פורסם גם בקמפוסנט

8 יולי 2015

‏כ"א תמוז תשע"ה

גיליון מס' 35 לשנה"ל תשע"ה

האוניברסיטה משתתפת בצער משפחת עזרי על מותו של מאיר ז"ל, שגרירה הראשון של ישראל באיראן, ד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה לשנת 2006 וממקימי מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי. צפו בסדרה על חייו של מאיר עזרי ז"ל.

ברכות לפרופ' (אמריטה) מרים בן פרץ מהפקולטה לחינוך על זכייתה בפרס א.מ.ת לשנת 2015 בקטגוריית מדעי החברה בנושא חינוך וקידום החינוך. פרס א.מ.ת מוענק על הצטיינות והישגים אקדמאיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. הפרס מוענק על ידי קרן א.מ.נ. לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל. הפרס הוא אות והוקרה לאלה הרואים את המצוינות כדרך חיים ואת מיצוי היכולות האישיות כצווי ליצירת עולם טוב יותר לדורות הבאים. "כל קהילת האוניברסיטה גאה בך", ברך נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא.

"להעריך את התאריך" הוא שמה של סדרת סרטונים חדשה, בהגשת רב בית הכנסת של האוניברסיטה, הרב ד"ר יוסף שטמלר, בה יינתנו שיעורים קצרים על חגי ישראל ולוח השנה העברי. הפרק השני זמין לצפייה והוא עוסק בצום י"ז בתמוז שחל השבוע. הפרק הבא יעסוק בתקופת בין המצרים.

המרכז לחקר הביטחון הלאומי אירח את בן דרור ימיני, עיתונאי ופובליציסט, לסמינר בנושא "עיוות דמותה של ישראל". צפו בהרצאתו.

זרקור לספריית יונס וסוראיה נזריאן. לאחרונה שמחנו לארח את כיתת הדוקטורנטים של בית הספר להיסטוריה באוסף הנדירים והארכיונים. ד"ר צור שלו, מהחוג להיסטוריה כללית, שהנחה את הביקור, בחר להתמקד בארבעה ספרים נדירים, ביניהם אחד מרבי המכר של המאה השש-עשרה: "הקוסמוגרפיה" (1544) של המלומד סבסטיאן מונסטר, שתיארה את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של העולם כולו.  לדברי ד"ר שלו, גם כיום, בעידן בו יותר ויותר ספרים נדירים נסרקים וזמינים ברשת, ישנה חשיבות להכרת העותק המודפס עצמו. הכרות זו מאפשרת התייחסות לטכנולוגיית הדפוס, לכריכה, לנייר, להערות הקוראים, לאיורים, ולפרטים המייחדים כל עותק. פרטים נוספים על הביקור ותמונות בסקירה המצורפת.

השבוע התקיים מפגש הסיום של קורס "קשר לעסקים - מפגשים עם מנכ"לים" בפקולטה לניהול, בהשתתפות אשת העסקים והפרסומאית יפית גרינברג, יו"ר ג. יפית תקשורת. האירוע נערך בהנחיית ד"ר מיכל בירון, ראש תכנית המנהלים בחוג למנהל עסקים, וד"ר דליה פרל אולשוונג, מנכ"לית אגודת הידידים של האוניברסיטה בישראל, תלמידי ובוגרי התכנית. במהלך המפגש סיפרה גרינברג על תפיסת עולמה כאשת פרסום והעניקה לסטודנטים טיפים לעשייה משמעותית. קורס "קשר לעסקים - מפגש עם מנכלים" מהווה זירת פעילות ייחודית המציעה לתלמידי התכנית ולבוגרי החוג למנהל עסקים מפגש עם המציאות הניהולית בשטח.

אחיות של נערות הסובלות מהפרעות אכילה מגלות רמה גבוהה יותר של תסמינים דיכאוניים בהשוואה לאחיות של נערות שאינן סובלות מהפרעות אכילה - כך קובע מחקר של האוניברסיטה. עוד מצא המחקר כי היחסים בין האחיות, שאחת מהן היא בעלת הפרעת אכילה, הם שליליים יותר בהשוואה לאחיות בריאות. "בין האחיות נוצרת יריבות על תשומת לבם של ההורים, על רקע מחלת האחות אשר מאופיינת לרוב באמביוולנטיות, בתסכולים, בקונפליקט ובמעברים תכופים בין יחסי אהבה ליחסי שנאה", אומרות פרופ' יעל לצר ופרופ' רות כץ מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, שהנחו את עבודת המאסטר של תלמידת המחקר קרן ברגר, לעיתון "הארץ".

לאור חשיפתם הממושכת של תושבי אזור דרום הארץ להתקפות טילים, מחקר חדש שנערך באוניברסיטה גילה כי לאנשים בני  65 ומעלה, החיים באזור העיר שדרות ורצועת עזה, יש סיכון גבוה פי חמישה לפתח סימפטומים פוסט טראומתיים, לעומת אנשים צעירים הגרים באותם אזורים. "אנשים מבוגרים יכולים למצוא קושי לאזן את חייהם במהלך אירוע מלחיץ מתמשך עקב מחסור במשאבים ובתמיכה חברתית", אמר ד"ר יובל פלגי, מהחוג לגרונטולוגיה, מעורכי המחקר. ממצאי המחקר פורסמו בנענע10 ובאתר nrg.

ועוד מעולם הארכיאולוגיה - גן לאומי בית שערים, שליד קרית טבעון, הוכרז השבוע כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. ד"ר עדי ארליך, מנהלת חפירות באתר בית שערים מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, התארחה באולפן "לונדון את קירשנבאום" וסיפרה על האתר: "זה היה אחד מהמקומות שהסנהדרין ישבה בהם ומקום משכנו של רבי יהודה הנשיא, שם עסק בעריכת המשנה. לאחר מותו הוא נקבר שם, כך אומרים המקורות היהודים העתיקים", אמרה.

טביעת סנדל של חייל רומי, שנמצאה בחפירות שנערכו בחומות העיר ההלניסטית-רומית של סוסיתא, ממזרח לכנרת, מעידה שחיילים ולא פועלים מהשורה הם שעסקו בבניה. הטביעה, שנמצאה היא של סנדל ממוסמר שנקרא Caliga  והיא אחד הממצאים הבודדים והנדירים בעולם של טביעה מעין זו. "טביעת הסנדל הנדירה, שהשתמרה בצורה נפלאה, מאפשרת לדעת במידה רבה של וודאות מי בנה את החומות, איך ומתי", אמר ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, לאתר MailOnline הבריטי ולאתר Times Of Israel.

פייסבוק הפך לכלי חשוב בעבור אנשים עם מוגבלויות שכליות שמחפשים דרך להרגיש חלק מהחברה. ואולם, העובדים הסוציאליים והמדריכים המלווים אותם לעתים צריכים לקבל בעצמם הכוונה בנושא, כך עולה ממחקריה של ד"ר כרמית נועה שפיגלמן, מהחוג לבריאות נפש קהילתית. "הם סיפרו שהשימוש משפר להם את מצב הרוח, והם מאוד נהנים ממנו", אמרה  לעיתון "הארץ" ובפינה "רבע ל..." בגלי צה"ל.

תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, שם קץ לחייו השבוע. בעקבות כך, נשמעה ביקורת כלפי התנהלות חלק מאנשי התקשורת. פרופ' גבי וימן, מהחוג לתקשורת, התראיין בנושא ל"המוסף" בערוץ 1 ואמר: "החיבור בין עיתונות לקודים מוסריים הכרחי, לא תיתכן עיתונות בלי אתיקה. הבעיה היא שאי אפשר לכנס את העיתונות הישראלית, בעיקר את התקשורת החדשה - הבלוגרים, ערוצי החדשות באינטרנט וכו' - שהפכו להיות סביבה תחרותית עד טירוף", אמר.

ועוד מאותו נושא - "רק עכשיו מתחילים להבין את משמעות וגודל המונופולים בישראל. מבין המדינה, חברות האנרגיה והאזרחים, האחרונים הם החלשים ביותר. הם אמורים להרוויח מהכנסות הגז, אך יש להם גם את תמריץ לצרוך גז במחיר נמוך. למחיר הגז יש השפעה על כל כלכלת ישראל", אמר עידן ליבס מהמרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, לעיתון "הארץ" באנגלית.

מתווה הגז המתהווה ממשיך להעסיק את כלי התקשורת בארץ. פרופ' ברנדה שפר, מומחית לאנרגיה ופוליטיקה מבית הספר למדעי המדינה, התראיינה לעיתון The Marker ועיתון "הארץ" באנגלית ואמרה: "נבחרי ציבור צריכים להיזהר ולא לנצל את הלגיטימציה של הטיעון הביטחוני. ההנחה שלפיה מסחר בגז מתורגם לכוח גיאו-פוליטי היא טעות. זה לא קיים בספרות מקצועית או אקדמית. אין מקרה אחד בהיסטוריה שבו מסחר באנרגיה הביא להשכנת שלום".

"אני מאוכזב ממערכת המשפט, שאינה מגלה גישה חיובית לטענתו לאנשים העותרים אליה לאחר שנמנע מהם להמשיך לעבוד אך ורק בגלל שהגיעו לגיל מבוגר. השופטים מגלים שמרנות וחוסר מודעות לפגיעה שחווים עובדים מבוגרים עקב סטיגמות הקיימות לגביהם ולפיהן הם לא יעילים, חולים או איטיים במילוי תפקידיהם", אמר פרופ' ישראל (איסי) דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה ונשיאה  לשעבר של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, בכנס משותף למשרד לאזרחים ותיקים ועמותת "והדרת" שהתקיים בשבוע שעבר. דבריו פורסמו בעיתון The Marker. פרופ' דורון אף הסביר את ממצאי הסקר של חברת הייעוץ הגלובלית PwC, בנוגע למיקום הגבוה של ישראל מבחינת העסקת עובדים מבוגרים.

ועדת החינוך של הכנסת אישרה בשבוע שעבר את תשלומי ההורים לתלמידים במערכת החינוך לשנת הלימודים הקרובה וממנה עולה התמונה המלאה של הנטל על ההורים, שמשלמים למשרד החינוך 3.5-2 מיליארד שקלים בכל שנה עבור חינוך ילדיהם במערכת החינוך הציבורית. עו"ד הרן רייכמן, ראש הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים, עוסק בנושא בשנים האחרונות, וציין כי ישנם תשלומים נוספים שאינם מופיעים בטבלת התשלומים שמגיעה לאישור הכנסת, ונעלמים מעיניהם של חברי ועדת החינוך. "יש פה הצגה מטעה שאין העלאת מחירים, אבל מקצוע בגרות שלישי לילד עולה להוריו 1,050 שקלים ומקצועות העשרה עולים 1,500 שקלים עבור מקצוע", הסביר לאתר וואלה! News, עיתון "ידיעות אחרונות", עיתון "ישראל פוסט" ועיתון "מעריב". בנוסף, התראיין לג'רוזלם פוסט בנוגע ל"מחאת הסרדינים".

40% מתושבי עוטף עזה סבלו מתסמיני פוסט-טראומה ב"צוק איתן", כך עולה ממחקר ראשון מסוגו בעולם שנערך בקרב תושבי האזור בזמן המבצע ואחריו, שמצא כי 14% מהתושבים נותרו עם התסמינים ארבעה חודשים לאחר הפסקת האש. פרופ' מרק גלקופף, מהחוג לבריאות נפש קהילתית ומנהל יחידת המחקר בנט"ל, הסביר את הנתונים לעיתון "מעריב": "הפרעה פוסט-טראומטית מתחילה בתופעות מזעריות, כגון עצבנות יתר, דכדוך, מחשבות ורגשות שליליים ועוד. גילינו שאלה שחוו את התסמינים המרכיבים את ההפרעה לפחות ביום אחד בזמן המלחמה, יהיו בסיכון מוגבר לפתח את ההפרעה בהמשך".

כתבה נרחבת בעיתון "מקור ראשון" הוקדשה לד"ר סולי שאהוור, ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי ומהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון, בה הוא התייחס, בין היתר, להסכם הגרעין המתגבש מול איראן, "קשה לומר שדחיית מועד החתימה תפסה אותי בהפתעה מכיוון שאחרי שש-שבע דחיות, ההחלטה לדחות את החתימה פעם נוספת הייתה צפויה למדי. ארה"ב רוצה בעיקר לגמור עם זה כבר, כשצרפת היא הסמן הימני, זו שמתעקשת לשפר את ההסכם. גרמניה ובריטניה נמצאות איפה שהוא באמצע, בין ארה"ב לצרפת", אמר.

"150 בכירי המשק הרוויחו בשנה האחרונה מיליארד שקל - גבוה פי 60 בהשוואה לשכר הממוצע. המפקח על הבנקים והמפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר החליטו לעשות סדר ולעצור את השכר השערורייתי. אך מדוע יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אינו מצטרף ליוזמה?", שואל יוסי פרלמן, דוקטורנט בחוג לכלכלה, בטור דעה שכתב לאתר Ynet.

השבוע הותר לפרסום כי השב"כ בשיתוף ימ"ר נגב במשטרה, עצרו באחרונה שישה מתושבי היישוב חורה שבנגב, בחשד לתמיכה בארגון הטרור דאע"ש. בין העצורים גם ארבעה מורים בבתי ספר בנגב, החשודים בהפצת תכניו בקרב תלמידים. ד"ר דינה ליסננסקי מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ומומחית לתנועות אסלאמיות רדיקליות, התראיינה ל"רצועת הביטחון" בגלי צה"ל ואמרה:

"זה לא חדש. בשנתיים האחרונות היו כ-30 מקרים של ישראלים שהתגייסו להילחם לצד כוחות המדינה האיסאלמית בסוריה ובעיראק, חלקם חזרו לארץ והועמדו לדין, חלקם נהרגו ולשאר אנחנו לא יודעים מה קרה".

סולנום זיתני הוא פרח השבוע של פרופ' אמוץ דפני מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית. כאשר מציינים את שם הסוג "סולנום" מיד נזכרים בכמה ממיני הירקות שלנו, הידועים בשמות הרשמיים כ"סולנום העגבנייה", "סולנום הפלפל" ו"סולנום תפוח האדמה". בארץ ידועים כיום חמישה מיני בר של סולנום ולשווא תחפשו את ה"סולנום הזיתני" במגדירים הישנים, מכיוון שמין זה נצפה בארץ לראשונה מיד לאחר מלחמת סיני ומוצאו הוא מדרום מערב ארה"ב וצפון מקסיקו. מאחר ומין זה היה נפוץ ברצועה קודם לכן, סביר שהגיע אלינו משם עם חילופי תוצרת חקלאית. מאז "כבש" הסולנום הזה שטחים רבים בארץ, הודות ליכולת הריבוי הרבה מקני שורש והעמידות הרבה של הנבטים בפני פגיעה. להמשך קריאה...