היום/מחר יועבר

 

 

הי שרון,

 

מתי את מעריכה שתוכלי לשלוח לי את המכתב? אני צריכה להעביר בהקדם את הנוסח של האגרות ללשכת השרה, לאחר הערות הציבור ורוצה כמובן להעביר את הנוסח יחד עם עמדתכם לעניין פרט 11. דרך אגב, גם האוצר כנראה מתנגדים לכך.

 

תודה רבה,

לירן

 

 

 

היי לירן,

זו אכן גם עמדתה של אורית.

נכין מכתב פורמלי של הדברים.

תודה,

שרון

 

 

הי שרון,

 

הפצנו לפני שלושה שבועות טיוטת תקנות לאגרות בתובענות ייצוגיות.

ראי את הערתה החשובה של יעל. אני רואה שאורית מכותבת, אני לא יודעת אם קיבלת.

ככל שזו גם עמדתה של אורית, אני מציעה להפוך את זה למכתב רשמי שאורית תהיה חתומה עליו, ואז נוכל להעביר את זה ללשכת השרה כעמדה הרשמית של הפרקליטות.

 

כשיש לך רגע, אולי תתקשרי ונדבר?

 

תודה!

לירן

 

 

שלום לירן,

 

אני מתייחסת כאן לנושא אחד בתזכיר התקנות והוא הפטור שניתן לתביעות כנגד רשויות לפי פרט 11. יש קושי רב בפטור זה, ונראה לי שיש להתנגד לו בכל תוקף, משום שהוא הופך למעשה את מכשיר התביעה הייצוגית, למכשיר שהשימוש העיקרי בו יהיה נגד רשויות ויוזנחו תחומים אחרים שלשם הגברת האכיפה בהם נוסדה התביעה הייצוגית. אבהיר.

 

אינני נכנסת כאן לשאלה אם ראוי לקבוע אגרה בתביעה ייצוגית, ואף לא אם ראוי לקבוע אגרה בתביעה נגד המדינה. הבעיה נעוצה בכך, שהמדינה מופלית כאן לרעה, בכך שכנגדה ניתן להגיש בקשת אישור ללא אגרה, ואילו כנגד כל גוף אחר, הגשת בקשת האישור כרוכה באגרה נכבדה.

 

אילו דובר באגרה בתביעה אישית, לא היה זה מעניינה של המדינה איזו אגרה נקבעה לגבי תביעות אחרות. בתביעה אישית, אדם מגיש תביעה במקום שיש לו סכסוך עם אדם אחר. הוא א בוחר א הנתבע, הנתבע הוא מי שיש לו סכסוך איתו.

 

ייזום תביעה ייצוגית היא עניין אחר לחלוטין. כידוע, ברוב ככל המקרים התביעה היא יוזמה של עורך הדין. זהו באופן לגיטימי ומובנה מקור פרנסה לעורכי דין, התרים אחרי עניינים שבהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית, באופן הממקסם את הרווחים. כך בנוי המכשיר והדבר הוא לגיטימי. עורך הדין פועל למיקסום רווחיו ואגב כך הוא משרת את האינטרס הציבורי של אכיפת זכויות, במקום שיש תת אכיפה.

לפיכך, דבר ידוע הוא שמנגנון התמרוץ, שייקבע, הוא המנוע של התביעות הייצוגיות, והוא ייקבע אילו תביעות ייבחרו עורכי דין ואלו יימנעו מלבחור משום שהן מטילות נטל כבד לעומת הרווחים הצפויים.

 

הנסיון מראה כי מוגשות תביעות רבות לפי פרט 11הנסיון מראה שתחום זה הוא פופולרי ביותר. לפי המחקר של הנהלת בתי המשפט – "תובענות ייצוגיות בישראל-פרספקטיבה אמפירית", 14% מהתביעות בתקופה שבה עסק המחקר (4/06-8/12) הן תביעות לפי פרט 11. בהתחשב בכך שהמדובר בתחום פעילות צר של מיסים אגרות והיטלים, בהשוואה למכלול תחומי הפעילות במשק, הרי המדובר בשיעור גבוה. הדבר גם הגיוני. קל מאוד להגיש תביעה ייצוגית לפי פרט 11. כל שנדרש הוא לאתר טענה לפגם בגביה. הכנת התביעה אינה מצריכה איסוף ראיות, חוות דעת או מסמכים מורכבים. הטיעון מוגבל לטיעון משפטי בעניין נוסחו של סעיף חוק או תקנה. החוק הוא לחם חוקם של עורכי הדין. אין הם צריכים "לרדת אל השטח" ולחפש אירועים המבססים עילה.

 

המיגבלות על תביעות נגד רשות, אינן מכרסמות בריווחיותו של ענף התביעות הזה. זאת משום שגם השבה לתקופה של שנתיים מגיעה פעמים רבות לסכומים ניכרים, במיוחד כך בתחום המיסים. גם במצב של חדילה, התובע יוצא נשכר ומקבל גמול ושכ"ט, ולפיכך, התביעות הללו הן אטרקטיביות גם במצב של חדילה. היתרון העצום שלהם הוא פשטותן, וקלות הכנתן.

 

התביעות הסובלות ממחסור ואינן מוגשות הן התביעות המורכבות בתחומי ניירות ערך, הגבלים עיסקיים, עבודה, שיוויון, הגנת הסביבה. תביעות אלו מצריכות חוות דעת מורכבות ויקרות, מומחיות מקצועית גבוהה, וניהול מורכב וממושך. ראו למשל עניין שמש נ רייכרט. תביעות אלו ראויות לעידוד בדרך של פטור מאגרה, משום שיש להם חשיבות רבה, ואין תמריץ ראוי להגשתן, לנוכח המורכבות שלהם, ומשך ניהולם.

 

הטלת אגרה כבדה של אלפי שקלים על כל תביעה, למעט תביעה נגד רשות, מזמינה במוצהר את יזמי התביעות הייצוגיות להתמקד בענף זה ולזנוח אחרים. יש להניח שהלובי של חברות התקשורת, הביטוח, והבנקים יתמכו מאוד בתיקון זה, אשר מכוון את כל התובעים לפרט 11, וחוסם בפועל את הביעות נגדם. כך גם בעלי שליטה בחברות, ומונופולים וודאי יתמכו בפטור כזה, המסיט מהם את הסיכון לעבר המדינה.

 

המצב הנוכחי בו כל התביעות הייצוגיות פטורות מאגרה עדיף על התיקון המכביד על הגשת תביעות נגד גורמים כלכליים, ומזמין ריבוי גדול יותר של תביעות נגד המדינה.

 

לא ברור על סמך מה סברו המנסחים כי דווקא תביעות נגד רשויות סובלות מחסמים. ברור כי סברה זו אינה מבוססות על בדיקה אמפירית של כמות התביעות המוגשות בכל תחום.

 

ברור כי המנסחים לא בדקו באופן אמפירי, אילו הן סוגי התביעות הייצוגיות שאינן מקודמות. יש תחומים ברורים שלהם נועד מכשיר התביעה הייצוגית, אך התביעות בו ספורות. כך בניירות ערך וכך בהגבלים עיסקיים. ראוי היה לקיים דיון מעמיק גם עם גורמי האכיפה – רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העיסקיים, ואחרים, כדי להגיע למסקנות באשר לתחומים הסובלים מתת אכיפה ייצוגית. כיום מוגשות תביעות בתחום הצרכני, בעיקר נגד בנקים וחברות תקשורת, אך התזכיר אם יאושר יפגע גם בתביעות אלו.

 

הפטור לתביעות לפי פרט 11 פוגע ברשויות, ובד בבד פוגע באכיפה של תחומים אחרים, משום שהוא מתמרץ העדפה של תביעות נגד רשות על פני תביעות בתחום הצרכני.

 

יעל

 

 

יעל מימון, עו"ד

פרקליטות המדינה - המחלקה האזרחית

רח' קריית המדע 5 ׀ בניין B3 קומה 5 ׀ הר חוצבים- ירושלים

טלפון: 02-6362024; פקס: 02-6467624

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה