ביום 3.12.15 החליט בימ"ש השלום בת"א כי ידוע בציבור אינו יכול להעיד בהליך פלילי נגד זוגתו. התביעה המשטרתית ביקשה להעיד במשפט על החזקת סמים את הנאשם 1 לאחר שמשפטו הסתיים נגד הנאשמת 2. עו"ד שירן ברגמן מהסנגוריה הציבורית טען, כי האיסור בפקודת הראיות על עדות נגד בן זוג חל גם על ידועים בציבור. השופט שמאי בקר קיבל את הטענה:
12. לגבי דידי, אין כל טעם או סיבה,
להגלות או להחריג את הידועים בציבור, מתחת למִטְריה שביקש המחוקק לשים מעל ראשם של
בני זוג, לבל "ירטבו" מההליך הפלילי, לבל יחבל או יפגע הקשר הזוגי-משפחתי שביניהם.
נזכיר,
מבלי להעמיק או להרחיב, כי ידועים בציבור הינם "בני זוג המנהלים חיי משפחה במשק בית
משותף". רוצה לומר, אין המדובר בחברים ב - Facebook,
או ב - Tinder, רחמנא ליצלן, או שניים שנפגשו אך אמש לבילוי משותף,
והנה הם קמים בבוקרו של יום באותה המיטה, אלא בשניים שמקיימים מערכת יחסים זוגית
לאורך זמן, כאשר מדובר במגורים משותפים, להבדיל משהייה זמנית, ולצד המשק המשותף
מנוהלים גם חיי משפחה בעלי אופי אינטימי.
לא אכביר
עוד מילים בענין זה, מכיוון שאת גישתי – תוך סקירה חקיקתית הסטורית קצרה - מיטיב
לתאר ולהסביר המלומד ד"ר אסף הרדוף, בציטוט הבא מתוך מאמרו בעל נגד אישה, אמת
נגד משפחה, או המבט הרביעי על הכשרות להעיד במשפט הפלילי, דין ודברים, תשס"ח,
275, 292, כהאי לישנא:
"המילה 'אישה', שהופיעה בפקודת העדות, פורשה כאישה נשואה. מנגד, בפקודת
הראיות (שהחליפה את הפקודה הישנה – ש.ב.) מופיע המונח 'בן זוג ' בלא הגדרה.
פרשנות המונח בהלכה היא צרה ואינה כוללת ידועים בציבור, אך אין הדבר מחויב.
מבין שני פירושי חוק אפשריים, יש לבחון בזה המקיים את זכויות האדם; מניחים
כי זו תכלית החוק האובייקטיבית, הבאה לממש את ערכי היסוד של השיטה. בעבר, פורש
המונח בצורה רחבה, כדי לכלול קבוצות נוספות של בני זוג היוצרים תא משפחתי. יצוין,
כי החוקים העוסקים ב'בני זוג', להבדיל מאלה העוסקים ב'בעל ואישה', הם רבים
ומגוונים. המשפט הישראלי פירש את המונח 'בני זוג' בהקשרים שונים ככולל גם תאים
משפחתיים, שאינם מבוססים על נישואין המוכרים בישראל. המונח פורש בהרחבה גם בהקשר
ההומוסקסואלי בענין דנילוביץ', ובענין ע.מ. פירש היועץ המשפטי לממשלה בהרחבה חוקים
בנוגע לזוגות באותו המין. סבורני כי הדבר מתבקש וראוי. יש סיבות אפשריות רבות לחיים
משותפים מחוץ למסגרת הנישואין: אקט מחאה חילוני, הגבלות דתיות, סטטוס של חוסר דת,
חשש מאיבוד זכויות (כגון תשלומי פנסיה, תגמולים וכדומה) או בחירה לממש מערכת זוגית
באופן אותנטי. מוסד הידועה בציבור מוכר בחוקים רבים. המחוקק ביקש לשמור על זכויות
נשים שאינן נשואות ולסייע לזוגות שלא נישאו מטעמי
עיקרון...
לדעתי, בענין סעיפי הכשרות – דין ידועים בציבור כדין
נישואין...
פרשנות זו מחויבת גם משיקולי הרמוניה פרשנית, הנשענת על ערכי היסוד לרבות
ערך השוויון...
יש לבחון את הקשר לגוף הענין. דין תא משפחתי אמיתי של ידועים בציבור כדין
תא משפחתי אמיתי של נשואים. גם פלר והרנון כתבו, שראוי שידועים בציבור יכללו בהוראות הסעיף.
אמנם מושג הידועים בציבור נזיל יותר ממושג הנישואין, ולעיתים ההכרה בו תחייב בירור
עובדתי, במעין משפט זוטא, אך זה מחיר ראוי – ולא גבוה – למען השגת שוויון חברתי.
צדו השני של המטבע, לגישתי, הוא שתא משפחתי מדומה אינו זכאי לכל הגנה שהיא. הרציונל
שבבסיס ההטבות והזכויות שניתנו לנשואין אינו חל על נישואין פיקטיביים, נישואין
למראית עין...
... הדיון בשאלת הכשרות במקרה נשואין למראית עין חשוב כדי להבין על איזה ערך
מבקש המשפט להגן. האם המשפחה היא ערך לפי הגדרתה? או אולי התא המשפחתי איננו ערך
עצמאי, אלא הוא רק בא לקדם ערך אחר, כמו אהבה, אינטימיות או אושר? שאלות חשובות
אלו חורגות ממסגרת הדיון, אך הרהור ראשוני בהן עשוי לסייע לנו להבין, אלו
זכויות באים סעיפים 3-4 לשמר...".
(ההדגשות, לפחות, הן שלי, והן
אינן מופיעות במקור – ש.ב).
מילים כדורבנות, וכל המוסיף גורע.
16. הנה כי
כן, היום – שנים רבות לאחר כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר קנה
שביתה במקומותינו – יש להשקיף ולפרש, לדעתי, על המילים "בני זוג", שבסעיף 3 לפקודת
הראיות, באופן שונה, עדכני יותר.
כלום
באמת ובתמים ניתן לומר, עדיין, בעידן זה, כי תא משפחתי מתקיים, חי ונושם, רק אצל
שניים שנישאו כדת וכדין? פשיטא, כי התשובה שלילית. קביעה זו אינה משנה מציאות, היא
איננה יוצרת מציאות, אלא אך משקפת אותה.
17. סוף
דבר, שאני מקבל איפוא את התנגדותה של ההגנה, ומורה כי יחיא, הידוע בציבור של חנה,
אינו כשיר להעיד נגדה במסגרת התיק הפלילי דנא.