לכל הפרקליטים שלום

בהמשך למייל ששלחה נעה אתמול, ראו התכתבות שלי איתה שנועדה לוודא שלא התחייבנו לדבר מעבר למה שכתוב בהנחיית פרקליט המדינה בנושא זה.

לפיכך, הנחיית פמ בעינה עומדת ככתבה וכלשונה.

בהזדמנות זו אני מודה לצוות הפרקליטות על המאמץ והתוצאה בתיק זה.

תודה

שי

 

 

שי שלום

מה שלומך?

ראשית תודה על המילים החמות. בהחלט היה תיק לא פשוט אך לשמחתנו העבודה הקשה השתלמה.

לגופו של עניין, בוודאי שלא התחייבנו על דבר שחורג מההנחיה, ולכן גם הקפדנו כי הסיכומים ייערכו בכתב כאשר כל מילה ומילה נבחרה על ידנו בקפידה רבה. לאורך כל הדרך הבהרנו כי האכיפה בתחום הינה בהתאם להנחית פרקליט המדינה 2.2 וברוחה. זו גם הסיבה שצירפתי את סעיף 21 לסיכומים למייל בתפוצה ארצית על מנת לחדד את הנושא, בין היתר לאור הכתבות בעניין התיק בכלי התקשורת.

 

אני מצרפת את כל הפרוטוקולים בהם הנושא עלה, וניתן לראות כי הדברים נכתבו בסיכומים בדיוק כפי שהם נאמרו באולם. ההנחיה מדברת על תעדוף, ותו לו.

אמנם ההחלטה בסע' 68 כתובה באופן שבו "המדינה התחייבה" אולם למעשה לא הייתה כל התחייבות, אלא כל הדברים שנאמרו היו חזרה על ההנחיה ואין כל חידוש בהחלטה. לדוגמה פרוטוקול מיום 26.11.15 : "[....] מדיניות האכיפה בעניין ניצול נשים בזנות וביצוע עבירות. והכל ברוח הנחית פרקליטות המדינה 2.2 שלא אומרת לא לאכוף אלא נותנת תעדוף" . לדוגמה פרוטוקול מיום 8.3.16 :" מצביעה או מנחה לגבי תעדוף מסוים של אופן האכיפה [...]כמובן שזה הולך מהחמור אל הקל, זה לא אומר שאין לאכוף את המקרים הקלים יותר"  ובהמשך מדובר גם על אכיפה בנושא המטרדים.

 

 

תודה רבה והמשך יום נפלא,

נועה

 

 

 

 

לדליה, לילך ונעה שלום

ראשית ברכות. חשוב מאד.

שנית, השופט כתב בסע' 68 ב: המדינה התחייבה בפני...

האם הוא מתכוון להנחיית פמ ולמה שנכתב בסע' 21 לסיכומינו בלבד – ששם כתוב במפורש שמדובר בסדרי עדיפות באכיפה, וזו לא התחייבות לאי אכיפה, או שהתחייבתם משהו מעבר לכך?

כי בהנחיה אין  "התחייבות" לאי אכיפה בסיטואציות אלה...

אני מכתב את אלי אברבנאל ודותן, האחראי לנושא הנחיות פמ, וכן את יניב ואקי העוסק גם הוא בכך.

תודה

שי

 

 

 

 

שלום לכולם,

בתום מאבק ממושך וארוך במיוחד בתיק זה בימ"ש הורה על מתן צו סגירה כנגד בית הבושת ברחוב יצחק שדה 36.

מדובר בבית בושת גדול וותיק בתל אביב שבו מצויות נשים רבות בזנות. התיק יצר הד תקשורתי ניכר לאור העובדה שנשים בזנות הובאו להעיד בפני בית המשפט.

 השופט שדן בתיק מאוד לא אהד את עמדתנו בתחילת הדרך, והתקבלה החלטת ביניים לפיה על המדינה לשקול עמדתה מחדש תוך שלא ניתן צו זמני במהלך הדיונים, שנמשכו תקופה ממושכת.

זיהינו כי ישנו צורך בהסברה של הנושא לצד הנושא המשפטי בדבר פעילות האכיפה המשולבת והעלאת המודעות של הציבור.

המדינה בשילוב ידיים של הפרקליטות הפלילית והאזרחית עשתה עבודה מקיפה ומעמיקה, בתיק זה הוגשו ראיות רבות ונשמעו מספר רב של עדים-מנהלת סלעית הגב' נעמה זאבי ריבלין שנרתמה לסיוע בהסברה אודות התופעה והשלכותיה, השוטרים וכן הנשים שנותנות שירותי מין במקום (אנו התנגדנו אך התנגדותנו נדחתה).

בימ"ש דן באריכות בתופעת הזנות בכלל והגישות לה וקובע כי יש לצמצם את הפגיעה בנשים בזנות.  

בית המשפט קובע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש כבית בושת (סע' 28 להחלטה) וכי תנאי החוק מתקיימים.

הטענה לאכיפה בררנית נדחתה בהתבסס על הפסיקה העוסקת בסעד כלפי עתיד שהוחלה גם במקרה שלנו , מה גם שהוכח בפני בית המשפט שהמדינה אכפה גם בעשרות מקרים אחרים. כמו כן נדחה הטיעון של אכיפה על רקע מיקום הנכס.

עוד קובע בית המשפט שאין לסרסור- שלמעשה בא כוחו הוא שהוביל את ההתנגדות בתיק זה- לתעל את טענותיו לדרישה שהחוק ייאכף כלפי כולם ולא לטעון שאין לאכוף את החוק כלפיו. עוד טוען בימ"ש כי הוצאת הסרסור מהתמונה מצמצמת את הפגיעה בנשים-שזו בעצם אחת המטרות העיקריות של האכיפה.

 

תשומת ליבכם להמלצות בית המשפט בדבר טיוב הטיפול ביחידות המשטרה בנושא הזנות (סע' 67) וכן לחידוד יישומה של הנחיה 2.2 להנחיות פ"מ (פסקה 68 להחלטה והפנית בית המשפט לפסקה 21 לסיכומי המדינה בפסקה 58 להחלטה. פסקה 21 לסיכומים מצורפת בסוף מייל זה). חשוב כי כל הפרקליטים יקפידו ליישם את ההנחיה.

 

על מנת לתת לנשים אפשרות להתארגן, הוחלט כי הצו יינתן החל מ-15.9.16, והוא ניתן למשך 90 יום-המקסימום הקבוע בחוק.

לדעתנו לאור המאבק העיקש מצד המשיבים יוגש ערעור.

 

נבקש להודות לגב' זאבי ריבלין שהעידה בצורה רגישה מאוד במעמד לא קל, למשטרת ישראל -דניאל לב ארי ושי גרוץ מולם אנו עובדים בצמוד בתיקים אלו, וכן לארגוני הנשים  על הירתמותם ונוכחותם בחלק מהדיונים, שהיו לא פשוטים הן לאור האווירה באולם בית המשפט.   

מדובר בתיק שנידון במשך ימים רבים, שעות רבות בכל דיון. קצרה היריעה מלציין את התפוכה שעבר מתחילת הדרך ועד שניתנה ההחלטה בדבר הגבלת השימוש במקום. התיק הזה היווה שילוב ידיים מוצלח בין כלל הגורמים ואנו מברכות על התוצאה בתיק שמי שמכיר את התיק על כל גלגוליו ידע כי אין המדובר בתוצאה מובנת מאליה.

 

כמובן שנמשיך לאכוף לפי התוכניות גם בשנה הנוכחית, על מנת למזער את התופעה הפסולה של ניצול אנשים בזנות.

דליה אברמוף, לילך שלום, ונועה יניב (מיכאלי).

 

 

__________________________________

נועה יניב(מיכאלי), עו"ד

פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

דרך מנחם בגין 154, תל אביב

טל: 073-3736273 פקס: 02-6462569

דוא"ל: [email protected]

 

 

"21.עוד נבקש לציין, כי ברוח דברים אלה בהנחיה, מקום בו מדובר במתן שירותי מין של אישה בבית מגוריה, מבלי שהמקום יוצר מטרד, ככלל לא תיאכף. ב"כ המדינה, התבקשה, על ידי בית המשפט הנכבד, להבהיר במסגרת סיכומים אלה, את מדיניות האכיפה בעבירות נילוות לזנות, במיוחד במצבים, הדומים לדוגמאות המפורטות לעיל. דהיינו, כאשר הנשים עושות בזנות בביתן או בחצריהן הן, או במקום ששכרו עבור עצמן, גם אם מקומות אלה הם בתוך בנין מגורים (סעיף 8(ו') להנחיה).ככלל, לאור התפיסה בדין הישראלי את הא-נשים בזנות כקרבן ועם העמקת ההבנה החברתית ציבורית כלפי מצבן זה של הנשים, המדינה אינה מעמידה לדין א-נשים אלה ואינה מגישה כתבי אישום נגדם בגין עבירות של החזקת מקום לשם זנות (להבדיל מסרסרות). אין פירוש הדבר, שמדיניות האכיפה, כמפורט בהנחיה 2.2 וכפי שהיא מיושמת הלכה למעשה על ידי הפרקליטות, שוללת מהמשטרה את האפשרות לבדוק, לחקור ולפעול באמצעים חוקיים ובכלים שברשותה לשמירה על שלום ובטחון הציבור, למניעת עבירות ולאכיפת החוק. המשטרה רשאית לחקור כל מקרה, בו קיים חשד/חשש להפרת החוק, גם אם המדובר, לדוגמא, במקרה בו המדובר בהתארגנות עצמאית, בו האשה /א-נשים עושים בזנות עבור עצמן. המשטרה, מקום שתמצא לנכון, אף תנהג כך. הדבר בסמכותה. עם זאת, הסמכות להעמיד לדין, נתונה בידי הפרקליטות. ביצוע חקירה של המשטרה, אפילו פתיחת תיק נגד מאן דהוא, אינה מחייבת או גוררת הגשת כתב אישום באופן אוטומטי.

לאור מדיניות האכיפה, שהותוותה בהנחיה ומיושמת בהתאם, ככלל, הפרקליטות אינה מעמידה לדין א-נשים בזנות, בגין עבירות של החזקת מקום לזנות כאשר הנסיבות הן שהא-נשים עושים זאת עבור עצמם, באופן  עצמאי. ניתן ללמוד על מדיניות זו גם מנתוני פילוח של תיקי הפרקליטות בעבירות זנות וסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות שהוגשו לועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, באוקטובר 2015 (מצ"ב המכתב כן ר'  פר' מיום 19.1.16, עמ' 9, ש' 17). על פי הנתונים, ישנו מספר גבוה של תיקים שנסגרו בין השנים 2012 – 2015 והוגשו מעט כתבי אישום. נתוני הגניזה שמתייחסים לחשודים ולא לתיקים, מלמדים למשל, כי בעניינם של 416 חשודים נגנז התיק בעילה שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין ו/או המשך חקירה, בעניינם של 428 חשודים נגנז התיק בעילה של חוסר אשמה ובעניינם של 698 חשודים נגנז התיק בעילה של חוסר ראיות מספיקות. ויודגש, המבקשת בטוחה, שאף המשיבים רוצים מדינה עם סדר חברתי וציבורי, ואכיפה של החוק על ידי גורמי האכיפה. כפי שלא יעלה על הדעת כי המשטרה לא תפעל לאכיפת שלל העבירות מחטא דרך עוון ועד לפשע, תהא העבירה אשר תהא, כך אין לצפות או לדרוש שהמשטרה תפלה ותמנע מלחקור ולבדוק חשדות, דווקא בתחום עבירות הזנות. דברים אלה עולים בקנה אחד עם האמור בסע' 10 לאחר העדכון מ-2014 - מצד אחד מפורטות הנסיבות בהן הענין לאכוף את עבירות הזנות נגד הא-נשים הוא נמוך ומצד שני, גם במקרים הנכנסים לכאורה לגדר סעיף 10 להנחיה, כאשר קיים חשש שמא הפעילות במקום אינה אלא כסות חיצונית לפעילות עבריינים המנצלים את מצוקת העוסקות בזנות, חשש אשר יש לשלול אותו בחקירה, אך לא בהכרח יוביל להעמדה לדין."