From: Roi.Frayberg@boi.org.il [mailto:Roi.Frayberg@boi.org.il]
Sent: Thursday, July 06, 2017 5:09 PM
To: Vered Shpilman
Subject: FW: - יוזמת חקיקה - מדינות המסייעות לחמאס

From: נדין בודו-טרכטנברג
Sent: Thursday, July 06, 2017 8:02 AM
To: דרור גולדשטיין; רועי פריברג; רונן ניסים
Cc: קרנית פלוג; דניאל חחיאשוילי; חזי כאלו; יהונתן אתר; חדוה בר; טידה שמיר; חגי אטקס
Subject: RE: - יוזמת חקיקה - מדינות המסייעות לחמאס

 

רועי שלום,

 

האם למשרד החוץ יש ניתוח משפטי בכתב של הצעת החוק? ישנם סוגים שונים של סנקציות שהאמריקאים מטילים וכדאי שיבהירו בדיוק אלו סוגי סנקציות יחולו לפי הצעת החוק כמו גם האם הכוונה היא ש-OFAC תפרסם רשימות של גופים עליהם חל משטר הסנקציות או שמדובר במנגנון הכרזה אחר (שכן בנקים כבר היום בודקים צדדים לעסקה כנגד הרשימות של OFAC), היינו האם בדיקה מול רשימה שחורה שיפרסמו האמריקאים תקנה הגנה למוסד הפיננסי שיבצע את הפעולות?

 

בנוסף, לא ברור כיצד הצעת החוק יוצרת חשיפה לגופים שאינם במגע ישיר עם חמא"ס?

 

בברכה,

 

דרור

 

 

 

 

שלום,

היום התקיימה פגישה במשרד החוץ לגבי הצעת החקיקה להטיל סנקציות על גופים פרטיים, ממשלות ומדינות המסייעות לחמאס וארגוני טרור פלסטינים אחרים (מצורף לינק לחקיקה מטה).

ההצעה הוצגה בחודש מאי האחרון באמצעות יו"ר ועדת החוץ של הקונגרס.

חמאס כבר היום רשומה ברשימות הטרור האמריקאיות, הצעת החקיקה תורמת למלחמה בגופים המסייעים לתנועת החמאס.

ככל הנראה החקיקה תעלה לדיון בין החודשים ספטמבר –נובמבר 2017, אם כי ישנה אפשרות שתעלה לדיון ב-3 השבועות הקרובים (לאחר מכן הקונגרס יוצא לפגרה).

לפי מה שהעלו נציגי משרד החוץ, למדינת ישראל יש יכולת להשפיע לפני שההצעה תעלה לדיון וגם כמובן אחרי.

יוזמה דומה נחקקה כנגד חיזבאללה (HIFPA).

לנוכח הקשרים הקיימים (ישירים ולא ישירים) בין ישראל לעזה, מטרת הדיון הייתה להעלות את התרחישים וההשפעות של החקיקה.

כנציג בנק ישראל סקרתי את נושא הקשרים הקורספונדנטים והחשש שפרסום החקיקה בשלב זה עלול להוביל לסיום הקשרים הקורספונדנטים בין ישראל והרשות והפלסטינית, על אף מאמציה של הממשלה לשמר יחסים אלה באמצעות מכתבי שיפוי וחסינות (טווח קצר) ואלטרנטיבה בדמות גוף ממשלתי שייצג את הבנקים הפלסטינים (בטווח הארוך). בין היתר, מכיוון שהצעת החוק יוצרת חשיפה לגורמים פרטיים שגם אינם נמצאים במגע ישיר עם החמאס (מהדיון עלה שהחשיפה היא עד 4 שלבים /גופים הקשורים בסיוע) – כלומר בנק ישראלי קורספונדנט (ואף בנק ישראלי שאינו קורספונדנט) עלול שלא בידיעה להעביר/לקבל כספים מרצועת עזה בשל הקשרים הבנקאים הקיימים בין איו"ש לעזה (סניפים של בנקים פלסטינים הפועלים בעזה).

לגבי החשיפה של המדינה/ממשלה/בנק ישראל, מהדיון שנערך עולה כי החשיפה למדינה נמוכה או לא קיימת (תיארתי בדיון גם את נושא הפקדות המזומנים מאיו"ש והאישורים שלעיתים ניתנים להעברת מזומנים מעזה לאיו"ש).

עלה בנוסף שישנה חשיפה לעובדים בכירים של גופים אלו.

בחקיקה ישנם סוגי מנגנונים להחרגה ולמתן Waiver (כאשר יש אישור מראש לפעילות מנשיא ארה"ב  או שהפעילות חיונית לביטחון ארה"ב).

בכל מקרה הסנקציות על גופים פרטיים וריבוניים הן שונות: על גופים פרטיים – ביו היתר, אי קבלת מימון מבנקים אמריקאים, חסימה של עסקאות ונכסים הקיימים לגופים אלו בארה"ב.

לגופים ריבוניים – בין היתר, חסימה של יצוא ויבוא מ/לארה"ב.

 

סוכם כי הצעת החקיקה תבחן גם מול משרד המשפטים והאוצר (טרם דנו איתם בנושא). כמו כן, נושא הקשרים הקורספונדנטים יעלה מול צוות הקונגרס שניסח את החקיקה ויבחנו כיצד ניתן יהיה לא לפגוע או לקבל הגנות הולמות לפעילות זאת.

 

כמו כן ציינתי, שבהנחה שחקיקה זאת תעבור ייתכן והבנקים הפלסטינים עצמם יסגרו את סניפיהם ברצועת עזה כתגובה לפגיעה שתהיה להם בקשריהם הקורספונדנטים מול ישראל, ארה"ב ואירופה.

 

אמשיך לעדכן ככל שיהיו התפתחויות בנושא.

 

רועי

 

 

 

 

 

עינת שלום,

 

בהמשך לשיחתנו, רצ"ב טיוטה של הצעת חקיקה בקונגרס האמריקאי בנושא סיוע לחמא"ס ולארגוני טרור פלסטינים נוספים.

 

https://www.congress.gov/bill/115th-congress/house-bill/2712/text?q=%7B%22search%22%3A%5B%22hr+2712%22%5D%7D&r=1

 

נרצה לקיים אצלנו דיון בנושא הטיוטה ביום רביעי הקרוב, 5.7 בשעה 13:00 באולם דקל במשרד החוץ בירושלים (קומה שלישית).

 

אנא שלחו אליי את שמות המשתתפים ומספרי הזהות כדי לארגן כניסה.

 

תודה ויום טוב, נבו 0505074572

 

 

"לתשומת ליבך: דואר זה הגיע מחוץ לבנק ישראל, עליך לשקול האם הוא לגיטימי, משולח מוכר והצרופה (אם יש) הייתה צפויה להתקבל על ידך"