מקובל

 

 

שי,

אבקש לעדכן אותך בפסק הדין הקצר המצ"ב של בית המשפט העליון.

מדובר בפסק דין שגוי – בית המשפט קבע שמשפטית יש לכאורה לדחות את הערעור שהוגש על פיצויי הפקעה שנפסקו למערערים אבל קבע "משיקולי צדק ואולי לפנים משורת הדין" להוסיף 200 אלש"ח על סכום הפיצוי.

פסק דין שגוי מבחינה משפטית ואינו עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון.

הוא בעייתי ועלול לשמש נגדנו, לעודד הגשת ערעורים ודרישה לפיצויים לפנים משורת הדין. הוא עלול להיות בעייתי במיוחד בתחום ההפקעות.

בזמנו – כשהייתי בדרום -  היינו אצלך בדיון בהליך אחר שבו בית המשפט העליון ביקש שנסכים לפיצוים לפנים משורת הדין. התנגדנו בנימוק שהמדינה מחויבת לפעול בשוויון ועל פי שורת הדין ועמדתנו התקבלה לבסוף.

למרות הבעייתיות ישראל ואני לא רואים שיש עילה להגיש בקשה לדיון נוסף.

לדעתנו, נכון יהיה להסב את תשומת הלב של הפרקליטים לפסק הדין הזה, כדי שאם תעלה טענה לפיצוי לפנים משורת הדין ידעו להקדים תרופה למכה ולטעון בנושא + ידעו להצטייד בפסיקה המבהירה את הבעיתיות בתשלומים לפנים משורת הדין. כמו כן, אם ינתנו פסקי דין בעקבות פסק דין זה, נערער עליהם.

תודה,

אורית

 

 

 

שלום לכולם,

 

אתמול התקיים דיון בתיק שבנדון, וכבר היום ניתן פסק דין קצר המקבל חלקית את הערעור.

 

בדיון אתמול, לאחר שמיעת הטענות, המליצו השופטים לצדדים להסכים לפסיקה לפי 79א, בסכומים שבין 200,000 ₪ ל- 600,000 ₪, ולחלופין להסכים לגישור. המערערים הסכימו ואנחנו סירבנו.

 

נפסק, כי לכאורה היה מקום לדחות את הערעור, אלא ש- "משיקולי צדק ואולי לפנים משורת הדין", ובשל חוסר הפרופורציה בין שווי הנכס היום לבין הפיצוי הכולל שהשתלם למערערים, הוחלט להוסיף למערערים עוד 200,000 ₪ נכון להיום.

 

על פניו, הענקת פיצוי באופן של "לפנים משורת הדין ומשיקולי צדק", ללא נימוק משפטי, מעוררת תהיות לא פשוטות. התהיות מתחזקות נוכח העובדה שביהמ"ש פתח את פסק הדין בקביעה כי היה מקום, לכאורה, לדחות את הערעור לפי הדין. מובן כי השאלה שצפה, בהינתן הסירוב שלנו להסכים ל- 79א, היא שאלת סמכותו של בית המשפט להעניק סעד לפנים משורת הדין ומשיקולי צדק.

 

מחד, הסכום שנפסק הוא ככל הנראה נמוך מהסכום שהיה נפסק אילו היינו מסכימים ל- 79א, אך מאידך, יכול ובפסק הדין טמון חשש להשלכות רוחב על תיקי הפקעה נוספים (ובעיקר כאלו שיש בהם פער ניכר בין הסכום נכון למועד ההפקעה ובין שווי הקרקע כיום) ועל האפשרות לפסוק סכומים גבוהים מהסכומים המתחייבים ע"פ דין. מובן כי לאופן הפסיקה יכול ויהיו אף השלכות רוחב בתיקים מתחומי משפט אחרים שאינם הפקעות.

 

מכל מקום, תודה ענקית בשלב זה לכל העוסקים במלאכה, ובמיוחד לשרון שטיפלה בתיק בביהמ"ש המחוזי ולשמרית שכתבה את הסיכומים בבית המשפט העליון.

 

 

 

 

ברק שלום,

 

אני לא אגיע לדיון.

שרון ודגנית הבקיאות בתיק יגיעו.

מקובל בהחלט מה שכתבת לגבי הרחבת חזית לענין סעיף 13.

אשמח לעדכון.

 

בהצלחה

 

 

 

שלום לכולם,

 

אזכיר, כי הדיון בתיק שבנדון יתקיים מחר בשעה 9:00 בפני כב' השופטים ג'ובראן, שהם וברון.

 

לפי העדכון של דגנית, המערערים 1 ו-2 קיבלו בדצמבר 2015, בהתאם לפסק הדין, פיצויים בסך 146 אש"ח (לאחר ניכוי עירבון וניכוי מס שבח). לגבי יתר המערערים, לפי הבנתי ככל שהם יוכיחו את זכאותם, הרי שיהיו זכאים לקבל פיצוי לפי הזכאות שתקבע להם.

 

מעבר לסוגיות הליבה של התיק (שאלת המועד הקובע וסוגיית הדיור החלופי), ייתכן ותעלה בדיון מחר סוגיה נוספת ע"י ב"כ המערערים, והיא האפשרות לקבל פיצוי לפי סעיף 13 החל משנת 2000 (המועד שבו נטשו המערערים את הנכס) ועד למועד הפיצוי בפועל (ב"כ המערערים שלח מכתב ברוח הדברים האלו בינואר 2017). כזכור, ככל הנראה, לפי הבנה פשוטה של פסק הדין המערערים קיבלו בשנים אלו ריבית לפי חוק פסיקת ריבית (ולא לפי החוק המתקן), מבלי שלדבר ניתן נימוק משפטי. לפי האמדן שלנו המשמעות הכלכלית של ריבית זו הייתה בסך 50,000 לערך. אינני יודע מה המשמעות במידה והפיצוי בשנים אלו היה נמדד לפי סעיף 13 לחוק (כמובן שלא ניתן לדעת זאת במדויק עתה ללא עסקאות השוואה). אני יכול להעריך שמדובר בפיצוי גדול יותר באופן משמעותי (דמי שכירות של 5% - 6% לשנה למשך 15 שנים, לעומת ריבית לפי חוק פסיקת ריבית שכאמור הסתכמו בסך של 50,000 ₪).

 

מכל מקום, לגופה של טענה, ככל שתטען, אנחנו נשיב כי מדובר בהרחבת חזית מאחר והיה על המערערים היה להעלות את הטיעון כבר בביהמ"ש המחוזי, כי במהלך ניהול התיק ב"כ המערערים בעצמו אמר מפורשות כי ההליך לא מתנהל ביודעין לפי סעיף 13, וכן כי על המבקש פיצוי לפי סעיף 13 לתמוך טענתו בעסקאות השוואה ונתונים קונקרטיים – דבר שהמערערים לא עשו.

 

אעדכן בהמשך,

 

תודה.

 

 

 

שלום ברק,

 

 

1.       בתיק התנהל כאמור הליך משפטי ובמסגרתו עתרו התובעים הנ"ל ועוד תובעים אחרים, כי יפסקו להם פיצויים בגין הפקעת המקרקעין הנ"ל לרבות פיצוי בגין המבנה. המדינה טענה, בין היתר, כי אין לשלם כלל פיצוי בגין המבנה, אלא רק בגין הקרקע, נוכח העובדה שהמנוחים הוסיפו להתגורר בנכס עשרות שנים עד שמיצה את ערכו הכלכלי וכן נוכח העובדה שפוצו כבר ע"י הקיבוץ בסכום המהווה פי כמה משווי הפיצויים שיש לפסוק. לחילופין עוד נטען ע"י המדינה כי יש לנכות מן הפיצוי את הסכום ששולם ע"י הקיבוץ (שכאמור שולל תשלום כל פיצוי) הכל כמפורט במסמכי התביעה.

 

2.       במהלך ניהול התיק התבקשתי ע"י עו"ד שרון אבני לכנס ועדת בעלויות בעניינם,  וביום 20.10.13 התכנסה הועדה אשר הכירה בזכות התובעים יעקב ישראל ורינה לוי לקבלת פיצוי הפקעה. אגב - לגבי יתר התובעים לא הומצאו יפוי כח מתאימים לב"כ התובעים. לפיכך הם לא נכללו בעסקת הפיצויים המוזכרת בסע' 5 הר"מ. מצ"ב החלטת ועדת בעלויות.

 

3.       ביום 3.2.15 נתן בימ"ש פס"ד הצהרתי ולא אופרטיבי,  לפיו כל התובעים בהליך זכאים לפיצוי הפקעה לפי  שווי הבית ולא רק מרכיב הקרקע למועד ההפקעה בהתאם לחוו"ד השמאי הממשלתי (לאחר ההריסה), ללא ניכוי בגין הסכום ששולם על ידי הקיבוץ.

 

4.       כידוע, התובעים הגישו ערעור לעליון וכמו כן הוגשה בקשה לפטור מערבון בהסכמה. לפיכך, הוסכם בין הצדדים ואושר ע"י בימ"ש כי מסכום הפיצויים יופחת סך של 35,000 ₪ (סכום זה נקבע מאחר וסכום פיצוי ההפקעה המגיעים למערערים הינו בהיקף של כ- פי עשרה מסכום הערבון).

 

5.       ביום  3.9.15 אושרה עסקת פיצויים למערערים 1 ו- 2 בהתאם לפס"ד הנ"ל (מצ"ב מכתב שנשלח לב"כ התובעים) וביום 4.11.15 נחתם עם ב"כ המערערים חוזה לתשלום פיצויים (מצ"ב). ביום 7.12.15 שולמו כספי הפיצויים לעו"ד הס (מצ"ב מסמך מח' הכספים).

 

6.       ביום 30.12.15 נפגשתי עם עו"ד הס, ב"כ המערערים בעניין תשלום הפיצויים בעבור יתר היורשים. במהלך הפגישה התבקש עו"ד הס להציג יפויי כח עדכניים (הציג יפוי כח משנת 2002) ותצהירי יורשים. עו"ד הס השיב שלא מתכוון לעשות כן וכי יפנה היורשים ישירות אלי. מצ"ב תרשומת מהפגישה הנ"ל .

 

 

חג שמח !

 

 

 

שלום דגנית,

 

בהמשך לשיחתנו, אני פונה אליך בהקשר לתיק שבנדון, שעתיד להתקיים בו דיון ביום 19.4.17.

 

התיק שבנדון הועבר לטיפולי ע"י עו"ד שמרית גולן שעברה לתפקיד חדש בימים האחרונים (במחוז טופל ע"י שרון אבני). הגשנו כבר סיכומים ועתה נותר לטפל בדיון. למיטב הבנתי, וממיילים שמצאתי בתיק, עולה שהטיפול בתיק הועבר לעו"ד מירי כהנא נויפלד. מכל מקום, היא הפנתה אותי אליך.

 

לאחר שקראתי את החומרים הרלוונטיים, ארצה לדעת האם שולמו למערערים (ולכול הפחות למערערים 1 ו- 2 שהם הרוח החיה מאחורי התביעה כולה) פיצויים כלשהם עד עתה?

 

אעיר, כי מעיון בתיק עולה שהתכנסה וועדת בעלות אחת במהלך ניהול ההליך בביהמ"ש המחוזי (ביום 20.10.13; במסגרתה נדונה האפשרות לפצות את המערערים בסכום שאינו שנוי במחלוקת, היינו פיצוי עבור הקרקע בלבד), בטרם מתן פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי. הוועדה קבעה כי יש למערערים זכויות לפיצויי הפקעה בגין הקרקע, בכפוף להצגת מסמכים רלוונטיים (שרון – האם זה באמת המצב? לא מצאתי בתיק מכתב שנשלח לעו"ד הס בנושא).

מכל מקום, נכון למועד פסק הדין (3.2.15), המערערים לא הציגו את כל המסמכים שהתבקשו להציג ועל כן לא קיבלו פיצוי. כן יוער, כי גם ביהמ"ש המחוזי קבע בפסק דינו כי הפיצוי שנפסק יינתן רק לתובעים שיוכיחו את זכאותם (תוך השלמת מסמכים ובהתאם לנהלי המנהל).

 

על כן, אני מבקש לברר האם נכון להיום שולמו סכומים כלשהם למערערים.

 

מצ"ב החומרים המרכזיים: פסק הדין המחוזי מיום 3.2.15; החלטת הביניים (בנוגע למועד הקובע לפיצויים) מיום 15.6.11; סיכומי המדינה במחוזי; תצהיר ליאור אלה; חוות דעת שמאית של גילי בלולו; הודעת הערעור; סיכומי הצדדים בבית המשפט העליון.

 

כאמור, הדיון ביום 19.4.17 בשעה 9:00 בבוקר בפני השופטים ג'ובראן, שהם וברון.

 

אני מתנצל על העיתוי, התיק כאמור הועבר אליי בישורת האחרונה, ולקח זמן עד שהשתלטתי על החומר הרב שנצבר.

 

אודה לעזרתך.

 

ברק מימון, עו"ד | פרקליטות המדינה (מחלקה אזרחית)

רחוב קרית מדע 5 | בניין B3, קומה 5 | הר החוצבים | ירושלים 9777605

טלפון: 02-6362022   פקס: 02-6362050

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה