כל הכבוד.

עבודה יפה

 

 

שלום לכולם,

 

אתמול הרשיע בית המשפט את ערן קרני ברצח שארע בכפר יעב"ץ. רצ"ב לעיונכם ושימושכם הכרעת הדין.

 

מדובר בתיק רצח בו דקר הנאשם את המנוח על רקע סכסוך כספי ונמלט מהמקום והשליך את החפצים ששימשו לרצח במרחק של כקילומטר מהזירה. הראיה המרכזית הייתה ד.נ.א. של הנאשם והמנוח על כפפות וכובע גרב, שתיקה וכבישת גרסה, שקרים וכן מציאת גזרי בד שהיו בעבר חלק מהכובע במריצה בדירה בה התגורר הנאשם אצל חברו. הנאשם הורשע כאמור בעבירת הרצח.

 

סברתי שיהיה נכון להפיץ את ההחלטה לאור מספר נושאים עקרוניים אליהם התייחס בית המשפט:

 

1.       שרשרת מוצג בנטילת דגימת ד.נ.א. והסכמה לנטילתה – דגימת ד.נ.א. של הנאשם הייתה במאגר. כשלקחו ממנו דגימה חוזרת לא החתימו אותו על טופס הסכמה ולא היה שום תיעוד לשרשרת המוצג של העברת הדגימה פרט לקבלתו במכון. נאלצתי בנסיבות אלה לבצע השלמת חקירה תוך כדי ההליך – לאתר את הדגימה המקורית ולברר של מי כתב היד ואותו שוטר רשם על כך מזכר, לקבל את טופס הדגימה המקורי משנת 2007 שבגינו נכנס למאגר ולהעיד את השוטרים שנטלו בזמנו את הדגימה על נסיבות מסירתה. בסופו של יום לאחר כל ההשלמות הנושא לא היה עוד במחלוקת אבל חשוב להיות ערים לנושא (עיינו פסקאות 54-55 לפסק הדין).

 

2.       חוות דעת מומחית ד.נ.א -  תשומת לבכם לדברי המומחית שדגימת ד.נ.א. ממקום שנדגם קודם לכן לרוק אינה מלמדת בהכרח שהד.נ.א. מקורו ברוק (אף אם ניתן לטעון כך נסיבתית) (פסקה 60 לפסק הדין). רכיב שארתי לא בר השוואה – ההגנה טענה שהדבר מלמד על אפשרות שאחרים נגעו בכובע ובכפפות והדבר מפחית מעוצמת הראיות כנגד הנאשם – בית המשפט אימץ את עמדת המומחית לפיה ערכיו הנמוכים מתמטית של הרכיב השארתי והעובדה שהממצאים אינם סטריליים מאפשרים למצוא שאריות עקב מגע יד אדם, לעיתים אף בביצוע לא זהיר של הבדיקה (סעיפים 63-65 לפסק הדין). בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה גם אם יתכן שאנשים נוספים באו במגע עם הפריטים לנוכח הרכיב השארתי והתערובות עדיין מציאת הפרופיל השלם של הנאשם והמנוח מחייב את הנאשם לספק הסבר להימצאותו ויש בו להוות ראיה חזקה כנגדו (סעיפים 264-268 להכרעת הדין).

 

3.       ד.נ.א. על חפץ נייד – בית המשפט התייחס לכך שה.ד.נ.א נמצא על חפצים ניידים ואולם נתן משקל להימצאותם במצבור, בסמוך לזירה ובנתיב הבריחה ולכן משקלם קרוב מאוד לזה של מציאה במיקום הזירה (294-295 להכרעת הדין).

 

4.       התייחסות לחוות דעת שונות של מומחים ביחס לבדיקת התאמה פיזית- מעבדה ניידת לעומת מעבדת סימנים וחומרים והעדפת מומחיות מעבדת סימנים וחומרים -  המומחה דורון אביגדורי מהמעבדה הניידת ביצע התאמה של גזרי הבד לכובע אך ללא תוצאות. הוא הסביר שניסה לבצע התאמה מלאה ובאין כזו הגיע למסקנה האמורה. לעומתו, מומחה המז"פ נובילובסקי ממעבדת סימנים וחומרים ביצע בדיקה שונה, של התאמת הגוון, המרקם, הסריג ולפיה הגיע לדרגת התאמה של סבירות גבוהה מאוד. בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה יש לקבל את חוות הדעת של מומחה המז"פ, ושאין סתירה בין חוות הדעת לאור מהות הבדיקה השונה שנערכה (סעיפים 72-85 להכרעת הדין).

 

5.       הכרה במטען מצטבר של כעסים כרקע לביצוע רצח וכסוג של מניע – במהלך ניהול ההוכחות התחדדה העובדה שהחוב שעמד ברקע ביצוע הרצח שולם במלואו. במהלך ניהול התיק ובסיכומים טענתי כי אף שהחוב שולם הרי שלנאשם הצטברו כעסים כלפי המנוח שמקורם בעיכוב ממושך של העברת תשלום החוב, השפלת הנאשם בפני אחרים, וגזל הבטוחה לחוב על ידי המנוח ומכירתו לאחר ונטילת התמורה מבלי לשלם. בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע שיש בכך להוות רקע לביצוע הרצח וסוג של מניע (פסקאות 153-231, 262 להכרעת הדין).

 

6.       דחיית טענת הגנה לפיה יש לפסול עדות של עדה שנחקרה באופן בעייתי ביותר – אחת מעדות התביעה נחקרה באופן בעייתי ביותר תוך איומים ולחצים נפשיים. יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה לאור דברי העדה שלא הושפעה בפועל מאותם לחצים ואמרה את האמת, ההתרשמות ממהלך עדותה בבית המשפט, ועיגון הנסיבות אותן פירטה באירועים ונסיבות חיצוניות, יש לתת לעדותה משקל מלא בהכרעה (סעיפים 189-195 להכרעת הדין).

 

7.       ראיות נסיבתיות – בית המשפט קיבל את עמדתנו שהמצבור בין ראיות הד.נ.א, גזרי הבד, אמרות מפלילות של הנאשם והרקע לאירועים ועוד מסבכים את הנאשם בביצוע העבירות ובהתאם למבחן התלת שלבי (פסקאות 262-272 להכרעת הדין).

 

8.       גרסת נאשם – שתיקה, כבישת גרסה וסתירות – בית המשפט דחה את טענות הסנגור שהנאשם לא קיבל ייצוג במהלך החקירה הראשונה שכן המשטרה עשתה מאמצים להשיג סנגור מהסנגוריה הציבורית (פסקה 275 להכרעת הדין). בית המשפט קיבל עמדתנו שניכר היה שהנאשם ניסה להתאים גרסתו הכבושה לחומר הראיות כטעם לדחייתה (פסקה 276 להכרעת הדין) והוא התייחס למשמעות כבישת גרסה וסתירות (סעיפים 273-293 להכרעת הדין).

 

9.       מחדלי חקירה – אי בחינת תרחישים חלופיים וסכסוכים אפשריים של המנוח – בית המשפט קיבל עמדתנו לפיה בשל טיב הממצאים הפורנזיים וטיב הראיות לא היה מקום להרחבת החקירה מעבר לאמור בהעדר אינדיקציות ברורות המצדיקות זאת (סעיפים 297-299 להכרעת הדין).

 

10.   אופן ההתייחסות לטענה בדבר היתכנות / העדר אפשרות ביצוע – הפסיקה כמעט ולא התייחסה לטענות של העדר אפשרות ביצוע. במקרה זה נטען כי הנאשם לא יכול היה להספיק ולהגיע מזירת ביצוע הרצח לבית בו התגורר שם אוכן 23 דקות ו- 55 שניות לאחר ביצוע הרצח. בית המשפט דחה את הטענה בדבר העדר אפשרות ביצוע לאחר בדיקה מדוקדקת של לוח הזמנים והניסויים שבוצעו על ידי התביעה וההגנה. בית המשפט התייחס לכמה נושאים עקרוניים בבדיקת שאלת ההיתכנות:

 

א.       קיים קושי מובנה בבדיקת נתיב ההימלטות בהעדר נתונים ויש לקחת זאת בחשבון.

ב.       בית המשפט התחשב בניסויים מאוחרים שבוצעו בהשלמת חקירה במהלך ניהול התיק ונתן להם משקל.

ג.        בית המשפט אימץ את חישובי המאשימה ביחס לשילוב ניסויים שנערכו תוך הנחות לטובת הנאשם.

ד.       בית המשפט דחה את ניסויי ההגנה מהם התרשם כמגמתיים ובשים לב לתנאי הניסוי השונים מהזירה, אופן ביצוע הריצה (חלק גדול בהליכה ועם עצירה), אופן הנסיעה (דרך עפר רטובה עם שלוליות ומהמורות  לעומת בזמן הרצח דרך יבשה וברורה, נסיעה בעקבות משאית ואחרי אופניים חשמליות וכ"ו). בית המשפט גם קיבל עמדתנו שהניכויים שביצעה ההגנה אינם ראליים ויש לנכות זמן ממושך יותר מניסויי ההגנה על הרקע האמור.

ה.       בית המשפט קיבל עמדתנו שהבדלים בתנאי הדרך כגון יום מול לילה יכולים להשפיע על משך הנסיעה במסלול.

ו.        בית המשפט התבסס על הערכת זמנים ספונטאנית שביצע עד שגר במקום לבקשת בית המשפט במהלך עדותו ביחס לזמן הנסיעה הנדרש כחיזוק למסקנתו בדבר אפשרות הביצוע.

ז.        בית המשפט קיבל עמדתנו שזמן האירוע שנגזר מהדיווח אודותיו למשטרה יכול היה להיות גם מוקדם יותר ובאופן המאריך את לוח הזמנים ואיכון הטלפון הנייד מכיל אזור רחב יותר כך שאפשר שהנאשם הגיע לקרבת מקום ביישוב ולא לדירה עצמה ובאופן המקצר את הזמן עוד יותר.

ח.       בסופו של יום בית המשפט העדיף את הניסויים שערכו השוטרים על פני זה של ההגנה וקבע כי פער הזמנים המוצע על ידי ההגנה אינו מביא למסקנה גם לפי מערכת העובדות המשוערת שמופיעה בניסויים בדבר חוסר היתכנות.

ט.       חשוב לציין שבמהלך ניהול התיק בעת שנחקר נושא אפשרות הביצוע העיר כב' השופט פינקלשטיין הערה שבסופו של יום לא נכללה בהכרעת הדין ולפיה משהוכח בראיות נסיבתיות שהנאשם היה בזירה הרי שיש היפוך של הנטל להוכחת העדר ההיתכנות. למרבה הצער נושא זה כאמור לא הופיע בהכרעת הדין.

 

(ראו סעיפים 112-152 להכרעת הדין).

 

11.   טענה מיוחדת שעד תביעה הוא שביצע את הרצח, שינוי עמדות של ההגנה ודחיית בקשה להחזרת העד הנ"ל לדוכן ואופן התייחסות בית המשפט לטענה – מתיק החקירה עלתה אפשרות שעד תביעה בשם דניאל שמחי ביצע את הרצח. אפשרות זו נדחתה בשל מכלול הראיות שנאספו ואולם מלכתחילה הגם שלא נחקר באזהרה היה בסיס לחשוד בו. דניאל שמחי הוא בעל הדירה שבה התגורר הנאשם. כל החפצים שנמצאו כקילומטר מהזירה היו שייכים לו למעט הכפפות. היה ד.נ.א. שלו גם על חולצה שנמצאה שם, גזרי הבד ששייכים לכובע נמצאו במריצה שבחצר ביתו. בנוסף לכך, העד פנה לאחר האירוע לאשת הנאשם וביקש לברר איך הגיעו החפצים שלו לזירה, וביקש ממנה שהנאשם יודה. העד פנה אף לגיסו של הנאשם בבקשה דומה. מלבד זאת, לעד היה עבר פלילי שהתיישן בעבירות של חטיפה, הדחה בחקירה ושיבוש הליכים. יחד עם זאת, התברר עוד בחקירת המשטרה שהעד שיתף פעולה באופן מלא, אף בדברים שעשויים היו להפלילו אם היה מעורב במעשה – קרי, כיוון את השוטרים למריצה בה נמצאו גזרי הבד, מסר שכל הפרטים למעט הכפפות שלו, הראה את מיקומם בבית, ביצע עימות עם הנאשם, מסר אליבי שאומת הן בשורה של עדי תביעה והן באיכון וסייע למשטרה ככל הניתן. מספר נושאים קשורים בעניין זה –

 

א.       במהלך ניהול התיק נדרשנו לשאלה לא פשוטה – לעד עבר פלילי שהתיישן הכולל ביצוע עבירת חטיפה והדחה ושיבוש שעניינם בהעללה על אדם חף מפשע שכביכול היה שותפו לאותה חטיפה ומאידך מדובר בעבר שהתיישן. נקטנו הליך חריג של בקשה לעדות בדלתיים סגורות וצו להעברת עברו הפלילי וכתב האישום להגנה. בית המשפט סבר שהאיזון בין הרצון להגן על זכותו של הנאשם להליך הוגן והבאת המידע בפני בית המשפט לבין פרטיות העד הוא ראוי לאימוץ. יצוין עוד כי במהלך עדותו בבית המשפט ביקשתי מהעד לספר על קורות חייו ומה הביא אותו לביצוע העבירות על מנת שבית המשפט יעמוד על קנקנו וכך היה. בסופו של יום בהכרעת הדין לא אוזכר הדיון בדלתיים סגורות אם כי צוין עברו של העד (פסקה 86  להכרעת הדין).

 

ב.       בית המשפט קיבל את עמדתנו לכך שאותו דניאל לא מעורב ברצח בין היתר מהטעם שהנאשם לעומתו שתק, לא סיפק הסברים, שיקר, כבש גרסתו, במהלך העימות הודה לעד על שאפשר לו לגור בדירתו ולא שטח את טענותיו כלפיו, ההגנה לא חקרה את עדי האליבי ואף לא את העד על האליבי ועל שאלת מעורבותו ברצח, אם כי אני בחקירה ראשית אמרתי לעד שעשויה לעלות טענה שהוא ביצע את הרצח והוא הכחיש מעורבותו במעשה ואמר שמכך בדיוק הוא היה מוטרד ולכן פנה לאשת הנאשם ולגיסו. יודגש כי בית המשפט, עוד במהלך חקירתו הנגדית של העד, העיר לסנגור שיש משמעות לאי חקירתו של העד על גרסת האליבי שבפיו והסנגור הצהיר שהוא מודע לכך. לעניין זה חשיבות רבה וכך נכון בעיני לנהוג כדי למנוע טענות של כשל ייצוג וכיוצ"ב. בשלב מאוחר יותר ביקשה ההגנה להשיב לדוכן את דניאל שמחי בטענה שהנאשם אסר על הסנגור לחקור את העד על מעורבותו האפשרית ברצח ועל האליבי. בית המשפט דחה את הבקשה משום שמדובר בשינוי חזית, לאור הערות בית המשפט ומודעות ההגנה לאי חקירתו כאמור (ראו פסקאות 86-111 להכרעת הדין).

 

12.   בשולי הכרעת הדין, בפסק דינם של כב' השופט פינקשלטיין ואמיר אליו הצטרפה השופטת ברודי התעורר הצורך בעריכת בדיקה של התנהלות המשטרה כלפי עדת התביעה. הניתוח מעניין במיוחד: הליך תלת שלבי – חלוקת עדותו של העד: התשאול הנעלם – שאין לו כל זכר, התשאול המקדים והחקירה גופה. בית המשפט קבע שהתשאול הנעלם הוא פסול מכל וכל ויכולה להיות לו אינדיקציה בהפסקת זמן לא מוסברת, וששני התשאולים הראשונים הם המשמעותיים ביותר. בית המשפט נתן משקל רב לאי האזהרה, לאיומים במעצר ולכך שהיא תסתבך בתיק רצח וזאת ללא הצדקה. בית המשפט שיבח את העובדה שאני מצאתי לנכון להתנצל כנציג המדינה בפני העדה על אופן תשאולה האמור. בית המשפט נתן אמון מלא בדברי העדה ביחס לאופן תשאולה וציין את האינדיקציות לכך שצדקה: בקלטת נשמעו צעקות רמות התואמות לתיאורה, וכן נשמע החוקר אומר לה ללכת לכיוון תא ההמתנה כפי שציינה שאיימו עליה שתיעצר. הדברים חשובים ומטרידים וראוי לעיין בהם ולהיות ערים לנושא. בהקשר זה קבע בית המשפט – שאמנם חשוב לחקור אירועי רצח חמורים אך יחד עם זאת יש לדחות את ההנחה שהמטרה מקדשת את האמצעים.

 

לשימושכם.

גל

 

 

 

This message (including any attachments) is intended only for
the use of the individual or entity to which it is addressed and
may contain information that is non-public, proprietary,
privileged, confidential, and exempt from disclosure under
applicable law or may constitute as attorney work product.
If you are not the intended recipient, you are hereby notified
that any use, dissemination, distribution, or copying of this
communication is strictly prohibited. If you have received this
communication in error, notify us immediately by telephone and
(i) destroy this message if a facsimile or (ii) delete this message
immediately if this is an electronic communication.
Thank you.