שלום לכולם,

 

בהמשך להנחיה שנשלחה בפברואר, בקשר לסוגיות שונות הקשורות בחקירה והעמדת עורכי דין לדין, מצ"ב תיקון לפקודות מטא"ר הנוגעת לחקירת עורכי דין (פקודה 14.01.13).

הפקודה כנוסחה הקודם (ועד ליום 5.1.15) בטלה.

 

שימו לב להרחבות ההגדרות ושינוי בהן:

 

1.      חקירת עורך דין – יש להבחין בין שלושה סוגים של חקירות:

 

א.      חקירות של עו"ד כעד או כחשוד בעניין שאינו קשור לשירות המקצועי (וראו הגורמים במשטרה שצריכים לאשר את החקירה – סעיף 2);

ב.      חקירת עורך דין כעד בקשר לעניין הקשור במתן שירות מקצועי – ראו הגורמים במשטרה המאשרים חקירה זו ושאר תנאים (סעיף 3);

ג.       חקירת עורך דין כחשוד בעניין הקשור למתן שירות מקצועי -  בכל מקרה בו סבורה המשטרה כי יש לחקור עורך דין בעבירות שעניינן קשור לשירות מקצועי ללקוח, המשטרה צריכה לקבל את אישורו של מומי (סעיף 4).

 

 

2.      הוספה הנחייה מיוחדת בעניין חקירת עורך דין המשמש בשירות הציבורי, כחשוד (סעיף 5);

 

3.      שימו לב לדרכי הפעולה הנדרשות בעת העלאת טענה חיסיון, במהלך חקירת עורך דין (כעד או חשוד);

 

4.      חיפוש אצל עורך דין או עובד של עורך דין– גם ההנחיות בנוגע לחיפוש וקבלת אישור לחיפוש כזה הורחבו – לאו דווקא חיפוש במשרדו אלא בכל מקום בו, על פי הנסיבות, קיימת אפשרות סבירה כי חפץ שחל עליו חיסיון מקצועי יגיע לידיו של עורך החיפוש;

 

 

יש לשים לב לכך שבתיקים שאתם מלווים או שמקבלים להכנה האישורים המתאימים התקבלו.

 

בכל מקרה – אין להגיש כתב אישום נגד עורך דין בעניין הקשור למתן שירות מקצועי ללא אישור של מומי.

 

 

דפנה יבין

 

 

שלום לכולם,

 

נבקש לרענן את מספר הנחיות בנוגע להגשת כתבי אישום נגד עורכי דין ועל הקשר עם לשכת עורכי הדין בכמה היבטים:

 

1.      חקירת עורך דין - לעניין זה אנו מופנים להוראות המופיעות בפקודות מפכ"ל ובהנחית יועמ"ש 4.2202 בעניין חקירות עורכי דין. יש להקפיד בתיק חקירה שאנחנו מלווים, או שמא מקבלים לעיון, שההוראות מולאו. בדר"כ היחידות מנוסות בעניין זה.

 

2.       הגשת כתב אישום נגד עורך דין – כל הגשת כתב אישום שעניינו עבירה שביצע עורך דין תוך מילוי תפקידו, דורשת את אישורו של מומי.

 

תשומת הלב לכך, כי כאשר מוגש כתב אישום נגד עורך דין בעבירות שבוצעו לכאורה תוך מגע ונגד רשויות האכיפה, נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה [וראו הנחיית היועץ 4.1004 ס' 2(ו)]. הנחיה זו מקורה ברגישות הנלווית לכך שרשויות האכיפה, אשר במגעים איתן ביצע עורך הדין את העבירה לכאורה, הן גם אלה שלפתחן מונחת ההחלטה אם להגיש כתב אישום בגין המעשה אם לאו. לפיכך, ונוכח ניגוד העניינים האפשרי במצבים מסוימים, טעונה הגשת כתב אישום במצבים אלה אישור היועץ. בכל מקרה יש להעביר את הבקשה רק לאחר אישור של מומי.

 

3.       דיווח על הגשת כתב אישום – בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין והנחיית פרקליט המדינה 3.12 – עם הגשת כתב אישום נגד עורך דין, יש להודיע על כך ללשכת עורכי הדין במקום ישובו של עורך הדין (הלשכה פועלת לפי כתובת המגורים של עורכי הדין ולא בהתאם למקום הגשת כתב האישום). את ההודעה על הגשת כתב אישום יש להעביר לפרקליט המחוז שליד ועדת האתיקה בכל מחוז, בצירוף העתק מכתב האישום (במחוז תל-אביב מרכז מדובר בעו"ד מייקל יורק-ריד וניתן במייל). אנא כתבו אותי להודעות אלה לצורך מעקב והתייעצו במידת הצורך.

 

4.      דיווח על הרשעת עורך דין – עם סיום הליך בו הורשע עורך דין, ובהתאם להנחיה 10.4 להנחיות פרקליט המדינה– יש להודיע על כך באופן מידי ללשכה (כנ"ל, אבקש לכתב אותי להודעה).

 

5.      העברת חומרי חקירה ללשכת עורכי הדין – ככלל, גם מול הלשכה, אנחנו פועלים בהתאם להנחיה 14.8 להנחיות פרקליט המדינה (העברת חומרי חקירה לצד ג').

 

יחד עם זאת, בתיק בו הועמד לדין עורך דין, ייתכנו שינויים בהפעלת שיקול הדעת להעברת חומרי חקירה מתיק מתנהל:

במקרים המתאימים, ועם הגשת כתב אישום, פרקליט המחוז שליד ועדת האתיקה יכול לפעול להשעיה זמנית של עורך הדין, כמעוגן בסעיף 78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין. הליך זה פורש בפסיקה כדומה במידת מה להליך של מעצר עד תום ההליכים. לאחרונה קבע בית המשפט העליון (בר"ש אילת חכמון המצורף), כי בהליך זה ככלל, עצם הגשת כתב האישום נגד עורך הדין, יש בה כדי לבסס "ראיות לכאורה" לצורך השעיה זמנית. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם נידרש למסור ראיות לקובל, במקרה שבו בהליך ההשעיה הזמנית ישנה מחלוקת ראייתית לגבי נקודת מכרעת. בעניין העברת חומרים במקרה כזה, קיימת הנחייה פנימית ספציפית של המשנה לפרקליט המדינה מר אברבנאל, והנכם מתבקשים לפנות לליהי מלצמן או אלי להתייעצות בנושא.

 

6.       הגשת קובלנה משמעתית נגד עורך דין במקרה של תיק סגור – לעיתים אנו סבורים, כי אין מקום להגיש כתב אישום נגד עורך דין בשל העובדה שמכלול הנסיבות אינו מצדיק זאת (העדר ענין לציבור) או שמא אנו מגיעים למסקנה, כי אין ראיות לעבירה פלילית אך יש מקום לשקול העמדה לדין משמעתי. במקרה כזה, יש להכין מכתב המיידע את הלשכה, כי התיק נגנז וכי בידם לשקול העמדת עורך הדין לדין משמעתי. יש להציע לקובל את צילום החומר במקרים המתאימים.

 

יודגש בעניין זה, כי על אף העובדה, שפרקליט המדינה ואף היועץ המשפטי לממשלה הינם בעלי סמכות לשמש כקובלים, בהתאם לסעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין, הרי שעל פי הנחיות היועמ"ש [הנחייה 100.10], הלשכה עדיפה כקובל ורק במקרים המפורטים בסעיף 4 להנחיה (מקרים נדירים ביותר) תוגש קובלנה על ידי היועמ"ש/פרקליטות המדינה.

 

 

תודה,

 

דפנה יבין