בית משפט השלום דן בעתירת מפרקה המפעיל של אגודת שער אפרים – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, עו"ד איתן ארז, להורות לנתבע, אשר שימש יועצה המשפטי של האגודה, להשיב תשלומים ששילמה לו האגודה ביתר. בית המשפט ציין, כי כאשר עסקינן בהליכי חדלות פירעון, נקבע כי מועד הפירוק הוא המועד המוקדם ביותר בו יכול היה המפרק לדעת את העובדות המהוות את עילת התובענה וממועד זה ואילך מתחיל מרוץ ההתיישנות.

בית המשפט המחוזי הורה על צו פירוק לחברת ג'אמפ אופנה בע"מ. נקבע, כי כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב יהיה המפרק הזמני של החברה, עד להכרעת אסיפת הנושים לזהותו של המפרק הקבוע. עוד הורה בית המשפט על מינויים של עו"ד שפלר ורו"ח בועז גזית כמנהלים מיוחדים.

על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק בקעת הירדן, התשע"ד–2014. על פי ההצעה, על מדינת ישראל להכריז בגלוי כי בקעת הירדן תישאר בריבונות ישראל לנצח נצחים. עוד צוין, כי בקעת הירדן חיונית וחייבת להישאר בכל הסדר עתידי בריבונות ישראל. גבולה הצפוני של בקעת הירדן בעמק בית-שאן והדרומי בעין-גדי. גבולה המערבי נמצא במורדות המזרחיים של השומרון – יישובי דרך אלון בואכה פרוזדור ירושלים המזרחי ומורדות הרי יהודה. גבולה המזרחי – נהר הירדן.

בית המשפט לעניינים מנהליים דן בבקשתו אסיר, המבקש כי שב"ס יאפשר לו להינשא בטכס בתחומי הכלא. העותר מרצה את מאסרו העשירי. עם זאת, וכפי שהובהר לעותר, הוא אינו עומד בתנאים הקבועים בפקודות שב"ס המאפשרות קיום חתונה בין כותלי הכלא. נקבע, כי כפי שהבהיר העותר, למעשה רצונו העיקרי הוא לחסוך בעלויות טכס החתונה. בכך אין עילה כדי לאשר לו להתחתן בין כותלי הכלא.

בית המשפט המחוזי דן בבקשתם של בעלי זכויות הבעלות בנכס אשר נמצא בבניין המוגדר כבית משותף, אשר נוגעת למשטח הירידה לחניה והעלייה ממנה המכונה "הרמפה". המבקשים טוענים לבעלות גם על שטח הרמפה, כולל השטח שמתחתיה. נקבע, כי המבקשים הוכיחו, לכל הפחות במאזן ההסתברות הנדרש במשפט אזרחי, שאכן נפלה טעות בתשריט, וכי שטח הרמפה אכן שייך לשטח שהוצמד לנכס המבקשים. הסעד שהתבקש בקשר לשטח שמתחת לרמפה- נדחה.

בית המשפט המחוזי דן בערעור על פסק הדין אשר דחה תביעה נזיקית שהגישה המערערת כנגד בעלה דאז, המשיב, לפיצוי בגין סרבנות למתן גט. בית המשפט ציין, כי הכרעה אודות חיוב בגט אם לאו, לרבות קבלת תביעת גירושין או דחייתה, מוקנית לבית הדין הרבני. דהיינו, לכאורה, עצם קיום סרבנות, יכול ותהא מותנית בקביעת בית הדין, אך בתוספת כי גם עמדה "ניטראלית" של בית הדין, לא חוסמת את דרכו של בית המשפט להידרש להכרעה בשאלה זאת.

בית המשפט העליון דן בבקשת רשות ערעור שעניינה החלטת ועדת הערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, לפיה נקבע כי המשיבים זכאים לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לגידוליהם החקלאיים בשטחים הגובלים עם רצועת עזה, על אף שהנזקים לא התרחשו עקב פעולות איבה אלא עקב צו אשר אסר ביצוע טיסות ריסוס. צוין, שכלל, יש להימנע מפרשנות מרחיבה של חוק מס רכוש וקרן פיצויים, פרשנות שעלולה להגדיל יתר על המידה את נטל הפיצוי ולהרחיב יותר ויותר את אחריות המדינה עד להטלת אחריות כמעט מוחלטת על המדינה ונטל כבד על הקופה הציבורית. המקרה שלפנינו בוסס על מידע קונקרטי הנוגע לחשש מפני פעילות איבה בהתהוות, ואלו מובילים למסקנה שיש לדחות את הערעור.

בית המשפט המחוזי הרשיע את גולן מדר, אליהו העליון, עופר השקעות בע"מ ואח' בביצוע עבירות שונות על חוק ניירות ערך, וגזר עליהם עונשים שונים. עניינה של הפרשה הוא ברכישה מאסיבית של אגרות חוב (סדרה ד') שהנפיקה "מליסרון" על ידי "עופר פיתוח" בכספה של "עופר השקעות" בשוק המשני, ערב הרחבת הסדרה. צוין, כי בית המשפט מחויב לפעול על פי מצוות המחוקק ולגזור עונשים ההולמים את חומרת העבירות בנסיבותיהן, תוך בחינת הנזק שגורם ביצוע עבירות אלה לשוק ההון, אמון הציבור בו, ויכולתו של זה לשמש משענת להתפתחות הכלכלה במדינת ישראל.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת במסגרתה התבקש בית המשפט לחייב את המשיבים, לממן את הוצאות המשפט של המשיבה או סכום על חשבון הוצאות המשפט, של הליכי הערעור מושא הבקשה. המבקשת משתיתה את בקשתה על הוראות הדין הזר, אשר לטענתה, מסמיך את בית המשפט לפסוק הוצאות למימון ההליכים, על צד מבוסס כלכלית. נקבע, כי המבקשת לא הוכיחה את תוכנו של הדין הזר עליו היא הסתמכה בבקשתה כנדרש, שכן השאלה מהן הוראות הדין הזר הינה שאלה שבעובדה, הטעונה הוכחה על ידי בעלי הדין.

בית משפט השלום דן בתביעה למתן פסק דין הצהרתי ולפיה בטלה הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, אשר קיבלה תוקף של החלטה. נקבע, כי בעניינינו, התרשם בית המשפט כי אין מקום לבטל את ההסכמה הדיונית מטעמי צדק. המדובר בסכסוך שכנים, שהחל עוד בשנות ה70' של המאה הקודמת, והגיעה העת לסיימו. התובע, שהיה מיוצג על ידי עורך דין, הסכים לכך שמפת גמליאלי תהייה המפה המחייבת את הצדדים. הוכח שהתובע ידע, שיתכן שהאמור במפת גמליאלי אינו מדוייק.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. העורר נאשם בעבירה של קשירת קשר לפשע, ניסיון לייבוא סם מסוכן, עבירה של התחזות לאדם אחר בכוונה להונות ועוד. בית המשפט קבע, כי העורר לא טען כנגד קיומה של עילת מעצר בעניינו. אך בצדק קבע בית המשפט המחוזי שלאור התנהלותו של העורר במסגרת ההליכים המתנהלים נגדו, המקימה עילת מעצר ולאור אופי העבירה המיוחסת לו המקימה עילת מעצר סטטוטורית, לא היה מקום לבחון חלופת מעצר פרטנית בעניינו.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של אליאב סבח ומרק סמירנוב, על חומרת העונש שנגזר עליהם בגין הרשעתם בעבירות של תקיפה וחבלה ממשית בנסיבות מחמירות ופציעה. בית המשפט קבע, כי בענייננו, לא ראה בית משפט קמא את גילם הצעיר של המערערים כנסיבה מקילה בקביעת מתחם העונש ובגזירת עונש ולא נתן ביטוי למשקל שיש להעניק לשיקולי השיקום ולאמור בתסקירי השירות, כנסיבה המאפשרת לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם שנקבע, ויש בכך הצדקה להתערבות בגזר הדין.

בית משפט השלום הרשיע את פראס ראזם בעבירות של תקיפת בן זוג, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירה של נהיגה ביודעין בפסילה, וגזר עליו 18 חודשי מאסר. צוין, כי לקולא יש לשקול את הודאתו של הנאשם ולקיחת האחריות למעשיו, ולהתחשב בתקופת המאסר שהצדדים הסכימו כי תוטל על הנאשם, ומאידך יש לשקול לחומרה את עברו הפלילי המשמעותי, שכן לנאשם 5 הרשעות קודמות ונדון לשלושה עונשי מאסר, והוא ביצע את העבירה זמן לא רב לאחר שחרורו ממאסר ושעה שתלוי ועומד מאסר על תנאי של 10 חודשים.

בית המשפט המחוזי אישר בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד פזומט מקבוצת פז בע"מ ואח', אשר עניינה המחיר המשולם עבור סולר על ידי לקוחות פזומט, בתחנות פז שאינן כלולות בהסדר פזומט.

בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד פלאפון תקשורת בע"מ, שעניינה אי העמדת שירות קו חינם טלפוני (1-800) לצורך טיפול בתקלות ללקוחות פלאפון תקשורת בע"מ. צוין, כי המבקשת, ככל תובע ייצוגי, נטלה על עצמה סיכון שתחויב בהוצאות ככל שתידחה בקשת האישור. אשר לאופן ניהול ההליך, הצדדים הגיעו להסדר פשרה בשלב מקדמי, יחסית, של ניהול ההליך, בעקבות הצעת בית המשפט. התובענה נוהלה בהגינות וביעילות.