ישנו דבר דולורס והוא טוב עד אין קץ ואני לא אומר לך מהו. את יכולה לשמוע אותו בשעות הראשונות של הלילה כשהחשיכה פוערת את פיה. יש לו תכונה של הסתגרות בנקודה קטנה כמו מפיק. או את יכולה לחפש אחריו במקומות שבהם לכאורה נמצא משהו והוא איננו

יואל הופמן

 

כדי לפייס את העולם אני מודה בפני האיש בשולחן הסמוך שיש לי שדיים. יש לי אני אומרת לו בלבי אבל אני לא אחראית למבנה המסובך של כל וריד ווריד

יואל הופמן

 

הנעליים שלי מוליכות אותי אל רחוב הירקון ומעבר לו עד למעקה הברזל שאצל בניין האופרה. אני עומדת שם והזמרים ששרים אאידה מביטים בגבי ומרחוק נשקפת העיר העתיקה שנפוליאון שלח אליה כדורי תותח עגולים. גוף המים הק ולוסאלי הזה מחזיק שתי אוניות במקום שהוא חובר אל הרקיע. אני עומדת שם וחוסר הפשר הזה חותך בקרבי

יואל הופמן

 

פתאום בתיה בוערת כמו הסנה האלהי. אני הסנה [היא אומרת לעצמה] עם הצפורנים ועם הבשר שמתחת לצפורנים ועם השער שעף ברוח ואי אפשר לעצור אותו בסכות ותחתוני המשי שאפשר להשליך לתקרה שקוראים לי וקוראים לי מתוך האוויר חלב ומים ואש ועפר וכל אלבומי התמונות שאמרו לי חיכי ומשהו נכנס בי עד לדפנות הפנימיים קדוש קדוש קדוש קדוש והיא הולכת עד למקומו של יהואחים אצל הזכוכית שפונה לשער הלבנות ואומרת בוא.

יואל הופמן

 

כתוב היה בו: איך פרח נפתח אף אחד לא יודע. תשאלי בדואר או בממשלה.

יואל הופמן

 

אשה פּוֹרְטוּגָלִית מסבירה לְפְרַנְץ איך שירי הַפָאדוֹ משיבים את הספנים. אשתו של הספן עומדת על חוף הים והקול שהיא משמיעה מקפיא את האוויר. האוויר מקפיא את הספינה והספן נלכד. אם הוא עומד וידו מושכת בְּחֶבֶל הוא ימשוך בַּחֶבֶל. אם הוא משליך חכה הקרס יעמוד קרוב לפני המים.

יואל הופמן

 

אחר כך הקולות שבים אל הגרונות. אבל הנשים כבר מתו וכל קול מוצא את מקומו של הגרון שנותר בלא גרון להקיף אותו. בינתיים גם גַּ רְמֵי השמים התרחקו זה מזה וקשה מאוד לדעת אם הקולות שבים אל המקומות הנכונים.

יואל הופמן

 

בלשון פְּסִיכוֹלוֹגִית אומרים שֶׁלִילִיָאן יצאה. מה. היא יצאה מתוך הַפִּיווֹט?  יתרה מזו.  היא יצאה מדעתה. איך מסבירים דבר כזה? אולי כך: דעתה היתה ציפור והיא עצמה שמש. פעם הציפור בצל ופעם לא. או להפך. פעם השמש בענן ופעם לא. או להפך. איך אפשר להסביר דבר כזה? אולי כך: קחו את ההסבר וחתכו אותו. את חציו האחד תנו לְלִילִיָאן. שתחזיק אותו בין האריג ובין הָעוֹר. את חציו השני תנו לָאֶלֶמֶנְטִים.

יואל הופמן

 

מתוך אַמְבַּט העץ עולה עָגוּר. עֲגוּר הרחצה. התינוק דוחק בו רגל. פְרַנְץ דוחק בו בית חזה וְהֶעָגוּר "אֶחָד גָדוֹל ] וכמו בִּיחֶזְקֵאל י"ז ז] "רַב נוֹצָה". זה עֲגוּר הזמן. הֶעָגוּר שמוליד הרגע הנכון. אפשר למנות את אי האכזבות על פי מספר הָעֲגוּרִים. וּכְשֶׁלִילִיָאן באה ועומדת שתי אַמוֹת משם הֶעָגוּר פורש כנפיים. פְלָפּ וּפְלָפּ. צליל האויר. לזה קוראים רֵאָלִיזְם רוחני ]בשל הָרוּחַ [ או במלה זרה רוּחַ הֶעָגוּר.

יואל הופמן

 

זה היה אחרי שאשתו של ברנהרט, פאולה, מתה, הוא דמיין אותה מתאחדת עם הסדר הגדול של היקום, אבל מותה של פאולה לא היה ענין פשוט כל כך.

יואל הופמן

 

 

 

 

 

 

 

איתי פרוסט

חישבו על איכות הסביבה בטרם תדפיסו מייל זה  P