הי ערן

אכן נראית התנהלות מאוד בעייתית.

אני מבקשת לדעת מי נתן ההסכמה בהליך פש"ר?

מירי

 

 

 

שלום לכולם,

 

1. מצ"ב לעיונכם פסק דינו מיום 1.6.2016 של בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א. וינשטיין) בערעור שבנדון לפיה נמחק הערעור ללא צו להוצאות.

 

2. פנייתי אליכם להלן, נעשית על רקע ההתנהלות הבעייתית – הנשנית - בעיני, לכל אורך הדרך, הן בהתנהלות מי מטעם פקיד השומה והייעוץ שניתן לו והן בהתנהלות מי מהיחידה לפירוק כינוס ופש"ר של מס הכנסה, ובשים לב לכך שההתנהלות הבעייתית האמורה , קיבלה גם ביטוי, מפורש, במסגרת פסק הדין (ראו סעיפים 5 – ו- 6 לפסק הדין). אפרט.

 

3.  למערער, הנישום, הוצאו בשנת 1997, שומות בצו לשנים 1990 – 1994. המערער לא הגיש ערעור מס והשומות נהפכו חלוטות. בשנת 2013 נפתח כנגד המערער הליך פשיטת רגל. פקיד השומה הגיש תביעת חוב. חלק מהחוב היה בדין קדימה. במסגרת הליך פשיטת הרגל ביקש הנישום לקבל הפטר ואולם לשם כך נדרש כי יגיע להסכמה עם פקיד השומה בדבר הפחתת החוב. פקיד השומה סבר, לרבות עפ"י יעוץ משפטי (שגוי בעיני, כמוסבר להלן) שקיבל, כי הוא אינו יכול להקטין את יתרת החוב כיון שהשומות חלוטות. בנסיבות אלה, - ללא כל הסכמה על גובה החוב ולו לצורכי פשרה  - הציע פקיד השומה לנישום להגיש בקשה להארכת מועד לבית המשפט להגשת ערעור מס, ארכה שפקיד השומה לא יתנגד לה (לחילופין נאמר לנישום כי הוא יכול לפנות לועדה למחיקת חובות בכפוף לאישור סמנכ"ל גבייה).

 

בפועל, הנישום הגיש לבית משפט של פשיטת רגל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מס הכנסה. תגובה לבקשה – הן במסגרת מסמך בכתב והן במסגרת דיון בבית משפט של פשיטת רגל מיום 22.11.2015 - ניתנה על ידי ב"כ היחידה לפירוק כינוס נכסים ופש"ר. התגובה כללה הסכמה בשני היבטים: האחד, הסכמה כי הסמכות העניינית לתת הארכת מועד נתונה לבית משפט של פשיטת רגל, השני, הסכמה להארכת מועד להגשתו. בעקבות זאת נעתר בית משפט פשיטת רגל לבקשה, ובעקבותיה הוגש הערעור שבנדון.

 

4.  תיאור הדברים לעיל מציף בעיני ההתנהלות בעייתית, לכל אורך הדרך, עליה כבר התרעתי בפני פקיד השומה בעבר. לאור האמור ולאור האמור בפסק הדין, רצוי, בעיני, לחדד את הדברים פעם נוספת למען לא יישנו בעתיד:

 

א. מקום שבו השומות חלוטות, בין השאר משום שהנישום לא הגיש ערעור מס, ופקיד השומה מבין כי משיקולי גבייה הוא לא יוכל לגבות את מלוא החוב ולכן מוכן להתפשר, פתוחה לו הדרך להפנות את הנישום להגשת בקשה לוועדה למחיקת חובות למחיקת חלק מהחוב. מתן הסכמה להארכת מועד להגשת ערעור מס אינה הדרך הנכונה וגם אינה מקובלת על בית המשפט ובכלל. בית משפט של מיסים אינו חותמת גומי ואינו מכשיר או כלי לעקיפת הוראות הסופיות בפקודה. כך, בעיני בכלל, וכך בעיני בפרט, שעה שבטרם המליץ פקיד השומה לנישום להגיש בקשה להארכת מועד, כלל לא הגיעו להסכמה ולו מותנית לגבי גובה החוב השומה בפשרה.

 

בענייננו, דומה כי הבעייתיות מתחזקת ביתר שאת: מדובר היה בשומות לשנות המס 1990- 1994, דהיינו: לפני למעלה מ- 20 שנה. ברור היה – כפי שגם קבע בית המשפט – כי אף אחד מהצדדים לא התכוון ולא יכול לנהל הליך שומה, בחלוף תקופה כזאת. ואם כך, אין ולא היה כל היגיון בהצעה ובהסכמה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מס.

 

ב. מקום שבו הנישום נקלע להליכי פשיטת רגל והוא מבקש להגיע להסדר עם פקיד השומה להקטנת החוב, פקיד השומה רשאי לעשות כן במסגרת תיק פשיטת הרגל. עם זאת יודגש: במקרה זה ההסכמה, ככל שתהא, תהיה במישור הגבייה ולא במישור השומה. לפיכך, הטענה כי לא ניתן להתפשר עם הנישום ללא תיקון/פתיחת השומות לגופן אינה יכולה לעמוד. ממילא, תיקון השומות בנסיבות כאלה אינו נדרש כלל. אגב, במסגרת הליך פשיטת הרגל הייצוג בדרך כלל, אמור להיות על ידי היחידה לפירוק כינוס ופש"ר של מס הכנסה.

 

ג.  בית משפט של פשיטת רגל אינו מוסמך עניינית לתת ארכת מועד להגשת ערעור מס. לכל היותר, מוסמך בית משפט של פשיטת רגל לתת רשות לחייב לנהל הליך של הגשת בקשה לבית משפט של מיסים להארכת מועד להגשת ערעור מס. יודגש: בית המשפט היחיד שמוסמך להאריך את המועד להגשת ערעור מס הוא בית משפט מחוזי של מיסים. במקרה – חריג - של בקשה כזאת, הייצוג של פקיד השומה יעשה, כמובן, על ידי הפרקליטות ולא על ידי היחידה לפירוק כינוס נכסים וגבייה שכן מדובר בעניין שומה ולא בעניין של חדלות פירעון.

 

5. אודה אם תנחו את העוסקים במלאכה לפעול בהתאם לאמור לעיל ולהערות בית המשפט בפסק הדין.

 

בברכה

 

 

ערן רזניק עו"ד

ממונה מסחרי פיסקאלי

פרקליטות מחוז חיפה אזרחי

טל: 04-8633950 נייד: 0506216463

[email protected]