שלום חברים,

 

תודה רבה לכם על ההערות המעולות והמהירות.

 

נעשה מאמץ לשלב את הדברים, תוך התחשבות במגבלות שיש במסגרת מאמרי דעה.

 

בברכה,

 

דניאל וגדעון

 

 

גדעון שלום,

רועי ביקש שנבחן את הנקודות ששלחת. אנו שמחים מאוד על היוזמה לפרסם את המאמר לרגל יום הצדק הפלילי הבינ"ל, המספק הזדמנות טובה לקידום השיח. הערותינו מתמקדות בחידוד והבהרת המסרים ואינן מתייחסות לניסוחים מדויקים, בהנחה שהכותב ממילא יכתוב את הדברים בדרכו הייחודית. עוד נציין כי אפשר אולי לשקול לפרסם את המאמר בשפה העברית ולדאוג במקביל לתרגומו.

להלן התייחסות פרטנית לנקודות שהעברתם. גיל-עד אינו במשרד היום, הוא עבר על הדברים והם מקובלים עליו. נשמח להסביר גם בע"פ ולסייע בכל דבר נוסף.

·         הנקודות על התמיכה של ישראל בצדק הפלילי הבין-לאומי (4 הנקודות הראשונות) – נראה לנו שראוי לפתוח, לאחר אזכור יום הצדק הפלילי הבינ"ל, בציון ההתפתחויות החיוביות שחלו במשב"ל הפלילי בעשורים האחרונים. בנוסח הנוכחי, מהר מאוד מגיע המסר שהמשב"ל הפלילי אינו יכול לטפל בכל, לפני שבכלל נאמר משהו על מה המשב"ל הפלילי כן מסוגל לעשות. כמו כן, נראה לנו שיש ערך להראות שדמות מסוגו של הכותב מכירה ומוקירה עניינים אלה. בנוסף, נראה לנו חשוב להדגיש שהצדק הפלילי הבינ"ל הוא מושג רחב יותר מאשר מוסד אחד שקיים בהאג, וכולל גם ערכאות מדינתיות. במסגרת זו, אפשר לציין הקמת בתי דין בינ"ל וערכאות בינ"ל במדינות, התרחבות ופיתוח של הדין המהותי, העמדות לדין וכו'. ככל שתרצו שאנו נסייע בניסוח מסרים בהקשר זה נשמח לסייע. לאחר מכן, אפשר לציין את העובדה המצערת, שמנגנוני צדק פלילי בינ"ל רלוונטיים היום כתמיד, משום שזוועות המוניות ממשיכות להתבצע, גם מעבר לגבול שלנו (וכאן אפשר לשלב את העניין הסורי, כאמור בהמשך).  

לשיקולכם, יתכן שיש מקום להרחיב יותר על התמיכה של ישראל ברעיון הבסיסי שהוביל להקמת בית הדין - מעבר לאזכור של ניסיון השואה. בהקשר זה, היינו מוסיפים אמירה מפורשת שישראל תומכת ברעיון הבסיסי לפיו מבצעי הפשעים הבינ"ל החמורים ביותר צריכים לעמוד לדין על מעשיהם, בבית דין בינ"ל אם אין מדינה שרוצה או מסוגלת לעשות זאת; המחויבות הזאת נובעת לא רק מהניסיון ההיסטורי של השואה, אלא גם מהערכים של מדינת ישראל; מחויבות זו באה לידי ביטוי במישור הבינ"ל (אמנת הג'נוסייד, משפט אייכמן, תמיכה בהקמת בית דין בינ"ל קבוע)  ובמישור הפנימי (הקפדה על המשב"ל ושלטון החוק. כאן אפשר לבקש מהכותב להביע עמדה על תפקידו של בג"ץ).

יתכן שצריך לצנן מעט את הניסוחים בדבר עמדת ישראל במו"מ להקמת ביה"ד (enthusiastically supported and participated at every stage in the negotiations) לאור המחלוקות שהתעוררו עוד במהלך המו"מ והאופן שבו הוא הסתיים (ישראל הצביעה נגד חוקת בית הדין ולא הצטרפה, כפי שצוין בהמשך). מבחינה מבנית, יתכן שיש היגיון להקדים את הנקודה על היעדר הצטרפות של ישראל לחוקת בית הדין פה, לאחר שהסברנו את התמיכה העקרונית שלנו ברעיון של ביה"ד, וכמעבר לנקודות הבאות, המציגות תמונה מורכבת יותר. ככלל, נראה לנו שיהיה טוב להצביע על אתגרים רחבים יותר שביה"ד ופרויקט הצדק הפלילי הבינ"ל בכללותו מתמודדים עמם.

·         הנקודה על כך שהסתכלות משפטית אינה יכולה לענות על כלל המצבים – נראה לנו שצריך לעדן ולהבהיר את המסר. אפשר לומר כי אחד האתגרים העיקריים שהצדק הפלילי בינ"ל מתמודד איתו הוא ציפיות מוגזמות ושגויות. הפרויקט של הצדק הפלילי הבינ"ל צריך להיות עמיד בפני ניסיונות להחיל אותו בסיטואציות שבהן הוא לא נועד לחול, ולמצוא דרכים שלא להתנגש עם מצבים שבהם ניתן וראוי להתמודד עם מצבי משבר באמצעים חלופיים.

·         הנקודה על כך שצדק הוא מושג רחב יותר מאשר מסגרת משפטית צרה – לדעתנו יש לנקוט זהירות בשימוש במונח "צדק", על הסיבות לכך נוכל להרחיב בע"פ. יתכן שיש מקום להזכיר את הסיוע לפצועים הסורים, אולם יש לחשוב איך לתלות זאת על הקשר אחר, ולאו דווקא על ראייה רחבה של צדק. יתכן שאפשר להזכיר זאת מוקדם יותר, במקום שבו אנחנו מביעים צער על כך שזוועות המוניות מתבצעות מעבר לגבולנו – אנחנו מנסים להושיט יד מבחינה הומניטרית - ויש לקוות שבעתיד האחראים לפשעים בינ"ל חמורים בסוריה ייתנו את הדין על מעשיהם.  

בברכה,

תומר הרמתי, עו"ד

המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי)

פרקליטות המדינה

משרד המשפטים

משרד: 03 763 4696  |  נייד: 050 789 6199 

פקס: 02 646 7799

[email protected]