שלום חופית,

 

ראו פסה"ד עליון שבקובץ המצורף (2011), שם נטען שאין להסתפק בהתחשבות בתקופת מעצר בית בה היה נתון נאשם לצורך הקלה בעונשו אלא לקזז מחצית מתקופת מעצר הבית מהעונש שהוטל.

ביהמ"ש שלל עמדה זאת של הסניגור וקבע כלהלן:

 

"גם בטענותיו של המערער לעניין העונש לא מצאתי ממש. בית המשפט קיבל את טענת המערער כי יש להתחשב בתקופה הממושכת בה שהה במעצר-בית, והביאה כשיקול לקולה בגזירת עונשו. בנסיבות העניין, לא ראיתי נימוק לקבל את טענת המערער לפיה אין די בהתחשבות זו כשלעצמה. אף אין ניתן לקבל את הטענה כי יש לקבוע לעניין זה מפתח ניכוי מדויק, לפיו יום מעצר-בית יחשב כמחציתו של יום מעצר רגיל לצורך ניכוי מעונשו של המורשע בדין. הגבלת חירותו של נאשם המצוי במעצר-בית היא אכן הגבלה המצדיקה התחשבות בעת גזירת הדין, אך משקלה של ההגבלה משתנה מנאשם אחד למשנהו בהתאם למאפייני חלופת המעצר הספציפית שאושרה בעניינו. אין ניתן לקבוע אמות מידה אחידות לניכוי ימי מעצר הבית מקום בו מושא הכימות עצמו אינו אחיד. לפיכך, אין לקבל את טענת המערער לפיה זכאי נאשם לניכוי אחיד וקבוע של מחצית תקופת מעצר-הבית בו היה מצוי מתקופת המאסר שנגזרה עליו."  (ההדגשה לא במקור – דנ"ר)

 

בהצלחה,

 

דרורה

 

 

דרורה נחמני-רוט, עו"ד

ממונה בפרקליטות המדינה  * מחלקת עררים   *  פרקליטות המדינה

טל' 073-3311227 * פקס': 073-3311235 * פל' 0506216001

 

 

 

 

מישהו נתקל במקרה בהתייחסות של בימ"ש כלשהו לשאלה האם לאחר תיקון 113 ניתן להתחשב במעצר בית מלא כדי להפחית מהעונש או לחרוג מהמתחם??

 

בתודה מראש,

 

אירה.

 

 

חופית קנטורוביץ, עו"ד

סגנית בכירה בפרקליטות מחוז דרום, פלילי

טלפון (ישיר): 08-6264509

פקס (ישיר): 02-6467634