יופי מעולה. תודה רבה ויום טוב!

 

 

 

היי ענת,

מבלי שבחנו עדיין את האמור מטה על ידך, יכול להיות שנפלה טעות ופספסנו תיקון של סע' כזה או אחר.

מכל מקום, וזה לב העניין, עמדתכם התקבלה ואנו מנסים לתקן את ההנחיה בהתאם.

כדי לקדם את הדברים אנו שבים ומבקשים כי תערכו את התיקונים שנראים לכם דרושים בהנחיה עצמה בכדי שכולם יוכלו להתייחס לדברים.

תודה ואשמח שנרחיב בע"פ.

שרון (050-6217969)

 

 

 

 

 

תמר ומיכל שלום,

 

אז איך מפרשים את הסיפא של סעיף 29 ג להנחיה?  הסיפא קובעת: "... לעניין תפקידו המנהלי של רשם ההוצאה לפועל יחול סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל מכוחו מוענקת לרשם ההוצאה לפועל חסינות דיונית ואישית. למדינה לא מוענקת חסינות בתביעה כזו"

 

 

אני מבינה שהסעיף הזה יוצר הפרדה בין הסמכויות של הרשם. בעוד שעל הסמכות השיפוטית חל סעיף 8 לפקודת הנזיקין והחסינות היא מהותית, על הסמכויות המנהליות יחול סעיף 73א והחסינות, כך לפי סעיף 29ג להנחיה, היא דיונית אישית. האם אני מבינה לא נכון? תקנו אותי בבקשה אם אני טועה.

 

 

כפי שכתבתי, ככל שישנן סמכויות מנהליות שמפעיל הרשם, גם עליהן צריכה לחול חסינות מהותית ולא דיונית. מבחינה זו סעיף 73א בא להוסיף על סעיף 8 ולהרחיב אותו.  אנחנו (וכך גם נפסק במספר פסקי דין שיובאו להלן) מפרשים את סעיף 73א ככזה המוסיף על סעיף 8 וקובע שמעבר לחסינות המהותית שחלה על סמכויותיו השיפוטיות של הרשם מכוח  סעיף 8, גם על הסמכויות המנהליות חלה חסינות מהותית רחבה  וזאת מכח סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל. ככל שמתעוררת שאלה המתייחסת לגבולות החסינות ולאפשרות להגשת תביעת נזיקין במקרים של שימוש לרעה בסמכות / כוונת זדון וכיוב' אזי השאלה תקפה באותה המידה להחלטות השיפוטיות שהחסינות לגביהן קבועה בסעיף 8 ולהחלטות המנהליות שהחסינות לגביהן קבועה בסעיף 73א. כלומר בשורה התחתונה אין הבדל בין הסמכויות והחסינות החלה היא אותה חסינות (וככל שניתן "להסירה" – היא תוסר באותם תנאים ללא קשר לסוג הסמכות).

 

אפשר לראות את סיכום הדברים בצורה בהירה  בת"א 25385-02-11 מועלם נ' מדינת ישראל ואח' (שלום חדרה) שם נקבע כדלקמן:

 

"החסינות השיפוטית של רשם ההוצאה לפועל

 

25.       סעיף 3(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967  מתנה  מינויו של  רשם הוצאה לפועל בהיותו כשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום. יוצא אפוא כי תפקידו של רשם ההוצאה לפועל בעל אופי שיפוטי מובהק המוסמך במסגרת תפקידו ליתן החלטות בעלות אופי מנהלי ושיפוטי כאחד [על"ע 3954/03 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, נז (5) 844 (2003) ]

 

26.       פעמים רבות גלומה בהחלטה המנהלית הניתנת על ידי רשם ההוצאה לפועל הכרעה שיפוטית. כך כפי המקרה דנא, צו עיכוב יציאה מן הארץ, יש בו להשליך ולפגוע  בזכויות יסוד של החייב [ראה על"ע 3954/03 שלעיל]. 

 

27.       הלכה פסוקה היא כי רשם ההוצאה לפועל חוסה בצל מטריית החסינות השיפוטית העומדת לו מתוקף היותו נושא משרה שיפוטית וחלים עליו סעיפים 8 לפקודת הנזיקין וסעיף 73א' לחוק ההוצאה לפועל.

 

28.       סעיפי החוק המסדירים את שאלת החסינות השיפוטית כאמור הינם סעיף 8 לפקודת הנזיקין הקובע לאמור:

 

"אדם שהוא גופו בית – משפט או בית – דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות- בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי" .

 

וסעיף 73א' לחוק ההוצאה לפועל,  סעיף ספציפי המתייחס לחבותו  של רשם ההוצאה לפועל בגין עוולה שעשה וקובע כי:

 

"מבלי לגרוע מהוראות סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו."

 

29.       סעיף 73א' לחוק ההוצאה לפועל אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 8 לפקודה אלא להוסיף על האמור בו לעניין חסינותו של רשם ההוצאה לפועל.

 

30.       החסינות המוקנית לרשם ההוצאה לפועל בהתאם לאמור בסעיף 73א' הינה חסינות גורפת ואינה תוחמת את גדרה רק לעוולה שנעשתה בקשר להחלטה שיפוטית. החסינות חלה על  כל החלטה  במסגרת "מילוי תפקידו" של רשם ההוצאה לפועל, בין אם זו החלטה שיפוטית או בהחלטה מנהלית.

 

31.       לשון החוק מצביעה על החסינות המוחלטת המוענקת לבעל משרה שיפוטית, אולם יש הגורסים כי חסינות זו אינה מוחלטת עוד נוכח חוקי היסוד הזוכים למעמד על חוקתי .

           

לעניין זה מובאים דבריה של ד"ר דפנה אבניאלי בת.א. (ת"א) 199207/02 יאיר.ש.שיווק בע"מ נ' הבנק  הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (2005) (פס"ד יאיר):

 

"...הגישה הפרשנית הגורסת כיום, כי החסינות השיפוטית המוחלטת אינה כה מוחלטת עוד. בקיעים נפערו בה, לאחר שנשמעו קולות הקוראים לאפשר הגשת תביעות נזיקין, במקרים חריגים של פעולה בזדון ממניע פסול מצד השופט, או תוך חריגה מודעת מסמכות...ניתן יהיה לתבוע שופט על פעולות שנעשו בכוונה לגרום נזק תוך שימוש לרעה בסמכות...."

 

בסוף דבריה מסכמת כי גישה זו לא התקבלה על דעת הפוסקים בישראל.  

 

32.       טעה התובע כאשר סבר כי בשל אופי החלטותיו המנהליות של רשם ההוצאה לפועל הוא אינו זכאי לטענת ההגנה בעניין חסינות משפטית. אין לראות בהחלטות אשר נתנו בעניינו כהחלטות מנהליות גרידא, שכן יש בהן להשפיע על זכויות היסוד של התובע. יש לציין בנוסף כי אם היה מדובר בהחלטה מנהלית, החסינות המוענקת לרשם ההוצאה לפועל הינה חסינות גורפת החלה אף על החלטות מסוג זה ."

 

בהמשך פסק הדין, השופטת בוחנת את אחריותה של המדינה למעשי הגורם השיפוטי. השופטת מצטטת מפסק דין פרידמן  (בר"ע 2315/00 (י-ם) מדינת  ישראל נ' פרידמן). השופטת אינה  מבדילה בין הכללים החלים על השופטים  לבין רשמי הוצאה לפועל.  כך שגם אם ישנם מקרים שבהם ניתן לתבוע בגין מעשיו של גורם שיפוטי הדין יחול באותה המידה על רשם הוצאה הוצאה לפועל.

 

 

 

להלן מספר ציטוטים  מפסקי דין נוספים בהם נידונה חסינותו של  רשם ההוצאה לפועל :

תודה רבה לעו"ד חיים ציון לוי שריכז את כל הפסיקה, לפי בקשתכם  הוא ישלח לכם את  פסקי הדין המלאים.

 

1.      ע"א 35684-10-11 מדינת ישראל נ' טוטיאן ואח' (מחוזי תל אביב יפו):

"...במוקדו של הערעור סוגיית גדריה של החסינות השיפוטית והיקפה, והשאלה האם ניתן לתבוע את המדינה בגין אחריותה השילוחית לפעולותיהם של נושאי משרה שיפוטית (במקרה דנא, רשמים ראשי הוצאה לפועל), אשר נעשו תוך כדי מילוי תפקידם השיפוטי. להשקפתנו, בחינת מכלול השיקולים בעד ונגד החסינות השיפוטית מחייבת את המסקנה, כי ההסדר הראוי הוא של חסינות רחבה."

 

"...ביסוד החסינות האינטרס החברתי בהבטחת תפקוד תקין וראוי של מערכת השפיטה, תוך שמירת עקרון אי-התלות השיפוטית. הקניית חסינות אישית לשופטים, שאין עמה חסינות למדינה מפני אחריות שילוחית, לא תשיג את תכליות החסינות, וטעמו של דבר הוא שגם כאשר המדינה תייצג את השופטים ותישא בעצמה בעלוּת פסקי-דין שיינתנו נגדם, עדיין יחששו השופטים מעצם חשיפתם לטענה כי עוולו בנזיקין ומהסטיגמה שתוצמד להם עקב כך, וחשש זה עלול להשפיע על פסיקתם ועל אופן התנהלותם עד כדי פגיעה בעצמאותם השיפוטית ובאי תלותם.

 

....נוכח כוחם המצטבר של שיקולים אלו, וכן שיקולים משניים נוספים המשמשים בסוגיה, אנו מצרפים דעתנו לדעת הדוגלים בסברה, שלפיה חסינותם של נושאי משרה שיפוטית היא מהותית, ואינה מאפשרת לתבוע את המדינה מכוח אחריותה השילוחית –  גם לא במקרים העולים כדי "רשלנות רבתי". יצוין כי עמדה זו מקובלת על המלומדים שעסקו בנושא (י' גלעד "אוי לדור ששופטיו צריכים  להשפט", עלי משפט ב' (התשס"ב) 255; ד' אבניאלי "מי ישפוט את השופטים  וכיצד, הפרקליט (2001) מז 77), והיא העמדה הרווחת גם במשפט המשווה (פסקאות 72 ואילך לעמדת המדינה הנ"ל ברע"א שטוב)...."

 

"...המסקנה המתחייבת מהאמור לעיל היא, כי מסקנתו של בית המשפט קמא, שלפיה נושאת המדינה באחריות שילוחית להחלטותיהם של רשמי ההוצאה לפועל, אינה יכולה לעמוד. נוכח מסקנתנו זו אין מקום וצורך לבחון מה הייתה דרגת רשלנותן, אם בכלל, של החלטות אלו..."

 

" ... סיכומו של דבר: החלטתו של בית המשפט קמא לקבל את תביעת המשיבים על בסיס אחריותה השילוחית של המערערת להחלטותיהם של רשמי ההוצאה לפועל – מבוטלת. כפועל יוצא מכך, מבוטלת גם החלטתו של בית המשפט קמא בהודעות שנתנה המערערת לצדדים שלישיים..."

 

2.      ע"א 59340-01-14 ישראל אברהם נ' מדינת ישראל ואח' (בית המשפט המחוזי בחיפה)

 

"...מכאן, שה"שורה התחתונה" של פרשת טוטיאן הינה שאכן קיימת מניעות מהגשת תביעה כנגד המדינה בשל אחריותה לפועלו של רשם ההוצל"פ, אף אם פעל ברשלנות, ואף אם "רשלנות רבתי" - אך יש אפשרות לבחון אחריות ישירה של המדינה לכשלים בנוהלי לשכת ההוצל"פ ובאשר לאחריות המדינה לפועלו של כונס הנכסים."

 

"אשר על כן, מסקנתי לאור המקובץ הינה כעמדת כבוד השופטת קמא וכעמדת השופטת בר זיו, משמע – שהחסינות המוקנית לרשם ההוצל"פ הינה מהותית ולא ניתן לעקוף אותה על דרך של הגשת תביעה כנגד המדינה כאחראית למעשיו של הרשם."

 

השופטים אינם מבדילים בין הסמכויות השונות של רשם ההוצאה לפועל ועל כולם מחילים חסינות מהותית רחבה.

 

 

3.      ת"א 9401-07 יוסף ואח' נ' מדינת ישראל משרד המשפטים ואח' (בית המשפט המחוזי בירושלים):

 

לפי הדין הקיים, לראש ההוצאה לפועל (כיום- "רשם ההוצאה לפועל") עומדת חסינות מוחלטת בגין כל עוולה שעשה במילוי תפקידו – בדומה לחסינות העומדת לשופטים. חסינות זו מוקנית לראש ההוצאה לפועל מכוח הוראת סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. בכך, הושווה מעמדו של רשם ההוצאה לפועל למעמדם של בעלי תפקידים שיפוטיים אחרים, החסינים מפני תביעה בנזיקין בהתאם לקבוע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין.

 

 

4.      ת"א  003568/06 שטרצר יש נ' בנק ירושלים ואח' (שלום ראשל"צ):

 

 

"...החסינות המוענקת בסעיפים 8 לפקודת הנזיקין ו- 73א' לחוק ההוצל"פ, הנה, חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת - שמטרתה לשמור על עצמאות הרשות השופטת ועל חופש החלטתם של העוסקים במלאכת השפיטה ובפעולות שיפוט.  חסינות זו, חלה על כל שנעשה במסגרת מילוי תפקיד זה..."

 

"...חולק אני על דעתם של אלו הסבורים, כי מדובר בחסינות דיונית."

 

"...אני דוחה כל ניסיון לערוך הבחנות בין סוגי המעשים והרשלנות, כדי לבחון את השאלה, אם חלה החסינות שבסעיפים 8 לפקודת הנזיקין ו-73א לחוק ההוצל"פ.

החסינות הקיימת היא חסינות מהותית, מוחלטת ומלאה.

כל ניסיון לערוך הבחנה כמותית, פוגע במהות ובמטרה שלשמן הוענקה חסינות זו.

הבחנה זו תחייב גם את העדתו בבית המשפט של השופט או נושא המשרה השיפוטית, כדי להסביר את החלטתו ואת העדר הרשלנות.

לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית - שופט, רשם, ראש הוצל"פ, בורר או כל אדם אחר המבצע פעולת שיפוט - יצטרך לאחר מכן להופיע בבית המשפט,   על מנת להתגונן מפני תביעות הנוגעות למילוי תפקידו. זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של "פסיקה מתגוננת"..."

 

5.      ת"א 8493-10-13 צ' ב'  נ' מדינת ישראל - רשות האכיפה והגבייה (בית משפט השלום בירושלים):

 

 

"...במחלוקת זו, ככל שעודה עומדת, נראה כי העמדה הראויה היא זו של כבוד השופטת דפנה אבניאלי בספרה ובפסקי הדין שבהם נדרשה לשאלה אם ניתן להטיל אחריות על המדינה בשל מעשה רשלנות נטען של נושא תפקיד שיפוטי. כך בין השאר, קבעה היא בת"א (שלום תל-אביב) 199207/02 יאיר ש' שיווק בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (14.9.2005) (להלן – עניין יאיר ש' שיווק), שבו נקבע כי חסינותו של ראש ההוצאה לפועל, בדומה לחסינות של שופט, היא מוחלטת וכי אין מקום להטלת אחריות שילוחית על המדינה בשל פעולותיו ואף אין להטיל עליה אחריות ישירה בשל כך. באותו עניין, עמדה כבוד השופטת אבניאלי על כך שאמנם היו מספר מקרים שנדונו בבתי משפט השלום שבהם אומצה ההלכה שנקבעה בעניין פרידמן, אך היו אלו מקרים שלא חפו מטעויות (ראו שם). כך או אחרת, כך הבהירה כבוד השופטת אבניאלי את הטעמים לכך שנראה כי לא יהיה זה נכון לאמץ את המבחן שנקבע בעניין פרידמן (יאיר ש' שיווק, תחת הכותרת "מהות החסינות השיפוטית" (אין חלוקה לפסקאות)):"

 

"...בנסיבות אלו, שבהן מדובר בטענות בדבר רשלנות מצד גורם הנושא תפקיד שיפוטי, הרי שלגורם זה ישנה חסינות שיפוטית ולא ניתן לתבוע אותו. כך גם לא ניתן לתבוע את המדינה מכוח אחריות שילוחית למעשיו או מכוח אחריותה הישירה למעשיו. כל זאת, אפילו היינו מקבלים כי מדובר אף במעשים העולים לכדי רשלנות חמורה או בוטה ואיננו מקבלים זאת. כל עוד לא נטען כי מדובר במעשים שנעשו בזדון, הרי שישנה חסינות שיפוטית מפני התביעה הנדונה..."

 

6.      ת"א 18315-02-12 צבי בלסקי חברה להובלה (1993) בע"מ נ' רמ-הובלות שפרעם בע"מ ואח' (בית משפט השלום בחדרה):

 

 

"..נראה כי מתן אפשרות להגיש תביעה כנגד המדינה בשל רשלנות רגילה חותרת תחת תכליתו של סעיף 8 (וסעיף 73 לחוק ההוצאה לפועל), שכן גם כאשר מוגשת תביעה כנגד "מעסיקתו" של השופט ותביעה זו מתבררת כסדרה, יש בכך כדי לפגוע בעצמאות השופט; תביעה כנגד המדינה בגין "רשלנותו" של שופט, מכתימה את שמו של השופט, מצריכה, לעיתים, מתן עדותו ומעמידה במבחן (לעיתים בערכאה נמוכה יותר מזו בה מכהן השופט) את עבודתו ושיקול דעתו של אותו שופט.    

 

23.       לדעתי, יש לאמץ הגישה לפיה החסינות היא חסינות רחבת היקף החלה על תביעה כנגד המדינה והיא תוגבל למקרים של זדון או למקרים בהם חרג השופט מסמכותו ביודעין. המבחן של "רשלנות רבתי" הוא מבחן לא קל ליישום וספק אם הוא מתיישב עם הרציונל של סעיף 8 והאינטרסים שבא הסעיף הנ"ל להגשים..."

 

 

 

 

תמר ומיכל, אם הבנו לא נכון את הוראות סעיף 29ג להנחיה, אנא תקנו אותנו והבהירו למה היתה הכוונה ואיך הדברים מסתדרים עם לשון הסעיף.

אם הבנו את הסעיף כראוי ואכן ישנה אבחנה שתוצאתה החלת חסינות דיונית על הסמכויות המנהליות, אנחנו מבקשים שההנחיה תתוקן באופן שיהיה ברור (כפי שאני מבינה שגם אתן חושבות) שגם על סמכויות אלה תחול חסינות מהותית.

 

יצא מייל ארוך ומסורבל... סליחה!!

 

תודה רבה ויום טוב!

 

 

 

 

 

 

גם אני הבנתי כך את התיקון.

 

 

היי ענת,

התיקון שנעשה היה דווקא להוריד את האבחנה בין התפקיד המנהלי לשיפוטי ולכן, לטעמנו, ניתן מענה לקושי שהצפתם.

בכדי לקדם את הדברים אנא הציעו נוסח קונקרטי לתיקון על ההנחיה הקיימת.

תודה,

שרון

 

 

שרון שלום,

 

ראשית אני מתנצלת על העיכוב בהעברת ההתייחסות.

 

לגופו של עניין, קראנו את ההצעה לתיקון ההנחיה ולא מצאנו כי יש בה כדי לשנות את המצב הקיים, אשר כפי שכבר אמרנו בעבר הוא בעייתי ביותר. מכל הנימוקים שיפרטו להלן אנו מבקשים שתשקלו שוב את תיקון ההנחיה באופן שתחיל, על כלל סמכויותיהם של רשמי ההוצאה לפועל, חסינות מהותית.

 

 

סעיף  29 ג להנחיה הוא  הסעיף המתייחס לרשמי ההוצאה לפועל; הסעיף חוזר על העקרונות שנקבעו  בהנחיה הקודמת לפיהם יש להבחין בין תפקידו השיפוטי של הרשם  בו תחול חסינות מהותית לבין תפקידו המנהלי בו תחול חסינות דיונית בלבד.

 

" 29ג. בתביעה נגד רשם ההוצאה לפועל או נגד המדינה בגין מעשה של רשם ההוצאה לפועל: יש לטעון לחסינות לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין רק בתביעה שעניינה מעשה שיפוטי של רשם ההוצאה לפועל. בתביעה לעניין תפקידו המנהלי של רשם ההוצאה לפועל יחול סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל מכוחו מוענקת לרשם ההוצאה לפועל חסינות דיונית ואישית. למדינה לא מוענקת חסינות בתביעה כזו".

 

חלוקת סמכויות הרשם לסמכויות שיפוטיות או מנהליות  וקביעת חסינות שונה לכל אחת מהסמכויות היא בעייתית, קשה ליישום ויתר על כן גם  אינה מוצדקת:

 

1.      במסגרת ההנחיה פורטה תכליתה של החסינות והטעמים להענקתה. כך לדוגמא  נכתב: "החסינות השיפוטית תכליתה הגנה על אינטרסים ציבוריים, ובראש וראשונה האינטרס הציבורי בקיומה של מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה. אינטרס נוסף הוא שמירה על המעמד המיוחד של ממלא התפקיד השיפוטי ושל מערכת המשפט , אינטרס שיימצא בסיכון אם השופט יעבור למעמד של מתדיין או של עד, במיוחד כאשר הדבר נוגע לליבת העשייה – המעשה השיפוטי. "(עמ' 4 פסקה  13) ובהמשך: "המבחן לקביעת סוג החסינות תלוי במהות הפנימית ובמטרה שאותה נועדה החסינות להגשים. בענייננו, האינטרסים הציבוריים שביסוד החסינות השיפוטית, ובראשן תפקוד תקין של מערכת השיפוט והבטחת אי תלותה, מובילים לפרשנות מרחיבה לחסינות השיפוטית וסווגה כחסינות מהותית. מודל של חסינות דיונית אין בו כדי לתת מענה הולם לאינטרסים הציבוריים הנ"ל." (עמ' 6 פסקה 20) וכן: " יתירה מכך, בירור תביעה מסוג זה יצריך במקרים מסוימים הבאת בעל התפקיד השיפוטי לעדות, ואף חקירתו הנגדית, דבר שיש אינטרס ציבורי מובהק למנעו, בפרט בכל הנוגע למעשה שיפוטי. הכלל הוא שאין מעידים שופט על דבר שטיפל בו במסגרת פעילותו כשופט, זאת משום החשש מפגיעה במעמדו של השופט העומד בפני חקירה נגדית ומשום הרצון לשמור על עצמאות המערכת השיפוטית ואי תלותה^. כלל זה משתלב עם החסינות במובנה המהותי והרחב, ומתחייב ממנו.  מבחינה מהותית אין הבדל בתוצאות כאשר מטילים אחריות שלוחית על המדינה או כאשר מדובר באחריות אישית, שכן האחריות מקעקעת את בסיס חסינות השופטים, שנועדה להגן על המוסד השיפוטי ולא על השופטים באופן אישי." עמודים 6-7 פסקאות ג-ד).

 

כל הטעמים שפורטו בהרחבה בהנחיה יפים ונכונים גם לגבי רשמי ההוצאה לפועל. הצורך בשמירת עצמאותו של הרשם והבטחת אי תלותו הכרחיות לגבי כל סמכויותיו של הרשם ללא קשר לסיווגן. קביעת חסינות דיונית לגבי חלק מהסמכויות עלולה לפגוע במעמדו של הרשם וממילא במערכת כולה. הרי אם רשם ייקרא למתן עדות או ייחקר על דוכן העדים וודאי שמעמדם של הרשמים יפגע. הציבור לא ישכיל להבין  בגין מה הוא נחקר ותדמיתו תפגע וכך גם מעמדה של המערכת.

 

במסגרת תיקון 33 לחוק ההוצאה לפועל ניסינו לחזק את מעמדם של רשמי ההוצאה לפועל ובכל דרך אפשרית הבהרנו כי אין על הרשמים מרות זולת מרותו של הדין וכי על אף היותם עובדי מדינה הם בלתי תלויים (נבחרים ומועברים מכונה על ידי ועדה בלתי תלויה)  ועצמאים לחלוטין במתן החלטות(ראו סעיפים 3-3ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). הסעיפים אינם יוצרים אבחנה בין פעולות מנהליות לשיפוטיות. אבחנה מעין זו היא מלאכותית לדידנו, בדיוק כפי שלא נעשית אבחנה כזו לגבי שופטי ורשמי בתי משפט. גם מבחינת דרכי ההשגה על החלטות הרשמים אין אבחנה בין הסמכויות השונות, כל החלטות הרשם הן סופיות וניתן לערער עליהן, בזכות או ברשות, לבית משפט השלום (סעיף 80 לחוק).

 

2.      גם מבחינת היישום  האבחנה שלעיל שגויה לדעתנו. ראשית, בכל תיק ותיק יהיה על הפרקליט המטפל לשקול האם הפעולה היא מנהלית או שיפוטית. החלוקה כלל אינה ברורה וכבר הראנו שישנן לא מעט סמכויות שיכולות להיחשב שיפוטיות /מנהליות  ויהיה קשה מאוד להכריע (לדוגמא הטלת הגבלות, מינוי כונס נכסים, עיקול מיטלטלין). עלול להיווצר מצב שאותה פעולה תוגדר בתיקים שונים באופן שונה – אז גם עמדת המדינה תהיה שונה וכמובן שגם פסיקת בית המשפט. המצב עלול להסתבך בתיק שבו עומדות לדיון מספר החלטות רשם ומסכת עובדתית אחת . האם הגיוני שבמצב דברים זה על חלק מההחלטות תהיה חסינות מהותית על כל המשתמע מכך ועל חלק מההחלטות חסינות דיונית בלבד? האם החלת החסינות הדיונית לא עלולה להשפיע גם על ההחלטות שלגביהן יש חסינות מהותית? האם לא תהיה זליגה או ערבוב? מי יכול להבטיח שכך לא נפגע גם בהחלטות השיפוטיות במובהק?.  

 

3.      כפי שכתבנו בהתייחסויות קודמות נכון להיום מרבית עבודתו של הרשם היא שיפוטית. עם הזמן הועברו הסמכויות המנהליות שאינן טעונות הפעלת שיקול דעת לדרג המנהלי. ככל שישנן עדיין סמכויות מנהליות הרי שמדובר במספר מצומצם מאוד של סמכויות הנלוות לסמכויות המנהליות. במצב דברים זה אנו סבורים שראוי להכניס גם את הסמכויות המנהליות המעטות שנשארו (ככל שישנן כאלה) באותה הכפיפה יחד עם הסמכויות השיפוטיות ולמנוע טעויות ובלבול  וזאת בדומה לחסינות החלה על  שופטים ורשמי בית משפט שגם להם סמכויות שאינן משפטיות מובהקות אך הן נלוות להליך המשפטי ומשכך "זוכות" באותה חסינות . יצירת כלל אחד והחלת חסינות אחת לכלל הפעולות תמנע טעויות ותיצור דין אחד לרשמים, תגן על מעמדם ותשמר את עצמאותם ואי תלותם.

 

מכל האמור אנו סבורים כי יש לתקן את ההנחיה ולהחיל על כלל פעולות הרשמים חסינות מהותית.

 

יום טוב, ענת

 

 

 

 

שלום לכולם,

בשים לב למסמכים והמידע שהתקבל מענת, אנא ראו הצעתנו לתיקון ההנחיה בהתאם לסיכום הישיבה (תשומת הלב כי ישנם הערות נוספות על ההנחיה, כי אנו מתקנים אותה בהיבטים אחרים ועל כן נודה להתייחסותכם לחלק הנוגע לענייננו).

נודה לקבלת הערותיכם.

תודה,

שרון

 

 

 

 

למשתתפי הישיבה שלום,

 

לעיונכם, ראו עדכון שהתקבל מרשות האכיפה והגביה, בעקבות הדיון שהתקיים בלשכת המשנה לפרקליט המדינה ביום 9.1.17.

 

נודה להתייחסותכם בהקדם.

 

 

בברכה,

יוליה קרימצ'נסקי, מתמחה | משנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)

טלפון: 02-6466302   פקס: 02-6467918

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

שחר שלום,

 

סליחה שלא הגבתי לסיכום הדיון ששלחת. כל האמור בו  מקובל עלינו  ובמשימות שהוטלו על הרשות  התחלנו עוד לפני שהסיכום התקבל.

 

לגופו של עניין, מיד אחרי הישיבה פילחנו את כל הסמכויות הקבועות בחוק ובתקנות והכנסנו אותם לטבלת אקסל (הטבלה מצ"ב).

 

באמצעות הממונה על הרשמים פנינו אל מספר רשמים וביקשנו מהם לעבור על הטבלה ולציין מה לדעתם משפטי/מנהלי/ תומך משפטי + נימוק.

 

הרשמים לא הסכימו לעבור על הטבלה סמכות סמכות ולציין מה לדעתם אופי ההחלטה  אך תשובותיהם היו ברורות למעלה מכל ספק – ההחלטות הן שיפוטיות על כולן יש להחיל חסינות מהותית. אין מקום לאבחן בין ההחלטות באופן שעל חלקן תחול חסינות מהותית ועל חלקן דיונית. הדבר אינו נכון משפטית ופוגע במעמד הרשמים. למען הנוחות מצורף קובץ המרכז את כל תשובות הרשמים כלשונן. כפי שתוכל לראות מתאריכי התשובות, פניתי אליהם מספר פעמים וביקשתי בכל זאת  את התייחסותם לכל סמכות בטבלה אך גם בהתייחסות מאוחרת הם סירבו לעשות זאת (האמת שאני יכולה להבין אותם).

 

מהתשובות של הרשמים עולה עמדתנו מישיבות שקיימנו בעבר. עיקר עבודתם של הרשמים היא במתן החלטות שיפוטיות או תומכות החלטה משפטית. גם ההחלטות שהוגדרו בעבר כ"מנהליות" אינן מנהליות במובן המקובל של המושג  יש  בהן הכרעה לגבי זכויות יסוד של אדם (זכויות קנייניות- עיקולים, מינוי כונס  וכו'  חופש התנועה- עיכוב יציאה מהארץ , עיכוב רישיון נהיגה, שלילת דרכון, צו הבאה ומאסר), בנותנו את ההחלטה כפוף הרשם להוראות הדין בלבד ולא לכל הנחיה מנהלית או הוראה שאינה הדין עצמו . כמו כן הדרך לתקיפת החלטותיו היא באמצעות ערעור לבית המשפט השלום (סעיף 80).

 

החלטות שהן מנהליות גרידא עוברות לדרג המנהלי או שיש בהן החלטה אוטומטית לפי בקשת זוכה באמצעות צווים  לפי סעיפים 4א ו 8 לחוק. עם הזמן עוד ועוד סמכויות מועברות לדרג המנהלי או להחלטה לפי בקשת זוכה. כפי שכתב הרשם שרון קרן, להבנתו מכל הסמכויות המפורטות בטבלה ההכרעה היחידה שכיום אין בה שיקול דעת היא עיקול משכורת אשר גם לגבי סמכות זו נעשית עבודה לתיקון הצו ולהעברת הסמכות לדרג מנהלי. גם יתר הרשמים הבהירו שכלל החלטותיהם הן שיפוטיות ולכל היותר ניתן להגדירן כשיפוטיות בעלות אופי מנהלי ולהפך.

 

מכל האמור אנחנו חוזרים על עמדתנו מהישיבות הקודמות לפיה רוב רובן של החלטות הרשם (אם לא כולן, אני פשוט נזהרת) הן שיפוטיות או מעין שיפוטיות או נושאות אופי שיפוטי וכיוב' וככל שישנן החלטות מנהליות שאין בהן הפעלה של שיקול דעת הרי שמדובר במעט מאוד החלטות ובחלק מצומצם מאוד מעבודתו של הרשם כאשר גם על החלטות אלה חל הכלל הקבוע בסעיף 3א לחוק ההוצאה לפועל שרשם ההוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ככל שיראה לנכון (ס"ק (ב)) וכי אין עליו מרות זולת מרותו של הדין (ס"ק (ד)). כמו כן גם החלטות אלה ניתנות לתקיפה בדרך של ערעור לבית המשפט המחוזי. ולבסוף, כאמור לעיל, הנטייה היא להעביר סמכויות  אלה לדרג המנהלי או להחלטה אוטומטית לפי בקשת זוכה.

 

לכן אנחנו חושבים שאין מקום לשמר  את האבחנה הקיימת היום ויש להחיל על כל החלטות הרשם  חסינות מהותית.

 

יום טוב, ענת

 

 

שלום ענת,

רצ"ב סיכום הישיבה שנערכה בנושא שבכותרת.

בהתאם לסיכום, אנו ממתינים לקבלת עדכון מרשות האכיפה והגבייה בטרם נקדם את תיקון הנחיית המשנה לפרקליט המדינה.

 

שחר סומך, מתמחה | לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחים)

טלפון: 02-6466302   פקס: 02-6272677

דוא"ל: [email protected]