תשומת לבכם כי בתיק זה ניתנה החלטה בבימ"ש מחוזי, הדוחה את בקשת ההגנה להפריד את האישום הראשון שדן בהפרת צו הפיקוח על עברייני מין
מהאישום העיקרי על עבירות המין בשל חשיפת עבר פלילי. בקשה זו כאמור נדחתה. ההחלטה אצלי – למי שצריך.
בברכה,
עירין.
From: Oshra Fatal
Sent: Friday, July 15, 2016 10:59 AM
To: Praklitut Plilit - All
Subject: פסיקה בעבירות מין שהחלו בקשר באינטרנט
שלום חברים,
ראו נא את פסק הדין של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה.
http://elyon1.court.gov.il/files/15/280/034/b01/15034280.b01.htm
מדובר בתיק של עבירות מין שהחלו בקשר באינטרנט. על רקע העובדה שאין לנו הרבה פסיקה דומה בתיקים מעין אלה, מופץ מייל זה עם פסק הדין לשימושכם.
בענייננו, עסקינן במערער אשר הורשע בשתי עבירות של מעשה סדום, ריבוי עבירות של מעשים מגונים, מעשה מגונה בפומבי וריבוי עבירות של הפרת צו פיקוח.
במסגרת האישום הראשון הואשם המערער, בן 34 בעת ביצוע העבירות, בכך שיצר קשר עם המתלונן, קטין צעיר מגיל 14, דרך אתר היכרויות באינטרנט, ביודעו כי הוא קטין (אם כי לא ידע את גילו
המדויק). לאחר שיחות בעלות גוון מיני, דרך האתר ודרך אפליקציה סלולרית לרבות שליחת תמונות של אברי מין, קבעו השניים להיפגש.
בפגישתם הראשונה נודע למערער גילו המדויק של הקטין. לאחר פגישה זו המשיך ונפגש עימו 3 פעמים נוספות. במהלך הפגישות ביצע בו המערער מין אוראלי ומעשים מגונים ברף הגבוה.
במסגרת האישום השני הואשם המערער בהפרת צו פיקוח לפי חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, כאשר יצר קשר עם הקטין באישום הראשון ובאישום השני וניהל איתם קשר מיני, אף שידע
את גילם.
בנוסף, הואשם בכך שהתחבר לקטין אחר דרך אינטרנט ושלח לו תמונות וקיים עימו יחסי מין, ביודעו כי הוא קטין (קטין זה לא הגיש תלונה במשטרה).
תסקיר שהוגש בעניינו של המערער העלה כי הוא נוטל אחריות על מעשיו. עם זאת, עלה כי מדובר במי שביצע את המעשים כשעונש מאסר מותנה – בגין מעשים דומים - מרחף מעל ראשו.
בית המשפט המחוזי קבע כי העבירות מושא שני האישומים בוצעו כחלק מאירוע אחד ונקבע מתחם עונש הולם אחד בין 5 שנות מאסר ל -11 שנות מאסר. העונש שהוטל בתוך המתחם הועמד על 7 שנות
מאסר בפועל.
במסגרת הערעור נטען, בין היתר, כי העונש חורג באופן קיצוני לחומרה מרמת הענישה הנוהגת.
על אף שלא נמצאה פסיקה מחמירה שמתאימה למקרה זה הותיר בית המשפט העליון את העונש על כנו, וקבע כך:
"...בשנים האחרונות אנו נתקלים שוב ושוב בעבירות מין כלפי קטינים שתחילתן בקשרים ברשת האינטרנט. הקלות הרבה ביצירת קשרים עם קטינים דרך המרחב
הוירטואלי מגבירה את פוטנציאל הסיכון לניצול מיני אליו נחשפים קטינים, ובהתאם לכך נקבע כי "גזירת דינם של עברייני מין הפועלים ברשת האינטרנט צריכה להלום את קלות ביצוע העבירה, פוטנציאל ההישנות שלה ופוטנציאל הפגיעה בקורבנות רבים" (ע"פ 707/14 הנ"ל, בפסקה 12; וכן ראו
דברי חברתי השופטת ברק-ארז
בע"פ
6703/13
ניסים כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (16.1.2014)).
העונש שהוטל על המערער בתיק הנדון (7 שנות מאסר בפועל) אינו מן הקלים, אך אין לומר כי הוא חורג מרמת הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות
הענין (השוו למשל: ע"פ 783/04
בלנק נ' מדינת ישראל (19.5.2005) וכן
ענין ברברמן, בהם הוטלו עונשים של 14
ו- 12 שנות מאסר בפועל, בהתאמה. עונש של 12 שנות מאסר הוטל גם בע"פ 707/14 הנזכר לעיל. בכולם מדובר במי שהורשעו בעבירות מין בקטינים אותם איתרו דרך רשת האינטרנט). אמנם הנסיבות בענייננו, בכללותן, פחות חמורות מבמקרים הנ"ל, אך גם העונש שהושת בענייננו חמור פחות באופן
משמעותי..."
התיק נוהל בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי עו"ד עירין ענבר-איזנגר.
לשימושכם,
אושרה פטל-רוזנברג.