שלום איילת,

 

מתנצלת על העיכוב, שנובע מעומס גדול בעבודתי.

 

כפי שהסברתי בשיחתנו – בעלי העסקים בתל אביב מפציעים בכל פעם מתוך אכסניה אחרת, על מנת לעכב את עבודות הרקל בתל אביב.

 

אלה ההליכים שהוגשו עד כה:

בקשה לבית המשפט המחוזי לצו מניעה לתחילת העבודות ת"א 48848-07-15 אוליב קרליבך ואח נ' נת"ע בקשת התובעים לצו מניעה נדחתה (מצורף נוסח התגובה בקובץ "נתע נוסח מאוחד", הוגש עי קרן יוסט, אני חושבת שזה אינו הנוסח הסופי). בהמשך הם הגישו ערעור ונדחו – תוך חיוב בהוצאות. (ראי: א"ע 8376/17 קרליבך נ' משרד התחבורה, מינואר 2018, מי שטיפלה בהליך היא עו"ד יעל בלונדהיים, מצורפים הסיכומים שהוגשו מטעם המדינה בערעור).

 

תביעה כספית (נזיקית) (ת.א. 9310-09-16 בר בריאות) – למיטב ידיעתי ההליך מצוי עדיין בביהמ"ש המחוזי בתל אביב (מטופל עי עוד יוסי צדוק) (ראי מצורפת בקשה לסילוק על הסף שהגשנו בהליך, בנתיים היא נדחתה, ולמרות עמדת הפרקליטים במחוזי, הוחלט לא להגיש ברע)

 

וכן עתירה לבגץ (ע"א 8376/17 קרליבך) שנמחקה.

 

 

מכל ההליכים הטענות בהליך הזה, לרשלנות המדינה על כך שהתעכבה בעבודות להקמת הקו, הן הרחוקות והדחוקות ביותר, והתביעה הזו הכי פחות מבוססת מכל הקודמות לה בעניין זה. עילת התביעה היא רשלנות – אולם היא לא כוללת שום בסיס עובדתי המבסס רשלנות – תחת העילה "רשלנות" מופיעה התייחסות לנזקי התובעים יחד עם הנימוק שאילו הקמת הרקל היתה מבוצעת לפני 30-40 שנה, לא היו נגרמים הנזקים האמורים (טענה תמוהה, בהנתן שמדובר בעסקים ותיקים אשרקיימים, לטענת התובעים, כבר עשרות שנים, ממילא היו נגרמים להם נזקים גם אם העבודות היו מבוצעות לפני עשרות שנים J ) אגב, בחלק הזה יש דווקא התייחסות ממנה עולה כמה הקמת רכבת קלה חיונית, ויש משהו קצת מוזר בזה שנטען כנגד המדינה על כך שהיא התרשלה בהקמת הרק"ל דווקא בעת שהעבודות מצויות בעיצומן.

 

לענין ביטול ההסכם עם MTS – מדובר בהסכם זיכיון שבוטל כיון ש MTS  לא הצליחה להגיע לסגירה פיננסית לא ברור מה הטענה כנגד המדינה בעניין זה, אני לא בטוחה שנכון להכנס לזה כיון שזה מכיר בקיומה של עילת רשלנות, אם את חושבת שכן, אבקש בסיס עובדתי מהגורמים הרלוונטיים.

 

בנוסף, לא ברור סוג ההליך:  העילה שנטענת היא עוולת רשלנות ואולם ההליך המוגש הוא הליך הצהרתי, כאשר במקביל מתנהל הליך אזרחי עם תביעה כספית (כמצוין למעלה - בר בריאות).

 

ממילא עיקר הטיעון צריך להיות משפטי: חוסר התאמה להליך, והיעדר עילה.

 

כמובן שכדאי להדגיש את הצורך בהקמת רכבת קלה, ואת היותה פרויקט בעל חשיבות לאומית להפחתת העומסים הבלתי נסבלים בגוש דן, אשר למרות אי הנוחות שנגרמת בשלו לתושבים כעת (אשר היא לכשעצמה, אין בה כדי לזכות בפיצוי), עתידה לשפר בצורה ניכרת את אפשרות התנועה ואת ערך הקרקע בעתיד.

 

*לעניין שאלתך על הרשות הממונה: מדובר בגוף שכבר אינו רלוונטי מרגע שהסכם הזיכיון נכשל..

צירפתי את המסמכים לעיל על מנת שתוכלי לקחת משם התייחסות לרקע ולחשיבות הפרויקט.

 

אני זמינה אם תצטרכי גם לשוחח.

 

 

 

 

הראלי בוקר טוב,

 

בהמשך לשיחה הטלפונית שקיימנו ביום חמישי, אבקש לקבל עמדת המשרד לטענות המועלות בכתב התביעה וכן הסבר מהי "הרשות הממונה על פרויקט הרכבת הקלה" הנתבעת בתיק.

 

על מנת שיהא סיפק בידי להכין כתב תשובה ו/או בקשה לסילוק התביעה, אודה על קבלת המבוקש עד ליום 5/12 לכל המאוחר.

 

תודה

 

 

בברכה,

אילת שלו, עו"ד

סגנית בכירה א' לפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי)

טלפון: 073-3736351   פקס: 02-6462526

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

הראלי בוקר טוב,

 

האם תוכלי לחזור אלי?

ניסיונותי להשיגך טלפונית עלו בתוהו.

 

אילת

 

 

הראלי שלום,

 

לצערי, לא עלה בידינו לנהל שיחה עניינית, כיוון שהעיתוי בו התקשרתי כל פעם לא התאים לך.

 

אודה אם תחזרי אלי לכשתתפני.

 

אילת

 

 

 

הראלי שלום,

 

רצ"ב כתב התביעה בתיק שבנושא על נספחיו.

 

אשמח לשוחח עימך וכמו כן לקבל ממך עמדה סדורה

 

את מומנת ליצור עימי קשר בטלפון 050-6216520

 

 

בברכה,

אילת שלו, עו"ד

סגנית בכירה א' לפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי)

טלפון: 073-3736351   פקס: 02-6462526

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה