שלום לכולם ,
בטיפולנו פרשה בה סוכן עבריין הפליל עברייני סמים וכתוצאה מכך הוגשו מספר כתבי אישום בפרשה.
הסוכן מצוי כעת חקירה נגדית של כ-7 סנגורים (תקופה ארוכה) . במהלך התקופה בה הוא מעיד בבימ"ש ועדיין באמצע חקירה
נגדית נפגש הסוכן עם מפעיליו (שהם עדי תביעה).
המפגשים הינם כמובן על רקע דאגה לצרכיו, לשלומו, לסידורי האבטחה שלו ולכל דבר נוסף לו הוא זקוק.
עלתה טענה של ההגנה כי קיים איסור של עדים להיפגש זה עם זה בעיקר כאשר העד מצוי בחקירה נגדית. לטענתם המדובר באיסור
גורף.
לטעמנו לא קיים איסור על מפגש בין עדים אלא קיים איסור "לשוחח זה עם זה על תוכן העדות" הנובע מסעיף 172 לחסד"פ (וגם
אז כמובן המדובר בעניין של משקל ולא של קבילות).
האם נתקלתם בסיטואציה דומה? האם קיבלתם החלטות שיפוטיות בעניין זה לעניין עדי מדינה / סוכנים או עדים מאובטחים
?
ברור לנו
כי יצירת איסור על עדי תביעה להיפגש זה עם זה באופן כה גורף הוא בעייתי וכמעט בלתי אפשרי- לדוגמא מקרים של בני משפחה שהינם עדי תביעה (אב ובנו, בני זוג, בני דודים, אחים ועוד)? שוטרים המשרתים באותה יחידה/תחנה, עדי המדינה או עדים מוגנים אחרים , סוכנים וכן
דוגמאות נוספות.
נשמח לקבל כל פסיקה רלבנטית למקרה שלנו.
שרה טל
פרקליטות מחוז מרכז