בשולי הגרסה, אלא בגרסאות עובדתיות שונות לחלוטין שנטענו על-ידי התובע ואחיו בהליכים שונים. בנסיבות העניין, ניתן לגזור גזירה שווה מכלל "ההשתק השיפוטי", השולל העלאת גרסאות עובדתיות וטענות סותרות בהליכים משפטיים שונים. כפי שנפסק ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625 (2005), דוקטרינה זו נועדה למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט, ויסודה, כדברי כב' השופט רובינשטיין, הוא "יסוד מוסרי, קרי דרישה להתנהלות כנה, שאינה בנויה אך על צרכים טקטיים" (שם, בעמ' 638). התובע ואחיו מסרו גרסה עובדתית מפורטת בהודעותיהם למשטרה. על בסיס גרסתם של התובע ואחיו, הוגש כתב אישום נגד הנתבעים 1 ו - 2, ורק לאחר שגרסתם נדחתה על-ידי בית המשפט בתיק הפלילי, ראו לחזור ממנה ולהציג גרסה שונה בתכלית במסגרת תביעה זו. אין להקל ראש בהתנהלות זו, המהווה ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, ואין  לזכות תובע הנוקט בדרך זו בסעד. בהקשר זה ראיתי להפנות לדברי חברי, כב' השופט וינוגרד, בת.א. (שלום י-ם) 8159/04 עזבון קדאחה נ' מדינת ישראל (18.8.2008): "דומה כי שיקולים שבמדיניות משפטית עשויים להביא גם למסקנה אחרת, בפרט שעה שבית המשפט שוכנע כי התובע בחר להביא בפניו עדי שקר, וכי האמת הוסתרה מבית המשפט בכוונת מכוון. פרשנות אחרת עלולה להביא למצב בו לבעל דין במשפט האזרחי קיים תמריץ של ממש לשקר. אם לא ייחשפו השקרים - יזכה בדין. אם ייחשפו השקרים, אולם אגב חקירת עדי הצד שכנגד ניתן יהיה לבנות, ולו בדי עמל, גרסה עובדתית שיש עמה כדי להקים עילת תביעה אף אז יימצא הוא זוכה בדינו על אף שקריו.  ספק רב בעיני אם יש להעניק סעד מעין זה לאדם שבחר לכזב לבית המשפט. מתן הסעד לדובר שקר, המביא עדי שקר מטעמו יש בו גם כדי להביא לזילות של המערכת המשפטית, שבמקרה מעין זה תעניק סעד גם למי שבא לפניה בידיים לא נקיות". כן ראו לעניין זה: עניין כהן נ' ישראליפט; ע"א (מחוזי י-ם) 3033/09 אסמעיל נ' סקאפי (10.5.2009); ות.א. (מחוזי י-ם) 5133/03  עזבון המנוח השאם נעים אלחלאיקה נ' מדינת ישראל (2.9.2008)."

לאחר פסקה זו חוזרת השופטת שוב על כך שהשקר של התובע הביא לכך שלא עלה בידיו להוכיח את תביעתו, ובלשונה, בפסקה 57: "מהנימוקים המפורטים ראיתי לקבוע כי נוכח שלל הגרסאות מבית היוצר של התובע ואחיו, לא עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות פגיעתו באופן המאפשר לבחון את השאלה אם מדובר בתאונת דרכים אם לאו, או האם מוטלת על מי מהנתבעים אחריות בנזיקין לפגיעתו" [ההדגשה שלי].

כלומר, להבנתי, השופטת אינה קובעת כעניין שבמדיניות כללית שמי שנמצא משקר לעולם לא יזכה בסעד, כפי שטוען עו"ד לוטן, אלא, שבנסיבות שבהן תובע מביא גרסה עובדתית שקרית, וגרסה זו היא העומדת בבסיס התביעה ולא מדובר בעניין שולי, ושאלת האחריות והחבות צריכה להגזר מהתשתית העובדתית הזו, אין התובע יכול לזכות בסעד. תובע כזה אינו יכול לצפות שבית המשפט יברר את האמת למרות התשתית השקרית ויעניק לו סעד בהתבסס על תשתית עובדתית שונה מהתשתית השקרית אותה העמיד בעצמו, והדבר נתפס כנסיון לנצל לרעה את ההליך השיפוטי. אינני רואה בקביעות אלו משום "מדיניות משפטית שאינה מתקבלת על הדעת", כטענת עו"ד לוטן; ההיפך הוא הנכון – לטעמי זוהי מדיניות ראויה המעוגנת בדין. מכל מקום, כאמור, התביעה נדחתה לא מהנימוק העקרוני אלא מכך שבמקרה הפרטני לא הוכחה התביעה, בשל אי הוכחת התשתית העובדתית הנדרשת להקמת האחריות הנטענת, ומשכך, העניין אינו מצדיק בעיני את התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בהליך.

 

 

 

 

שרון בוקר טוב,

האם תוכלי לסייע לנו, לבקשת אורית, בחידוד המענה לנקודה שמעלה לוטן בפנייתו המחודשת?

 

תודה,

אביחי

 

 

בברכה,

אביחי כהנא, עו"ד | לשכת המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי)

טלפון: 02-6466224   פקס: 02-6462789

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

please consider the environment before printing this email P

 

 

 

 

 

היי אביחי,

אנא ראה תגובתו של אבי לוטן, למענה אשר נשלח אליו לאחר פנייתו ללשכת היועמ"ש.

כמו כן, מצרפת לך את החומר בעניין זה (פנייתו הקודמת, עמדת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה והמענה שנשלח אליו מטעמנו).

 

כיצד תרצה להמשיך לטפל בעניין זה?

 

תודה,

 

נועה קנת, מתמחה

אצל עו"ד אורית קוטב ׀ משנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)

' 02-6466228 ׀ 7 02-6467918

[email protected]