שלום אבישי,

קראתי את התכתובות השונות עם נציג משרד המבקר ודעתי ממש אינה נוחה מהסיטואציה בה לפחות על פני הדברים נראה שמשרד המבקר מנהל ביקורת תכופה בזמן אמת. נכון שאין בחוק יסוד: מבקר המדינה בפרט ובדין בכלל הוראה הקובעת באיזה שלב של המעשה הנבדק יש לערוך את הביקורת. אך ככלל, כמקובל בישראל ובמדינות רבות בעולם, כדרך שגרה, על ביקורת המדינה להיעשות לאחר מעשה. כך גם מתבקש מהפרדת רשויות. קיימת חזקת התקינות של פעולות המינהל ואין להפריע לו בביצוע תפקידיו אלא אם קיימת סיבה כבדת משקל המצדיקה לנהוג אחרת. כוונת המחוקק היא שמבקר המדינה יבקר את פעולות המדינה ולא שינהל אותה וביקורת תכופה בזמן אמת מתקרבת לניהול. גם מרים בן פורת בספרה "פירוש לחוקי היסוד – חוק יסוד: מבקר המדינה" כותבת שהרשות המבקרת "מתערבת לפני מעשה רק במקרים נדירים המצדיקים זאת. סטייה מהכלל הרגיל מחייבת זהירות ושקילה קפדנית אם אכן קיימות סיבות כבדות משקל – כגון, נזק חמור ובלתי הפיך העלול לנבוע מהמעשה אם לא יבוקר לפני שיושלם". אני חושבת שנכון שהפנית את נציג המבקר אל לשכת היועץ ונראה לי שלכל הפחות צריך לשוחח עם דרגים בכירים במשרד המבקר ולהסביר להם שההתערבות הנוכחית מהווה הפרעה ממשית לטיפול בנושא.

אשמח לסייע לכם ככל הנדרש.

שרית.

שלום,

בהמשך לשיחתי עם רז וארז מצ"ב תכתובות שונות ביני לבין משרד המבקר בעניין מכל האמוניה.

בתמצית, המבקר מקיים ביקורת בכל הנוגע להתנהלות המדינה בעניין מכל האמוניה.

במחלקתנו מטופל הליך תכנוני בעניין המכל (עע"מ 278/11), כיום מטופל על ידי יובל רויטמן ועל ידי. ביהמ"ש העמיד במוקד ההליך, תחת פסק הדין התכנוני ואשר נקבע בו, את סוגיית המשך פעילותו של מכל האמוניה.

במסגרת זו ההליך המשפטי ליווה במידה רבה את כל ההתפתחויות בעניין זה בשנים האחרונות, ומכאן למעשה – למיטב הבנתי – היו פניות המבקר אלינו לכתחילה, שהחלו לפני כחודש.

אנחנו שיתפנו פעולה באופן מלא עם פניות המבקר ואף ישבנו עם נציגיו כשלוש שעות לפני כשבוע/עשרה ימים, תוך שפתחנו בפניהם באופן חופשי את הקלסרים הרבים בתיק (בהמשך לשיחה של יובל עם ארז בנושא). העברתי אליהם אף תכתובות מייל בעניין.

בימים האחרונים, קצב האירועים בהליכים הקשורים בעניין המכל הפך אינטנסיבי ביותר (הוגש בשבוע שעבר הליך רע"פ שהועבר לטיפולינו; בגינו נקבעה ישיבת ממשלה, התקבלה 'החלטת' ממשלה, הוגשה עמדת מדינה המשנה מעמדת המדינה עד כה לבית המשפט העליון, והתקיים אתמול דיון של חמש שעות בפני בית המשפט).

במקביל, פנו מטעם המבקר בבקשות לקבלת התכתבות שנערכה אגב הטיפול בהליך זה בין היועץ המשפטי לממשלה לבין השר אלקין, ובבקשות שונות נוספות.

ביני ובין משרד המבקר מספר שיחות בעניין. ניסיונות להפנותם ללשכת י.מ או לפניה למשרדי הממשלה הרלוונטיים לא צלחו. במסגרת השיחות הבהיר מר אהרון הלינגר, מנהל אגף בכיר במשרד המבקר, העומד למיטב ידיעתי בראש הביקורת בעניין זה, כי לשיטתו עלינו

להעביר למשרד המבקר עדכונים ביחס להתפתחויות רלוונטיות. הוא אף הביע מחאה שלא עדכנתי אותו במכתבי היועץ...

הבהרתי שעמדתי שונה, ומכל מקום שאני מבקש שיפנה לממונים עליי (במקביל מסרתי על כך לאסנת, ארז ורועי).

הוא שב ופנה אליי פעמים שונות, במסגרתן אף העברתי לו את אחד ממכתבי היועץ שממילא הועבר עוד קודם לכן למכותבים רבים, ואשר עיקריו פורסמו בתקשורת.

היום בשעות הצהריים פנה אליי מר הלינגר פעם נוספת. בקשתו:

"אבישי שלום

האם המידע בעניין התכתובת החשובה בין היועמ"ש לממשלה לשר אלקין ( מכתבי היועמ"ש מיום29.3.17  ומיום 30.3.17 ותשובת השר מיום 30.3.17 ) הובאה לידיעת בית המשפט העליון לקראת הדיון שהתקיים אתמול או במהלך הדיון .

על תשובתך בהקדם אודה .

ניסיתי להשיגך טלפונית לבירור העניין."

בהמשך הוסיף:

"אבישי שלום

מהמייל הקודם שלי שבהמשך נשמט אזכור  מכתבם של ארז קמיניץ ואסנת מנדל לשר אלקין מיום 23.11.16 בנושא המכל .

גם לגביו נבקש את התייחסותך."

ובהמשך לכך כתב הודעת SMS:

"ממתין לתשובתך.

אם המסמכים שפורטו במיילים שלי היו מול בית המשפט העליון שאלותיו וגם תשובותיך היו מתייתרות [הכוונה אתמול בדיון ברע"פ בפני בית המשפט העליון – הערת הח"מ].

הדיון המהיר בממשלה והחלטת הממשלה לא יכולים להסביר את השינוי בעמדת המדינה כפי שהוצגה בדיון בבית המשפט.

אבקש לשוחח כשתתפנה".

במסגרת זו אני לא מוצא צורך להתייחס לטעמים לעניין צירוף / אי צירוף תכתובת פנימית בין היועץ המשפטי לממשלה לשר בממשלה באשר לעמדת המדינה בנוגע להליך משפטי במסגרת ההליך עצמו. כפי שציינתי, לא סברנו שיש צורך בצירוף התכתובת האמורה אולם ככל שיש בכך צורך, ניתן לעשות זאת אף כעת.

מכל מקום, בכל הכבוד, אני סבור שפניות המבקר תוך כדי ההליך, תוך התהוות הדברים, ותוך שאנחנו עסוקים יום וליל בייצוג המדינה כמיטב יכולתנו בהליך, אינן במקומן. ברם, השתדלנו לשתף פעולה במידת האפשר.

מצב הדברים העולה מאשר צוטט לעיל אינו נוגע להעברת מידע לצורך קיום הביקורת. הוא יורד לשורש שיקול הדעת בניהול ההליך ולעמדת היועץ גופה.

מבלי שאדרש כאן לצורך בהצגת טעמי שינוי עמדת המדינה שליבתה 'החלטת' הממשלה בעניין - שינוי עמדה שכידוע הוא פועל יוצא של הכרעת היועץ המשפטי לממשלה - מצב הדברים המתואר לעיל אינו סביר, בין אם יש סמכות למבקר לעסוק בעניין בשלב זה, בין אם לאו.

העניין מהווה הפרעה ממשית לטיפול בתיק.

בהתאם להנחיה שקיבלתי הפניתי אותו מכאן ואילך ללשכת יועץ (רועי). בהמשך לכך, במסגרת שיחה טלפונית שב והבהיר מר הלינגר שסמכותם היא לפנות אליי במישרין, אולם למיטב הבנתי בכוונתו לפנות בעניין שבתכתובת לעיל ללשכת יועץ.

אודה להתייחסותכם לעניין.

בברכה,

אבישי קראוס, עו"ד | מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466590 ; פקס: 02-6467011

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה