נראה לי שכולנו נמצא עניין בדיווח של שני רוזנבליט-שמעונוביץ שלמטה.

 

רקע (1): כידוע לכולנו, השאלה של התייצבות נציג המשיבים לדיון בבית המשפט מהווה פעמים רבות נקודת מחלוקת עם הפרקליטות. בפרט, בשל ריבוי ההליכים, רשות האוכלוסין לא שולחת בדרך כלל נציגים לדיונים בבתי המשפט.

רקע (2): תיק של אדם שנולד כיהודי, התנצר בכנסייה ולאחר כמה שנים הגיש בקשה לאשרת עולה. בקשתו נדחתה בשל היותו "בן דת אחרת" לפי חוק השבות. לאחר כמה הליכים נוספים הוא הגיש עתירה מינהלית ולאחר מכן המציא החלטה של בית דין רבני המעידה על השבה ליהדות. נערך דיון, בית המשפט הקשה מאוד על עמדת המדינה ובסופו של דבר הורה על הגשת כתב תשובה (הליך דו-שלבי, למי ששכח...).

 

לדיון הבא, שני הגיעה עם 7 נציגים (!) של המשיבים על זרועותיהם השונות – מטה רשות האוכלוסין, הלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין ו"נתיב" (האחראים על הקונסולים הישראלים במדינות מזרח אירופה וממליצים לרשות האוכלוסין בנוגע לבקשות לשבות המוגשות במדינות אלה).

כפי שניתן להתרשם, הייתה השפעה משמעותית על בית המשפט מכך ש"סוללת משיבים" (כלשונה של שני) נחתה לו פתאום באולם, והדבר בא לידי ביטוי בכך שהוא שינה את דעתו במידת מה.

 

אפשר ללמוד מכך הרבה על האופן שבו הרשויות השונות פועלות בענייני שבות,

אבל אפשר גם להסיק מכך מסקנות חשובות על החשיבות שבהתייצבות נציגי המשיבים לדיונים.

 

כל הכבוד לשני, ויום נעים!

 

 

 

שלום רב,

 

היום התקיים דיון בתיק שבכותרת.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים ונציגי המשיב: מזל כהן, גנאדי פולישצ'וק ודוד דולב, הסכימו הצדדים לזמן את העותר לראיון נוסף ולקבלת החלטה חדשה.

העתירה נמחקה ללא צו להוצאות.

 

נראה כי לאחר שהשופטת הבינה את גודל הנושא, בחרה היא שלא לפסוק בנושא השבה ליהדות והעדיפה לייצר פתרון מעשי דחוק.

 

מומלץ לקרוא בפרוטוקול את ההסברים הטובים של נציגינו השונים, על הנעשה בתחומם.

 

כך למשל, גנאדי הבהיר כי השאלון ממולא על ידי המבקש, בביתו, במנותק מלחצים ומהשפעות של נציגי המדינה. מאליו מובן כי השאלון כתוב בשפתו של מבקש המעמד.

על כן, כל טענותיו של העותר לפיו לא הבין מה מילא ועל מה חתם- דינן לדחיה.

כולי תקווה שעם תום תקופת הריחוק החברתי, נוכל להיענות להצעתו של גנאדי ולהשתלם במשרדי נתיב כדי ללמוד טוב יותר על ההליך הקונסולרי.

 

דוד דולב שחזר זה לא מכבר משליחות במוסקבה, תיאר כי הוא נתקל במקרים קשים מתיק זה, מדי שבוע. עוד תיאר את הימנעותו של הקונסול מלהתערב במילוי השאלון.

 

מזל פירטה על הרציונאלים ועל המושג "דת אפקטיבית" וכן חידדה כי בית דין רבני לא דורש מיהודי להתגרש מאשתו הלא יהודייה כתנאי להשבה ליהדות.

 

 

אם כן, נראה כי ניאלץ לחכות לתיק הבא שבו תהיה הכרעה, ואז ערעור.  (יש לי עוד דיון בעניין השבה ליהדות בשבוע הבאJ)

 

 

תודה מקרב לב לסוללת המשיבים אשר התייצבה בדיון. יחד הרכבנו תמונה שלמה ששיקפה לבית המשפט הנכבד את הליך בחינת בקשת שבות של 'בן דת אחרת'.

 

תודה למזל כהן על נאומה חוצב הלהבות אשר לימד את השופטת על מורכבות ההחלטה בתיקי השבה ליהדות.

תודה לגנאדי פולישצ'וק ולדוד דולב מנתיב על ההסבר היסודי והמקיף בנוגע למילוי שאלון בקשה לקבלת מעמד, על הקשר שבין לאום לבין דת ועוד.

תודה רבה לחלי אופיר ולאירית לאובל שהקדישו מזמנן כדי לראות איך התיק מתנהל בערכאת המחוזי, על הבחינה הראייתית הנעשית ועל הקשיים עליהם עומד בית המשפט בתיקים אלו.

ותודה למיכאל כהן-עד המתמחה המוכשר על הכנת החומר בצורה מעמיקה ונהירה ועל תובנותיו הטובות.

 

 

אני חושבת שההתייצבות שלכם בדיונים, בחודשים הקרובים, הכרחית עד אקוטית, לצורך העברת עמדתנו בצורה הטובה ביותר לבית המשפט.

 

בהערכה רבה,

 

שני