שלום לכולם,
ראו החלטת בית המשפט העליון שניתנה לפני ימים ספורים, הדוחה טענה רווחת לאחרונה לפיה עדות עד מומחה המסתמכת על בדיקות
שביצעו לבורנטים במעבדה, היא עדות שמיעה אם התביעה לא העידה את אותם לבורנטים.
ראו סיכום ממצה שהכין אופיר טישלר מהמחלקה הפלילית שמטפל בתיק בבית המשפט העליון.
ראו את החלטת השופט מינץ שניתנה אתמול בנוגע לטענה שנשמעת לאחרונה יותר ויותר מפי סנגורים,
ולפיה עדות מומחה הנסמכת על עדויות עובדים זוטרים במעבדה – אינה קבילה. טענה זו נשענת בעיקר על פרשנות מפליגה של השופט רענן בן-יוסף (מחוזי ת"א) בפסק הדין שלו
בעניין בן-משה (עפ"ת 49139-12-15, או שכפי שכונתה על ידי הסנגור בתיק הזה "הלכת בן משה"). באותו עניין קבע השופט בן-יוסף, כי עדויות המומחים של המעבדה הטוקסיקולוגית של ביה"ח תל-השומר, לגבי הטיפול בדגימה, הן עדויות מפי השמועה ולכן אינן קבילות. בהחלטתו דחה
השופט מינץ את הפרשנות הגורפת וחזר אל ההלכה הידועה בעניין זה, שנקבעה בעניין מרציאנו (ע"פ 566/89, הלכה שנשנתה מאז גם בפסקי הדין בעניין מקייטן וחנוכה), ושב וקבע, כי –
"העובדה שמומחה המעיד בפני בית המשפט מסתייע בעבודתו בעזרתו של אדם אחר, הנמצא תחת
פיקוחו הישיר וההדוק של המומחה ופועל בהתאם להנחיותיו, אינה הופכת את עדותו של המומחה לעדות שאינה קבילה רק מטעם זה. עם זאת, אין בכך כדי למנוע מההגנה להעלות טענות כנגד מרכיבי עדות המומחה ובתוך כך גם נגד פעולותיו של האדם בו נעזר המומחה".
מדובר, כאמור, בהחלטה ששבה ומאשרת הלכה נושנה, אך למיטב ידיעתי זו התייחסות ישירה ראשונה
לטענה שנשענת על פסק הדין המחוזי בעניין בן-משה, שכבר זכה לציטוטים והפניות בפסקי דין של הערכאות הנמוכות. לסיכום: ברגיל אין צורך בהוכחת שרשרת מוצג פנים-מעבדתית. העדה של עובדי המעבדה הזוטרים נדרשת רק מקום שמתעורר חשש מבוסס לניתוק שרשרת המוצג בתוך המעבדה, או לכשל
בעבודת המעבדה. ודאי שחשש ספקולטיבי לקיומו של כשל כזה, אין בו כדי להפוך את עדות המומחה לבלתי קבילה או כדי לערער את עדותו.
http://elyon1.court.gov.il/files/16/560/004/n12/16004560.n12.pdf
לשימושכם,
בברכה,
ג'ואי אש, עו"ד | מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה
טלפון: 02-6466738 פקס: 02-6466252
דוא"ל:
@justice.gov.iljoey
__________________________
פרקליטות המדינה
