נכון.

 

ועוד בעיה בפסק הדין: בית המשפט נסמך על ההנחה ש"מועד השחרור המינהלי לפי סעיף 68ג מחושב על בסיס תקופת המאסר המלאה שעל האסיר לרצות, ולא על בסיס התקופה שאליה נגזר דינו". אני חושב שזה לא נכון.

המונח "תקופת המאסר המלאה" מופיע בחוק כציון לסיום המאסר – השחרור המינהלי יהיה מספר שבועות מסויים לפני תום "תקופת המאסר המלאה".

לעומת זאת, אורך השחרור המינהלי (מספר השבועות לפני תום תקופת המאסר המלאה) נקבע על פי הטבלה התוספת הראשונה, והכותרת של העמודה הרלוונטית היא "מי שנדון למאסר לתקופה – ". לפי האמור בפסק הדין, המונח "נדון למאסר" דווקא אינו כולל מאסר חלף קנס, ולכן לא צריך להתחשב במאסר חלף קנס לחישוב אורך השחרור המינהלי.

 

אבל מה זה משנה. יש עכשיו הלכה ברורה, וזה מה שחשוב.

 

 

 

בוקר טוב,

 

 

דבר אחד הוא לקבוע כי אין לצבור מאסר חלף קנס (חרף הוראות חוק העונשין) למאסר פלילי "רגיל", וזאת לאור תכלית תיקון סעיף 68 א' לפקודת בתי הסוהר,

כך שהמאסר חלף הקנס לא יעביר את "תקופת המאסר המלאה" מעבר "לתקופת מאסר שאינה עולה על 4 שנים".

 

מאידך, הקביעה כי תקופת מאסר חלף קנס, נחשבת לתקופת מאסר לצורך חישוב מועד השחרור המנהלי, בין אם תקופת המאסר המלאה (פלילי רגיל + מאסר חלף קנס)

הינה מתחת ל-4 שנים ובין אם תקופת המאסר המלאה מעל 4 שנים- הינה בבחינת לאחוז את החבל בשתי קצוותיו.

 

יצחק- תודה לך על המאמץ והייצוג ההולם.

 

 

 

שלום לכם

 

בהתאם לפקודת בתי הסוהר, אסיר שתקופת מאסרו פחוּתה מ-4 שנים ישוחרר בשחרור מינהלי ללא תנאי (אם הורה נציב בתי הסוהר על שחרור מינהלי), ואילו אסיר שתקופת מאסרו עולה על 4 שנים ישוחרר בשחרור מינהלי רק אם ועדת השחרורים הורתה על שחרורו המוקדם על-תנאי.

בענייננו, מדובר באסיר שנידון למאסר בפועל בן 3 שנים ו-10 חודשים – כלומר, פחות מ-4 שנים.

בעודו מרצה את המאסר, הופעלה נגדו פקודת מאסר חלף קנס בת 3 חודשים (בגין קנס שנגזר עליו כ-10 שנים קודם לכן, אולם הוא דחה את תשלומו).

כך עלתה סך תקופת מאסרו ל-4 שנים וחודש, או במילים אחרות: 49 חודשים.

ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם על-תנאי, ועל כן הוא אינו זכאי לשחרור כאמור.

ממילא עלתה השאלה: האם יש לשחרר את האסיר בשחרור מינהלי? וכיצד יש לחשב את מועד שחרורו?

 

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת שב"ס, לפיה מאסר חלף קנס נחשב כמאסר פלילי, ועל כן – (1) יש להביאו במניין "תקופת המאסר" לעניין השחרור המינהלי, וממילא יש לראות את האסיר שלנו כאילו נידון לתקופת מאסר העולה על 4 שנים; (2) יש לחשב את מועד השחרור המינהלי, לאסירים הזכאים לו, בהתאם לתקופת המאסר הכוללת את המאסר חלף קנס.

 

על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש רע"ב, והתקיים בו דיון. מספר ימים לאחר הדיון הורה בית המשפט העליון על שחרור האסיר בשחרור מינהלי, וקבע כי הנימוקים להכרעתו יינתנו בהמשך.

מצ"ב הנימוקים.

 

פסק הדין העיקרי נכתב על ידי כב' השופט הנדל, ואליו הצטרף כב' השופט זילברטל. כב' השופט סולברג הוסיף פסק דין ארוך משלו, שבו הסביר מדוע הרציונאל של המאסר חלף קנס מחייב לאפשר לאסירים הנושאים בו להשתחרר בשחרור מינהלי.

 

עיקרי פסק דינו של כב' השופט הנדל הם כדלהלן:

1.      אדם שנידון למאסר חלף קנס נחשב כ"אסיר" לעניין הסעיפים העוסקים בשחרור מינהלי בפקודת בתי הסוהר.

על כן, באופן עקרוני, אדם זה עשוי להשתחרר בשחרור מינהלי אם הוא זכאי לכך.

2.       בהתאם לפקודת בתי הסוהר, אדם שנדון ל"תקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים" ישוחרר בשחרור מינהלי ללא קשר להחלטת ועדת השחרורים בעניינו. לעניין זה, אין להביא בחשבון תקופת מאסר חלף קנס. כדברי בית המשפט, "מי שאסור רק בשל אי תשלום קנס יעמוד בקריטריון ארבע השנים, שהרי חומרת מעשיו לא הצדיקה כלל הטלת מאסר בגזר הדין. כמו כן, אדם אשר נדון למאסר מלכתחילה ובנוסף לכן נאסר בשל אי תשלום קנס, ייבחן רק לפי אורך תקופת המאסר שנגזרה עליו מלכתחילה".

על כן, המבקש – שנדון ל-3 שנים ו-10 חודשי מאסר בפועל, ואליהם הצטרפו 3 חודשי מאסר חלף קנס, נחשב כמי שמרצה תקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים.

3.        בהתאם לפקודת בתי הסוהר, אסיר ישוחרר בשחרור מינהלי אם "תקופת המאסר שנותרה לאסיר לשאת עד לשחרורו בתום תקופת מאסרו המלאה או עד למועד שנקבע לשחרורו המוקדם לפי החלטת ועדת השחרורים או לפי כל דין..." נמוכה מהתקופה הקבועה בתוספת לפקודה (בהתאם לתקופת מאסרו הכוללת של האסיר). לעניין זה, יש להביא בחשבון גם תקופת מאסר חלף קנס. על כן, למרות ש"במישור הזכאות לשחרור מינהלי, אין להביא בחשבון תקופות מאסר חלף קנס... לאחר שנקבע כי אסיר זכאי לשחרור המינהלי, חישוב מועד השחרור נערך לפי מלוא תקופות המאסר שעליו לשאת, מכל הסוגים".

4.       "סיכומו של דבר: סעיפים 68א(1) ו-68א(2) לפקודה חלים באופן עקרוני גם על אסירים בשל אי תשלום קנס. בעת בחינת תחולת הסעיף על מי שריצה מאסר מסוג זה לצד מאסר שנגזר עליו מלכתחילה, אין להביא בחשבון את תקופת המאסר חלף קנס. בכל מקרה, ככל שנמצא אסיר זכאי לשחרור מוקדם, חישוב מועד שחרור יתבסס על פרק הזמן המלא בו שהה במאסר – הן זה שנגזר עליו מלכתחילה והן זה שהושת עליו בשל אי תשלום הקנס – כאמור בסעיף 68א ובתוספת הראשונה לפקודה."

 

שב"ס – אנא עדכנו את המערכות שלכם, כך שיחשבו את תקופת השחרור המינהלי בהתאם לפסק הדין. כפי שעולה מפסק הדין, צריך להזין לכל אסיר שתי תקופות מאסר: תקופת מאסר "רגילה", שאינה כוללת את המאסר חלף קנס, ותקופת מאסר "מלאה", הכוללת את המאסר חלף קנס. אם ועדת השחרורים לא הורתה על שחרורו המוקדם של אסיר, זכאותו לשחרור מינהלי תיקבע לפי תקופת המאסר ה"רגילה". לעומת זאת, מועד שחרורו המינהלי, ומספר השבועות שהוא ישוחרר בטרם תום תקופת מאסרו, ייקבעו לפי תקופת המאסר ה"מלאה".

 

תודה רבה לכל מי שסייע בגיבוש עמדת המדינה – לרזי, ליפעת ולליאנה, לאסנת, ליוכי ולענר.

תודה מיוחדת וענקית לשלי, שגם הצליח לשכנע את כולם בעמדת שב"ס, וגם תרם את תרומתו החשובה בדיון.

 

שבת שלום,

 

יצחק ברט

מחלקת הבג"צים

פרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466194; פקס: 02-6467011