נראה לך בסדר?:

 

שלום לכולם,

נבקש להביא לידיעת פ.מ. וי.מ. את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הדוחה תביעת אבהות בשל עבירת ריבוי נישואין – תמ"ש 55724-09-16 פלוני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה:

1.              פסק הדין הנדון דחה כאמור תביעה שהגיש ישראלי תושב הפזורה הבדואית בנגב – אב ל-56 ילדים מ-7 נשים – בדרישה להכיר בו כאביהם של שלושה ילדים שנולדו לו משתים מנשותיו, תושבות הרשות הפלסטינית. כב' סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון, ביקר בפסק דינו את הכשלים המערכתיים במאבק בתופעת הפוליגמיה בישראל, ואף תיאר כיצד התופעה מתרחשת בעידוד הרשויות או בעצימת עיניים מצדן.

בסיום פסק דינו, הורה כב' השופט כי פסק דינו יומצא לידי השר לביטחון פנים, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ולידי מפקד מחוז הדרום במשטרת ישראל.

2.              בתמצית, מדובר בתובענה שהוגשה לבית המשפט על ידי האב הנטען ושתיים מארבע נשותיו הפלסטיניות, בבקשה לפסק דין הצהרתי להכרה באבהותו על שלושה קטינים (בגילאי 4, שנתיים ושנה). כן התבקשה הענקת מעמד לקטינים על יסוד ההכרה באבהות.

במסגרת ניהול ההליך התברר כי התובע-האב הנטען, אזרח ישראלי כבן 54, היה נשוי לאורך חייו ל-7 נשים שונות וכי כיום הוא נשוי בעת ובעונה אחת ל-4 נשים ויש לו 56 ילדים מנשים אלו (אם כי רק 48 מתוכם רשומים על שם התובע במשרד הפנים). כן התברר כי ארבע מהנשים, להן נשוי כיום התובע, הינן תושבות האזור, ללא מעמד חוקי בישראל.

3.              בית המשפט קבע בפסק דינו, בין היתר, מתוך היכרותו כשופט משפחה היושב בדין בבית משפט השלום בבאר שבע מזה מספר שנים, כי מדובר בתופעה שלילית שיתכן ואף מתרחבת ומתעצמת. עוד נקבע, כי בשנים האחרונות נוסף לה נוהג של נישואים לנשים פלסטיניות שהן חסרות  מעמד בישראל, ושוהות בארץ שלא כדין.

4.              באשר לנישואים פוליגמיים לנשים פלסטיניות נקבע בפסק הדין כי התופעה חמורה אף יותר, הן משום שהיא כרוכה בביצוע עבירות נוספות כגון שהייה בלתי חוקית, והן משום שנשים אלו מוחלשות יותר מעצם היותן חסרות מעמד בישראל ותלויות לחלוטין בבעל הישראלי (תופעה העולה אף כדי "סחר בנשים").

5.              בפסק דינו דן בית המשפט, בהרחבה, בהשלכותיה השליליות של תופעת ריבוי הנישואין, הן ברמת התא המשפחתי והן ברמת הכלל והמדינה, כפי שאלו באו לידי ביטוי בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1112 מיום 23/1/2017 בדבר התווית מדיניות התביעה בנושא העמדה לדין ומדיניות הענישה. 

בתוך כך נקבע, כי נישואי פוליגמיה אינם עולים בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה והשוויון בין המינים, וכי העדר אכיפה בנושא פוגע בשלטון החוק ומשדר שהנגב הוא "שטח הפקר". בית המשפט הוסיף וקבע, כי לפוליגמיה השלכות קשות על התא המשפחתי מאחר שהיא גורמת לסכסוכים בתוך המשפחה, מחלישה את מעמד האישה וגוזרת על המשפחה חיי עוני. התופעה משפיעה גם על המדינה, אשר נאלצת להשקיע משאבים כלכליים רבים במימון משפחות עניות אלו. לגישתו של כב' השופט גביזון, מדיניות הסיוע למשפחות לא רק שאינה פותרת את הבעיה, אלא אף תורמת לעידוד התופעה ולחיזוקה.

6.              לעמדת כב' השופט גביזון, למערכת המשפט במדינה חלק חשוב במיגור תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי שבדרום, וזאת לצד מערכות נוספות כגון מערכת החינוך ומערכת הרווחה. לשיטתו, כחוד החנית של מערכת המשפט, מוטל על בתי המשפט לפעול למיגור התופעה הפסולה, וזאת הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, ונראה כי בשלב זה, טרם נעשה די בעניין.

לעמדת בית המשפט, התגברות תופעת הפוליגמיה בכלל ולנשים פלסטיניות תושבות האזור בפרט, מחייבת בחינה מחודשת, וזאת חרף עמדת המדינה, שכן ובאופן אבסורדי ושלא במתכוון נראה כי בית המשפט עצמו בהתנהלות המפורטת לעיל, יכול ונותן רוח גבית לתופעה פסולה זו.

7.              בית המשפט מציע בפסק דינו לאמץ מדיניות הנמנעת מלתת את הסעד המבוקש לתובע פוליגמי ולאשתו בנימוק שהוא לא נקי כפיים, וכמי שהפר את החוק ברגל גסה אינו זכאי לקבל את הסעד המבוקש.

עמדה זו מבוססת על הכלל המשפטי לפיו פסק דין הצהרתי  הינו סעד שביושר, וככזה חלים עליו דיני היושר. מדיניות שיפוטית המבקשת למגר את תופעת הפוליגמיה בכלל ואת הפוליגמיה לנשים פלסטיניות תושבות האזור בפרט, מחייבת את בית המשפט להירתע ממתן סעד הצהרתי - סעד שביושר לבעל דין שברי כי הוא פוליגמי ולבעלת דין שהינה שוהה בלתי חוקית. מדיניות שיפוטית כזו מחייבת את ביהמ"ש שלא לעצום את עיניו לרמיסה גסה של כבוד האישה וליצירת חיי עוני. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, קבע בית המשפט בפסק דינו כי יתכנו נסיבות בהן בית המשפט לא ייעתר לתובענה לפסק דין הצהרתי לאבהות שהגיש גבר פוליגמי ואף יורה על דחיית התובענה, כפי שנמצא במקרה דנן.

8.              בסיום פסק דינו הוסיף בית המשפט וציין כי: "לא נעלמו מעיניי השלכות החלטתי על הקטינים נשוא הבקשה, אולם משאלו אינם בעלי הדין, ושמטרתי להיאבק בתופעה הפסולה, אין מנוס מדחיית התובענה".

9.              דומה כי פסק דין זה מבקש להציע כלי נוסף להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה במסגרת הכלים אותם בוחנת המדינה בימים אלו.

10.          לאור היותו של פסק הדין תקדימי ולאור השלכותיו על הקטינים נשוא הבקשה, אשר אילו היתה מוכחת האבהות הנטענת, היו זוכים למעמד בישראל על כל המשתמע מכך, נקבעה ישיבה אצל המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), הגב' אורית קוטב, על מנת לדון בהשלכות פסק הדין. הישיבה נקבעה ליום 27.4.17 ונעדכן לאחר הישיבה במסקנותיה.

העדכון נכתב על ידי שני כ"ץ מפרקליטות מחוז דרום, המטפלת בתיק, בשיתוף הגורמים המקצועיים והמחלקה האזרחית.

בברכה,

שרון

 

 

 

 

 

בהמשך למייל של אודיה, חשוב לנו להוסיף כי מעבר לכך שהמחוקק בעצמו במסגרת חוק מידע גנטי קיבל את הקדימות שהמדינה נותנת לצורך בבדיקה גנטית כשמדובר בבקשה שתוצאותיה ישליכו על קבלת מעמד בישראל, ונותן לאינטרס הזה עדיפות על בירור טובת הילד, הרי שבית המשפט העליון גם קיבל את עמדת המדינה כי אין לאשר איחוד משפחות בנסיבות של נישואי ביגמיה, וגם זאת אף אם יש בכך פגיעה בקטינים שנולדו כתוצאה מנישואין אלו.

כמו כן, לפחות בכל הנוגע לשהות הבלתי חוקית – הרי זה בידי המבקשים, והם יכולים להגיש את הבקשה גם מבלי שהם שוהים שלא כדין בישראל (ותקנות מידע גנטי מעגנות את הפרוצדורה של נטילת דגימה מחוץ לישראל). זו כבר עמדה שאנחנו מנסים לטעון אותה גם במקומות אחרים.

בכל הנוגע לעבירת הביגמיה – הרי שנראה לי קשה שבעוד המדינה מעלה את הטיפול בנושא על סדר יומה (כולל הגברת האכיפה), שאנחנו נבוא ונגיד לבית המשפט שהוא צריך להתעלם מכך, וודאי כאשר מדובר בסעד מן היושר. התיק ששני מתארת במייל שלה אכן נותן ביטוי לאחד המקרים הקיצוניים שמגיעים לפתחו של בית המשפט, ויש לנסות ולהרים את הכפפה שבית המשפט זורק לנו.

 

אגב, למיטב ידיעתי בשבוע הבא קבועה כבר ישיבה של הוועדה שבראשות מנכ"לית משרד המשפטים, וניתן יהיה לראות לאן הדברים מתקדמים.

 

בברכה - רינה

 

 

 

 

אני חושבת שמדובר בנושא מורכב, ומדובר בשאלה של מדיניות כללית, שנכון לערוך בה דיון.

 

למעשה כבר כיום, כשמדובר בתיקי מעמד, נקבע בנהלים כי עמדת רשות האוכלוסין היא הדומיננטית לכן בתיקי מעמד תמיד הפרקליטות מייצגת וב"כ היועמ"ש עומד על ביצוע בדיקת רקמות גם כשמדובר בבני זוג נשואים בשל אינטרסים של המדינה, הקניית מעמד וכו'... כשלמעשה טובת הקטין נדחית קצת הצידה, לא מתבקשים תסקירים וכו' (אם כי בדיעבד, אחרי תוצאות בעייתיות, אנחנו מתערבים) לעומת זאת, כשאין סוגיית מעמד, אם עולה סוגיה של טובת הקטין, היא הדומיננטית.

 

לכן, הייתי נזהרת מלטעון באופן עקרוני שתמיד טובת הקטין היא הדומיננטית כי לא כך אנחנו נוהגים בפועל.

למעשה, סדר העדיפות הזה ודחיקה מסויימת הצידה של טובת הקטין כשמדובר בתיקי מעמד, בא גם לידי ביטוי בחוק מידע גנטי, כאשר בסע' 28ד, אין לעשות בדיקה רק במקרה בו האם רשומה כנשואה במרשם האוכלוסין, כלומר, אם היא נשואה אך לא במרשם האוכלוסין, לא יחול סע' 28ד.

 

אומנם החלטה בה לא תתאפשר בדיקת אבהות של קטין, שבאמת אינו אשם בחטאם של הוריו, היא קיצונית ובעייתית מאד, אולם מצד שני, באמת יש אזלת יד כשעומדים בפנינו 2 הורים שמפרים את החוק ברגל גסה, ואני מבינה שמדובר בתיק קיצוני במיוחד וב"כ היועמ"ש אינו עושה למעשה דבר ומסכים למתן הסעד.

למיטב זכרוני בזמנו הצפנו את הסוגיה והוחלט להעביר את הענין במקביל לגורמי אכיפת החוק, אך לא יודעת אם הענין קודם.

 

אשמח לשמוע את עמדת האחרים..

 

אודיה.

 

 

בברכה,

 

עו"ד אודיה איפרגן

הלשכה המשפטית

משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טל: 02-6752830 | נייד: 050-6223314

 

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

השופט גביזון כבר רמז לא אחת, גם בפגישתנו עמו, שאין בכוונתו להמשיך ברוטינה הקיימת ולתת סעד מן היושר מקום בו העותר מגיע בידיים לא נקיות (ביגמיסט, שוהה לא חוקית) – כעת הוא כנראה מצרף מחשבה למעשה אך מסופקני אם החלטה זו תעמוד בערכאות הערעור. בהיותה סותרת את טובת הקטין בבחינת אבות אכלו בוסר וכו'.

 

חרף הנסיבות הלא פשוטות ועם כל הקושי שבדבר דומני שאין מנוס מהקביעה כי טובת הקטין גוברת וכי המאבק נגד ההורים צריך שיטופל בדרכים אחרות. (אולי הוועדה בראשות מנכ"לית המשרד/הנחיית היועץ החדשה).

 

ככל שיש למישהו עמדה אחרת נשמח לדעת – ובהתאם נבקש לקיים דיון אצל אורית.

 

ככל שלא ובשים לב לחלון הזמנים הקצר למתן התגובה – מציע שנדבוק בעמדה המסורתית.

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

ראו נא החלטותיו הרצ"ב של כב' השופט אלון גביזון, לפיהן על המדינה להגיש סיכומים מטעמה בטרם בית המשפט יורה על מחיקת התביעות למתן פסק דין הצהרתי לאבהות וזאת נוכח קיומה של עבירת ביגמיה ושהייה שלא כדין של אם הקטינים.

בנוסף, ביקש בית המשפט להעביר החלטותיו לידיעת פרקליט המחוז.

כפי שציינתי בפניכם בעבר, השופט גביזון שב והתריע, פעם אחר פעם, כי לא מקובלת עליו עמדת המדינה אשר מסכימה לבירור התביעה, וכל זאת שעה שמדובר בבקשה למתן פסק דין הצהרתי שהינו סעד מן היושר, כאשר אבי הקטינים הינו פוליגם ואם הקטין הינה שוהה בלתי חוקית.

למיטב הבנתי, בימים אלו ממש הוא שוקד על כתיבת פסק דין בתיק אחר שבו האב הנטען היה נשוי ל- 8 נשים ויש לו 49-53 ילדים (אין לנו מידע מדויק בדבר מספר ילדיו).

להערכתי, לאור נתונים שונים שנתבקשו להמציא בעניין (כגון: מספר תובענות האבהות עם השלכת המעמד שנפתחו בשנת 2016 והנחיית היועמ"ש בעניין ריבוי הנישואין), בית המשפט יורה על מחיקת התביעות.

בשים לב לכך כי מדובר בפסק דין עקרוני, השאלה היא האם ניתן יהיה להגן – בערכאות הגבוהות יותר - על עמדה התומכת בקו שמתווה בית המשפט לאור העיקרון של טובת הקטינים בירור שאלת האבהות (והקניית המעמד הכרוכה בתוכה).

אודה על קבלת עמדתכם בדחיפות, לצורך הגשת הסיכומים מטעמנו.

המשך יום טוב,

 

שני כ"ץ, עו"ד | פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

טלפון: 073-3801232   פקס: 02-6467924

דוא"ל: shanik@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה