שלום לכולם,

 

לעדכונכם, לפי החלטת ביהמ"ש נקבע כי: "העותרים יגישו הודעה מעדכנת עד ליום 10.7.2016 או עד 7 ימים לאחר מתן פסק הדין נושא הבקשה, לפי המוקדם".

 

להלן קישור לנוסח ההחלטה: http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g16/16009590.g16.htm

 

בברכה,

אפי

 

 

 

שלום לכולם,

 

מצ"ב בקשת העותרים להארכת מועד להגשת הודעת העדכון, לאור כך שביום 6.6.16 התקיים הדיון האחרון, ובית הדין הודיע כי פס"ד יינתן בקרוב.

 

נעדכן עם קבלת הודעת העדכון.

 

בברכה,

אפי

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

לעדכונכם, רצ"ב בקשת ארכה להגשת עדכון מטעם העותרים.

 

לפי החלטת ביהמ"ש נקבע: "כמבוקש, ניתנת לעותרים ארכה להגשת הודעה מעדכנת עד ליום 12.6.16"

 

להלן קישור לנוסח ההחלטה: http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g15/16009590.g15.htm

 

נעדכן עם קבלת ההודעה המעדכנת.

 

בברכה,

אפי

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

רצ"ב בקשה למתן הוראות מטעם העותרים, בה מבוקש כי ביהמ"ש יקבע מועד להחזרת דרכונה של העותרת ולחלופין לקבוע מועד דיון דחוף.

 

כמו כן רצ"ב הודעה מטעמנו אשר הוגשה זה עתה.

 

להלן קישור להחלטת ביהמ"ש אשר ניתנה בטרם הוגשה ההודעה מטעמנו, לפיה: "על פי רישומי המזכירות, החלטתי מיום 15.5.16 הומצאה לפרקליטות ביום 16.5.16. במצב דברים זה, הבקשה מוקדמת. במידה שדרכונה של העותרת לא יוחזר עד יום 2.6.16 – תוכל לשוב ולבקש מתן הוראות בנושא"

 

http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g14/16009590.g14.htm

 

נעדכן עם קבלת החלטה.

 

בברכה,

אפי

 

 

 

שלום לכולם,

 

רצ"ב לעיונכם התייחסות משטרת מחוז ירושלים, ממנה עולה כי לא ניתן לאתר את הדרכונים.

 

הגורמים הרלוונטיים – אנא העבירו התייחסותכם לגבי צעדים מוצעים במצב זה. עלינו כמובן לעדכן את ביהמ"ש בכך שלא ניתן יהיה להחזיר את הדרכון, וברצוננו לבחון כיצד ניתן למזער נזקים.

 

בברכה,

אפי

 

 

 

שלום לכולם,

 

לפי החלטת ביהמ"ש נקבע כי : "מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל ישיב ללא דיחוי את דרכונה האמריקאי של העותרת 2 לידיה".

 

להלן קישור להחלטה: http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g13/16009590.g13.htm

 

משטרת ישראל – אנא התייחסותכם בהקדם.

 

בברכה,

אפי

 

 

 

שלום לכולם,

 

לעדכונכם, רצ"ב בקשת העותרים למתן החלטה בהעדר תגובה, וכן תגובת ביה"ד הרבני האזורי (אשר הוגשו באותו היום), בה נכתב כי מזכירות ביה"ד הרבני מעולם לא קיבלה לידיה את הדרכונים של העותרים.

 

נעדכן עם קבלת החלטה.

 

בברכה,

 

אפי

 

 

 

שלום לכולם,

 

לעדכונכם, לפי החלטת בית המשפט על העותרים להגיש הודעה מעדכנת עד ליום 2.6.16.

 

לנוסח ההחלטה: http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g11/16009590.g11.htm

 

כמו כן, על המשיב 2 (בית הדין הרבני האזורי בתל אביב) להגיש תגובתו לבקשה למתן הוראות עד ליום 9.5.16.

 

לנוסח ההחלטה: http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g10/16009590.g10.htm

 

נעדכן עם קבלת ההודעה המעדכנת והתגובה.

 

בברכה,

אפי

 

 

 

שלום לכולם,

 

לעדכונכם רצ"ב הודעת עדכון מטעם העותרים בה עומדים הם על עתירתם ומציינים, בין היתר, כי נדחה ערעורם על פסלות אב בית הדין בשל ניהול דיון באופן מוטה ובמשוא פנים מובהק, כאשר לטענתם החלטה זו התקבלה בהתייחס לשאלת העדת והבאת עדים לדיון, בעוד שטענתם נגעה להתנהלותו הכללית של אב בית הדין. על התנהלותו אף הגישו תלונה לנציבות תלונות השופטים.

 

עוד צוין כי העותרים עתידים למצות את ההליכים מול בית הדין הרבני הגדול ביום רביעי 4.5.16, על כן מבקשים הם להגיש הודעה מעדכנת נוספת עם קבלת החלטה בעניין.

 

כמו כן, רצ"ב בקשה למתן הוראות, בה מבקשים העותרים כי ביהמ"ש יורה לבית הדין הרבני להשיב לעותרת את דרכונה באופן מידי. כזכור, ביום 14.3.16 בוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד העותרת, אך טרם הוחזר לה הדרכון.

 

נעדכן עם קבלת החלטה.

 

בברכה,

אפי

 

 

 

שלום לכולם,

 

לעדכונכם, רצ"ב בקשת ארכה מטעם העותרים להגשת הודעת עדכון, וכן החלטת השופטת ברון שהורתה על הארכת המועד עד ליום 2.5.16.

 

http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g09/16009590.g09.htm

 

בברכה,

אפי

 

 

 

רצ"ב החלק השלישי של ההודעה.

 

 

 

שלום לכולם,

 

רצ"ב הודעת עדכון מטעם העותרים, לפיה עומדים הם על עתירתם, תוך בקשה לתיקון או הוספת טענות 7 ימים מיום מתן החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור שיוגש על החלטת המאסר.

 

כמו כן, ראו כי לפי נספח 9 להודעת העדכון, הוגשה בקשה לביטול ו/או לשינוי צו מאסר בהתאם לסעיף 7א(ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), שמספרה בש"פ 2137/16.

 

בהחלטתה של השופטת ברון מיום 20.3.16 קבעה כי על העותרים להגיש הודעת עדכון מטעמם עד ליום 14.4.16.

 

להלן קישור להחלטה:

 

http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g05/16009590.g05.htm

 

 

בשל גודלה של הודעת העדכון, יישלח הקובץ בחלקים.

 

בברכה,

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

רצ"ב החלטת בית המשפט בה נקבע כמבוקש.

 

בברכה,

 

 

 

שלום לכולם,

 

רצ"ב בקשת העותרים לארכה להגשת הודעת עדכון ליום 17.3.16.

נעדכן עם קבלת החלטה.

 

בברכה,

 

 

 

שלום לכולם,

 

לעדכונכם, רצ"ב החלטת בית הדין הרבני האזורי מהיום, לפיה בוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד העותרת, ועל העותר הוטל מאסר למשך 30 יום מכוח סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) וסעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

שתי החלטות אלו מעוכבות למשך עשרה ימים מהיום.

 

כזכור, בהתאם להחלטה של בג"ץ מיום 25.2.16, על העותרים להודיע לבית המשפט אם הם עומדים על העתירה והבקשה לצווים עד ל- 15.3.16.

 

נעדכן עם קבלת תגובה מהעותרים או החלטה.

 

בברכה,

 

 

 

 

בוקר טוב,

 

רצ"ב לעיונכם העתק הודעת עדכון מטעם העותרים ובקשה מטעמם להוספת צווי ביניים וצווים על תנאי וכן בקשה לקיום דיון דחוף.

 

כן רצ"ב קישור להחלטת בית המשפט (השופטת ברון), לפיה "עיינתי בהחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 23.2.2016, וכן בבקשת העותרים ובתגובת המשיבה 3. בנסיבות שבהן נקבעו שלוש ישיבות לפני בית הדין הרבני האזורי לימים הקרובים [...] לא מצאתי לעת הזו מקום להיעתר לבקשה לצווי ביניים. בהינתן לוח הזמנים שנקבע בהחלטתו של בית הדין הרבני הגדול, העותרים יודיעו עד ליום 15.3.2016 אם הם עומדים על העתירה ועל הבקשה להוספת צווים על תנאי וצווי ביניים".

http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g03/16009590.g03.pdf

 

נעדכן עם קבלת הודעת העותרים.

 

שבוע טוב,

 

 

שלום לכולם,

 

רצ"ב העתק ההודעה שהוגשה מטעמנו.

נעדכן עם קבלת החלטה.

 

בברכה,

 

 

שלום בשנית,

 

בהמשך לאמור מטה - רצ"ב לעיונכם הודעה מטעם המשיבה 3, המבקשת אף היא לדחות את מועד הגשת התגובה עד לאחר תום ההליכים מול בתי הדין הרבניים.

 

בברכה,

 

 

שלום לכולם,

 

לעדכונכם – לאחר דיון שהתקיים בעניינו של התיק שבנדון בבית הדין הרבני הגדול ביום 18.2.16, ניתנה החלטתו ביום 23.2.16 לפיה יש להחזיר את הדיון לבית הדין הרבני האזורי, ל"השלמת מלאכתו בהקדם ובמהירות האפשרית", זאת תחת מספר דגשים המופיעים בהחלטה.

ביום 24.2.16, ניתנה החלטתו של בית הדין הרבני האזורי, בה נקבעו שלושה ימים דיונים עוקבים אליהם זומנו הצדדים.

 

רצ"ב החלטת בית הדין הרבני הגדול; החלטת בית הדין הרבני האזורי וכן העתק הזימון לדיונים שנשלח לצדדים.

 

בעקבות האמור, רצ"ב טיוטת תגובה מטעמנו, אותה בכוונתנו להגיש מחר.

נודה לקבלת אישוריכם/הערותיכם בהקדם, ולא יאוחר ממחר בשעה 11.

 

תודה,

 

 

בוקר טוב,

 

לעדכונכם  - לבקשת ב"כ העותרים (המערערים בהליך בבית הדין הרבני הגדול) – הדיון בערעור נדחה ליום חמישי 18.2.1.6, בשעה 14:00.

נעדכן עם קבלת החלטה.

 

רצ"ב לעיונכם החלטת בית הדין על הדחיה.

 

בברכה,

 

 

בוקר טוב,

 

בעקבות ההחלטה להקדים את הדיון בבית הדין הרבני הגדול ליום 15.2.16, רצ"ב לעיונכם קישור להחלטת השופטת ברון, בה נקבע כי "לנוכח המועד שנקבע לדיון בבית הדין הרבני הגדול – ניתנת ארכה למשיבים כולם להגיש תגובותיהם לעתירה ולבקשה למתן צווי ביניים עד ליום 25.2.2016".

http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g02/16009590.g02.pdf

 

בברכה,

 

 

שלום לכולם,

 

רצ"ב לעיונכם העתק תגובת המשיבה 3 לעתירה, בה ביקש ב"כ המשיבה "להאריך את מועד תגובתה של המשיבה 3 לגוף העתירה לפרק זמן נוסף של שבוע ימים מתום ההליכים בבית הדין הרבני", זאת בשונה מעמדתנו, כפי שהובאה בתגובה מטעמנו, לפיה דין העתירה להימחק תוך שמירת טענות הצדדים.

 

כן רצ"ב העתק התגובה מטעמנו, כפי שהוגשה לבית המשפט.

 

תודה רבה לכולם על הסיוע,

נעדכן עם קבלת החלטה.

 

בברכה,

 

 

שלום לכולם,

רצ"ב העתק התגובה כפי שיוגש לביהמ"ש. נעדכן עם קבלת החלטה.

תודה על הסיוע,

אבי

 

 

 

שלום לכולם,

 

מהייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני נמסר לנו כי הוחלט על הקדמת מועד הדיון בערעורם של העותרים בפני בית הדין הרבני הגדול, ליום ב' הקרוב, 15.2.16. רצ"ב ההחלטה וכן זימון לדיון.

 

בעקבות זאת, הכנו טיוטת תגובה קצרה מטעמנו, שאיננה מתייחסת לגופם של דברים, ושעיקרה הוא כי דין העתירה הנוכחית להימחק, תוך שמירת טענות הצדדים וזכותם לתקוף את החלטת ביה"ד הרבני הגדול, לאחר שתינתן.

 

לאור מועד ההגשה החל מחר, יום ד', נודה לקבלת הערותיכם / אישורכם לנוסח הטיוטה הרצ"ב, מוקדם ככל הניתן, ובמידת האפשר, לא יאוחר ממחר, יום ד', בשעה 11:00.

 

לגופם של דברים: מיצוי הבדיקות המשפטיות בעניינם מקור סמכות לביה"ד להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ, בהתאם למסלולים המפורטים מטה, העלה, כי ככה"נ לא קיים מקור סמכות להוצאת צו עיכוב היציאה בענייננו, באף אחד מן המסלולים, לרבות לא באמצעות פקודת בזיון בית המשפט. מסלול אפשרי נוסף שנבחן היום ע"י מחלקת ייעוץ וחקיקה, עודנו מצריך מיצוי בדיקות משפטיות.

 

יעקב – בהמשך לשיחותינו, נודה למיצוי הבדיקות המשפטיות בשאלת מקור הסמכות בהקדם, על מנת לגבש את עמדתנו הסופית בסוגיה.  

 

תודה,

אבי

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

בהמשך לאמור מטה, התקיימה היום ישיבה בנושא הנדון בהשתתפות הח"מ, ייעוץ וחקיקה – יעקב פרידברג, ייעוץ וחקיקה בינ"ל – סדריק צבע, המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה – יאיר חמודות, הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני – רפי רכס. כן התקיימו התייעצויות בע"פ ושיחות טלפוניות עם חלק מן המכותבים כאן.

 

במהלך הישיבה בחנו אם קיימים מקורות סמכות אפשריים להוצאת צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הורי סרבן הגט, מתוך הכרה כי ככל שקיים מקור סמכות שכזה – נבקש לסייע באמצעותו ככל הניתן לעגונה, וככל שאין בנמצא מקור סמכות שכזה, אזי יש להביע עמדתנו כי דין העתירה כנגד צו עיכוב היציאה – להתקבל. מקורות הסמכות שנבחנו הם כדלקמן:

 

הוצאת צו עיכוב יציאה לצורך כפיית התייצבות לעדות בביה"ד הרבני – נראה כי דרך זו אינה רלוונטית, בין היתר, משום שסעיף 4 לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) מקנה סמכות להוצאת צו מעצר ולא להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ (ואין ליצור בעניין זה "קל וחומר", ראו דבריה של מוריה המובאים מטה), וכן משום שצו עיכוב היציאה במקרה זה הוצא למשך שנה, ולא לשם התייצבות לעדות בהליך מהיר ולפרק זמן מידתי. כן קיימת מורכבות בהיבטי משב"ל. נזכיר, כי סעיף 7ב לחוק כפיית ציות, המקנה סמכות להוצאת צו יציאה מן ארץ, עוסק רק בנתבע עצמו, ולא בעדים או צדדים שלישיים אחרים.

 

המסלול הפלילי – ניהול הליך כנגד  ההורים בגין היותם חשודים בשידול הבן להפרת הוראה חוקית, לאור היותם בעלי השפעה מכרעת על החלטתו שלא ליתן גט (כעולה מההליכים בביה"ד האזורי) – נראה כי גם אם אין לפסול על הסף שימוש בכלי הפלילי, הרי שאין זה המקרה המתאים, בין היתר לאור האלמנט הזר המשמעותי (ההורים הם אזרחי ותושבי ארה"ב).

 

המסלול האזרחי מכוח פקודת בזיון בית המשפט – סעיף 7(א) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) מקנה לבית הדין את הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי סעיפים 6 ו-7 לפקודת בזיון בית המשפט. לכאורה, נתונה לביהמ"ש הסמכות להפעיל את פקודת בזיון בית המשפט גם כנגד מי שאינו צד להליך, כל עוד צד שלישי זה, מונע מצד לצו המקורי לציית לו (הלכת מוניות הדר לוד (ע"א 371/78), פרשת ביה"ס בעמנואל (בג"ץ 1067/08)), ובמקרה זה – נראה כי ההורים הם בעלי השפעה מכרעת על בנם שלא ליתן את הגט. דא עקא, נראה כי גם הוצאת צו עיכוב היציאה על בסיס זה, איננה ישימה, ולו משום שסעיף 6 לפקודת הבזיון מקנה סמכות להטלת קנס או מאסר, ולא להוצאת צו עיכוב יציאה. עם זאת, ביקשנו מהגורמים הרלוונטיים לבצע עוד מספר בדיקות משפטיות בהקשר זה, ע"מ לוודא עמדתנו סופית.

 

ככל שאין בנמצא מקור סמכות חוקי להוצאת צו עיכוב היציאה, נודיע לביהמ"ש כי לעמדתנו דין העתירה להתקבל. דא עקא, נמסר לנו מהייעוץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, כי ביה"ד הרבני הגדול, עשוי להודיע מחר (יום ג') בבוקר כי הדיון בערעור ההורים על צו עיכוב היציאה שהוצא בביה"ד האזורי, יוקדם (קבוע כעת לחודש מאי), וייערך במועד קרוב. ככל שאכן יוקדם הדיון, מוצע לשקול להודיע לבג"ץ כי עמדתנו היא שיש להמתין להחלטת ביה"ד הרבני הגדול, בטרם תוכרע העתירה, וכי עמדתנו המהותית תוגש לאחר מיצוי הליכים ומתן החלטה סופית של ביה"ד הרבני הגדול. הדברים צריכים להישקל, כמובן, בשים לב למועד שאליו יוקדם הדיון בביה"ד הרבני הגדול – ככל שלעמדתנו אין סמכות להוצאת הצו, אזי פרק הזמן שבו ניתן להשלים עם הותרת הצו על כנו חייב שיהא קצר ומידתי.

 

ייעוץ וחקיקה + ייעוץ וחקיקה בינ"ל – בהמשך לשיחותינו, נודה להשלמת הבדיקות הדרושות.

 

בברכה,

אבי

 

 

 

 

 

 

 

 

שלום רב,

 

על פניו, לאחר התייעצות ראשונית עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), ד"ר רועי שיינדורף, ומבלי שהספקנו עוד להתעמק במסמכים, ניתן להצדיק הפעלת סמכות שיפוט בינלאומית, בהקשר לעדות כשלעצמה, מאחר והעותרים נמצאים פיזית בישראל. נוסיף כי להבנתנו בארה"ב קיימת סמכות דומה לנקוט באמצעים לגבי כפיית מתן עדות לאזרחים זרים השוהים בשטחם. יחד עם זאת, ביקש רועי להבהיר כי לעמדתו, בנסיבות העניין, יהיה זה בעייתי מאוד לעצור את העותרים בגין אי ההתייצבות, וכי מהלך כזה יצריך אישורים בדרגות הגבוהות ביותר.

 

כמו כן, הפניה מעלה סוגיות משפטיות בינלאומיות נוספות, אשר אנו עודנו בודקים. יש גם לתת את הדעת לשאלת מידתיות הצעדים העומדים על הפרק, בשים לב שמדובר באזרחים זרים שמרכז חייהם אינו בישראל. עוד נציין כי יש חשיבות להתייעצות עם משרד החוץ, שכן לצעדים שננקטו, או יינקטו, נגד העותרים, עשויים להיות השלכות משמעותיות בהקשרים אלו מול ארה"ב  (כולל בהקשר לעניין לקיחת הדרכונים).

 

לצד האמור, לדעתו של רועי אין מקום כי בתגובה לבית המשפט נעלה מיוזמתנו טיעונים במישור המשפט הבין-לאומי, ככל שהעותרים אינם מעלים טענות אלו.

 

בכל מקרה נשמח לעבור על טיוטת העמדה לבית המשפט טרם הגשתה.

 

בברכה,

סדריק

 

סדריק (יהודה) צבע
מחלקת ייעוץ וחקיקה

(משפט בין-לאומי)

משרד המשפטים

משרד: 03 689 9780  |  נייד: 050 621 6124

פקס: 03 689 9792

[email protected]

 

 

 

שלום לכולם,

 

אבקש ליישר קו לאור צירוף מכותבים נוספים לרשימת התפוצה.

 

המדובר בעתירה דחופה שהגיעה לטיפולנו אתמול. העותרים הם הוריו של סרבן גט, שביה"ד הרבני עיכב את יציאתם מהארץ לבקשת העגונה. ההורים הם תושבי ואזרחי ארה"ב ששהו בביקור בארץ. הבן (סרבן הגט) שוהה בארה"ב. ביה"ד הרבני הוציא עיכוב יציאה, הן בשל היותם של ההורים בעלי "השפעה מכרעת" על החלטתו של הבן, הן בשל היות ההורים נדרשים לעדות. הרקע המפורט מובא מטה. עפ"י החלטת השופטת ברון, עלינו להגיב לעתירה ולבקשה לצו ביניים עד מחרתיים, יום ד'.  

 

תודה למוריה, יאיר ואביטל על התייחסויותיהם המקיפות (כל ההתייחסויות בהמשך המייל מטה, גם אלו שלקוחות משרשור מיילים נפרד).

 

לאור לוח הזמנים, אנו מקיימים ישיבה ראשונית בעניין התיק היום בשעה 17:00. ככל שמי מן המכותבים לא זומן ויכול להצטרף – אנא עדכנו. למכותבים שזומנו ונבצר מהם להגיע – ננסה ליצור קשר טלפוני במידת הצורך.

 

תודה,

אבי

 

אבי מיליקובסקי, עו"ד

מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466139 פקס: 02-6467011

אימייל: [email protected]

 

From: Moria Cohen (Bakshi)
Sent:
To: Avi Milikovsky
Subject:

 

 

 

שלום  לכם,

 

אף שהיו בעבר דעות אחרות בעניין, אני כשלעצמי שמחה על פתיחת האופציה להליכיים פליליים בגין סרבנות גט, אם כי היה נראה לי נכון יותר שהתיק או התיקים הראשונים יתייחסו לסרבן הגט עצמו ועדיף גם לבחור במקרה בו אין אלמנט זר משמעותי כמו במקרה שלנו (אף שלפי כללי הסמכות שלנו יש סמכות לבית הדין).

 

עם זאת, ובלי קשר לאפשרות או העדר אפשרות לנקוט בהליכים פליליים, הרי שכאן אין מדובר בהליך פלילי אלא בהליך אזרחי במסגרתו מתבקש עיכוב יציאה מן הארץ.

 

בעניין זה בחוק בתי הדין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) ישנן הוראות נפרדות לעניין צו עיכוב יציאה מן הארץ ולעניין כפיית התייצבות של עד.

 

הסעיף בעניין עיכוב יציאה מן הארץ עוסק בנתבע דווקא בעוד סעיפים ההתייצבות וכפיית ההתייצבות רלוונטיים (" במידה הדרושה לבירור העניין" – ר' סעיף 3 לחוק) גם לאחרים.

 

לכן נראה כי עקרונית ניתן לנקוט כנגד ההורים כעדים בדרכים לפי החוק – צו מעצר/ הוצאות/קנס לפי סעיף 4 אך לא להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ ולעניין זה אין ליצור קל וחומר כלשהו ולהעניק מכוחו סמכות שאינה קיימת בחוק.

 

אציין כי גם לגבי הסנקצייות נגד עדים שבסעיף 4 – יש לבדוק את הדברים בזהירות שכן לפי מה שכתוב בעתירה ההורים כן התייצבו גם אם לא בפעם הראשונה ולא ניתן להשית עליהם צו מעצר או סנקציה אחרת שמא לא יתייצבו בעתיד ללא בסיס משמעותי. בנוסף, יש לבחון לגבי כל הזמנת עדים ובכלל זה ההורים במקרה הנוכחי  -  כי אכן יש צורך גם לאחר ההעדה הקודמת בהתייצבותם לשוב ולהעיד וכי לא מדובר באמצעי לחץ גרידא.

 

בעניין זה אם תהיה החלטה על מעצר וכדו' יש לנקוט בזהירות רבה נוכח היותם אזרחי ארה"ב ולעניין זה אני מכתבת גם את סדריק

 

מוריה

From: Avi Milikovsky
Sent: Sunday, February 07, 2016 8:47 PM
To: Yair Chamodot; רפי רכס; Yaniv Sapir
Cc: Yaakov Friedberg; Moria Cohen Bakshi
Subject: RE: בג"ץ 959/16 הופמן יעקב ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול ואח'

 

יאיר,

תודה על התייחסותך.

מוריה, יעקב – נודה להתייחסותכם לדבריו של יאיר.

יניב – אנא זמן גם את יאיר לישיבה שתיקבע בנושא.

בברכה,

אבי

 

אבי מיליקובסקי, עו"ד

מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466139 פקס: 02-6467011

אימייל: [email protected]

 

From: Yair Chamodot
Sent: Sunday, February 07, 2016 8:40 PM
To: Avi Milikovsky; רפי רכס; Yaniv Sapir
Cc: Yaakov Friedberg; Moria Cohen Bakshi
Subject: RE: בג"ץ 959/16 הופמן יעקב ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול ואח'

 

אבי שלום,

 

אתייחס רק לפן הפלילי, ובאופן עקרוני בלבד, שכן אין בפני את העבודות המבססות את החשדות נגד העותרים.

 

על פני הדברים אדם שאיננו מקיים הוראה המחייבת אותו לתת גט,  מפר הוראה חוקית של בית דין.

 

בהתאם לע"פ 741/83 גדרון נ' מ"י פ"ד לח(2) 628 הפרת הוראה חוקית, כוללת גם הוראות של בית דין דתי.

 

לפי הנמסר לי מד"ר רכס, יש בסיס לחשד שההורים, או לפחות האב, הוא המכתיב את ההליכים ביחס לאי כיבוד הצו, או שותף מלא לפעילות זו או למצער מעודד מאוד את הפרת הצו.

 

נציין, כי על פי הפסיקה אליו מפנה קדמי בספרו (על הדין בפלילים - חוק העונשין, חלק רביעי מהד' 2006 עמ' 1716):  ע"פ 4603/90 אדירים חב' לבנין נ' מ"י פ"ד מז(2) 529 (קדמי שכח את ההפניה אך הביא הציטוט); ע"פ 423/88 ועוד, עולה כי ביחס לביזיון בית משפט וגם להפרת הוראה חוקיתניתן לייחס אחריות גם ל"זרים" המסייעים להפרת הצו.

 

בכל מקרה, סע' 30 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע אחריות פלילית גם על "משדל" לעבור את עבירה:

 

"30 המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה."

 

על פי הדברים שנמסרו לי נראה כי קיים יסוד סביר לחשד כי נעברה כאן לפחות עבירת שידול להפר את ההוראה החוקית.

 

באשר לשאלה, האם מדובר בחלופה המוחמרת של הפרת הוראה חוקית, כלומר ס"ק (ב) צו שנועד להגן על חייו, גופו רכושו או שלומו של  אדם מפני המפר, או רק החלופה הרגילה, ס"ק (א), הרי שאני פחות בטוח.

 

ראשית, המובן הראשוני העולה לראש הוא צו הגנה ממש. שנית, לא בטוח שנכון לאפיין הוראה לתת גט כצו שנועד להגן. מנגד, אין ספק שבאי קיום הצו יש פגיעה קשה ביותר בשלומה של הנפגעת וזו ודאי גם חלק ממטרות כפיית הגט, לאפשר לאישה להמשיך בחייה כבת חורין. בכל מקרה, נראה כי שאלה זו פחות חשובה בשלב זה.

 

 

חשוב לציין, כי הפעלת העבירה של הפרת הוראה חוקית על המטריה של אי מתן גט הוא חדש.

 

אך לא נראה לי כי ישנה בעיה עקרונית בכך. יתר על כן, במאמצים בעבר להביא לחקיקה פלילית ספציפית חדשה המתייחסת לסיטואציה זו, המשנה ליוהמ"ש, מר ניזרי, הפנה אותנו דווקא ליישום סעיף זה.

 

 

בהפעלת סעיף זה בתחום זה, יש לפעול בזהירות רבה תוך תיאום עם מערכת בתי הדין הרבני. שכן, הפעלת סנקציה פלילית במקום הלא נכון בהליך הגירושין עלול לפגוע פגיעה של ממש בתקפות הגט.

 

לסיכום,

 

באופן עקרוני, באי ציות לצו המחייב לתת גט (בהנחה שנתנו צו לכך) יש משום עבירה פלילית.

מסייעים אקטיביים, המספקים עידוד וגב קריטי להפרת הצו, גם הם יכולים להיות אחראים בפלילים בגין הפרת הצו, אם באופן ישיר אם כמשדלים.

 

בפועל, יש לבחון את החומרים ולראות האם אכן ישנם חומרים המבססים את החשד באופן קונקרטי במקרה זה.

 

בשלב הבא, נוכח החידוש והרגישות של העניין, הייתי מציע כי הדברים יעברו דרך מר אברבנאל, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, בשאלה האם להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית במקרה זה.

 

 

יאיר חמודות

 

 

 

לאבי שלום,

שוחחתי עם יוסי אדלשטיין, ראש אגף אכיפה וזרים במשרד הפנים, על העתירה.

לדבריו, שלא כבמקרים שבהם מדובר בנתין זר שאין לו זיקה לישראל, שאז מבקשת רשות האוכלוסין לממש צו גירוש ולבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ*, כאן מדובר במי שיכולים, אם רק יבקשו, לקבל מעמד בישראל, ולמצער - לזכות בהארכת אשרת הביקור, ולכן הוא אינו צופה פעולות אכיפה של רשות האוכלוסין כנגדם.

על מנת להבהיר נקודה זו עד תומה, אני מציעה, שאם עדיין לא העברת, תעביר עותק מהעתירה להתייחסותו של יועמ"ש רשות האוכלוסין, דניאל סלומון.

 

בברכה,

אביטל

 

* ע"פ הנחית י"מ צו הגירוש גובר:

הנחית י"מ מס' 6.1302 מיום 14.11.05 בענין "ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ הסותר צו גירוש/הסגרה" http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/FFF771C0-D397-4B10-92AE-A972A88EBB6C/0/61302.pdf. לא פעם מבקשים זרים להאריך את שהייתם בישראל באמצעות צו עיכוב יציאה. זה אינו המקרה כאן.

 

 

 

 

וכמובטח – רצ"ב קבצי העתירה ונספחיה

 

 

שלום לכולם,

 

בהמשך לשיחות בנושא במהלך היום, אנו מרחיבים את רשימת התפוצה, ומבקשים התייחסותכם לעתירה הדחופה המתוארת מטה.

 

בתמצית, העותרים הם הוריו של סרבן גט, אשר ביה"ד הרבני האזורי הוציא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ, והם מבקשים לבטל את הצו האמור. בנם הוא אזרח ותושב ארה"ב, השוהה בארה"ב. גם ההורים הם תושבי ואזרחי ארה"ב, שהגיעו לארץ לצורך ביקור (בעבר היתה להם אזרחות ישראלית, אך הם ויתרו עליה, לפי הנטען בעתירה). אשתו של בנם (העגונה מזה כשמונה שנים) היא תושבת ישראל, שצו עיכוב היציאה מהארץ הוצא לבקשתה.

 

ערעור שהגישו ההורים לביה"ד הרבני הגדול, טרם נדון – ביה"ד הרבני הגדול קבע את התיק לדיון בעוד כארבעה חודשים, מטעמי עומס (אחד הסעדים המבוקשים בעתירה, נוסף על ביטול צו עיכוב היציאה, הוא הקדמת הדיון בביה"ד הרבני הגדול).

 

הרציונלים להוצאת צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד ההורים של סרבן הגט, ע"י בית הדין הרבני האזורי, מתבססים על שני אדנים:

 

הראשון - בלשון ביה"ד הרבני האזורי, "אגף העגונות בהנהלת בתי הדין דיווח לבית הדין כבר לפני למעלה משנה שדמויות מפתח לסיום פרשת העגינות המתמשכת הם הוריו האמידים של הבעל אשר להם השפעה מכרעת על בנם". משיחה בע"פ עם הייעוץ המשפטי לבתיה"ד הרבנייים, נמסר לנו כי בית הדין רואה בהורים כמי שמשדלים את בנם לסירוב למתן גט, ולמצער תומכים בו ובמעשיו. בהקשר זה, נמסר לנו כי הייעוץ המשפטי לבתיה"ד הרבניים מבקש לבדוק את הפן הפלילי שבהתנהלות ההורים (עבירות סיוע ושידול).

 

השני - בלשון ביה"ד הרבני האזורי, "כבר לפני למעלה משנה, בזמן שהותם הקודם של ההורים בישראל, זימנם בית הדין להתייצב בפניו, אך ההורים בחרו להתעלם מכך ועזבו את הארץ". יצוין, כי לעת עתה הוצא צו עיכוב היציאה למשך שנה, לאור "האפשרות להתמשכות הדיונים". נמסר לנו בע"פ מהייעוץ המשפטי לבתיה"ד הרבניים, כי בראייתם, מכיוון שקיימת סמכות ליתן צו מעצר לשם כפיית התייצבותו של מוזמן לביה"ד מכוח סעיף 4 לחוק בתי הדין הדתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), מקל וחומר קיימת סמכות לעכב יציאה מן הארץ במקרה כזה.

 

העתירה הוגשה ע"י ההורים כנגד ביה"ד הרבני הגדול, ביה"ד האזורי, מסורבת הגט וכן משרד הפנים והמשטרה. הסעדים המבוקשים כנגד משרד הפנים והמשטרה מתוארים מטה.

 

בהמשך לשיחותינו, נבקש התייחסותכם לסוגיות שלהלן:

 

1.      עמדתנו ביחס להחלטת ביה"ד הרבני האזורי – האם ניתנה בחוסר סמכות? בהקשר זה נבקשכם להתייחס לשתי סוגיות משנה –

ראשית, האם הוצאת הצו כנגד ההורים בוצעה בחוסר סמכות, בהנחה שההורים הם בעלי השפעה מכרעת על סירוב בנם לתת גט, ועומדים מאחורי החלטתו. כן נבקש את התייחסותכם לשאלה אם קיים היבט פלילי במעשי ההורים.

שנית, האם הוצאת הצו כנגד ההורים בוצעה בחוסר סמכות, בהנחה שההורים דרושים לעדות או להליך כלשהו של מסירת מידע בפני ביה"ד הרבני, וצו עיכוב היציאה נועד למנוע מהם מהתחמקות ממתן עדות במסגרת ההליך.

 

בהתייחסותכם, אנא תנו דעתכם לסמכותו של בית הדין בהתאם להוראות סעיף 4 ו-7ב לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), בהמשך לשיחותינו בעניין סעיף 7ב שעניינו עיכוב יציאה מן הארץ.

 

2.      עמדתנו ביחס לצעדים הנדרשים בשלב הנוכחי מרשות האוכלוסין והמשטרה, כאשר ההורים שוהים בארץ מכוח צו של ביה"ד (בלא אשרה או רישיון לשהות בישראל בתוקף), וכאשר דרכוניהם נלקחו מהם (כמצוין מטה, אחד הסעדים המבוקשים הוא החזרת הדרכונים).

 

בהמשך לשיחותינו, נודה לעמדתכם בהקדם אפשרי, ובמקביל נתאם ישיבה או התייעצות טלפונית. מועד הגשת התגובה בהתאם להחלטת השופטת ברון הוא יום ד', 10.2.16.

 

מסמכי העתירה יישלחו במייל עוקב (לטובת המכותבים שלא נמנו על רשימת התפוצה של המייל שנשלח מוקדם יותר היום).

 

תודה,

אבי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלום רב,

 

רצ"ב לעיונכם עתירה חדשה למתן צווים על תנאי ולקביעת מועד דיון דחוף, שעניינה צווי עיכוב יציאה מהארץ אשר הוצאו על ידי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב לשני אזרחים אמריקאים, הוריו של מי שהוגדר כ"סרבן גט", ולקיחת דרכוניהם.

 

בגדרי העתירה התבקשו אף צווי ביניים שעניינם היות העותרים, לאור צווי עיכוב היציאה, שוהים בלתי חוקיים (אשרת התייר שהייתה ברשותם פגה). נוכח זאת, מבקשים העותרים להורות למשיבים 4-5 (משרד הפנים ומשטרת ישראל) "שלא לנקוט בצעדים מנהליים ו/או פליליים ו/או עונשיים כלשהם כנגד העותרים...בהיותם שוהים בלתי חוקיים בישראל...[ו]לאור העובדה כי אין בכליהם אמצעי זיהוי".

 

כן התבקש צו ביניים המורה למשיבים 4-5 שלא להביא לסימונם של העותרים במשטרת הגבולות, ושלא לנקוט בצעדים כלשהם כנגד העותרים בעת שיבקשו לצאת מהארץ ו/או לחזור אליה בעתיד.

 

סעדים נוספים המכוונים כלפי המשיבים 4-5 עניינם בבקשת העותרים להורות למשיבים לפעול לאלתר להחזרת דרכוניהם של העותרים, אשר נלקחו מהם במהלך הדיון שהתקיים בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב ביום 7.10.15, ולהסדיר את מעמדם החוקי של העותרים, באופן שלא תתאפשר הפעלת סנקציות כנגדם.  

  

כן רצ"ב קישור להחלטת בית המשפט (השופטת ברון), בה נקבע כי "לעת הזו לא ראיתי מקום למתן צווי הביניים המבוקשים" וכן כי על המשיבים להגיש תגובה לעתירה ולבקשה למתן צווי ביניים עד ליום 10.2.16.

http://elyon1.court.gov.il/files/16/590/009/g01/16009590.g01.pdf

 

לאור האמור - אנא הימנעו מנקיטת הליכים כנגד העותרים עד לקבלת החלטה אחרת.

 

נודה לעדכון מי הגורם במשרדיכם שיטפל בעתירה וכן את קבלת עמדתכם בהקדם האפשרי.

 

בברכה,

יניב ספיר,
מתמחה אצל עו"ד אבי מיליקובסקי
מחלקת הבג"צים – פרקליטות המדינה
טל': 02-6466009; פקס: 02-6467011
[email protected]