שלום יוסי, (השכן באותה מחלקה בסמיכות לדלתי)

ראה פסיקה מצורפת:

1.  בקובץ הראשון –  הנ' טען בגרסה מאוחרת כי לא ידע שהמתלוננת שיכורה וחשב שהיא ביימה זאת.  בימ"ש קבע כי ידע על כך בזמן אמת ואנסה למרות מודעותו הברורה לכך;

2. בקובץ השני – הסתמכות על ההלכה של פרשת בארי – ראה ציטוט ההלכה בסוף פסה"ד כלהלן:

"... גם איני מקבל את דברי הסניגור בסעיף 43 לסיכומיו כי "המקום בו מחלחל הספק, במקרה דנן, הינו בשאלת התנגדותה של המתלוננת". השאלה איננה התנגדותה של המתלוננת, כיון שהמתלוננת אינה צריכה להתנגד מעבר להבעת עמדה ברורה שלפיה אינה מסכימה ליחסי המין, דהיינו, די בהעדר הסכמה חופשית לבעילה שהנאשם מודע לה, כדי לקבוע קיומה של עבירת אינוס (ראו: ע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' בארי ואח', פ"ד מח(1) 302). "

3.  בקובץ השלישי – שוב במצב של שכירות בו הייתה המתלוננת- נקבע כי הנ' היה מודע לשיכרותה וניצל זאת;

4. בקובץ הרביעי -  ביהמ"ש דחה את טענת הסניגור, כי הנ' לא היה מודע לאי הסכמתה של המתלוננת כיוון שהסכימה לחלק מקיום יחסי המין עמו;

5. בקובץ החמישי – שוב, הסתמכות ביהמ"ש העליון על ההלכה שבפרשת בארי וכן על פסיקה נוספת הקובעת אינדיקציות למודעות הנ' לאי-הסכמת המתלוננת לבעילתה על ידו;

להלן הציטוט מפרשת בארי:

"

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לשאלת ההסכמה. לצורך הוכחת עבירת

אינוס על-פי סעיף 345 )א() 1( לחוק העונשין נדרש יסוד של היעדר הסכמה חופשית.

בהיעדר ביטוי להסכמה תיחשב הבעילה כנעשית ללא הסכמה. התנגדות האישה, ולו

התנגדות מילולית או על דרך התנהגות תיחשב אי הסכמה לבעילה. היעדר הסכמה

מתברר ממכלול הנסיבות והעובדות כפי שקבעה אותן הערכאה הדיונית. וכך נאמר

1993 ( )להלן: עניין ( 347 ,302 ) בע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' בארי, פ"ד מח) 1

בארי(:

11

"אשה האומרת "לא" - מבטאת אי הסכמה, ויש לפרש

את התיקון הנ"ל לחוק כרצון להשתחרר, לגבי העבירה

התדירה והחמורה שבפנינו, מדפוסי מחשבה שנושנו. מי

שמבקש להזריק לאחר זריקה החודרת דרך עורו זקוק

להסכמה, ודי באמירת "לא" כדי שהחדירה האמורה

תהיה בלתי חוקית. אין הצדקה והגיון בכך, שלצרכי

מניעת חדירה לאיבר מינה של אשה תהיה דרושה יותר

מאי-הסכמה מילולית. כל אדם בישראל נהנה מזכות

יסוד לשלמות גופנית ולשמירת כבודו כאדם )בג"צ

,294 ) 355/79 , קטלן נ. שירות בתי הסוהר, פד"י ל"ד) 3

298 , וזכות זו עוגנה עתה ביתר שאת בחוק יסוד: כבוד

האדם וחירותו )ס"ח 1391 , התשנ"ב(.

גבר המתעלס עם אשה בהסכמתה אינו חייב לקרוא

מחשבותיה ולחוש מידיית כאשר חל שינוי בגישתה והיא

פוסקת להסכים למעשה, אולם אם אי-ההסכמה מובעת

בדבריה או נובעת מהתנהגותה, די בה כדי להפוך בעילה

הנעשית בניגוד להבעת אי-ההסכמה - לעבירה ...

מאידך גיסא, יכולה ההסכמה לבוא לידי ביטוי

בהתנהגותה של האשה בנסיבות העניין, ואם התנהגותה

מצביעה על הסכמה, להבדיל מחוסר אונים או היעדר

התנגדות בשל פחד או חשש - ניתן להסיק על קיום

הסכמה חופשית.

כמוזכר, אין הכרח בכך שאי-ההסכמה תובע בצעקות,

היאבקות וכדומה. בוודאי, אין מקום לתמיהה מדוע

פלונית לא צעקה כאשר הנסיבות היו כאלה שהיא ראתה

עצמה בסכנה לו היתה מביעה התנגדות קולנית, או אם

הצעקה היא בנסיבות העניין חסרת תוחלת או תועלת".

מכאן כי עשויים להיות גילויים מגילויים שונים לאי הסכמתה של אישה

,873 ) למעשים המיניים שנעשים בה )ע"פ 5938/00 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה) 3

891 "

ולגבי המקרה הספציפי של פסה"ד בו דן – קבוע ביהמ"ש העליון:

"גם אם אניח לטובתו של המערער, ובהתעלם מקביעות המהימנות של בית

המשפט קמא, כי גרסתו על-פי קו הגנה זה, עד לרגע הסירוב של המתלוננת באירוע

האונס, היא מהימנה, הרי שהדבר לא יביא לזיכויו מעבירת האינוס. כל הנקודות

שהעלה הסנגור אינן נוגעות לליבת האירוע עצמו אלא לאירועים שהתרחשו מסביב. גם

אם אכן עלתה המתלוננת עם המערער לרכב, מסרה לו את הטלפון שלה, התגפפה איתו

על חוף הים, ואף ביום האירוע עברה עימו למושב האחורי והתגפפה עימו, אין בכך

ללמד כי אירוע האונס עצמו לא התקיים. המערער עצמו מודה כי בשלב כלשהו סירבה

המתלוננת להמשיך במגע המיני עימו ודרשה ממנו להפסיק. המערער מעיד אמנם כי

הפסיק מיד כשביקשה, אך הוא גם מעיד כי התנצל בפניה וכי המתלוננת נראתה נסערת

542 לפרוטוקול(. לעומת זאת המתלוננת העידה כי קיום המגע המיני ,495 , )עמ' 493

נעשה למרות התנגדותה המפורשת והנחרצת. כאמור לעיל, מלבד הקביעה בדבר

מהימנותה של המתלוננת קיימות ראיות המחזקות את גרסתה ואת העדר הסכמתה

15

לאקט המיני, ובראשן ההקלטות של שיחות המערער והמתלוננת לאחר האירוע. לפיכך,

גם אם נניח שהמתלוננת הסתירה את אופי הקשר הרומנטי בין השניים, אין בכך כדי

לפגוע במסקנה לפיה קיים המערער יחסים עם המתלוננת ללא הסכמתה. ..."

בהצלחה, שכן,

דרורה

דרורה נחמני-רוט, עו"ד

ממונה בפרקליטות המדינה  * מחלקת עררים   *  פרקליטות המדינה

טל' 073-3311227 * פקס': 073-3311235 * פל' 0506216001

From: Yossi Alon
Sent: Monday, May 11, 2015 11:53 AM
To: Praklitut Plilit - All
Subject: FW: סיוע בפסיקה - ניסיון נוסף

ניסיון נוסף

אודה להפניות לפס"ד העוסקים בשאלת מודעות/אי מודעות נאשם בעבירת אינוס

לאי הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסי מין

[לא במצב של שכרות]

יוסי אלון

________________________________________________

יוסי אלון, עו"ד | פרקליטות המדינה (מחלקת עררים- פלילי)

( 073-3311232 | 6 073-3311235|  @ yossia@justice.gov.il

From: Yossi Alon
Sent: Thursday, May 07, 2015 8:35 AM
To: Praklitut Plilit - All
Subject: סיוע בפסיקה

לצורך בחינת אפשרות להגשת כתב אישום בעבירת אינוס

אודה לקבלת פסיקה בעניין מודעות החשוד לאי הסכמת המתלוננת

(לא במצב של שכרות או סמים)

מוכרת הפסיקה של ת.פ מחוזי חיפה 19586-08-11 , מחוזי ירושלים 9030-02-14, ע"פ 6890/04 מקסים בלאוסוב ו- ע"פ 5938/00 אזולאי

________________________________________________

יוסי אלון, עו"ד | פרקליטות המדינה (מחלקת עררים- פלילי)

( 073-3311232 | 6 073-3311235|  @ yossia@justice.gov.il