שלום לכולם,

 

בית המשפט העליון נתן לפני ערב ראש השנה ביום 19.9.17 את פסק דינו בערעור של מאיר אוחנה על הכרעת הדין, גזר הדין והחלטה בעניין החילוט של בית המשפט המחוזי בת"א, (כב' השופט רוזן), בפרשה המכונה "צ'ק ליסט" (הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים), בה הורשע אוחנה בעבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס וכן עבירות על חוק העונשין של קבלת דבר במרמה וזיוף בהיקף של מעל 100 מיליון דולר.

 

בית המשפט העליון הותיר את רוב הכרעת הדין על כנה וקבע כי לא מצא כי יש בטיעוני המערער כל נימוק המצדיק התערבות בקביעתו המבוססת של בית המשפט המחוזי לפיה היקף העבירות שביצע המערער  עומד על כ 100 מיליון דולר לפחות.

ביהמ"ש קיבל את טענתנו כי בית משפט קמא הלך כברת דרך משמעותית לקראת המערער ולשם "מניעת כל צל של ספק" בחר להעמיד את היקף העבירות שביצע המערער על החלק התחתון ביותר של טווח הסכומים האפשרי למרות ראיות מהימנות שיש בכוחן להוכיח שהסכומים היו גבוהים יותר.

 

ביהמ"ש חזר על הקביעה בעניין סלכגי שלפיה "לשם הרשעת נאשם בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, אין די בכך שהוא הסתיר כספים או רכוש במטרה להסוות את ביצועה של עבירת המקור, אלא נדרשת "כוונה מיוחדת" מצדו להסתיר את הכספים או הרכוש לשם שימוש עתידי בהם".

ביהמ"ש קבע כי בנוגע לחלק מהעבירות לפי סעיף 3(א) שבהן הורשע המערער, לא הוכח כי המערער "הסתיר" את היהלומים לשם שימוש עתידי בהם והוא זוכה לגבי חלק זה.

 

יודגש כי הזיכוי מחלק מהעבירות לפי סעיף 3 (א) לא הפחית את היקף העבירה, שכן בית משפט קמא הרשיע את המערער גם בריבוי עבירות לפי סעיף 3(א) עקב הסתרתו את מקור כספי החלפנים שהעביר לחו"ל, הרשעה שנשארה על כנה.

 

בית המשפט הקל עם המערער  והעמיד את עונש המאסר על 7.5 שנות מאסר בפועל. בית המשפט הותיר את הקנס המשמעותי בסך מיליון ₪ על כנו ואת החילוט המשמעותי בסך של כ 5.5 מיליון ₪ על כנו (שכולל נכסי מקרקעין שתפסנו בארה"ב).

 

באשר לעונש, חוזר ביהמ"ש על  הקביעה בדבר האפקטיביות של הענישה בעבירות כלכליות כאמצעי מרתיע ואומר: "זה לא מכבר עמדתי על האפקטיביות של ענישה מרתיעה בעבירות כלכליות כלפי אלה השוקלים או הזוממים לבצע עבירות כאלה"

ועל הצורך להחמיר בענישה בעבירות אלה בשל שיקול זה.

 

ביהמ"ש קובע כי במסגרת עקרון ההלימה יש לתת את הדעת לעונש שהוטל על מעורבים אחרים באותה פרשה. ביהמ"ש קובע כי הפער הניכר בין עונשו של המערער לעונשו של מגן מצדיק הפחתה מסויימת בעונשו של המערער, הגם שחלקו של המערער גדול יותר מזה של מגן ומעשיו ככלל חמורים יותר, עונשו של מגן ניתן במסגרת הסדר טיעון סגור, הודאתו של מגן  ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות שחסכו זמן שיפוטי יקר וסייעו בחשיפת הפרשה החמורה שהתנהלה במשך שנים בין כתלי הבורסה ליהלומים והעבדה ששילם את חוב במס שלו.

 

לעניין החילוט ביהמ"ש חוזר על הקביעה כי ברירת המחדל במצב שבו הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, היא חילוט מלוא סכום העבירה, כאשר חריגה מכך מחייבת "נימוקים מיוחדים שיפרט" ביהמ"ש,  שיוכחו ע"י המבקש לסטות. בנסיבות המקרה נקבע כי סכום החילוט רחוק שנות אור מהסכום הכולל של העבירות שביצע המערער לפי חוק איסור הלבנת הון. ביהמ"ש מקבל את טענתנו כי הפחתה נוספת מסכום החילוט הנמוך ממילא תחטא לתכליות העומדות ביסוד החילוט, מה גם שמצבו הכלכלי של המערער אינו מהווה שיקול (ודאי לא מרכזי) לקביעת סכום החילוט.

ביהמ"ש קובע כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי חילוט רכושו הביא ל"הפשטתו" מכל נכסיו ולמצב בו ישתחרר מהכלא כשהוא חסר כל.

 

כזכור, מדובר בפרשה מסועפת ורחבת היקף בה נחשפה מסכת פעילות עבריינית כלכלית חמורה בהיקפי ענק, שנעשתה תוך שימוש במתחם הסגור של הבורסה ליהלומים ברמת גן.

 

מאיר אוחנה הורשע בכך שהיה רשום כיהלומן בבורסה ליהלומים, אך בפועל, פעל בשנים 2011-2010 כנותן שירותי מטבע שונים ולא כיהלומן. אוחנה פעל להוצאת כספים לחו"ל של אנשים שונים ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של ייבוא יהלומים בהיקפים אדירים של מעל 100 מיליון דולר, זאת תוך ביצוע שורת מעשי מרמה חמורים כלפי מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים ופקידי בנק שונים ותוך גריפת עמלות של מיליוני שקלים. כמו כן בתקופה זו מאיר אוחנה הוציא ליהלומנים שונים בבורסה ליהלומים חשבוניות פיקטיביות בסכום זהה של מעל 100 מיליון דולר, גם כן תמורת עמלה שגרף לכיסו. חשבוניות אלה אפשרו ליהלומנים רבים להתחמק מתשלום מס. 

 

בערעור בבית המשפט העליון טענו הפרקליטות אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה ושרית משגב מהמחלקה הפלילית.

 

 

את התיק בבית המשפט המחוזי ניהלנו אורנה גלבשטיין, טפת מויאל רוטשילד, אלון גילדין ולירן חיים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

 

 

תיק זה הינו פרי חקירה רחבת היקף, שכללה בין היתר חקירות בחו"ל, אשר החלה בשנת 2012 ונחקרה על ידי על ידי לה"ב 433 היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), יחידת יהלום של רשות המיסים וחקירות מכס ומע"מ ירושלים.

 

רצ"ב לעיונכם פסק הדין

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה,

 

אורנה גלבשטיין ושרית משגב

 

אורנה גלבשטיין, עו"ד | ממונה (ראש צוות) | פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

טלפון: 073-3736126   פקס: 03-5163093

דוא"ל: [email protected]

 

__________________________

פרקליטות המדינה