הי,

לדעתי כללי הדיון נוסחו בהתעלם מנקודה אחת משמעותית ומכרעת – שהדיון בוועדה אינו מכוח חוק / תקנות והבסיס היחיד לו הוא הסכמי.

על כן, הוועדה אינה יכולה לכפות את עמדתה על הצדדים. מכאן נגזרים לדעתי שינויים רבים המתחייבים בנוהל –

 

לכן, לא בטוח שניתן לדרוש תצהיר (סעיף 5)  - התובעים לא בהכרח יסכימו לתת תצהיר, אם בבית המשפט הם עדיין לא נדרשים לתצהיר.

הוועדה לא יכולה "להחליט" בתביעה בלי הצדדים – אלא בהסכמתם (סעיף 8)

היא לא יכולה לדון בהיעדר צד (סעיף 9).

היא לא יכולה להחליט לאחד תביעות שלא בהסכמה (סעיף 10)

גם סעיף 11.2 הוא בעייתי בנסיבות אלה.

הקונספט של סעיף 12 בעייתי (הוועדה כגוף מכריע)

כנ"ל 13 ו – 14 (בעיקר 14...)

זו ועדת בירור וכל הנוהל צריך להיות מרוכך יותר וכזה שנשען על כך שמקור הסמכות היחיד לפעולת הוועדה הוא הסכמי.

ככל שנראה לכם שאני טועה ושאני מפספסת משהו – אשמח אם תאירו את עיני....

אורית

 

 

 

 

הי אורית,

בהמשך לשיחתנו.

ישראל

 

 

 

מצ"ב הקריטריונים. עברתי על כך ולא היו לי הערות כלשהן. מכל מקום, אעבור עליהן שוב וזאת לאור הדיון שהיה בישיבה אצל אורית.

 

 

 

בוקר טוב,

 

במסגרת הקמת המנהלת לטיפול בריבוי תביעות פיצויי הפקעה, רצ"ב לעיונכם והערותיכם מסמכים רלוונטיים.

 

לעניין קריטריונים לפעולת הוועדה (צוות היגוי - מדיניות מנחה - טיוטת הצעה) מדובר בטיוטה ראשונית בלבד.

 

 

בברכה,
ליאור אלה, עו"ד

ראש תחום הפקעות, רכישות וחליפין