שלום לכולם,

אני רואה חשיבות לעדכן בתפוצה רחבה בדבר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "חוות השקמים", שהיא כידוע "קרקע חקלאית". בית המשפט העליון קיבל בפסק הדין את ערעור המדינה וקבע כי לא ניתן להקים על הקרקע החקלאית הנ"ל פרויקט עסקי של ייצור חשמל באופן פרטי. בית המשפט העליון קבע כי החווה אינה נכללת בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1254, המאפשרת הקמת מתקנים סולאריים על קרקע חקלאית, ולפיכך ועל אף שלבעלי החווה ניתן על ידי רשות החשמל רישיון מותנה לפעול כיצרן חשמל פרטי, הרי שהם אינם יכולים לעשות שימוש בקרקע החקלאית שהוקצתה להם, לשם מטרה זו .

לפסק הדין חשיבות רבה בהתייחס למשאב הציבורי של מקרקעי ישראל, ובמיוחד קרקע חקלאית שמוקצית בפטור ממכרז ומהווה את הרזרבה הקרקעית לפיתוח , ונוכח התפקיד של רשות מקרקעי ישראל בניהול המשאב הציבורי .

פסק הדין מצ"ב לעיונכם .

כאמור, פסק הדין קיבל את ערעור המדינה, בפסק הדין נבחן האם חווה חקלאית שגודלה כ – 4,000 דונם אשר הוקצתה לחברה בע"מ יכולה להיחשב לנחלה, לנוכח הסייגים והמגבלות שקבעה מועצת מקרקעי ישראל, כבר בהחלטתה הראשונה לעניין של נחלה. בחינה זו נדרשה מן הטעם שהחלטה 1254 הוחלה רק על קרקע חקלאית שהוקצתה בתנאי נחלה. בית המשפט המחוזי השיב בחיוב לשאלה זו וקבע כי די בכך שבעלי החברה רשאים, אף אם הם אינם חייבים, להתגורר בחווה כדי שזו תיחשב להקצאה "בתנאי נחלה". קביעה זו נהפכה בפסק דינו של בית המשפט העליון כשנקבע כי הסייגים והתנאים המגדירים נחלה אינם חלים על חוות השקמים ולנוכח גודלה וטיבה של החווה היא איננה יכולה להיחשב להקצאה של קרקע חקלאית "בתנאי נחלה".

בפסק הדין ישנן קביעות חשובות לעניין תפקידו של המינהל כנאמן הציבור והיות המשאב הקרקעי חקלאי נכס לדורות  כאשר  השימושים בו צריכים להיות מושכלים ועל דעת גורמי המינהל בידיהם הפקיד המחוקק את האחריות. השופטת ברק ארז הפנתה לקביעות בית המשפט העליון בעניין שיח חדש והדגישה כי בכל הנוגע להענקת זכויות במקרקעי ישראל, שהם משאב מוגבל ורב ערך, יש לוודא שחלוקת המשאבים תיעשה באופן הוגן, צודק וסביר ובשים לב לשיקולי צדק חלוקתי כאשר אין הצדקה להענקתם מעבר לנדרש לאותה מטרה. לעניין השימוש "הלא חקלאי" בקרקע חקלאית הפנתה ברק ארז לעניין פורום הערים העצמאיות וקבעה כי מדובר ב"רע הכרחי" שלא נועד להשיא רווחים או ממון, אלא בעיקר לדאוג לפרנסתו ולביטחונו הסוציאלי של המתיישב.

 

השופטת ברק ארז הדגישה בדבריה כי בשים לב להיסטוריה ולתכלית החלטת מועצת מקרקעי ישראל, הרלוונטית לענייננו, המאפשרת לחוכרים חקלאיים להתקין בקרקעותיהם מתקנים סולאריים על פי תנאים מסויימים וברורים, הרי שאחת התכליות של ההחלטה היא הצבת גבולות נאותים באשר "לזחילת" שימושים לא חקלאיים לקרקעות חקלאיות, שהוחכרו בתנאים מיטיבים מתוך הנחה שישמשו לחקלאות בלבד. לדבריה, גבולות אלו עולים בקנה אחד עם העקרונות שנקבעו בפסיקתו של בית המשפט העליון בכל הנוגע למתכונת המוגבלת והזהירה שבה ראוי לנקוט בעת הענקת זכויות במקרקעין – הן לנוכח העובדה שמקרקעי ישראל הם משאב במחסור והן לנוכח השווי הכספי הבלתי מבוטל של זכויות מסוג זה, אשר ככל הטבה שלטונית, צריכות להינתן באופן שוויוני ומידתי.

 

כן, צויינה העובדה כי בעלי חוות השקמים הביעו טרוניה על עמדת הנהלת המינהל לאחר שהמחוז המליץ, בחוות דעת פנימית, לאשר להם להקים את המתקנים הסולאריים בחווה. השופט רובינשטיין  קבע  בפסק דינו, כי: "אין לבוא בטרוניה עם המינהל על עמדתו ולוואי ויידע לעמוד עליה כראוי".

הרכב השופטים אף הביע את עמדתו שאין מקום להרחיב את החלטת המועצה נשוא הדיון מעבר למה שנקבע במסגרתה ואף סגר בקביעותיו, לגישתנו, את הפתח להגשת תביעה כספית נגד המינהל. השופט רובינשטיין הדגיש את הבעייתיות הרבה בהתנהלותה של חוות השקמים, אשר ביקשה להעמיד את המינהל בפני עובדה מוגמרת ופנתה אל המינהל רק כשנתיים לאחר פנייתה לרשות החשמל, אשר איננה אמונה על זכויות קרקעיות. כמו כן, נאמר שעצם מטרתה הברורה  והספציפית  של החכירה  (לחקלאות בלבד)  הייתה צריכה להדליק בפני החווה נורה אדומה בבואה לפנות לרשות החשמל.

בנוסף נדרש ההרכב, למרות שהדברים לא הועלו על ידי הצדדים בהליך בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון, לסוגיית פרסום הפרוטוקולים של דיוני מועצת מקרקעי ישראל. השופטת ברק ארז העירה כי יש חשיבות וצורך לפרסם את הפרוטוקולים  ואילו השופטים רובינשטיין ועמית הסתייגו מהערותיה כשצויין, כי הדברים אינם פשוטים שכן יש חשיבות שגופים ציבוריים יביעו עמדתם בחופשיות ויש חשש מאפקט מצנן לפרסום הפרוטוקולים. לא בכדי, כך נקבע, הוטל חסיון על פרוטוקולים של הממשלה ועל כן ישנם מקרים שבהם תמצית מסוימת תהווה איזון ראוי. מכל מקום, כך נקבע, לא נחוצה הכרעה לעניין זה במסגרת התיק.

הערכה רבה ללימור פלד על הטיפול המקצועי והמסור בייצוג המדינה בבית המשפט העליון בתיק מורכב וחשוב זה.

בברכה,

אורית סון