למכותבים שלום רב,

לידיעתכם.

 

 

 

להפיץ לכל היו"רים המכהנים, כולל הסיכום של שירי.

 

בברכה,

 

 

 

 

שלום לכולם,

מצ"ב פרסום תיקון מס' 115 לחוק התכנון והבניה  העוסק בכתב שיפוי.

תיקון זה נחקק בעקבות פסיקת בית המשפט העליון לפי לא נקבעה בחוק סמכות למוסד תכנון לדרוש כתב שיפוי.

עיקרי הדברים:

1. תיקון סעיף 119ד -

התיקון עוסק בהסדר שנקבע בחוק לענין שיפוי ועדה מקומית בגין תכנית דרך, לפיו מגיש התכנית ישפה את הועדה בשיעור של 70% מסכום התביעות.

התיקון קובע, לגבי תכניות דרך בתחום מוא"ז, כי רשאית הועדה המקומית, לאחר שחוייבה לראשונה לפי החלטה סופית עקב אישור תכנית  כאמור בפיצוי לפי סעיף 197, לפנות לועדה שהרכבה נקבע בחוק (חמשה חברים), בבקשה להעלות את שיעור השיפוי, מעבר ל70%.

2. הוספת  סעיף  197א

הסעיף  מסדיר את סמכותו של מוסד תכנון שדן בתכנית שהוא מוסמך לאשרה, להתנות את הפקדתה או את אישורה של התכנית בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי, מפני תביעות לפי סעיף 197.

בסעיף נקבעו אמות מידה כלליות לכך, בהתחשב במהות התכנית והיקפה ומידת תרומתה לציבור  וזהות הנהנים ממנה, כשיקול מהותי האם לדרוש כתב שיפוי כאמור. שיקולים אלה כולם, סובבים סביב אותו נושא - עד כמה התכנית משרתת גם את צרכי התכנון הרחבים יותר ואת הציבור, ולא רק את הפרט שמקדם את התכנית.

הוראת אלה חלות גם על דרישת כתב שיפוי לעת מתן ההיתר.

 

עקב כך שהיה הכרח לתת תוקף לדרישות לכתב שיפוי שנדרשו או ניתנו לפני מתן פסק הדין, התווספה לתיקון הוראת תחולה, בה נקבע במפורש כי יראו דרישת להפקדת כתב שיפוי שנדרשה לפי מתן פסק הדין, כאילו נדרשה בסמכות. כן נקבע, כי יראו כתב שיפוי שניתן לפני מועד פסק הדין, כאילו ניתן לפי דרישה בסמכות.

 

פסח כשר ושמח לכולם!