תודה.
אשמח אם תנסה לזכור לעדכן אותי.
From: Haim Vismonski [mailto:[email protected]]
Sent: Monday, May 18, 2015 2:10 PM
To: YoamashEFw
Subject: Re: עמדת המדינה לגבי פרשנות העבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין - לאור בקשת רשות ערעור בעניין ניר עזרא
היי זה קבוע לתשע בבוקר רכל הסניגור ביקש דחייה בגלל סיבות משפחתיות ואנו נסכים כך שהמועד צפוי להידחות.
חיים
נשלח מה-iPhone שלי
ב-18 במאי 2015, בשעה 13:52, "yoamash_elazar" <[email protected]> כתב/ה:
חיים מה שלומך?
באיזו שעה הדיון ב- 15.6 ?
אלעזר
From: Haim Vismonski [mailto:[email protected]]
Sent: Thursday, May 07, 2015 4:59 PM
To: פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות פלילי; Forum Internet Law
Cc: Asaf Shavit; Yigal Schneider; Michal Hod; Moshe Martziano; Hadar Frenkel; Aryeh Peter
Subject: עמדת המדינה לגבי פרשנות העבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין - לאור בקשת רשות ערעור בעניין ניר עזרא
למנהלות ולמנהלים ולחברות וחברי פורום עבירות מחשב וראיות דיגיטליות שלום,
על דעתו של מר אלי אברבנאל, אני פונה אליכם בנושא פרשנות העבירה של חדירה לחומר מחשב, לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995, לנוכח פסיקת בית-המשפט המחוזי בע"פ (מחוזי ירושלים) 30907-03-14 בעניין ניר עזרא ובקשת רשות ערעור שהגישה המדינה לבית-המשפט העליון (בר"ע 8464/15, קבוע לדיון ביום 15.6.2015).
סעיף 4 לחוק קובע: "החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, 'חדירה לחומר מחשב' – חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו...".
סעיף 5 לחוק קובע עבירה של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, ועונשה הוא חמש שנות מאסר.
העבירה מוגדרת בסעיף 4 לחוק המחשבים באופן שבוּקר לא אחת, בפסיקה ובספרות, כעמום ואף פגום. בכלליות, הביקורת על העבירה מתמקדת בכך שפעולת החדירה כוללת למעשה "הכל" – הפעלה, התחברות או התקשרות עם מחשב, וכן היא כוללת את היסוד העמום של "שלא כדין".
לאחרונה, נפסק בע"פ (מחוזי ירושלים) 30907-03-14 בעניין ניר עזרא כי עבירת החדירה לחומר מחשב יכולה להתקיים רק כאשר חומר המחשב הנחדר הוא "שפת מכונה", ולא כאשר הוא תוכן הניתן לפענוח על-ידי אדם, כגון קבצי וורד, מיילים וכו'. כמו כן, בתיק זה, ובתיקים קודמים, נקבע כי חדירה לחומר מחשב תתקיים רק כאשר מתבצעת התגברות מתוחכמת על "מנעול טכנולוגי", באמצעות פעולה של האקר (פצחן), ולא בפעולות פשוטות יותר של גניבת סיסמה לתיבת דוא"ל או כדומה.
המדינה הגישה בקשת רשות ערעור על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים, בשל העובדה שלטעמנו פרשנות בית-המשפט המחוזי שגויה, וכן יש לה השלכות רוחב, אשר יצמצמו באופן משמעותי את האכיפה בעבירות של חדירה לחומר מחשב. זאת כיוון שסטטיסטית, מרבית החדירות הן לתיבות דוא"ל וקבצי וורד וכיו"ב קבצים שמובעים גם באופן הניתן לקריאה על-ידי אדם, וכן מרביתן אינן כוללות פעולות של האקר מתוחכם.
בתאריך 27.4.2015 הגישה המחלקה הפלילית את הטיעונים בבקשת רשות הערעור (בר"ע 8464/15, קבוע לדיון ביום 15.6.2015). הטיעונים נכתבו על-ידי מר אייל כהן מהמחלקה הפלילית, בסיוע של הח"מ, וכוללים נספח משפט משווה וכן נספח המנתח את הפסיקה הקיימת בעבירה זו עד היום. טיעונים מקיפים אלה מבטאים את עמדתה העקרונית של הפרקליטות ביחס לעבירת החדירה לחומר מחשב, גם בתקופת הביניים, שבין פסק-הדין המחוזי בעניין ניר עזרא לבין ההכרעה בבר"ע בנושא.
לנוכח שאלות שכבר התעוררו בנושא בכמה מחוזות, ושאלות שעוד עתידות להתעורר בתיקים בעבירה זו, בפרט בתקופת הביניים עד להכרעה בבר"ע שהגישה המדינה, נבקש לחדד:
1. על פי גישתנו, "חומר המחשב", אליו ניתן לחדור שלא כדין, הוא כל תוכנה או מידע, כאשר "מידע" הוא כל מידע דיגיטלי, בין אם הוא מידע שלא ניתן להבנה על-ידי אדם או מידע שמומר, באמצעות תוכנות שונות, למידע "קריא-אדם" (כגון קבצים וורד, דוא"ל, תמונות, סרטונים וכו').
2. עבירת החדירה מתגבשת לא רק כאשר מתבצעות פעולות האקריות (פצחניות) מתוחכמות במיוחד, אלא גם כאשר הפעולות הן פשוטות יותר, כגון שימוש בסיסמה שהושגה שלא כדין, איפוס סיסמה או כיו"ב טכניקות, ובלבד שפעולת החדירה תכלול עקיפה של מנעול טכנולוגי מסוים, דהיינו שלא מדובר בכניסה לחומר מחשב הנגיש לעיון כלל הציבור. במלים אחרות, אם המחזיק כדין בחומר המחשב אבטח את המידע שברשותו, והנאשם פרץ או עקף את מנגנון אבטחת המידע, לפנינו חדירה לחומר מחשב.
3. פסיקת בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ניר עזרא אינה חלוטה, ואינה עולה בקנה אחד עם שורה של מקרים אחרים, בהם הורשעו נאשמים בעבירה של חדירה לחומר מחשב, במקרים של כניסה ללא הרשאה לחומר מחשב "קריא-אדם", כגון דוא"ל, קבצי מלל ותמונה שונים. הפסיקה אף אינה עולה בקנה אחד עם הערכים המוגנים שבעבירת החדירה לחומר מחשב, שהם הגנה על אבטחת מידע ממוחשב ואבטחת מערכות המחשב והמידע.
מצ"ב: (1) פסק-הדין בע"פ (מחוזי ירושלים) 30907-03-14 בעניין ניר עזרא + (2) טיעוני המדינה בבר"ע 8464/15 בעניין ניר עזרא + (3) נספח משפט משווה + (4) נספח ניתוח הפסיקה הקיימת.
בברכה,
ד"ר חיים ויסמונסקי | פרקליטות המדינה | ראש תחום ידע, חקיקה, משפט וטכנולוגיה
טל. 02-6466688 | פקס. 02-6466780 | [email protected]
Attention! Do not open attachments from unrecognized senders.
The Prime Minister's Office has scanned this email for viruses and malicious content.