צהרים טובים אורית ומיכל,
בהתאם להנחייה שניתנה בזמנו – אני מעדכן במקרה בו איני מוצא לנכון להיעתר לבקשת המשטרה למתן הודעת הכרה בחסינות.
כל החומר שקיבלנו מצורף, וכן התייחסות שהעבירה הלשכה המשפטית במטא"ר לאחר שהודענו על עמדתנו.
בתמצית – חשודה שלפי הנטען אינה שולטת בשפה העברית נחקרה באמצעות שוטר ששימש כמתורגמן.
בהמשך היא התבקשה לחתום על נוסח הודעה בעברית – וכמובן סרבה.
לטענת התובעת המוכחשת – איימו עליה כדי שתחום..
לא נערך תיעוד חזותי כנדרש במקרה כזה.
לא מוסבר מדוע ההודעה לא נגבתה בערבית.
מכאן התגלגל הארוע לנסיון של הנחקרת לעזוב את החדר והשארתה/החזרתה תוך מגע פיזי בינה לבין החוקרת שעל עוצמתו יש מחלוקת. לפי השוטרת זה אולי נגיעה בכתף. לפי הנחקרת – הרבה מעבר
לזה.
מח"ש סגר מחוסר ראיות את התלונות על אלימות ואיומים והעביר לבחינה במסלול תלונות הציבור את התנהגות השוטרת.
הסממ"ז הנחה על העברה למסלול משמעתי, שבסיומו קוים ראיון הערה לשוטרת, בו קיבלה הערה.
בנסיבות אלו אני חשבתי – ועודני חושב – שלא מתקיימים התנאים – שכן לכל הפחות יש כאן שוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק.
הגם שכמי שצריך לעמוד מאחורי הודעת ההכרה נראה לי ששיקול הדעת ולא רק האחריות הם עלי – אני מעדכן.
מדובר בתיק של פמ"צ, בטיפולה של יערה לב, כאשר בשל חופשתה של כרמית מחליפה אותה אודליה בריכוז הנושא בפמצ. שתיהן וכן חיה מכותבות.
שבת שלום,
איתן