לכולם שלום,

מבחינתי אין התנגדות לפתיחה בחקירה, ככל שנוכל להסביר את החריגות של תיק זה, אך זאת מבלי לתלות את הדבר בתוצאות התיק האזרחי, או בכוונה להגיש ערעור.

לאור כל הטיעונים שנשמעו, אפשר שאכן יש מקום להבחנה. אך דומה שתשובה מוסמכת בעניין ניתן לקבל מאלון [או ממשטרת ישראל] כמי שמכיר[ים] את התופעה ויודעים לומר אם אכן מדובר במקרה יחודי.

מומי

שלום רב,

בהמשך להתייעצות, אני מצרפת את סיכום הישיבה שקיימנו בעקבות פסק הדין בהשתתפות נציגי הפרקליטות האזרחית, ייעוץ וחקיקה, משרד הפנים ומשרד הרווחה. משתתפי הישיבה כולם ביקשו להמליץ על פתיחה בחקירה (אמנם הסיכום הועבר להערות המשתתפים, אך גם אם יהיו שינויים קלים, אלה עיקרי הדברים).

בנוסף, ומאחר שכנראה ישנן שתי התכתבויות מקבילות, אני מעתיקה לכאן את המייל הקודם שלי שבו כתבתי את  דעתי שזהו המקרה המתאים  לפתוח בחקירה פלילית:

"שלום רב,                                                                              

אני מבקשת שנקיים בנושא חשיבה מסודרת.

לא מדובר במקרה רגיל.

מדובר בארבע נשים וב – 59 ילדים. זהו מקרה חריג לכל הדעות. המספרים עושים את ההבדל.

בנוסף הן תושבות שטחים ושוהות בלתי חוקיות וזו נסיבה מחמירה נוספת.

על כך נוסיף שבית המשפט מציין את החשש מסחר בנשים (ככלל – בנוגע לפוליגמיה - "יבוא נשים חלשות" – עמוד 6) ובהקשר של הנסיבות הפרטניות – "עוני וניצול נשים" (עמוד 15).

נסיבה נוספת וחמורה מאוד המחזקת את היבטי הסחר והניצול היא שהתובע כלל לא יודע כמה ילדים יש לו ("כ  - 55 ילדים"). המקרה ממחיש עד כמה הנשים והילדים אינם אלא "אמצעי פרנסה" – כלי כלכלי בידי האב. כשמדובר במעל 50 ילדים זה באמת בלתי נסבל.

אכן דיברנו על העמדה לדין בראיה צופה פני עתיד ואולם, למיטב זכרוני בסופו של יום לא נקבע מועד בהנחיית היועמ"ש, אולי גם כדי לאפשר בחינת מקרים חריגים. מעבר לכך, הנחיית היועמ"ש היא הנחיה מנהלית וככזו ניתן לסטות ממנה במקרים המתאימים, אפילו היה קבוע בה מועד. זהו לטעמי מקרה מתאים.

אנחנו נוציא בדחיפות סיכום מסודר של הישיבה שהתקיימה אצלי בנוגע לפסק הדין ואולם אני כותבת כבר עתה כדי שהנושא ייבחן."

תודה,

אורית

טרם החלטה, אני מבקש לעדכן ששוחחתי עם שתי הרפרנטיות בתחום הביגמיה בצפון ובדרום, ולדבריהן 4 נשים ולמעלה מ – 50 ילדים הנה סיטואציה חריגה שבחריגה. הן לא נתקלו בעבר בתיק כזה.. מבחינה זו, קל יהיה לאבחן תיק זה.

כמו"כ, מאחר והשאלה הרלבנטית בשלב זה היא שאלת הפתיחה בחקירה, נראה לי שעצם המספר (המופרע, סליחה על הביטוי) של צאצאי התובע מגבש חשד סביר להזנחה, ולו רגשית. מובן שאם יסתבר שהתובע מכין כל בוקר "כ – 55" כריכים לילדיו ומקדיש לכל ילד חצי שעה ביום להכנת שיעורי בית, התמונה עשויה להשתנות והעניין הציבורי יהיה שונה לחלוטין...

שלום רז

ראה דברי מומי, אלון ורחל המתנגדים לפתיחת חקירה בנסיבות אלה, אל מול דברי משה מרציאנו התומך בכך.

אם רצונך לחוות דעתך בטרם אחליט, אנא

תודה

שי

אני מצטרפת להמלצת מומי ואלון לא לפתוח בחקירה פלילית במקרה הנוכחי.

אכן, כפי שציין אלון, מתקיימות לכאורה נסיבות המצדיקות החמרה במדיניות הענישה, בהתאם לסעיף 21 להנחיות היועץ.

עם זאת, מציעה לא לגזור גזירה שווה בין נסיבות חמורות המצדיקות פתיחה בחקירה פלילית נגד בני זוג הנמצאים במערכות יחסים פוליגמיות זמן רב לפני פרסום ההנחיות (סעיף 16 להנחיות היועץ), ובין נסיבות חמורות המצדיקות החמרה בענישה (סעיף 21 להנחיות היועץ).

עבודת הצוות הבינמשרדי בענין ההתמודדות עם תופעת הפוליגמיה היא בראשיתה. מדובר בסוגיה מורכבת מאוד. נוכח האמור אני ממליצה לפרש בשלב זה (וכל עוד לא סיים הצוות הבינמשרדי את עבודתו) את הנחיות היועץ בצמצום ובדווקנות.  קרי: לפתוח בחקירה פלילית כנגד מערכת יחסים פוליגמית ארוכת שנים רק עם יש ראיות להתקיימותן של נסיבות מחמירות המפורטות בסעיף 16 להנחיות (אלימות או הזנחה מתמשכת כלפי אחת מבנות הזוג או כלפי הילדים).  

האכיפה הפלילית היא רק אחד מן הכלים המערכתיים להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. בטרם ביצוע אכיפה כלפי מערכות יחסים פוליגמיות ותיקות -  ראוי לבחון מערכתית את כלל הכלים, וכן את ההשלכות האפשרויות של אכיפה פלילית - כלפי החוליות החלשות במערכת היחסים הפוליגמית הוותיקה (הנשים והילדים). החשש הוא כמובן כי אכיפה פלילית כלפי מערכות יחסים ותיקות עלולה דווקא לגרום לפגיעה בנשים ובילדים ולא להיטיב עמם.      

רחל

שלום.

מעבר לשתי הנסיבות המחמירות שציין אלון – הנישואין לשבע נשים וכיום לארבע במקביל, שכולן שב"חיות, יש להוסיף ולומר שפער הגילים בין התובע לנשותיו התובעות עמו עומד על 20 ו – 30 שנה. פער גילים זה, בנוסף לכך שכל ארבע הנשים הן שב"חיות, מהווה אינדיקציה לכך שנישואיו של התובע הם אינסטרומנטליים. הם חורגים מההיבט התרבותי של התופעה. הבחירה שלו להתגרש מנשותיו הישראליות ולהינשא דווקא לשב"חיות אומר דרשני, והעובדה שכל ארבע נשותיו שב"חיות (שצעירות ממנו בעשרות שנים) מקטין את האפשרות שמדובר במקרה.

ביהמ"ש ציין בצדק שהתובע כלל לא יודע כמה ילדים יש לו (!) ומציין "כ-55 ילדים". מדובר באינדיקציה של הזנחה בתא משפחתי זה.

אמנם ישנו חשש שהפתיחה בחקירה תיתפס כמנוף בהליך האזרחי, אולם למעשה ניתן להסביר אותה די בקלות, שכן היא מתיישבת עם מדיניות האכיפה שנקבעה טרם מתן ההחלטה.

לסיכום, נראה לי שהעובדות היבשות מהוות בסיס מספיק ומוצדק לפתיחה בחקירה.

משה ורחל

אבקש עמדתכם גם לאור דברי מומי ואלון

אחכ נבקש מרז שיתייחס

תודה

שי

תודה לציון על העברת פסק הדין.

עיון בפסק הדין מעלה כי למעשה קיימות, כנראה, שתי חלופות מחמירות אשר לכאורה מצדיקות פתיחה בחקירה. החלופה הראשונה היא היות החשוד נשוי ליותר משתי נשים (כאן מדובר בארבע במקביל), והחלופה השניה מדברת על ביצוע עבירות נוספות הקשורות קשר ישיר לעבירת ריבוי הנישואין וכאן מדובר ככל הנראה בנשים השוהות בישראל שלא כדין לאחר שנישאו לחשוד שידע זאת ולמעשה הביאן להתגורר בארץ.

בהנחיית היועמ"ש מיום 15/1/17 מופיעות נסיבות אלו כנסיבות המצדיקות החמרה עונשית (סעיף 21ה וסעיף 21ז). על פי הסיכום בנוגע לעבירות שבוצעו עובר להנחיית היועמ"ש, בכוונתינו לסגור את התיקים שנפתחו בגין עבירות שבוצעו עובר ליום פרסום ההנחייה ולהתחיל באכיפה לאור ההנחייה רק לגבי עבירות שבוצעו לאחר הוצאתה. כל זאת כדי למנוע טענות של אכיפה בררנית וכיוב'.

חריג לכלל זה נקבע לגבי אותם מקרים המנויים בסעיף 21 להנחייה (מקרים המצדיקים החמרה עונשית), לגביהם נקבע שנשקול את העמדת החשודים לדין גם לגבי עבירות שבוצעו עובר לתאריך 15/1/17.

לעמדתי, במקרה דנן  לא מוצדק להעמיד לדין למרות הנסיבות לחומרה שציינתי לעיל. אמנם מדובר בארבע נשים אך כנראה שהן נשואות לו מזה זמן, אין כל אינדיקציה לחומרה נוספת או לפיקציה בנישואין שמטרתה הוצאת כספים מהמדינה או כיוב' וגם היותן שב"חיות מצדיקה את הוצאתן חזרה לשטחים ולא העמדתו של החשוד לדין.

אני מצטרף כמובן לדבריו של מומי בנוגע לקושי בנקיטת מדיניות שונה רק כדי להגן על פסק הדין .

אלון

שלום רב,

[צירפתי גם את רחל מטר, שאכן שותפה לוועדה העוסקת בתחום זה].

החלטה לפתוח בחקירה פלילית עכשיו, לאחר מתן פסה"ד בערכאה הראשונה ולפני הערעור הצפוי, נראית לי בעייתית – סוג של ניסיון להשפיע על ההליך האזרחי באמצעות נקיטה בהליך פלילי.

כדי להצדיק פתיחה בחקירה בהתאם להצעה העומדת לדיון, יש לבדוק אם אכן המקרה דנן חריג בנסיבותיו אל מול כלל התופעה המוכרת לנו [בין אם בנוגע למספר הנשים והילדים, בין אם בהתייחס למספר הנשים הפלסטינאיות (האם זה באמת פן מחמיר לעניין עבירת הביגמיה?)], עד כדי יכולת לאבחן תיק זה באופן שיצדיק פתיחה בחקירה דווקא במקרה זה, שכן ברור שתיטען נגדנו טענה של אכיפה בררנית, שיקול זר, וכד'.

זאת ועוד, אם ברצוננו להראות לבתי המשפט שהמסר הושג, נוכל להפנותו אל הנחיית היועץ החדשה ואל הצוות המיוחד שהוקם לאחרונה, ולהבהיר שאנו נוקטים היום בשורה של פעולות מגוונות אל מול התופעה [אגב, בזמן שהייתי בדרום הנושא עלה, אך העניין לא קודם שכן היה ברור לכולם שאין מקום להתחיל לפעול נגד התופעה, ללא היערכות מוקדמת, אך ורק בכלים פליליים שיינקטו נגד אנשים ש"במקרה" ייתפסו, אלא יש מקום לפעולה כלל מערכתית, שתקודם ע"י דרגים בכירים (שרים / יועמ"ש). עתה אנו במצב אחר לחלוטין, שכן אכן התקבלה החלטה כזו, ע"י בכירי המערכת, ואנו כבר בשלבי היישום]. דומני שדי בכך כדי להעביר את המסר לבית המשפט.

בשורה התחתונה, אם אין נימוקים מיוחדים אחרים, עמדתי היא שאין לפתוח בחקירה במקרה זה, באופן שבו יהיה זה בניגוד למדיניות לפתוח בחקירה רק בגין מעשי פוליגמיה שבאו לעולם לאחר כניסת הנחיית היועמ"ש לתוקף.

מומי   

אשמח לקבל את פסק הדין כדי להכיר את עובדות המקרה ואז אוכל לחוות דעתי לגבי הנסיבות.

בנוגע לאכיפה, קיימת ועדה מכח החלטת ממשלה בראשות אמי פלמור המטפלת בנושא הטיפול בתופעת הפוליגמיה על כלל היבטיה. בוועדה זו שותפים גורמים שונים ממשרדי הממשלה כולל הפרקליטות הפלילית (רחל מטר?) והאזרחית. נראה לי נכון שיד ימין תכיר את פעולותיה של יד שמאל גם בעניין זה הנוגע לאכיפת הנחיית היועמ"ש על נישואי פוליגמיה בתקופה שקדמה להוצאת הנחיית היועמ"ש.

אלון

רז שלום

צירפתי את אלון אלטמן, מרציאנו, ציון ומומי.

ראשית, לא ממש הבנתי מדוע אתם חושבים שההנחיה לא נכנסה לתוקף. לדעתי בהחלט נכנסה.

הבעיה באכיפה לגבי נישואין שקדמו לינואר 17 היא של אכיפה בררנית.

כידוע, עד לאחרונה לא נאכף סעיף זה כלל. לכן הסיכום היה שנפתח חקירות על נישואים פוליגמיים שארעו לאחר כניסת ההנחיה לתוקף, ולגבי נישואים שקדמו למועד זה, נפתח חקירה רק אם יש נסיבות מחמירות.

השאלה אם במקרה זה יש נסיבות מחמירות. אפשר לטעון שכמות נשותיו והעובדה שנישא לתושבות שטחים שב"חיות, הן נסיבות מחמירות שמצדיקות לפתוח חקירה.

מומי, משה, אלון ורז

אודה לדעתכם בענין זה

שי

שי שלום,

ראה נא המייל של מוריה והמצ"ב.

גם לי נראה כי נכון בנסיבות לפתוח נגדו חקירה פלילית, והעובדה שההנחיה לא נכנסה לתוקף אינה משנה לטעמי בהקשר זה, שכן העבירה והסמכות היו ועודן קיימות.

תודה,

רז

שלום רז,

ראה את פסק דינו של השופט גביזון בנושא הפוליגמיה – כפי שמפורט בתקציר למטה מדובר באב ל56 ילדים הנשוי ל – 7 נשים.

בעוד המדינה עמדה על רף ראייתי גבוה במסגרת הבדיקה הגנטית על מנת לוודא כי הילדים הנטענים בבקשה הם אכן ילדיו, דחה השופט גביזון את התביעה לגמרי בשל חוסר נקיון כפיים.

כפי שנמסר לנו המבקשים עומדים להגיש ערעור על פסק הדין.

התיק מעורר דילמה לא פשוטה שכן מחד אי הכרה הילד כילדו של האזרח הישראלי משמעה שלילת  אזרחות ממי שזכאי לה וומדובר בזכות שהוכרה כזכות יסוד.

מאידך המסר של פסק הדין המתאר את אוזלת ידה של המדינה ואת הפגיעה הנוצרת כתוצאה מכך  - חשוב שיישמר ואמירה מצידנו כי פסק הדין לגמרי שגוי היא בעייתית..

לכן בישיבה שהתקיימה אצל אורית קוטב סוכם כי היא תפנה לפרקליט המדינה על מנת שיפתחו בחקירה פלילית לאלתר נגד האיש (למרות שהנחיית היועץ כלשונה לאכיפת הסעיף הפלילי עוד לא נכנסה לתוקף, ) כך שנוכל לומר לבית המשפט כי המסר הושג וכי מתנהלים נגד האיש הליכים פליליים בעקבות פסק הדין.

אם תוכל סייע בעניין מול פרקליט המדינה נשמח.

אציין כי בעבר היו דיונים אצל השר נאמן והיועמש הקודם לגבי הצעת חוק שלילת אזרחות מילדים שנולדו לאשה שניה ועמדת ייעוץ וחקיקה היתה להתנגד לכך. בסופו של יום היועץ לא אמר במפורש כי מדובר במניעה חוקתית אך כן אמר משהו קרוב לזה. יכול להיות שאילו היינו עתה בחקיקה היה הנכון לבחון את הדברים שוב אך קשה יותר לשלול אזרחות מילד שנמצא בפועל בישראל ללא חוק רק בדרך של מניעת אפשרות הוכחת הקשר הביולוגי לאב.

מוריה

שלום לכולם,

נבקש להביא לידיעת פ.מ. וי.מ. את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הדוחה תביעת אבהות בשל עבירת ריבוי נישואין – תמ"ש 55724-09-16 פלוני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה:

1.            פסק הדין הנדון דחה כאמור תביעה שהגיש ישראלי תושב הפזורה הבדואית בנגב – אב ל-56 ילדים מ-7 נשים – בדרישה להכיר בו כאביהם של שלושה ילדים שנולדו לו משתים מנשותיו, תושבות הרשות הפלסטינית. כב' סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון, ביקר בפסק דינו את הכשלים המערכתיים במאבק בתופעת הפוליגמיה בישראל, ואף תיאר כיצד התופעה מתרחשת בעידוד הרשויות או בעצימת עיניים מצדן.

בסיום פסק דינו, הורה כב' השופט כי פסק דינו יומצא לידי השר לביטחון פנים, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ולידי מפקד מחוז הדרום במשטרת ישראל.

2.            בתמצית, מדובר בתובענה שהוגשה לבית המשפט על ידי האב הנטען ושתיים מארבע נשותיו הפלסטיניות, בבקשה לפסק דין הצהרתי להכרה באבהותו על שלושה קטינים (בגילאי 4, שנתיים ושנה). כן התבקשה הענקת מעמד לקטינים על יסוד ההכרה באבהות.

במסגרת ניהול ההליך התברר כי התובע-האב הנטען, אזרח ישראלי כבן 54, היה נשוי לאורך חייו ל-7 נשים שונות וכי כיום הוא נשוי בעת ובעונה אחת ל-4 נשים ויש לו 56 ילדים מנשים אלו (אם כי רק 48 מתוכם רשומים על שם התובע במשרד הפנים). כן התברר כי ארבע מהנשים, להן נשוי כיום התובע, הינן תושבות האזור, ללא מעמד חוקי בישראל.

3.            בית המשפט קבע בפסק דינו, בין היתר, מתוך היכרותו כשופט משפחה היושב בדין בבית משפט השלום בבאר שבע מזה מספר שנים, כי מדובר בתופעה שלילית שיתכן ואף מתרחבת ומתעצמת. עוד נקבע, כי בשנים האחרונות נוסף לה נוהג של נישואים לנשים פלסטיניות שהן חסרות  מעמד בישראל, ושוהות בארץ שלא כדין.

4.             באשר לנישואים פוליגמיים לנשים פלסטיניות נקבע בפסק הדין כי התופעה חמורה אף יותר, הן משום שהיא כרוכה בביצוע עבירות נוספות כגון שהייה בלתי חוקית, והן משום שנשים אלו מוחלשות יותר מעצם היותן חסרות מעמד בישראל ותלויות לחלוטין בבעל הישראלי (תופעה העולה אף כדי "סחר בנשים").

5.             בפסק דינו דן בית המשפט, בהרחבה, בהשלכותיה השליליות של תופעת ריבוי הנישואין, הן ברמת התא המשפחתי והן ברמת הכלל והמדינה, כפי שאלו באו לידי ביטוי בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1112 מיום 23/1/2017 בדבר התווית מדיניות התביעה בנושא העמדה לדין ומדיניות הענישה. 

בתוך כך נקבע, כי נישואי פוליגמיה אינם עולים בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה והשוויון בין המינים, וכי העדר אכיפה בנושא פוגע בשלטון החוק ומשדר שהנגב הוא "שטח הפקר". בית המשפט הוסיף וקבע, כי לפוליגמיה השלכות קשות על התא המשפחתי מאחר שהיא גורמת לסכסוכים בתוך המשפחה, מחלישה את מעמד האישה וגוזרת על המשפחה חיי עוני. התופעה משפיעה גם על המדינה, אשר נאלצת להשקיע משאבים כלכליים רבים במימון משפחות עניות אלו. לגישתו של כב' השופט גביזון, מדיניות הסיוע למשפחות לא רק שאינה פותרת את הבעיה, אלא אף תורמת לעידוד התופעה ולחיזוקה.

6.             לעמדת כב' השופט גביזון, למערכת המשפט במדינה חלק חשוב במיגור תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי שבדרום, וזאת לצד מערכות נוספות כגון מערכת החינוך ומערכת הרווחה. לשיטתו, כחוד החנית של מערכת המשפט, מוטל על בתי המשפט לפעול למיגור התופעה הפסולה, וזאת הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, ונראה כי בשלב זה, טרם נעשה די בעניין.

לעמדת בית המשפט, התגברות תופעת הפוליגמיה בכלל ולנשים פלסטיניות תושבות האזור בפרט, מחייבת בחינה מחודשת, וזאת חרף עמדת המדינה, שכן ובאופן אבסורדי ושלא במתכוון נראה כי בית המשפט עצמו בהתנהלות המפורטת לעיל, יכול ונותן רוח גבית לתופעה פסולה זו.

7.            בית המשפט מציע בפסק דינו לאמץ מדיניות הנמנעת מלתת את הסעד המבוקש לתובע פוליגמי ולאשתו בנימוק שהוא לא נקי כפיים, וכמי שהפר את החוק ברגל גסה אינו זכאי לקבל את הסעד המבוקש.

עמדה זו מבוססת על הכלל המשפטי לפיו פסק דין הצהרתי  הינו סעד שביושר, וככזה חלים עליו דיני היושר. מדיניות שיפוטית המבקשת למגר את תופעת הפוליגמיה בכלל ואת הפוליגמיה לנשים פלסטיניות תושבות האזור בפרט, מחייבת את בית המשפט להירתע ממתן סעד הצהרתי - סעד שביושר לבעל דין שברי כי הוא פוליגמי ולבעלת דין שהינה שוהה בלתי חוקית. מדיניות שיפוטית כזו מחייבת את ביהמ"ש שלא לעצום את עיניו לרמיסה גסה של כבוד האישה וליצירת חיי עוני. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, קבע בית המשפט בפסק דינו כי יתכנו נסיבות בהן בית המשפט לא ייעתר לתובענה לפסק דין הצהרתי לאבהות שהגיש גבר פוליגמי ואף יורה על דחיית התובענה, כפי שנמצא במקרה דנן.

8.            בסיום פסק דינו הוסיף בית המשפט וציין כי: "לא נעלמו מעיניי השלכות החלטתי על הקטינים נשוא הבקשה, אולם משאלו אינם בעלי הדין, ושמטרתי להיאבק בתופעה הפסולה, אין מנוס מדחיית התובענה".

9.             דומה כי פסק דין זה מבקש להציע כלי נוסף להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה במסגרת הכלים אותם בוחנת המדינה בימים אלו.

10.         לאור היותו של פסק הדין תקדימי ולאור השלכותיו על הקטינים נשוא הבקשה, אשר אילו היתה מוכחת האבהות הנטענת, היו זוכים למעמד בישראל על כל המשתמע מכך, נקבעה ישיבה אצל המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), הגב' אורית קוטב, על מנת לדון בהשלכות פסק הדין. הישיבה נקבעה ליום 27.4.17 ונעדכן לאחר הישיבה במסקנותיה.

העדכון נכתב על ידי שני כ"ץ מפרקליטות מחוז דרום, המטפלת בתיק, בשיתוף הגורמים המקצועיים והמחלקה האזרחית.

בברכה,

שרון