שלום לכולם,
ראו נא פסק הדין שהתקבל על ידי בית המשפט העליון ביחס לערעור שהוגש מטעם המדינה כנגד פסק דין שהתקבל בבית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ורדה מרוז).
עניינה של העתירה במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לרכישת זכויות חכירה לבניית 59 יחידות דיור בעיר מודיעין.
בתמצית, סיפור המעשה שבבסיס המחלוקת הוא כך: לאחר שחברת מוריס אלון הוכרזה כזוכה, זכייתה בוטלה לבקשתה, נוכח טענותיה לפגמים בהצעתה. משכך, העותרת (חברת אביסרור) ביקשה להיות מוכרזת כזוכה נוכח
היותה מדורגת שנייה. רמ"י הסכימה לכך, אך דרשה שהעותרת תשלם תמורה שהיא 90% מן ההצעה הזוכה (של מוריס אלון) וזאת כנדרש במסמכי המכרז (סעיף 12 למסמכי המכרז). העותרת סירבה לכך, וטענה כי אין להביא את הצעת מוריס אלון בחשבון.
על מנת שהדברים יהיו ברורים להלן בקצרה הנתונים המספריים הרלוונטים:
סכום המינימום במכרז נקבע ל-16,368,170 ₪.
ערך הקרקע על פי השומה שהוכנה למכרז הינו 35,974,000 ₪ (משומה זו נגזר מחיר המינימום).
במכרז זכתה חברת מוריס אלון על סמך הצעתה בסכום של 60,005,180 ₪.
הצעת העותרת עמדה על סכום של 31,826,256 ₪ (ההצעה השנייה בגובהה).
ביום 27.1.2019 ניתן פסק הדין המקבל את העתירה. בית המשפט קיבל את הטענה שהצעת מוריס אלון היא הצעה פסולה לאור הפער בין הצעתה למחיר השומה שנקבע במכרז וקבע שהעותרת תוכרז כזוכה במכרז וזאת על
פי הצעתה ומבלי שיוחל בעניינה סעיף 12.
על כך הוגש ערעור מטעם המדינה לבית המשפט העליון.
ביום 13.1.2020
ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון הדוחה ברוב דעות את ערעור המדינה (השופטים גרוסקופף ועמית כנגד דעתו של השופט מינץ).
בתמצית, השופט מינץ, שנותר בדעת מיעוט, סבר כי יש מקום לקבל את ערעור המדינה, שעה שלעמדתו הוכח שאין משמעות ביטול זכייתה של מוריס אלון כי נפל בהצעתה פגם שמשמעותו פסלות ההצעה מעיקרא,
ולכן החלטת ועדת המכרזים להכפיף את האפשרות להכרזה על זוכה חלופי לפי תנאי סעיף 12 היא החלטה סבירה.
לעומת השופט מינץ, במסגרת פסק דינו כב' השופט גרוסקופף מציין ששאלת המפתח היא מה הייתה העילה לביטול זכייתה של מוריס אלון וקובע שמעילת ביטול הזכייה נגזר גם גורלו של המציע השני.
הוא עומד על כך שככל שעילת הביטול הייתה בגין פגם ברצון הזוכה המקורי שהגיש הצעה מוטעית, במצב דברים זה יש להתעלם מההצעה שאינה משקפת את שווי המקרקעין ובוודאי שלא להציב אותה כאמת מידה לתשלום שראוי לדרוש מהמציע השני. לעומת זאת, אם עילת הביטול הייתה נוכח הפרה מצד
הזוכה המקורי שגילה שהצעתו אינה משתלמת מבחינה כלכלית במצב דברים זה ההצעה המקורית כשרה לשמש אמת מידה לתשלום שיידרש למציע השני.
בפסק דינו עורך השופט גרוסקופף הבחנה בין שני שלבים: שלב ההכרזה על הזכייה ושלב ההחלטה בבקשה לביטול הזכייה. השופט גרוסקופף לא קיבל את גישתו של השופט מינץ אשר בחן את החלטת הוועדה
בשלב ההכרזה בלבד ומתוך כך לשיטתו של השופט מינץ, מאחר שההחלטה להכריז על חברת מוריס אלון כזוכה הינה סבירה הרי שבכל הנוגע לבקשה לביטול הזכייה המסקנה המתחייבת היא, שמדובר בהפרה מטעם הזוכה ולא פגם בהצעה.
השופט גרוסקופף מציין שאין לקשור את שתי ההחלטות זו בזו וקובע "גם אם אניח, כי חברי, כי לא נפל דופי בהחלטת וועדת המכרזים ביום 20.6.17 להכריז על הזוכה המקורי, עדיין אין משמעות
הדבר כי לא היה עליה להסכים בשלב מאוחר יותר לבקשת הזוכה המקורי לביטול הזכייה במכרז מחמת פגם שנפל בהצעתו" ולכן קובע שאף אם ההחלטה הראשונה להכריז על החברה כזוכה הייתה סבירה, אין בכך כדי לשלול מוועדת המכרזים את האפשרות במקרים המתאימים לקבל בשלב מאוחר יותר
את בקשת הזוכה לביטול הזכייה מחמת פגם שנפל בהצעה. במקרה הפרטני קבע שמאחר שהזכייה של מוריס אלון בוטלה בעקבות פגם שנפל בהצעתה הרי שאין תחולה לסעיף 12 לתנאי המכרז.
השופט עמית הצטרף לתוצאה אליה הגיע השופט גרוסקופף, אך מטעמים שונים. לגישתו סעיף 12 למסמכי המכרז נועד למנוע תיאום בין מציעים והתנהלות תכסיסנית, אולם במקרה דנן אין כל חשד כאמור
לתיאום בין המציעים ואין מקום לחייב את חברת אביסרור בעלויות ההצעה "המופרזת" (כפי שמכנה זאת השופט עמית) של חברת מוריס אלון. השופט עמית מוסיף וקובע, כי בהחלט יתכנו מקרים שבהם קיים פער בין ההצעה של מציע לבין האומדן של הרשות, וההצעה תהיה "כשרה", אולם במקרה זה אין
הוא רואה לנכון להתערב בממצאים שנקבעו על ידי בית משפט קמא בעניין. בנסיבות אלו קובע השופט העמית כי החלה של סעיף 12 תביא לכך שיפורסם "מכרז חדש" שדווקא תוצאה זו תיפגע בהוגנות ההליך לאור חשיפת המציעים לכלל ההצעות.
לידיעתכם,
טליה
טליה דיין לוי, עו"ד | פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
טלפון: 0733924935 פקס: 02-6467887
דוא"ל:
[email protected]