Date : 6/28/2015 10:17:36 AM
From : nevo@nevopublishing.co.il
To : haimv@justice.gov.il
Subject : Padi-Mail - 190/15 - Hakika

 

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
לגרסת הדפסה
שתף גיליון בפייסבוק 
www.nevo.co.il פד"י-מייל 190 28/06/2015
 
 

 

 

 

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 81 והוראת שעה), התשע״ה-2015 – 190
 

צו חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) (משלחת צבאית של צרפת בישראל במסגרת פעילות צבאית משותפת FORBIN-193 יוני 2015), התשע״ה-2015 – 1286
 

חוק עזר לחצור הגלילית (מודעות ושלטים), התשע״ה-2015 – 346
חוק עזר לתל-אביב-יפו (מניעת רעש) (תיקון), התשע״ה-2015 – 353
חוק עזר לעמק הירדן (סלילת רחובות) (תיקון), התשע״ה-2015 – 354

 

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 8), התשע״ה-2015 – 64
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 9), התשע״ה-2015 – 64
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 10), התשע״ה-2015 – 68
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 6), התשע״ה-2015 – 69
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע״ה-2015 – 70

 

הודעה על הטלת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – 6716
מינוי סגניות נשיא בבתי משפט השלום – 6716
מינוי סגן נשיא בבית המשפט לענייני משפחה – 6716
מינוי שופטי נוער – 6716
מינוי רשמת בית הדין לפי חוק בית הדין לעבודה – 6716
מינוי לפי חוק הנוטריונים – 6717
חידוש מינוי חוקרות ילדים לפי החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) – 6717
מינוי יושב ראש ועדה לאיתור מועמדים לפי חוק קרן לאזרחי ישראל – 6717
מינוי חברים לוועדות ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים וחוק בתי דין מינהליים – 6717
הכרזה על התאחדות בלתי מותרת לפי תקנות ההגנה (שעת חירום) – 6718
הסמכה וצו הענקת סמכויות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) וחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) – 6718
הסמכה לפי תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם) – 6718
הארכת מינוי ממונים למועצה הדתית בית שמש לפי חוק שירות הדת היהודיים – 6719
מינוי מפקחים לפי חוק הגנת הצומח – 6719
הסמכה לפי חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) – 6719
הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי לפי חוק ההגבלים העסקיים – 6719
הודעות לפי חוק הסכמים קיבוציים -
הסכמים כלליים שהוגשו לרישום עד 31.5.2015 – 6719
הסכמים מיוחדים שהוגשו לרישום עד 31.5.2015 – 6719
הודעה בדבר רכישת קרקעות לצורכי ציבור – 6723
הודעות לפי חוק התכנון והבנייה – 6724
בקשות לפירוק חברות על ידי בית המשפט – 6732
הודעות מאת הציבור – 6733

 

מינויים לפי חוק בתי המשפט – 6672
מינוי מנהל בחירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות) – 6672
הסמכה לתת רישיון קבורה לפי פקודת בריאות העם – 6672
הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית ערד – 6672
הודעה על הסמכת פקחים עירוניים במועצה המקומית קרית טבעון לפי חוק לייעול והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראה שעה) – 6672
הסמכת פקח לפי חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים) (ערערה בנגב) – 6673
הודעות מוקדמות בדבר התחלת הסדר זכויות במקרקעין – 6673
הודעת הסדר במקרקעין – 6673
הודעות בדבר רכישת קרקעות לצורכי ציבור – 6674
הודעות לפי חוק התכנון והבנייה – 6677
בקשות לפירוק חברות על ידי בית המשפט – 6684
הודעות לפי פקודת האגודות השיתופיות – 6687
הודעות מאת הציבור – 668
תיקון טעות דפוס

 

הודעות מאת הרשם לענייני ירושה – 6540
הודעות מאת הכונס הרשמ – 6563

הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 73) (כהונת נציב קבילות חיילים), התשע״ה-2015 – 616
 

הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע״ה-2015 – 612
 

הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 14) (תנאי להשתתפות בפעילות מטעם המשרד לאזרחים ותיקים), התשע״ה-2015 – 610
 

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 46), התשע״ה-2015 – 608
 

הצעת חוק זו נועדה להקל על עמותות ומועדוני ספורט ולהגדיר בצורה מוסדרת מאילו מדינות מותר איסוף התרומות ומאילו לא.

סעיף 11 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, קובע כי רב הנותן תעודת הכשר מוסמך להתחשב בדיני כשרות בלבד. הוראה זו מונעת מנותני תעודות הכשר להציב מראש, במקרים מסוימים, תנאים החורגים מן התנאים הרגילים לצורך מתן תעודת הכשר, בשל שיקולים של נאמנות הלכתית שמוצדק לשוקלם בנסיבות נתונות. עניין זה עלה בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בעניין בג"צ 8735/06 פנינה קומפורטי נ' מועצת הרבנות הראשית ואח'. בית המשפט פסק כי כיוון שקביעת אמינות בעל העסק אינה מצויה "בגרעין הקשה" של דיני הכשרות, עליה להיבחן לפי אמות מידה של המשפט הכללי, ולא לפי אמות מידה הלכתיות. לפי פסיקת בית המשפט, שלילת תעודת הכשר או הצבת תנאים חריגים לנתינתה יהיו על פי תשתית ראייתית ראויה.

מוצע בהצעת החוק להרחיב את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, וזאת בעיקר באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות או של תאגידים הפועלים להגנה על זכויותיהם של מי שנפגעו מגילויי גזענות. תכלית החוק המוצע היא לשמור על האפשרות לפתוח בהליכים פליליים נגד המבצע עבירות בניגוד להוראות החוק, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, אך גם להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלו

הצעת חוק זו נועדה למנוע הפלית אדם בשכירה או ברכישה של נכס למטרות מגורים בשל העובדה שהוא מסווג לקבוצת השתייכות מוגנת, כמפורט בחוק.

מוצע לקבוע כי מבוטח שהגיע לגיל פרישה יהיה זכאי להחזר בשיעור של 85% מן ההוצאה במקרה שהוסע לבית חולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס של מד"א גם אם לא אושפז, וזאת כדי למנוע מקרים בהם מבוטחים לא מזעיקים אמבולנס לצורך פינוי לבית חולים בשל העלות הגבוהה הכרוכה בכך ונוכח מצבם הסוציו-אקונומי הקשה.
 

מוצע כי גמלאים יהיו פטורים מכל תשלום עבור שירותי הבריאות ותרופות.

מטרת הצעת החוק היא לעגן את ההסדר האמור בחקיקה כדי להעמיד באופן שאינו משתמע לשתי פנים את חובת הנאמנות לחולה בהקשר להענקת רצף טיפולי, כחובה העומדת בראש סולם העדיפויות של המטפל. הצעת החוק תאפשר לרופאים לפעול בהתאם לחובתם הבסיסית לנאמנות כלפי החולים בלי להיות נתונים ללחצים מצד קופות החולים ותאפשר אכיפה ראויה של העיקרון האמור לצורך שמירה על זכויות החולה לקבלת טיפול רפואי המבוסס בראש ובראשונה על טובתו.
 

הצעת החוק קובעת כי אשפוז סיעודי יהיה כלול בסל הבריאות, ללא מבחני הכנסה וללא השתתפות המאושפז או משפחתו בעלות הטיפול ומקצה מקורות מימון לכך על ידי העלאת דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.5% מהכנסת המבוטח. לפי תחשיבי משרד הבריאות יש בהעלאה זו כדי לכסות את ההוצאה

מוצע בזאת לשמור על רצף טיפולי של חולי כליות המטופלים בדיאליזה ובכך לשפר את איכות חייהם ולשמור על בריאותם.

הצעה זו תעודד את מי שמסוגל לכך בגיל הפנסיה להשתכר מעט יותר, ותשפר את יכולת הקיום שלו.

מוצע לקבוע כי הרכב המועצה של המוסד לביטוח לאומי, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה יאושרו בידי ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, וזאת בשונה מהמצב כיום, המחייב רק היוועצות בוועדה

הצעת חוק זו נועדה לרפא אי צדק הקיים כיום, שבו אדם אינו יכול לקבל, בעד פרק זמן אחד, קצבת נכות וקצבת זקנה במלואן. כיום, מי שהיה זכאי לקצבת נכות והגיע לגיל זקנה, מקבל את קצבת הזקנה ואם היא נופלת מקצבת הנכות בגובהה, הוא מקבל גמלה נוספת בגובה ההפרש בין קצבת הנכות וקצבת הזקנה

תיקון ההגדרה "אלמנה" בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, נובע מן הצורך לשמור על נוסח אחיד בכינויי בני הזוג המבוטחים לפי פרק יא: "ביטוח זקנה וביטוח שאירים".
תיקון ההגדרה "אלמן" נועד להשוות את הזכויות על פי דין של שני בני הזוג (אלמן ואלמנה) ולמנוע את חוסר השוויון הקיים, שאינו מתיישב עם הוראות הדין האוסרות על הפליה מחמת מין ושמירה על כבוד האדם וחירותו.

בשנים האחרונות קצבת הזקנה נשחקה רבות וכתוצאה מכך נפגעה איכות חייהם של הגמלאים. קצבת הזקנה הנוכחית לא מאפשרת לאוכלוסיית הקשישים בישראל לחיות בכבוד ואינה מספיקה לצורכיהם הקיומיים הבסיסיים.

מטרת הצעת החוק הנוכחית למנוע את הפגיעה באפשרות להתאבל שהיא מנת חלקם של העצמאיים בשוק העבודה, ולהשוות את מצבם למצבם של השכירים

הואיל וכיום הבנקים גובים עמלה מהלקוחות על כל פעולה ומחייבים את חשבונם בריבית על יתרות חוב, מוצע לקבוע הסדר מקביל המחייב אותם לשלם ללקוחותיהם ריבית על יתרות זכות. בשנים עברו חלק מהבנקים שילמו ריבית זו, ונראה שיש לחדש נוהג זה כיום ולעגנו בחקיקה.
תיקון כזה עשוי לעודד את לקוחות הבנקים לצמצם עד למינימום האפשרי את יתרת החובה כדי לזכות בריבית יתרת זכות.

 

מטרת הצעת חוק זו להבטיח שאדם עם מוגבלות יהיה זכאי לקבל הלוואה לדיור גם במקרה בו חברות הביטוח סירבו לבטחו בביטוח חיים. לפיכך, מוצע להוסיף את סעיף 4א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"ו–1981, ולקבוע כי תאגיד בנקאי לא יסרב לתת הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות רק בשל העובדה כי אותו אדם אינו יכול לרכוש ביטוח חיים בשל מוגבלותו.

על מנת להבטיח את העברת כספי הפיצויים לעובד במועד יש לקבוע סנקציה כלפי קופת הגמל, קרן הפנסיה או חברת הביטוח המחזיקים בידיהם את כספי העובד

מטרת התיקון המוצע לחייב את בעל הרישיון לפרט את שמו ומענו של השולח בהודעה בדבר משלוח דבר דואר רשום בארץ.

מוצע לקבוע כי בכל לשכות ההוצאה לפועל במדינת ישראל תהיה קבלת קהל לפחות פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים למשך שלוש שעות, כדי לאפשר לחייבים למצות את זכויותיהם אחר שעות העבודה בלי שסכנת הפיטורין תרחף מעל ראשם

הצעת החוק מבקשת להורות כי בנוסף לתשמישי קדושה הפטורים מעיקול בהתאם לחוק, בבתי כנסת מסגדים או כנסיות לא יתאפשר עיקול מיטלטלין לטובת גביית החוב בהוצאה לפועל

מוצע אם כן, כי חייב אשר קיבל צו תשלומים ועומד בו בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל ישלם את חובו תוך הצמדתו למדד המחירים לצרכן ושמירה על ערך סכום החוב בהתאמה. היה והשתמט החייב מתשלום החוב תחול עליו ריבית הפיגורים בנוסף להצמדה בהתאם לתכלית האמורה

מוצע לקבוע כי בית המשפט הדן בבקשתה של חברה לחלק דיבידנד חריג שמצא כי מטרתה לממן עבור בעל השליטה את רכישת החברה, לא יאשר את הבקשה אלא בנסיבות יוצאות דופן. בית המשפט אף יהיה רשאי למנות מומחה מטעמו, שהחברה תישא בעלות שכרו, ואשר יחווה את דעתו האם לאחר החלוקה תעמוד החברה ב"מבחן יכולת הפירעון". כך יימנעו המקרים שבהם נסמך בית המשפט על חוות דעת שאותה הזמינה ומימנה החברה עצמה תוך חשש לניגוד עניינים בינה לבין נותן חוות הדעת

שלילת יכולתן של חברות ממשלתיות להשתתף במכרזים נועדה להביא להפרטה דה-פקטו של חברות ממשלתיות אלה, על דרך של הוצאת תחומי פעילות משמעותיים מעיסוקיהן, הכל תוך עקיפת עקרונות חוק החברות הממשלתיות, תוך עקיפת ההכרעות הנחוצות על פי החוק על ידי הכנסת וועדותיה ובלי לנהל משא ומתן ענייני עם עובדי החברה הממשלתית. מניעת השתתפות חברה ממשלתית בתחרות עשויה להוות מכה אנושה לפעילות הכלכלית של החברה ולהביא לפיטוריהם של עובדי החברה או לפגיעה בזכויותיהם

מטרת הצעת חוק זו להבטיח את זכויות הפנסיה של העובדים והגמלאים בחברה העוברת תהליך של הפרטה ולתת ייצוג הולם לגמלאים ולשאירים בדירקטוריון של קופת גמל מרכזית לקצבה שהחברה בהפרטה היא העמית שלה.

מטרת הצעת החוק היא מחד גיסא להעמיד בפני ספק המים את האפשרות לנתק באופן פרטני צרכנים אשר אינם עומדים בחובותיהם, ומאידך גיסא לא לאפשר לספק המים להפסיק את אספקת המים לרשות מקומית או לחברה, שכן אין זה מוצדק להעניש את כל אותם צרכנים המשלמים את חשבונותיהם וחובותיהם כחוק. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 102 לחוק המים, התשי"ט–1959, על מנת שמועצת הרשות הממשלתית לא תהיה רשאית לקבוע בכללים לפי סעיף זה תנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את אספקת המים לרשויות מקומיות או לחברות המספקות שירותי מים.

הצעת החוק באה לתת מענה להתנהלות הכושלת של כל הגופים העוסקים בניהול משק המים, כפי שעלה מדוחות שונים של מבקר המדינה מאז שנות ה-60. האחריות של הסקטור הציבורי לתכנון משק המים ברמה הלאומית והאזורית גרמה לתוצאות הקיימות, ולפיכך על המחוקק להתערב ולחייב את הממשלה לבצע פעולות לפיתוח משק המים למען רווחת הציבור

מטרת התיקון היא, ראשית, להפוך את הניתוק הקולקטיבי לאמצעי אחרון בידי ספק המים; שנית, לוודא שהניתוק לא יכלול צרכנים שמחסור במים עלול לסכן את חייהם, או להכביד על אוכלוסיות רגישות; ושלישית, לקבוע כי הניתוק יהיה מידתי ויאפשר קיום בסיסי בכבוד – זאת על ידי חידוש אספקת המים לרשות מקומית למשך מספר שעות בכל יום.

בהצעת חוק זו מוצע, אם כן, להחזיר את סמכותה של ועדת הכספים לאשר את התעריפים השונים בנושא המים כמפורט

מוצע כי בעת החתימה על חוזי המכר לא יוכל הקבלן לחייב את רוכשי הדירות להשתמש בשירותיה של חברת מעליות ספציפית לתקופה העולה על שנה מיום תחילת הניהול והאחזקה של המעלית על ידי החברה, וזאת על מנת שרוכשי הדירות יוכלו לעשות סקר שוק עצמאי ולראות אם השירות והמחיר שהם מקבלים מהחברה הם האטרקטיביים ביותר עבורם, והם לא יהיו כבולים לחברה שעמה התקשר הקבלן

הצעת החוק מכירה בזכותם היסודית של קטינים לייצוג בכל הליך משפטי הנוגע להם. הכרה זו נסובה על הצורך לקדם את זכויותיהם של קטינים בהליך המשפטי, ועל החשיבות הקריטית שבמתן מקום משמעותי לביטוי רצונו של הקטין. בלב תפיסה זו עומדת הכרה שקטינים אינם מצוידים בכלים, בניסיון ובמודעות המאפשרים להם להציג כראוי את האינטרסים שלהם בפני בית המשפט. לכן, לשם קידום זכויותיהם, צורכיהם והאינטרסים של הקטינים בהליכים אלו, ותוך מתן משקל ראוי לעמדותיהם, ראוי כי תקום חובה למנות לקטין עורך דין, שייצגו בבית המשפט, אשר יפעל בנאמנות, בנחישות ובמסירות תוך שרצון הקטין ינחה את דרכו בייצוגו

התיקון המוצע נועד להבטיח כי בעלי החזקות אכן יעמידו לרשות המשק והציבור בישראל את משאבי האנרגיה הדרושים מן המאגרים

מוצע לקבוע כי שטחו של החוף הנפרד ומספרם של מתקני החוף הנלווים, כגון מקלחות, סככות, מלתחות ובתי שימוש, ייקבעו על פי מספר המתרחצים הממוצע שיבוא לידי ביטוי בסקר ייחודי לכך שתערוך הרשות המקומית אחת לשלוש שנים

מטרת הצעת החוק היא לקדם ולעודד יצירה, הפקה, והפצה של מידע ותוכן ישראלי מקורי ברשת האינטרנט. בהתאם לכך, מוצע לקבוע הסדר לפיו תוטל על גורם המפעיל מנוע חיפוש ברשת האינטרנט (להלן – מנוע חיפוש) חובה לשלם תשלום שנתי הנגזר מהכנסות שקיבל מנוע החיפוש מגורמים ישראליים. סכומי התשלומים שישולמו על ידי מנועי החיפוש כאמור יחולקו בין גורמים ישראלים היוצרים תוכן אינטרנטי משמעותי, והכל בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות לעניין זה

הדרישה הקיימת כיום מאישה לקבל אישור של ועדה הפועלת מכוח חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק) לצורך הפסקת היריון אינה מתקבלת על הדעת. מתוך תקווה שבעתיד לא יידרש כלל אישור לצורך הפסקת היריון, ועד שכך יהיה, מטרת ההצעה להוסיף על העילות הקיימות להפסקת היריון.

הצעת החוק מבקשת להרחיב את ההגדרה באופן אשר יכלול גילויי גזענות מחמת השתייכות לדת או לקבוצה דתית ולהבהיר שההגדרה חלה גם על גילויי גזענות נגד אדם זר

מוצע לבטל את סעיף 34י1 ולהסתפק בסעיף 34י לחוק העונשין, "הגנה עצמית", לפיו "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים

סיעת חד"ש העבירה בכנסת השתים-עשרה בקריאה טרומית הצעת חוק האוסרת על רשימה הקוראת לטרנספר להשתתף בבחירות. חד"ש שבה והניחה את הצעת החוק על שולחן הכנסת, אולם כדי שהקריאה לטרנספר תיאסר ותהווה עבירה על החוק, לא רק במה שנוגע לבחירות לכנסת, מוצע כעת תיקון לחוק העונשין, כך שגם נגד מי שקורא ומטיף לטרנספר יוגש כתב אישום, והוא יהיה צפוי לעונש הקבוע בחוק

מטרת הצעת החוק לעצב מחדש את עבירת הרצח ובאופן המתחייב מכך גם את עבירת ההריגה. מקורה של עבירת הרצח עוד בפקודת החוק הפלילי, אשר נוסחה בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל. עבירת הרצח נידונה רבות על ידי בית המשפט העליון, אשר בפרשנותו לעבירה קבע הלכה למעשה את יסודותיה. לשון החוק רחוקה מרחק גדול מיסודות העבירה כפי שנתפרשו בפסיקה זו.
 

הצעת חוק זו מוגשת בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בדנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק פ"ד סג(1) 644 כהן שניתן ביום 2 במרס 2009. בפסק הדין התבררה פרשה עגומה שבה ברק כהן, מאבטח שהועסק בידי חברת אבטחה והוצב במשרד הפנים במזרח ירושלים, ניצל את מצוקת הפונים ונטל מהם כספים על מנת לזרז את קבלת השירות מפקידי המשרד

מוצע לקבוע בסעיף 38 לחוק כי התקנת תקנות על ידי שר האוצר מכוח הסעיף האמור לעניין ענף הביטוח מפני מחלות ואשפוז, לרבות תחום הבריאות והסיעוד, תחום תאונות עבודה ואובדן כושר עבודה שבענף הביטוח מפני תאונות אישיות וכן לעניין ביטוח אחריות מקצועית טעונה אישור של ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת

הצעת חוק זו באה לעשות צדק עם הנפגעים מטרור פלילי ולתקן את העוול בו כיום לא זכאים נפגעים אלו ובני משפחותיהם לתגמולים מן המדינה כפי שזכאים נפגעי טרור לאומני; לפיכך, יש להחיל דין שווה על נפגעי טרור פלילי ונפגעי טרור לאומני ולהשוות את התגמולים להם זכאים הם ובני משפחותיהם

מטרתה של הצעת חוק זו לעודד שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, להפחית את צריכת האנרגיה.
מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה ולהוסיף בו פרק אשר יעסוק בבנייה בת קיימא. מדיניות סביבתית המעודדת בנייה בחומרים ובטכניקות ידידותיות לסביבה הופכת מקובלת בעולם. מדינות וערים שונות בעולם אימצו תקנים לבנייה בת קיימא ואף פיתחו מערכות של תמריצים לעידוד השימוש בתקן זה.

מוצע לאפשר חיבור מבנים לרשת החשמל, היכן שקיימת תכנית מתאר לשטח עליו ממוקם המבנה או שתוכנית מתאר כזו הופקדה. במצב כזה, הרשות המקומית באישור משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, תהיה רשאית לאשר לחברת החשמל לישראל לחבר מבנה לרשת החשמל. כל זאת על מנת להימנע מהסכנות המנויות לעיל.

מוצע להסמיך את בית המשפט להורות לעובד סוציאלי להכין תסקיר בכל עניין הנוגע לבניין שאותו מבקשים להרוס ולנפשות המתגוררות בו. דוח זה יוכן על פי בקשתו של בית המשפט וישלים את התמונה הנחוצה לו בבואו להוציא צו להריסת בית מגורים שמתגוררות בו משפחות עם ילדים. דוח זה הוא בבחינת המלצה בלבד ואינו מחייב את בית המשפט

חולים רבים אינם מודעים לזכות זו, ועל כן הימצאותו של שלט במקום מרכזי, בקליניקות הרפואיות והפרטיות תעביר מידע חשוב זה לשימוש החולה, ובכך יוכל לממש את זכותו

מטרת הצעת חוק זו היא לסייע בצמצום הפערים החברתיים בישראל באמצעות מתן העדפה במכרזים למעסיקים התורמים לצמצום הפערים החברתיים, בכך שהם מתחייבים להעסיק עובדים ממגזרים מוחלשים בחברה הישראלית. אנשים עם מוגבלות הם אחת מהאוכלוסיות המוחלשות בחברה שניתן לקדם באמצעות שילוב בשוק העבודה

מטרת הצעת החוק היא לסייע לעסקים קטנים ובינוניים, בעיקר אלה שנמצאים בצפון המדינה ובדרומה, לקבל ייצוג הולם והעדפה במכרזים שמפורסמים על ידי הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים.

מטרת הצעת החוק היא למנוע פניות סרק לבית המשפט שגורמות לעומס רב על הערכאות המשפטיות, וכן למנוע עצירת פרויקטים חשובים.

הערבים בישראל מונים כחמישית מאוכלוסיית המדינה ומהווים מיעוט לאומי. כבני מיעוט לאומי הם זכאים לניהול עצמי של מערכת החינוך שלהם. כאזרחים שווים יש להבטיח להם ייצוג הולם בכל גוף ממלכתי.
על מטרות החינוך הממלכתי והערבי בישראל לשקף את היות מדינת ישראל מדינה רב-תרבותית בה מתקיימות זו לצד זו תרבות רוב עברית ותרבות מיעוט ערבית

מטרתו של חוק זה לקבוע יעדים לאומיים מחייבים לייצור חשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשת ולקבוע כלים ולוח זמנים ליישומם, על-מנת להביא לניצול משאבי הטבע הלא מתכלים בתהליכי ייצור החשמל, לסייע בהפחתת פליטת גזי החממה וזיהום האוויר, להפחית את התלות במקורות אנרגיה מתכלים ולעודד יוזמות בתחום ייצור החשמל הפרטי ממקורות מתחדשים

הצעת החוק קובעת כי בכל שנת כספים, משרד הבינוי יבנה או ירכוש דירות ציבוריות נוספות על המלאי הקיים, בשיעור השווה ל-20% ממספר הזכאים לדיור ציבורי הממתינים לפחות שנה אחת לדירה ציבורית בתחילת אותה שנת כספים. הסכום השנתי שיוקצה לבנייה או לרכישת דירות ציבוריות חדשות לא יפחת מ-200,000, 000 שקלים חדשים, ויוקצה בתכנית נפרדת בסעיף התקציב של משרד הבינוי בתקציב השנתי. כמו כן, כספים שלא נוצלו עד תום שנת הכספים, יועברו לתכנית בשנת הכספים הבאה, כדי להבטיח שכספים שיוקצו להוספת דירות חדשות למלאי אכן ינוצלו למטרה זו. עוד מוצע, שמיקומן של הדירות הציבוריות החדשות שיתווספו בכל שנת כספים, ייקבע ביחס למספר הממתינים בכל מחוז בתחילת אותה שנת כספים.

מטרת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007, היא להיטיב עם מקבלי משכורות נמוכות ולהעניק להם תמיכה כספית נוספת. החוק הקיים מצמצם את מעגל הזכאים למענק מס הכנסה שלילי באמצעות שלילת המענק ממי שעובד אצל קרוב משפחתו או שקרוב משפחתו הוא בעל השליטה בחברה שבה הוא מועסק, ללא כל סיבה הגיונית. מטרת הצעת החוק לתקן עוול זה, ולהפסיק את ההפליה שנוצרה בין עובדים המועסקים אצל קרוב משפחה לבין עובדים שמועסקים אצל אדם זר, כך שמענק מס הכנסה שלילי יינתן לעובדים ללא הבדל במקום העבודה.

כיום אין הגבלה בחקיקה על מספר התלמידים בכיתת לימוד, ולעיתים מספר התלמידים מגיע אף ל-40 תלמידים ויותר.
הלימוד בקבוצות גדולות ובצפיפות רבה עלול לגרום לבעיות משמעת ולחוסר קשב בקרב גילאי בית הספר היסודי שהוא גיל קריטי לאיתור לקויות למידה ולעיצוב דרכי הלימוד, גיל שבו הנגישות והזמינות של המורה חיוניות אף יותר

במסגרת הצעת חוק זו, מוצע להגביל את השימוש בזיקוקין די-נור, ולאפשר את השימוש בהם רק לאחר שנשקלה הפגיעה באיכות החיים של התושבים הגרים בקרבת מוקד הרעש

מוצעת הצעת חוק זו, המטילה לראשונה איסור חד משמעי על התנכלות תעסוקתית.

מוצע לקבוע הוראות נוספות שמטרתן לצמצם את ההפליה של הציבור האמור על ידי הבטחת ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה אלה גם במפעלי תעשייה כתנאי למתן מענקים והטבות מס. יחד עם זאת, מוצע לפטור משקיעים זרים וחברות זרות המגישות בקשות למענקים או הטבות מכוח החוק, מהתנאי האמור

מטרת הצעת החוק לקדם את השימוש בתחבורה הציבורית בישראל באמצעות תכנית לקידום התחבורה הציבורית. בהתאם למוצע, ממשלת ישראל תאשר בתוך שנה מקבלת החוק תכנית לקידום התחבורה הציבורית אשר יגיש לה שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – השר). לאחר אישור התכנית יגיש השר, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון על ההתקדמות ביישום התכנית לוועדת הכלכלה של הכנסת

הצעת חוק זו נועדה למנוע מתן שירותי רפואה פרטית בתוך בתי החולים הממשלתיים, לרבות שימוש בתשתיות ובמתקנים של בתי החולים. יש לציין, כי בחוות דעת משנת 2002, היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין שלל את הפעלת השר"פ מיסודו

הצעת חוק זו נועדה למנוע מתן שירותי רפואה פרטית בתוך בתי החולים הממשלתיים, לרבות שימוש בתשתיות ובמתקנים של בתי החולים. יש לציין כי בחוות דעת משנת 2002, היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין שלל את הפעלת השר"פ מיסודו.

במטרה לפתור בעיה זו הוקמה בשנת 1993 ועדה לבדיקת סוגיית החיסיון העיתונאי בראשות ד"ר אשר מעוז. הוועדה קבעה כי יש לתקן את פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, וליצור חיסיון עיתונאי יחסי גם על זהות מקור המידע וגם על המידע עצמו, שבית המשפט רשאי לבטלו במקרים מסוימים. בהצעת חוק זו מובאים עיקרי המלצותיה של ועדת מעוז.

המסקנה המתחייבת היא שיש לראות בהפקעה פעילות "שומרת זיקה" או "צמודת מטרה", ותנאים שהיוו תנאים בלעדיהם אין, למעשה ההפקעה, ראוי שיוסיפו ויתקיימו על דרך העיקרון גם בתקופה שלאחר ההפקעה

נוכח הטלתו בישראל של מס ערך מוסף אחיד בשיעור של 18% נאלצים אנשים לבחור בין רכישת מזון לבין רכישת תרופות. אין ספק שתרופות הן מצרך בסיסי שחיוני לקיום ויש לכלול את מכירתן בין יתר העסקאות שהמס עליהן הוא בשיעור אפס הקבועות בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, מאחר שאין זה ראוי לחייב אנשים חולים לשקול אם לרכוש תרופות שהכרחיות לבריאותם או לרכוש מזון. שהרי יש להתייחס לתרופות כשוות ערך למוצר מזון בסיסי, שאדם צורך ביומיום כדי להמשיך ולשמור על איכות חייו ובריאותו

מטרתה של הצעת החוק היא להקל על חולים אלו ולהוזיל עבורם את עלות רכישת התרופות באמצעות מתן פטור ממס ערך מוסף לתרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות

מוצע לתקן את סעיף 30 לחוק ולקבוע כי כל מי שנולד בישראל רשאי לקבל תעודת לידה, אף אם הוא אינו רשום במרשם. כן מוצע לקבוע כי תעודת לידה תינתן לכל מי שיש לו לכאורה עניין בדבר (למשל, הוריו של הילוד), אם הלידה ארעה בישראל, אף אם הילוד אינו רשום במרשם

מוצע לאסור על ספק שירות חיוני (חברת החשמל) לנתק צרכן מאספקת חשמל

כדי להתאים את הכלים העומדים לידי רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) למציאות הקיימת במשק הישראלי, מוצע להסמיך את הרשות להנחות חברות ציבוריות באשר למהות השקיפות והגילוי הנדרשים מהן בכל הנוגע לשמירה על זכויות עובדיהן. הרחבת סמכותה של הרשות כאמור לא רק תרחיב את היקף המידע המצוי בידי ציבור המשקיעים בבואו להעריך את מצבן של חברות ציבוריות אלא אף תעודד חברות להציב את טובת עובדיהן כשיקול מרכזי בקבלת החלטותיהן. כך אף יתרום התיקון המוצע ליציבותן והצלחתן ארוכת הטווח של חברות ציבוריות במשק כמו גם לקידום האינטרס הציבורי באכיפה יעילה של זכויות עובדים

בשנים האחרונות הולכת וגדלה החשיפה לשיעור המס הנמוך שמשלמים חלק מן התאגידים הרב-לאומיים הפועלים בישראל. התפתחות הגלובליזציה וקדמת הטכנולוגיה הובילו בין היתר, לקלות שבשינוע ההון (הכלכלי והאנושי) ולאפשרות לנצלו לשם הקטנת חבות המס. כתוצאה משימוש בתכנוני מס מורכבים ומתוחכמים, מפסידה המדינה מדי שנה מיליארדי שקלים, הזולגים אל מחוץ לגבולות המדינה וחסרונם מגדיל את הגירעון התקציבי ומאלץ את המדינה להטיל מסים חדשים ולצמצם את השירותים הניתנים על ידה.

בהצעת חוק זו מוצע להקנות לרשויות המקומיות סמכות להקצאת נתיבים ייעודיים לתחבורה הציבורית בתחומי הרשות. כמו כן, בכל הנוגע לאכיפת השימוש בנתיבים אלה מוצע להעניק בחוק לרשויות המקומיות סמכויות זהות לאלה שמהן נהנים כיום הזכיינים הפרטיים המפעילים את נתיבי האגרה.

מעטפת הסודיות שאפפה עד עתה את הכור, מנעה פיקוח חוץ ממשלתי ומנעה מהציבור ומהכנסת להעריך ולאמוד את הסכנות האמיתיות. לאחרונה נחשפו חלק מהמקרים המאששים את החששות שהכור מהווה סכנה לעובדיו. כמו כן התפרסמו נתונים בתקשורת הבינלאומית, המראים כי הכור מהווה סכנה לאזור. על כן מוצע בהצעת חוק זו לסגור את הכור בדימונה.

יצוין כי בכמה ערים בארצות הברית יושם נוהל של הצמדת מצלמות וידיאו למדי השוטרים והדבר הקטין בצורה דרמטית את מספר מקרי האלימות המשטרתית ואת תלונות השווא על אלימות משטרתית. עקב הממצאים החיוביים של נוהל זה, בימים אלה מקודם בקונגרס האמריקאי עיגון תקציבי בחוק לציוד המשטרה בכלי לתיעוד מעצרים.

מוצע לקבוע פטור מאחריות פלילית או נזיקית על אדם התורם בתום לב מזון לעמותה ללא כוונת רווח שמחלקת מזון. ההגנה האמורה תחול גם על תרומת מזון, שלא היה משווק למסחר מטעמים שונים, ובכללם טעמים אסתטיים, כל עוד מדובר במזון שאינו עלול לסכן את בריאות צרכניו

מוצע לבזר את הבעלות על הגופים הפיננסיים ולפרק את גרעיני השליטה באמצעות הגבלת שיעור המניות שבהן רשאי גוף יחיד להחזיק. מוצע להטיל איסור גורף על החזקה של גוף יחיד ביותר מ-1% מסך הנכסים של מוסד פיננסי. בהצעת חוק זו מוצע גם לבטל את האפשרות להעניק היתר לאחזקה בשיעור גבוה יותר.

מטרת הצעת החוק היא לתת הגנה פנסיונית מקיפה לעצמאים בהגיעם לגיל פרישה. למרות ההטבות הקבועות בפקודת מס הכנסה לעצמאים בגין הפקדה לקצבה פנסיונית, שיעור העצמאים שמפקידים בפועל נמוך. כיום מרבית העצמאים המגיעים לגיל פרישה נאלצים להסתמך על קצבת הזקנה, שלמרבה הצער אינה מאפשרת קיום בכבוד. כמו כן בשנים האחרונות נמשכת עלייה בתוחלת החיים בעולם ובישראל בפרט, ושינוי זה מחזק את הצורך להבטיח בחוק הגנה פנסיונית וסוציאלית לכלל אזרחי ישראל ולא רק לעובדים שכירים

חובת תשלום אגרת רדיו וטלוויזיה עבור מקלטי רדיו וטלוויזיה והתוספת לאגרת רישיון רכב הנגבה עבור רשות השידור, בעידן של ריבוי תחנות רדיו וטלוויזיה, היא מעין הטלת מס רגרסיבי על אזרחי המדינה, ועל כן מוצע לבטלו.

הצעת חוק שוויון הזדמנויות במקום מגורים מצטרפת לשורת חוקים העוסקים בשוויון הזדמנויות ונועדה למנוע הפליה בקבלה למקום מגורים על בסיס מניעים פסולים, כגון מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, השתייכות למפלגה או משך שירות מילואים

מטרותיו של חוק מוצע זה הן ראשית, לעגן בחקיקה ראשית את אחריותה של המדינה לבריאותו הנפשית של הציבור בישראל, כמו גם את זכותו של האזרח לטיפול נפשי-מקצועי; שנית, להבטיח את המשך תהליך הפיתוח וההרחבה של השירותים הקיימים ואת המשך הכשרתו של דור המטפלים בבריאות הנפש לדורות הבאים.
ד"ר זיגמונד פרויד הגדיר "בריאות נפשית" כ"יכולת לעבוד ולאהוב".

היות שבמדינת ישראל נדיר שהממשלה מצליחה להחזיק מעמד בשלטון למשך קדנציה שלמה של ארבע שנים, מוצע שההגבלה תוצב בשנים ולא במספר קדנציות. שמונה שנים, פרק זמן שווה ערך לשתי קדנציות מלאות, הוא מצד אחד פרק זמן ארוך מספיק עבור יישום של מדיניות ארוכת טווח על פי בחירת העם ומצד שני, פרק זמן קצר מספיק כך שלא ייצבר בידי ראש הממשלה כוח בלתי סביר.

מוצע לתקן את חוק-יסוד: הכנסת במטרה לעצב את הייצוג הלאומי במסגרת הגוף המחוקק. מוצע לקבוע שכל רשימת מועמדים לכנסת תכלול ייצוג מינימלי של 40% לכל אחד מהמינים, כך שבכל חמישה מקומות יהיה ייצוג של לפחות שני נציגים מכל מין.

כיום קיימת בעייתיות במוסד החנינה הנשיאותי, המופעל על ידי אדם פוליטי. כדי למנוע ממוסד החנינה הנשיאותי להיות נתון ללחצים פוליטיים או לשיקולים פוליטיים, מוצע שנשיא המדינה לא יוכל לחון אדם בלי שיתייעץ קודם עם הערכאה השיפוטית שפסקה וגזרה את דין העבריין המבקש את חנינת הנשיא

מוצע לקבוע הגבלה חוקתית לפיה כהונת ראש ממשלה תוגבל לשתי קדנציות רצופות. למען הסר ספק יצוין שמגבלה זו אינה נוגעת לזהות המפלגה שהעומד בראשה ירכיב את הממשלה, וייתכן שתהא זו אותה המפלגה במשך עשרות שנים. זאת, על מנת שלא לפגוע ברצון העם, אם יש רוב שמבקש לשמר מדיניות קיימת.

תכליתה של הצעת חוק זו היא להשיב לכנסת את שגזלה היא מעצמה, שכן חברי הכנסת הם שמאפשרים לממשלה ליטול מהם את סמכותם המלאה והחוקתית – לבדוק, לחקור, לשמוע ואף לשנות ולבטל את החוקים שמגישה הממשלה בחבילה אחת עם חוק תקציב המדינה.
 

עקרון השוויון המופיע בעקרונות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, אותן אימץ החוק היא ליבת זכויות היסוד של האדם בישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית.
לכן יש להוסיף לחוקי-יסוד אלו תוספת שתבטיח שוויון זכויות חברתי ואזרחי גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין.

 

מוצע לעגן בחוק-יסוד את אחת הזכויות הבסיסיות של אדם – הזכות לדיור. התנאים המינימליים של דיור (שטח, איכות פיזית ותנאים משפטיים) ייקבעו בחוק

חוק הסדרת העיסוק בייצוג ע"י יועצי המס מחייב ציבור זה לאמות מידה מקצועיות וחובה לעמוד בבחינה ובהתמחות. יועצי המס לומדים במהלך הלימודים את נושא הביטוח הלאומי לעתים יותר ממה שלומדים רואי חשבון ועורכי דין. המצב החוקי הנוכחי מפלה לרעה את ציבור יועצי המס לעומת ציבור רואי החשבון ועורכי הדין.
 

בתזכיר זה מוצע לתקן את סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק) בשני עניינים מרכזיים: האחד, הרחבת הדיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע שבוצעו שלא בידי אחראי על הקטין או בידי בן משפחה קטין ושלא במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת. השני, החלת חובות הדיווח השונות גם לגבי עבירות מין שביצעו דודן או דודנית של הקטין או חסר הישע

אגרות שמשתלמות לאוצר המדינה מוטלות לפי חוקים רבים. לעיתים מדובר באגרות שנקבעו לפני שנים רבות. לגבי רוב האגרות קובע הדין את הדרך לעדכון סכומי האגרות. אין אחידות בחיקוקים שלפיהם נקבע תיאום סכומי האגרות ולעיתים אף קיימת בהם בהירות.
לפיכך, מוצע לקבוע באופן ברור ואחיד את שיטת התיאום של כל סכומי האגרות המשתלמות לאוצר המדינה וכן לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תיאום האגרה יעשה בהתאם למוצע בתזכיר חוק זה

תהליך הגלובליזציה הואץ מאד בשנים האחרונות ורבים מתושבי העולם מנהלים את השקעותיהם במדינות שאינן מדינת התושבות שלהם באמצעות גופים פיננסיים מחוץ למדינת התושבות. התהליך האמור מנוצל במקרים רבים לצורך התחמקות מתשלום מס במדינת התושבות. ההערכה היא שהיקף העלמות המס הנובע מכך הנו עצום

מייל זה נשלח לכתובת haimv@justice.gov.il. במידה ואינך מעוניין להמשיך ולקבל פרסומים מאתר נבו לחץ כאן
www.nevo.co.il