כן אחרי שעברתי על זה לעומק נראה לי שכן כדאי לשלוח. שלחתי למייל טיוטה עם ההשלמות שלי אתמול.

אני אעביר את זה למרלין שוב.

 

 

למה לא לשלוח בעצם? נשמע לי שנכון, בטח אם הוא הכין סקירה מפורטת

 

 

היי,

 

התייעצות קצרה – הבנתי שהוא העביר בקבוצת וואטסאפ של צוות ה-BDS את העדכון על זה, האם אנחנו צריכים באמת לשלוח להם עדכון מפורט? חשבתי שיש צורך רק להעביר עדכון קצר וממצה ליועץ.

 

בגלל שהוא כבר הכין עדכון, נראה לי שכדאי כבר לשלוח, מה דעתכן?

 

טל

 

 

הי נועה,

 

אעדכן שבהמשך להודעה של רועי אנחנו מקדמים בין האשכולות של הילה ומרלין את הפצת העדכון לצוות הבין משרדי והכוונה היא גם להוציא עדכון ליועץ שיתבסס עליו.

 

בברכה,

 

ניר

 

 

הי טל,

 

ראו בבקשה מטה טיוטת הצעה לעדכון לצוות הבין-משרדי. נודה להערותיכן ולהשלמותיכן ביחס להליכים המתנהלים בנושא בערכאות השונות (סימון בצהוב).

 

בברכה,

 

ניר

 

 

שלום רב לחברי וחברות הצוות הבין-משרדי למאבק ב-BDS,

 

במסגרת הטיפול והמעקב אחר סוגיית סימון המוצרים מישראל ומאיו"ש במדינות שונות בעולם, נבקש לעדכן בנוגע להתפתחות רלוונטית בזירה המשפטית הבינ"ל בסוגיה זו. על פי פרסומים רשמיים באתר ארגון הסחר העולמי, ביום 3 בנובמבר הופצה בקרב חברות ה-WTO הבקשה המצורפת מטעם הונג קונג מיום 30 באוקטובר 2020 שבמסגרתה למעשה פתחה הונג קונג בהליך יישוב סכסוכים כנגד ארה"ב, בהתאם לכללי מנגנון יישוב הסכסוכים בארגון הסחר העולמי (WTO), עקב דרישות סימון מוצרים שהטילה ארה"ב על מוצרים המיובאים מהונג קונג. לטענת הונג קונג, הדרישות של ארה"ב לסמן מוצרים המיובאים מהונג קונג לארה"ב בסימון Made in China, מפרות את המחויבויות הבין-לאומיות של ארה"ב בהסכמי ה-WTO ועל רקע זה מבקשת הונג קונג לקיים עם ארה"ב התייעצויות כפי שנדרש לפי מנגנון יישוב הסכסוכים של ה-WTO לפני הבאת הסוגיה להכרעה שיפוטית בפני פאנל בוררות.

 

הרקע להליך: הצו הנשיאותי שהוביל לשינוי יחס החקיקה האמריקאית להונג קונג כאל סין

על פי הבקשה המצורפת, ביום 11 באוגוסט 2020, פרסמו רשויות המכס בארה"ב הודעה ולפיה החל מיום 25 בספטמבר 2020, טובין המיוצרים בהונג קונג צריכים להיות מסומנים כך שיצויין עליהם כי ארץ מקורם היא סין, לצורך עמידה בדרישות סעיף 304 לחוק התעריף האמריקאי (להלן: ההודעה). סעיף 304 קובע בין היתר כי על מוצרים המיובאים לארה"ב להיות מסומנים כך שהצרכן הסופי בארה"ב יוכל להיות מיודע בדבר ארץ המקור של המוצר (Country of origin). קודם למועד פרסום ההודעה מדיניות הרשויות האמריקאיות אפשרה ציון "הונג קונג" על המוצרים המיובאים מהונג קונג. ההודעה פורסמה עובר לחתימת הנשיא טראמפ על "Executive Order on Hong Kong Normalization" שהביא לביטול חקיקה אמריקאית שאפשרה להשהות את יישום חוקי ארה"ב כלפי הונג קונג באותו אופן שהם מיושמים כלפי סין, כל עוד נשיא ארה"ב רואה בהונג קונג כיישות עצמאית דיה באופן שמאפשר התייחסות דיפרנציאלית כאמור.

 

הטענה המשפטית העיקרית: דרישת הסימון מהווה הפליה ביחס לדרישות החלות על מדינות אחרות החברות ב-WTO

במסגרת הבקשה טוענת הונג קונג (המכונה בבקשה: Hong Kong, China) כי שלל האמצעים בהם נקטה ארה"ב שהובילו לדרישות הסימון המתוארות לעיל מפרים את מחויבויות ארה"ב בהסכמי ה-WTO, ובפרט אלה המעוגנות בהסכם בדבר סחר בטובין (GATT), ההסכם בדבר כללי מקור (Agreement on Rules of Origin) וההסכם בדבר חסמי סחר טכניים (TBT). מסך הטענות שהעלתה הונג קונג בקצרה בבקשה עולה כי עיקר ההפרה נעוץ בכך שדרישת הסימון של ארה"ב מהווה הפלייה אסורה של הונג קונג ביחס לטיפול שניתן למוצרים המיובאים לארה"ב ממדינות שונות. בהקשר זה נציין שהמחויבויות בהסכמים השונים שאוזכרו בבקשה שבמסגרתן מתחייבות המדינות החברות ב-WTO שלא להפלות מוצרים שמיובאים אליהן ממדינה שחברה בהסכם ביחס למוצרים ממדינות אחרות החברות בהסכם מכונות מחויבויות להענקת Most- Favored Nation Treatment (MFN). מחויבויות מעין אלה קיימות במרבית הסכמי ארגון הסחר העולמי ולרוב מופיעות גם בהסכמי אזור סחר חופשי (אס"ח) בילטרליים או אזוריים בין כמה מדינות.

 

המשך הליך יישוב הסכסוכים: מה צפוי מבחינה פרוצדורלית?

הליך יישוב הסכסוכים ב-WTO מתחלק לשלושה שלבים עיקריים ועוקבים שנמשכים כל עוד הצדדים לא הגיעו לפתרון מוסכם לסכסוך ביניהם באופן עצמאי (שבר שהם יכולים לעשות בכל שלב של ההליך): (1) התייעצויות בין הצדדים לסכסוך; (2) הכרעה שיפוטית בפני ערכאת יישוב סכסוכים אחת או שתיים במקרה של הגשת ערעור (נכון להיום הגשת ערעור על ידי אחד מהצדדים יכולה להביא לביטול תוקפה המשפטי של ההכרעה השיפוטית עקב וטו שהטילה ארה"ב על מינוי שופטים לערכאת הערעור – מה שמונע את תפקודה של הערכאה); (3) אכיפת ההכרעה השיפוטית. השלב הראשון, בו אנו מצויים כעת, אמור להימשך 60 יום, ולאחריו יהיה ניתן להקים את פאנל הבוררות (הערכאה הראשונה) שידון בסכסוך. דיוני הפאנל והגעה להכרעה שיפוטית אורכת בד"כ במסגרת דו"ח הפאנל לוקחת כ-9 חודשים אם לא מוגש ערעור עד שנה אם כן הוגש ערעור. יחד עם זאת נציין שבמקרים מסוימים מורכבים וסבוכים ייתכן שההליכים יימשכו זמן רב יותר. עוד יצויין כי הבקשה להתייעצויות מצד הונג קונג הוגשה על בסיס Article XXII:1, המאפשר למדינות צד ג' לבקש להשתתף בהתייעצויות, שתתאפשר בהסכמת הנתבעת בסכסוך (הצטרפות בשלב הבא בפני הערכאה השיפוטית אפשרית גם ללא השתתפות בהתייעצויות וככלל אינה תלויה בהסכמת הצדדים – אך עליה להתבצע כ-10 ימים מיום ההודעה על הקמת הפאנל). עוד יצויין כי ככלל, להכרעות שיפוטיות ערכאות ה-WTO יש תוקף משפטי מחייב רק כלפי הצדדים המקוריים לאותו סכסוך (והן גם אינן מחייבות ככלל צדדי ג'). מנגד, מקום שבו ניתנה פרשנות למחויבויות מסוימות של הסכמי ה-WTO ע"י ערכאת יישוב הסכסוכים, ובפרט ערכאת הערעור (שאינה רלוונטית כרגע), ערכאות מאוחרות יותר נוטות לעשות בו שימוש כדי לפרש מחויבויות דומות, ומכאן שייתכן בהחלט שלדו"ח בהליך שבנדון יהיה ערך משפטי כלשהוא ביחס למחויבויות הרלוונטיות בהסכמי ה-WTO (שבן מחויבת גם מדינת ישראל ושותפות הסחר שלה).

 

הבסיס לאנלוגיה למקרה הישראלי: תמונת המצב ביחס לדרישות סימון לגבי תוצרת ישראלית מישראל ומאיו"ש

 

להשלמה אשכול הליכים במדינות זרות

 

שאלות ונושאים לדיון: מעקב או התערבות ישירה/עקיפה בהליך?

 

מכיוון שייתכן שהכרעה בשאלות המשפטיות המתעוררות בהליך שבנדון עלולות למצער לשפוך אור על המחויבויות הרלוונטיות בתחום סימון המוצרים, אנו סבורים שנכון לקיים דיון ביחס למידת הצורך בהתערבותנו הישירה או העקיפה בהליך שבנדון. במסגרת זו נציע לבחון את מידת הדמיון והשוני שבין הפרשה שבנדון למקרה הישראלי, ההשלכות האפשריות של ההליך, ודרכי הפעולה האפשריות של מדינת ישראל בנושא. כמחשבה ראשונית נבקש להציע את התרחיש הבא, לפיו ערכאת יישוב הסכסוכים מכריעה לטובת הונג קונג, עקב מעמדה ב-WTO כטריטוריית מס נפרדת מסין, באופן שמאפשר לה למנוע מארה"ב להטיל עליה דרישות סימון למרות שמבחינה ריבונית היא בשליטת סין. בשינויים המחויבים למקרה הישראלי ותוצרת המיוצרת באיו"ש ייתכן שניתן יהיה לטעון שמכיוון שישראל ואיו"ש מהוות יחידת מכס אחת לפי עיקרון מעטפת המכס האחת, הרי שאין מקום לדרוש דרישות סימון שונות ביחס לתוצרת המיוצרת באיו"ש לעומת זו המיוצרת בישראל. בסיטואציה כזאת ייתכן שנכון למצוא דרך לתמוך בעמדה של הונג קונג שמפרידה בין שאלת הריבונות במשב"ל לבין הפרשנות של מחויבויות הסחר הבין-לאומיות של מדינות, ובפרט אלה הנוגעות לסימון מוצרים. כמובן שיש מקום לבקר תזה זו ומידת היישום הפרקטי שלה בשטח (בייחוד עקב החשש מהעלאת נושא החריג הבטחוני או המוסרי ובחינתו על ידי ערכאת יישוב סכוסכים בינ"ל בהקשר של ישראל), אך זו רק דוגמא לשם המחשה של הצורך לדון ולבחון את הנושאים שעולים במקרה של הונג קונג וארה"ב כדי לבדוק אם יש להם משמעויות בהקשר הישראלי.

 

נשמח לתגובותיכם על האמור לעיל ובפרט על הרצון לקיים דיון צוותי על הנושא. ככל שיהיו תגובות חיוביות בנושא נציע מועדים.

 

בברכה,