Date : 4/28/2017 5:51:00 AM
From : "Eytan Lederer"
To : "Avishai Kraus"
Cc : "Orit Cotev" , "Erez Kaminitz" , "Yaara Lemberger" , "Osnat Mandel" , "Roy Cohen" , "Hilla Gorni" , "Evyatar Ben artzi" , "Yuval Roitman"
Subject : Re: אמוניה
Attachment : 428183_image001.png;428183_image002.png;428183_image001.png;428183_image002.png;

שלום לכולם
אתה צודק.
לדעתי נידרש להכין התמודדות עם שלוש נקודות נוספות:
1. סבירות ההחלטה לאור העמדה הנחרצת של המשרד להג״ס בהתבסס על חוות דעת מומחים מטעמו ולפיה המדובר בסיכון בלתי קביל.
2. העדר הסבר עד כה למהפך בעמדת המדינה לעומת העמדה בפברואר- מרץ. מה השתנה?
הרי לפני 19/3 נערכה בדיקה עם כל גורמי המדינה לרהות משרד ראהמ. 
בעבר היועץ הנחה שכל אורכה תותנה בתצהיר שמסביר מה  היה בהקשר זה.
3. החשש שמאחורי המהלך ניצבים שיקולים זרים או אף פסולים. חשש זה עולה לדעתי בין היתר לאור :
א. העדר נימוק עקבי להצדקת המשך פעילות המיכל. הנימוק משתנה מעת לעת.
ב. היות הגורם הדוחף לכך המל״ל ובהמשך המשרד להגנת הסביבה דווקא.
ג. ההתבססות על טעמים שבתחומי אחריותם של משרדים אחרים בעוד אותם משרדים טוענים אחרת. אין המדובר רק במשרדי הכלכלה והאוצר לגביהם נטען שלא השמיעו קולם מסבות פוליטיות אלא גם בריאות בטחון ועוד. 
שבת שלום
איתן 

איתן לדרר Eytan Lederer

‫ב-27 באפר׳ 2017, בשעה 19:31, ‏‏Avishai Kraus ‏<[email protected]> כתב/ה:‬

 

שלום לכולם,

 

בהמשך לישיבה בראשות ראש הממשלה בעניין שבנדון, ובהמשך להודעה שהוגשה לבית המשפט, אנו מבקשים להעלות על הכתב מספר סוגיות שלטעמנו יש להידרש אליהן כבר עתה, לצורך היערכות לאפשרות של הארכת השימוש במערך האמוניה הקיים (ובכלל זאת, במכל האמוניה). למותר לציין כי הדברים כפופים להחלטה אחרת של בית המשפט, ככל שתינתן.

 

סוגיה ראשונה שמתעוררת עוסקת באופן קבלת ההחלטה על הארכת השימוש במערך האמוניה. לקראת הדיון בראשות ראש הממשלה עלתה האפשרות כי החלטת הגורם המקצועי במשרד להגנת הסביבה תיהפך על ידי ועדת השרים לרגולציה. לטעמנו, יש לבחון במישור המשפטי, ובעיקר, במישור הסמכות, את האפשרות ואת הדרך להתערב בהחלטה זו, תוך תשומת הלב לשני ההיבטים הבאים: ראשית, עיקרון עצמאות שיקול הדעת והאפשרות של שר/ועדת שרים/ממשלה להתערב בהחלטה מקצועית של פקיד מוסמך; שנית, היכולת להתערב בהחלטה בעניין היתר רעלים שלא מכוח שיקולים שעניינם בטיחות, אלא מכוח שיקולים שעניינם טובת המשק בכללותו (וטובת מפעל קונקרטי, בכלל זאת).

 

סוגיה שנייה שמתעוררת היא בחינת האפשרות להמשיך את השימוש במכל האמוניה בשים לב לכך שהמדובר במכל שאין לו היתר בנייה בתוקף, ושההליכים המשפטיים לגבי היתר הבנייה האמור הסתיימו, עם החלטת חיפה כימיקלים (בעקבות הערות בית המשפט) למשוך את העע"מ שנוהל בעניין זה (עע"מ 278/11). נציין כי עיריית חיפה פנתה בימים האחרונים בסוגיה זו ליועץ המשפטי לממשלה.

 

סוגיה שלישית היא הדרך המשפטית הפרוצדוראלית בה יהיה צורך לנקוט, ככל שההחלטה שתתקבל היא להאריך את השימוש במכל. נזכיר, כי לעת הזו ההליך בבית המשפט העליון הוא בקשת רשות ערעור פלילית שהוגשה על-ידי חיפה כימיקלים על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על סגירת המכל עד ליום 1.4.17. משמעות האמור היא כי המדינה היא צד מגיב בהליך שננקט על ידי חיפה כימיקלים, ולא צד יוזם. במסגרת האמור ניתן לשקול מספר חלופות, ובין היתר: נקיטה בהליך עצמאי מטעם המדינה בפני בתי המשפט דלמטה, בשים לב לשינוי הנסיבות; נקיטה בהליך של עיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה; הגשת ערעור מטעם המדינה לבית המשפט העליון (כאשר לגבי חלופה זו נדמה כי חלף באופן פורמלי המועד להגשתו); או המשך התנהלות במסגרת ההליך הקיים.

 

אנו מציעים כי בכפוף להחלטה שתתקבל על-ידי בית המשפט, נכנס ישיבה בראשות אסנת, בהקדם, וכי כל גורם יבחן את הסוגיות הרלבנטיות מבחינתו.

 

שבת שלום.

 

יובל ואבישי

 

בברכה,

 

אבישי קראוס, עו"ד | מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466590 ; פקס: 02-6467011

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה    תיאור: תיאור: תיאור: cid:image004.png@01D1D785.2A888FB0     תיאור: homepage