אורית

היועץ טוען שגם אם למשטרה ולשבכ אין מידע ספציפי שמלמד שיש סיכון לחיי הפונים, הנסיון מוכיח שיש סיכון כזה. לכן לא אישר העמדה.

זה באמת לא פשוט.

מיכל

קבעי כמה דקות דחוף לי ולאורית ביום א

נחשוב יחד מה עושים

שי

 

שי

מה סיכמת עם היועץ בעניין זה?

מיכל

 

 

פ.מ. ערב טוב,

בהמשך לשיחתך עם היועץ מוקדם יותר הערב, מועברים אליך לשם המשך טיפולך החומרים הקשורים אל העניין שבנדון.

 

לטובת יתר המכותבים אציין, כי היועץ החליט שלא לקבל את ההמלצה להגשת ההודעה במתכונת ובנוסח המוצע.

 

שרון – אנא תאמי הגשת בקשת ארכה מתאימה, לשם השלמת הטיפול בעניין.

 

תודה ושבת שלום,

רועי.

 

 

רועי שלום,

בהמשך להתכתבויות קודמות בנושא אנא ראה את מכתב הפניה וכן טיוטת העמדה בתיק שבנדון.

טיוטת העמדה אושרה על ידי הגורמים המקצועיים, מחלקת בג"צים, המחלקה האזרחית, ייעוץ וחקיקה (ציבורי- מנהלי) לרבות דינה זילבר וכן אורית קוטב ופ.מ.

המועד להגשת העמדה חלף וניתן להגיש את העמדה ביום ראשון/שני.

תודה,

שרון

 

 

 

שלום לכולם,

בהמשך לפנייתנו שבנדון, אבקש לעדכן, כי השב"כ, המשטרה ויועמ"ש יו"ש אשרו את נוסח ההודעה המוצעת (שמצורפת שוב).

בהמשך לפירוט אודות עמדות השב"כ והמשטרה במייל המשורשר, מיועמ"ש יו"ש נמסר, כי ידוע להם באופן חד משמעי, שאכן יש חשש לחייהם של מוכרי קרקעות פלסטינים שמוכרים קרקעות ליהודים, ואולם בהעדר איום קונקרטי נראה שנכון יהיה לבקש את ניהול ההליך בדלתיים סגורות ולאסור על פרסומו, אך אין הצדקה למנוע את בירור העובדות וספק אם יש מקום להתערבות המדינה.

בברכה, נחמה

 

 

שלום לכולם,

 

כפי שמפורט במייל המצורף של נחמה, על המדינה למסור את עמדתה אם יש מקום במסגרת תביעה לסילוק יד שהוגשה נגד עמותת אלעד לחסות פרטים של מי שהיו מעורבים במכירת הקרקע ליהודים.

 

לצורך גיבוש העמדה נודה על התייחסותכם בשים לב לפרטים המופיעים מטה,

 

יום טוב,

 

 

 

שלום,

 

במסגרת ההליך שבנדון עולה השאלה - האם נכון שהמדינה תציג עמדה בשאלה, האם יש מקום לחסות פרטים של מי שהיו מעורבים במכירת קרקע ליהודים בסילואן בשל טענה לקיומו של חשש לחייהם, וזאת במסגרת הליך סילוק יד בין מי שטוענים לזכויות בקרקע למי שטוענת שרכשה את הקרקע.

 

תביעת סילוק היד - ת.א 12096-01-15 חאלד קרעין ואח' נ' עמותת אלעד אל עיר דוד (להלן: "תביעת סילוק היד")- הוגשה על ידי התובעים, שהינם בני משפחה, נגד עמותת א.ל.ע.ד אל עיר דוד (להלן: "הנתבעת"), ואשר מתייחסת לנכס מקרקעין בסילואן. המדינה איננה צד להליך זה. .

 

אזכיר, כי ב"כ הנתבעת פנה אלינו בינואר 2016, וביקש כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול הצטרפות להליך זה, על מנת לתמוך בטענה שיש לחסות את שמות המעורבים בעסקה הנטענת בשל חשש לחייהם. בסוף חודש מרץ 2016, קודם שהסתיימו התייעצויות לגבי פניה זו, מסר ב"כ הנתבעת, כי נכון לאותו מועד הוא אינו מבקש שנתייצב בהליך.

 

 

לאחרונה קיבלנו החלטה של בית המשפט מיום 22.12.16, אשר מתייחסת לבקשה אותה הגישו שני קרובי משפחה של התובעים - זיאד קרעין ואחמד קרעין (להלן: "המבקשים")- שטוענים כי חשיפת פרטיהם על ידי הנתבעת, במסגרת ראיותיה, תסכן את חייהם. בית המשפט ביקש בין היתר, גם את התייחסות המדינה לבקשה.

 

לאחר קבלת ההחלטה קיבלנו מהצדדים כתבי בי דין רלבנטים, ומהמסמכים שנמסרו לנו עולות בין היתר עובדות כדלקמן:

 

לאחר הגשת תביעת סילוק היד, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני - ת.א 48195-01-16 זיאד ואחמד קרעין נ' עמותת אלעד – אל עיר דוד (להלן :"הבקשה לצו מניעה"). יודגש, כי הבקשה לצו מניעה זמני נדונה בפני מותב שונה מזה שדן בתביעת סילוק היד.

במסגרת דיון שהתקיים בבקשה לצו מניעה זמני ביום 1.2.16, קיבלו המבקשים והנתבעת את הצעת בית משפט שם, כי יינתן צו זמני אשר יאסור על הנתבעת לגלות מיוזמתה את מסמכי הרכישה או את זהות המבקשים.הצו הזמני אינו כובל את שיקול דעתו של המותב הדן בתביעת סילוק היד או כל מותב אחר לקבוע, כי למרות חובת הסודיות שלכאורה חבה בה הנתבעת, היא נדרשת לגלות את המסמכים או את זהות המבקשים.

 

אציין, שלא ידוע לי האם הוגשה בקשה לצו מניעה קבוע, והאם הצו הזמני עודו תקף.

 

במסגרת תביעת סילוק היד הורה בית המשפט על הגשת ראיות הצדדים. הנתבעת הגישה את ראיותיה במעטפה סגורה, וביקשה לחסות את מסמכי הרכישה, בטענה כי יש בגילוי מסמכים אלה לסכן את חיי המעורבים. למרות האמור, בית המשפט הורה על הגשת ראיות הנתבעת, במספר הזדמנויות.

במאי 2016 הגישו המבקשים  בקשה לבית המשפט במסגרת תביעת הסילוק, מבלי לצין את שמם. במסגרת זו ביקשו להותיר את צו מניעה שמונע הגשת מסמכים וראיות שיש בהם להעמיד את שלום המבקשים בסכנה. לחילופין, ביקשו להורות לנתבעת להגיש את ראיותיה תוך השחרת שמות המבקשים, או להורות על התייצבות היועץ המשפטי לממשלה "שיערוב לבטחונם של המבקשים אשר חשיפת המסמכים תוביל לסיכון חייהם".

ב - 8.9.16 (לאחר הגשת כתבי בי - דין נוספים) נתן בית המשפט החלטה, לפיה "בסופו של דבר זכותו של התובע לדעת על מה מבססת הנתבעת את זכותה במבנה", וניתנה ארכה של 20 ימים להגשת ראיות הנתבעת. לגבי החלטה זו ניתן צו עיכוב ביצוע לצורך הגשת בקשת רשות ערעור על ידי המבקשים.

 

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט בבקשת סילוק היד (רע"א 18674-10-16 פלונים נ' חאלד קראעין ואח' נ' עמותת אלעד אל עיר דוד). במסגרת זו שבו המבקשים והעלו את טענותיהם בדבר סכנה לחייהם אם תחשף זהותם במסגרת הליך סילוק היד, וחזרו על עמדתם כי יש מקום למנוע הגשת ראיות שיש בהן לסכן את המבקשים. לחילופין, ביקשו כי ימחקו שמות המבקשים מכל מסמך שיוגש לבית המשפט בתביעת סילוק היד. כמו כן שבו המבקשים וטענו כי היה מקום לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהליך. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, במובן זה שקבע כי בית המשפט שדן בתביעת סילוק היד לא דן באופן ענייני בבקשת המבקשים, וכי עליו להכריע בבקשתם.

 

בעקבות החלטה זו התקבלה החלטת בית המשפט בתביעת סילוק היד, במסגרתה התבקשה כאמור גם עמדת המדינה באשר לבקשת המבקשים, כי הנתבעת לא תגיש את מסמכי המכירה ולא תחשוף את זהותם במסגרת ראיותיה.

 

נוכח היקף המסמכים, לא אצרף את כולם למייל זה. מצ"ב מספר מסמכים מהם ניתן ללמוד את עיקר טענות הצדדים:

• הצהרות של המבקשים, שנמסרו לנו ע"י ב"כ הנתבעת.
• העתק הבקשה לצו מניעה זמני, המפרטת את עיקר טענות המבקשים לענין הסכנה לחייהם (ללא נספחיה). לבקשה זו מצורפים גם תצהירי המבקשים.
• צו המניעה הזמני.
• תגובת התובעים לבקשת הנתבעת לדחיית עיון במסמכים בהליך סילוק היד.
• בקשת המבקשים מבית המשפט בהליך סילוק היד.  
• תגובת התובעים לבקשת המבקשים והנתבעת לדחיית עיון במסמכים בהליך סילוק היד.
• בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים (ללא נספחיה).
• תגובת המשיבים (הנתבעים) לבר"ע.
• מכתב ב"כ המבקשים (ללא נספחיו).

 

לצורך גיבוש עמדת המדינה פנינו למשטרה ולשב"כ.

 

בבירור שנערך עוד בעקבות פניית ב"כ הנתבעת, הובהר, כי למשטרה ושירות הביטחון הכללי אין מידע קונקרטי רלבנטי לטענת הצדדים בתביעה האזרחית הנדונה.

המשטרה ציינה עוד, כי "בנסיבות אלה, אין למשטרת ישראל יכולת להעריך את הטענה הכללית שנטענה בתביעה בדבר מסוכנות. נושא מכירת קרקעות מערבים ליהודים הוא נושא מוכר וידוע, לגביו קיים מידע שחלקו פורסם באמצעי התקשרות ומוכר לכולם. מן המפורסמות הוא, כי בנסיבות המציאות הבטחונית הקיימת לא ניתן לשלול באופן מוחלט חשש לפגיעה כלשהיא (בין אם כלפי גוף, רכוש, או כל פגיעה אחרת) במקרים אלה. עם זאת, החשש או הידע הכללי או המשטרתי הקיים בנושא, אינו מצדיק התערבות המשטרה בהליך אזרחי, מקרה בו לא קיימת אינדיקציה למסוכנות ספציפית. בנסיבות המקרה לא ראינו מקום להצדיק התייצבות היועמ"ש".

המשטרה הוסיפה, כי לעמדתה, "יש מקום לבדוק את הטענה מול השב"כ שהוא הגוף המרכזי הנדרש לטענות מסוג זה".

מהשב"כ נמסר, כי נושא סיכון חיים שנשקף למי שמכר קרקעות אינו בצי"ח השב"כ, ולכן השב"כ אינו יוזם בירור בהקשר זה. ככל שהיה בידי השב"כ מידע רלבנטי, הם היו מוסרים אותו, אך אין בידם מידע קונקרטי על מאוימות של המעורבים בעסקה הנדונה (יש ידיעה על אכלוס יחידת דיור שנמכרה על ידי מחמוד קרעין). במצב דברים זה, אין לשב"כ עמדה בשאלה, האם צפויה למעורבים סכנה אם תפורסם העובדה שהיו מעורבים בעסקה, וכן בשאלה האם יש מקום להתייצבות היועץ המשפטי לממשלה.

לאחר קבלת החלטת בית המשפט מ – 22.12.16 התקיימה בחינה נוספת בשב"כ ובמשטרה, ושוב הובהר כי אין בידם מידע קונקרטי רלבנטי על המעורבים. במצב דברים זה, שבו השב"כ והמשטרה על עמדתם, כי לא יבקשו להביע עמדה במסגרת ההליך שבנדון.

 

אנו סבורים, כי במכלול נסיבות הענין – אין מקום שהמדינה תציג עמדה בשאלה האם נכון לקבוע שהנתבעת מנועה מחשיפת שמות המבקשים במסגרת ראיותיה. ניתן לציין, כי על פי בירור שנערך, אין בידי הגורמים הרלבנטים מידע קונקרטי - פרטני שרלבנטי לטענות בדבר סכנה במקרה זה. ברי כי אין באמור כדי לשלול מהצדדים להעלות את טענותיהם בדבר סכנה הנשקפת לגישתם למבקשים או משמעותה במסגרת הליך זה, אולם המדינה לא תבקש להביע עמדה בהקשר זה.

יחד עם זאת, ניתן להעיר, כי ככל שיכריע בית המשפט כי אין מקום להענות לבקשת המבקשים, עדיין יוכל לשקול האם לקיים את ההליך בפניו בדלתיים סגורות והאם להורות על איסור פרסום.

 

מקום בו הגורמים המקצועיים לא נותנים חוות דעת מקצועית ברורה לגבי הסכנה הנשקפת, נראה לנו כי אין בסיס כלשהו להתייצבות בהליך אזרחי בין פרטים ולטענה מפי המדינה, שיש לחסות את שמות המעורבים.

התייחסות המשטרה לכך ש"מן המפורסמות" שלא ניתן לשלול פגיעה במעורבים במכירת קרקעות ליהודים, ולמידע שבחלקו פורסם באמצעי התקשרות, לא יכולה לבסס עמדת מדינה או עמדת יועץ שתתמוך בחיסיון על שמות מעורבים בעסקה במסגרת ניהול הליך אזרחי לגבי זכויות בקרקע.

כאמור, אם היו עמדות מקצועיות המבססות את קיומה של סכנה, מעבר לאמירות האמורות, היה מקום לשקול שיקולים נוספים.

 

יתר על כן, ב"כ המבקשים והנתבעת התייחסו במסמכים שהגישו לבתי המשפט לטענות לגבי מידע הקיים באמצעי התקשורות ומפורסם באשר לסכנה הנטענת למי שמוכר קרקע ליהודים, כפי שפירטו בכתבי בי - דין מטעמם ובמכתב של באת כולם. כמו כן יוכלו להפנות לכתבי בי - דין בהליכים אחרים בהם המדינה התייחסה לסכנה נטענת כאמור ותמכה במניעת פרסום של מידע אודות מעורבים בעסקאות (ואין מדובר בחסיון ומניעת הגשת ראיות בהליך אזרחי), ולפסקי דין בהם הוגבל פרסום מידע אודות מעורבים בעסקאות כאמור. ב"כ המבקשים והנתבעת יוכלו להמשיך לטעון את טענותיהם על בסיס מסמכים גלויים כאמור, במסגרת טענתם כי יש מקום למנוע הגשת ראיות החושפות את זהות המבקשים (להלן נפרט מספר מסמכים ופסקי דין כאמור).

 

לא למותר להעיר, כי גם מקום בו קיים מידע רלבנטי אודות סכנה למאן דהוא בעקבות חשיפת ראיה, קיים קושי בבקשה להורות לנתבע שלא למסור את מלוא ראיותיו, ודאי מקום בו נראה שהנתבע יבקש לקבוע שבמצב דברים זה לא ניתן יהיה להסיק מסקנה ראייתית לחובתו מהמנעותו למסור את מלוא ראיותיו.

 

בהקשר זה ניתן ללמוד מפסק הדין ברע"א 7664-12-14 kandell finance ltd. ועמותת אלעד – אל עיר דוד נ' רפיק חייט ואח'. המבקשת באותו ענין ביקשה להגיש את מסמכי רכישת הדירות הנטענים לעיונו של בית המשפט בלבד, בין היתר בהתבסס על הטענה כי חשיפת המסמכים תביא לסיכון חייו של המוכר. 

בית המשפט המחוזי הבהיר, כי "אין זה ברור מכוח איזה דין מתבקשת דחיית חשיפתם של המסמכים מטעם זה. מכל מקום, בשים לב למהות החשש הנטען, הרי שעל פני הדברים חשיפת המסמכים עלולה לסכן את המוכר בכל שלב שהוא. במצב דברים זה נשאלת השאלה כיצד בדעת המבקשות לבסס במסגרת ההליך העיקרי המתנהל בבית משפט השלום את הטענה בדבר רכישת הדירה מבלי לחשוף את מסמכי הרכישה הנטענים? מסקנת הדברים היא, כי אינני סבור שבית משפט השלום שגה בכך שהעמיד בפני המבקשות את הברירה לחשוף את מסמכי הרכישה או למשוך אותם מתיק בית המשפט, כנטען על ידי המבקשות. מושכלות ראשונים הן כי, בהיעדר עיגון לכך בדין, הליך משפטי אינו מתנהל במעמד צד אחד ותוך הסתרת מסמכים מהותיים. בייחוד הדברים נכונים כאשר מדובר בהליך אזרחי".

 

מצד שני, בנסיבות הענין, נראה לכאורה שיש מקום לכאורה לצו איסור פרסום ולהוראה על דלתיים סגורות.

כפי שציינה חני אופק, במסגרת ההתייעצות הקודמת בתיק, "בקשה מעין זו תאפשר קיומו של הליך שיפוטי תקין, שכן הצדדים הישירים להליך האזרחי יחשפו למלוא חומר הרלבנטי על מנת לנהל את ההליך. בד בבד, היא תצמצם את היקף  חשיפת המוכר לסיכון פוטנציאלי עקב פומביות ההליך, וזאת נוכח כך שהמדובר בסיכון אשר אמנם אין לגביו ידיעות קונקרטיות, אך לא ניתן לשלול אותו במציאות הביטחונית הקיימת לאור הידע הכללי, כלשון המשטרה. אכן, בהצעה זו הסיכון הפוטנציאלי לא יצומצם במלואו, שכן הצדדים הישירים להליך יחשפו לחומר הרלבנטי, ואולם חשיפה זו הכרחית על מנת לאפשר הליך תקין בבית המשפט – מזה, ונותנת מענה מידתי נוכח היות הסיכון הפונציאלי נשען על ידע כללי ולא על הערכות קונקרטיות - מזה. זאת ועוד... אמנם, ההצעה כרוכה בפגיעה בפומביות הדיון , ואולם בהינתן תנאי אי וודאות  – הנובעים מקיומו של ידע כללי ביחס למציאות הביטחונית הקיימת ללא ידיעות קונקרטיות – מוצדק לנקוט במשנה זהירות תוך צמצום תהודתו הציבורית של ההליך. למיטב הבנתי, המשטרה בשורה האחרונה המופיעה בהתייחסותה המשלימה מתייחסת לענין זרביב ומאבחנת אותו מענייננו הן בהיבט מידת הקונקרטיות של המידע והן בטיב הסעד המבוקש (איסור פרסום מול התערבות בשורש המחלוקת האזרחית). נראה כי המשטרה שללה (בצדק) מהלך שיביא להתערבות בגוף המחלוקת האזרחית, ואולם מכך לא נובע בהכרח שאין להערכתה מקום לנקיטת מהלך מרוכך יותר של צו איסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות. למעשה, המשטרה לא נקטה עמדה בשאלה אם הידע הכללי בהינתן מציאות הבטחונית הקיימת מצדיק את הסעד המרוכך האמור".

 

עמדה זו גם עולה בקנה אחד עם עמדות שהציג היועץ המשפטי לממשלה בהקשרים אחרים, כמו גם עם החלטות בהליכים אחרים - כאשר ניתן צו איסור פרסום לגבי הליך אזרחי, או שהוגבל באופן אחר פרסום מידע הנוגע למעורבות של ערבים במכירת קרקעות ליהודים:

• כך, המבקשים עצמם מזכירים את רע"א 6146/15 פלונים נ' הארץ – בו הוגשה עמדת יועץ שתמכה בצו איסור פרסום לגבי שמות מעורבים במכירת מקרקעין בסילוואן, ובית המשפט העליון הורה על מתן צו ארעי כדלקמן: "לאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה חשיפת פרטי המעורבים ברכישה ובמכירה של בתים בסילוואן עלולה לסכן חיים, ניתן בזה צו זמני האוסר על המשיבים ו/או מי מהם, לפרסם בעיתון "הארץ" ו/או בכל אמצעי מדיה אחר בשליטת המשיבים, פרטים אישיים הנוגעים לאנשים המעורבים בעסקאות עם המבקשים או מי מטעמם בשכונת סילוואן בירושלים, או פרטים שיכולים להביא לידי זיהוי כאמור". יצוין, כי המשטרה הבהירה, כי דובר במקרה שונה, מאחר והיו בידי משטרת ישראל ידיעות קונקרטיות ורלבנטיות לפגיעה במעורבים. כמו כן, שם נדונה שאלת איסור פרסום, להבדיל מענייננו, כשמדובר בגילוי ראיות במסגרת תביעה לגבי הזכויות בקרקע.
• כמו כן, ב"כ המבקשים צירפה למכתבה אלי כתב תשובה מטעם המדינה שהוגש בעת"מ 8260/08 עיר עמים ואח' נ' מינהל מקרעי ישראל ואח', במסגרתו נטען כי דין עתירת חופש מידע לקבלת חוזי חכירה מסוימים באשר לנכסים בעיר העתיקה ובסילואן להדחות, בנימוק שיש בגילוי המידע כדי ליצור חשש לפגיעה בבטחון הציבור ובשלומו של אדם.
• בת.א 38612-07-10 עמותת אלעד אל עיר דוד נ' עזבון המנוח יוניס סומרין ז"ל ואח' הורה בית המשפט על איסור פרסום ופרטים מזהים של המקרקעין.
• בת.א 55438-06-12 אל וואטן בע"מ נ' המינהל האזרחי ביהודה ושומרון ניתן צו זמני האוסר על המינהל האזרחי ורשות המיסים לאפשר עיון במסמך כלשהו המצוי ברשותם, ונוגע לעסקאות מכר שנחתמו בקשר עם קרקעות מסוימות באדמות הכפר בורקא ובאדמות הכפר דיר דיבוואן, וזאת נוכח טענה לסכנה לחיי המעורבים במכירת הקרקעות. בפסק דין בו צוטטה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בת.א 1331/97: "עמדתנו היא כי במצב הקיים בימים אלה, נוכח מעשי הרצח שארעו, פרסום שמו של הנתבע בהליך זה או כל פרט העשוי להביא לזיהויו... עלול להביא לסיכון ממשי לחיי אדם. הפגיעה בציבור שתגרם מפרסום המידע האמור, היא קלה יחסית ואין להמנע ממנה, נוכח האינטרס שכנגד – חשש ממשי לחיי אדם. אני מצטרף איפה לבקשה להוצאת צו איסור פרסום, ככל שהיא נוגעת לפרטים אלה". בית המשפט הבהיר, כי ככל שיתאפשר עיון במסמכים הנוגעים לעסקאות נשוא הבקשה, עלול הדבר לסכן את חייהם של המוכרים הפלסטינים, שמכרו קרקעות לקונים יהודים. מנגד, מאחר שממילא זכות העיון במסמכים מוגבלת ואינה מתאפשרת באופן אוטומטי, הפגיעה בציבור מהגבלת זכות העיון במסמכים היא קלה יחסית. בית המשפט הבהיר, כי במידה ותוגש בקשה לעיון, שלדעת המשיבים תצדיק חריגה מהצו, ניתן יהיה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט.
• עוד ניתן ללמוד לענין הטלת הגבלה על פרסום מנימוקי ערעור שהגישה המדינה - עע"ם 6234/13 ראש המינהל האזרחי נ' רגבים – שם יש התייחסות לבקשה לקבלת נסחי רישום בספרי זכוויות של חלקות מקרקעין באזור הכפר אל – בירה, תוך התייחסות לנוהל שהסדיר עיון במרשם המקרעין באזור באותה עת. בערעור פורטה טענת המדינה, כי אחת התכליות שביסוד הנוהל היא חשש לחיי אדם במקרים בהם פלסטינים מעורבים במכירת קרקעות לישראלים, וכי נימוק זה מצדיק את אי מסירת המידע. גם הצו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים)(אזור יהודה והשומרון)(מס' 1737)תשע"ד - 1914, מגביל את זכות העיון ברישומי מקרקעין באזור ובמסמכים שהוגשו לצורך ביצוע פעולות רישום מקרקעין או לצורך קבלת היתרים לעשיית עסקה במקרקעין, אך לא קובע חיסיון בין צדדים להליך אזרחי. יודגש, כי המקרקעין נשוא ההליך שבפנינו מצויים בסילוואן, בתחום בו חל השיפוט המשפט והמינהל של מדינת ישראל, אך יתכן שניתן ללמוד לענייננו מאחת מתכליות הצו (כמו הנוהל שהיה לפניו), שהינה חשש לחיי אדם במקרים בהם פלסטינים מעורבים במכירת קרקעות לישראלים.

 

אציין, כי נראה שעמדת המשיבים והנתבעת היא, שבענייננו אין תועלת מעשית מניהול ההליך בדלתיים סגורות ומצו איסור פרסום, שכן במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני הם טענו, כי ב"כ התובעים "נשכר על ידי הרשות הפלסטינית לצורך טיפול בענין והמבקשים יודעים שהרשות הפלסטינית מעורבת בתיק זה ורוצה לדעת מי הערבים שמכרו את הנכסים כדי לגזור עליהם גזר דין מוות". יחד עם זאת, נראה נכון בהליך כגון זה שבית המשפט ישקול קיום דיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום.

 

מצ"ב טיוטת הודעה לבית המשפט הנכבד, בה מובעת עמדה כאמור לעיל.

 

בברכה,

נחמה ברוק-שקי, עו"ד | פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

טלפון: 02-5419549   פקס: 02-5419581

דוא"ל: nehamab@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

אבקש לעדכן אתכם לגבי הטיפול בפניה שבנדון.

 

כזכור, מדובר בפנייתו של עו"ד סגל, כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול הצטרפות להליך של סילוק יד, שהמדינה אינה צד לו, על מנת לתמוך בטענה שיש לחסות את שמות המעורבים בעסקה הנטענת למכירת יחידות דיור בסילוואן, בשל חשש לחיהם. למשטרה ושירות הביטחון הכללי אין מידע קונקרטי רלבנטי לטענת הצדדים בתביעה האזרחית הנדונה. המשטרה ציינה עוד, כי "בנסיבות אלה, אין למשטרת ישראל יכולת להעריך את הטענה הכללית שנטענה בתביעה בדבר מסוכנות. נושא מכירת קרקעות מערבים ליהודים הוא נושא מוכר וידוע, לגביו קיים מידע שחלקו פורסם באמצעי התקשרות ומוכר לכולם. מן המפורסמות הוא, כי בנסיבות המציאות הבטחונית הקיימת לא ניתן לשלול באופן מוחלט חשש לפגיעה כלשהיא (בין אם כלפי גוף, רכוש, או כל פגיעה אחרת) במקרים אלה. עם זאת, החשש או הידע הכללי או המשטרתי הקיים בנושא, אינו מצדיק התערבות המשורה בהליך אזרחי, מקרה בו לא קיימת אינדיקציה למסוכנות ספציפית. בנסיבות המקרה לא ראינו מקום להצדיק התייצבות היועמ"ש". מחלקת בג"צים ביקשה כי תיבחן האפשרות של בקשה לצו איסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות.

 

ממשטרת ישראל נמסר כי, גיבוש חוות דעת מחקר כללית תחייב עבודה של שלושה אנשי מחקר משך שבועיים.

 

הייתי בקשר עם עו"ד סגל על מנת לקבל עדכון לגבי ההליך המתקיים בבית המשפט. נוכח מצב הדברים העדכני (כפי שיפורט להלן) - נכון להיום הוא אינו מבקש שאנו נתייצב בהליך, וככל שיהיו התפתחויות, יעדכן אותי. 

 

בתביעת סילוק היד לגביה פנה אלינו עו"ד סגל מלכתחילה, החליט כב' הש' ארנברג כי התצהיר יוגש עם מסמכים במעטפה סגורה, והוא יחליט האם לגלותם לצד שכנד. התקיים דיון בהקשר זה וטרם התקבלה החלטה. לאחר קבלת החלטה יעדכן אותי עו"ד סגל (הוא מסר שבית המשפט העלה את האפשרות שיבקש את עמדת היועץ המשפטי המשפטי לממשלה).

 

עוד ציין עו"ד סגל, כי שניים מהמעורבים בעסקה הגישו בקשה לצו מניעה נגד עמותת אלעד, במסגרתה ביקשו צו זמני המונע מסירת המסמכים. במסגרת זו טענו המבקשים, כי התובעים בתביעת סילוק היד הם בני משפחתם היודעים שהמכירה היא כדין, כי התובעים בתביעת סילוק היד פועלים מפחד הרש"פ ועורך דינם ממומן על ידי הרש"פ. בהליך זה ניתן צו מניעה זמני, אולם הובהר כי אין בו לפגוע בשיקול הדעת של השופט הדן בתביעת סילוק היד ליתן הוראות לגבי מסירת מסמכים במסגרת הליך סילוק היד. בקשה של התובעים בתביעה לסילוק היד לעיין בהליך זה - נדחתה.

 

בשולי הדברים אציין, כי בשיחה עם עו"ד סגל שאלתי אותו האם הוא ביקש דלתיים סגורות/ איסור פרסום, אך הוא השיב שהחשש הוא מגילוי המידע על ידי ב"כ התובעים, ולכן לא יהיה בכך לסייע לו.

 

במצב דברים זה, וכל עוד לא אקבל עדכון מעו"ד סגל, נראה לי כי אין צורך בהמשך בחינת השאלה האם להתייצב בהליך. ככל שיהיו התפתחויות, אעדכן.

 

בברכה, נחמה

 

 

 

לנחמה שלום,

 

לאחר התייעצות עם אסנת, נבקש לבחון את האפשרות של בקשה לצו איסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות.

 

בקשה מעין זו תאפשר קיומו של הליך שיפוטי תקין, שכן הצדדים הישירים להליך האזרחי יחשפו למלוא חומר הרלבנטי על מנת לנהל את ההליך. בד בבד, היא תצמצם את היקף  חשיפת המוכר לסיכון פוטנציאלי עקב פומביות ההליך, וזאת נוכח כך שהמדובר בסיכון אשר אמנם אין לגביו ידיעות קונקרטיות, אך לא ניתן לשלול אותו במציאות הביטחונית הקיימת לאור הידע הכללי, כלשון המשטרה.

 

אכן, בהצעה זו הסיכון הפוטנציאלי לא יצומצם במלואו, שכן הצדדים הישירים להליך יחשפו לחומר הרלבנטי, ואולם חשיפה זו הכרחית על מנת לאפשר הליך תקין בבית המשפט – מזה, ונותנת מענה מידתי נוכח היות הסיכון הפונציאלי נשען על ידע כללי ולא על הערכות קונקרטיות - מזה. זאת ועוד. אם במקרה בו היו ידיעות קונקרטיות (ענין זרביב) ננקט מהלך כזה קל וחומר שאין מקום לצעד חריף יותר כאשר המידע הינו כללי ולא קונקרטי . אמנם, ההצעה כרוכה בפגיעה בפומביות הדיון , ואולם בהינתן תנאי אי וודאות  – הנובעים מקיומו של ידע כללי ביחס למציאות הביטחונית הקיימת ללא ידיעות קונקרטיות – מוצדק לנקוט במשנה זהירות תוך צמצום תהודתו הציבורית של ההליך.

 

למיטב הבנתי, המשטרה בשורה האחרונה המופיעה בהתייחסותה המשלימה מתייחסת לענין זרבוב ומאבחנת אותו מענייננו הן בהיבט מידת הקונקרטיות של המידע והן בטיב הסעד המבוקש (איסור פרסום מול התערבות בשורש המחלוקת האזרחית). נראה כי המשטרה שללה (בצדק) מהלך שיביא להתערבות בגוף המחלוקת האזרחית, ואולם מכך לא נובע בהכרח שאין להערכתה מקום לנקיטת מהלך מרוכך יותר של צו איסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות. למעשה, המשטרה לא נקטה עמדה בשאלה אם הידע הכללי בהינתן מציאות הבטחונית הקיימת מצדיק את הסעד המרוכך האמור.  

 

משכך, אנו מציעים למצות את הבדיקה לגופה של הצעה מרוככת זו עם הגורמים הרלבנטיים לרבות המשטרה. בהמשך, אם וככל שתהא תמיכה להצעתינו זו אזי יהא מקום לחשוב מהי המתכונת הנכונה להביא מסר זה בפני בית המשפט. ככל שהדרך הדיונית תהא התייצבות יועץ אזי יהא מקום להביא את הענין בפני היועץ , שהרי מדובר בעמדה מטעמו.

 

 

בברכה

 

חני

 

 

 

 

 

שלום,

 

בהמשך לאמור במייל הקודם, לגבי פנייתו של עו"ד סגל, כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול הצטרפות להליך של סילוק יד, שהמדינה אינה צד לו, על מנת לתמוך בטענה שיש לחסות את שמות המעורבים בעסקה הנטענת למכירת יחידות דיור בסילוואן, בשל חשש לחיהם:

 

ביקשנו ממשטרת ישראל להבהיר עוד את עמדתה במכתב מיום 17.1.16, והמשטרה שלחה מכתב נוסף מיום 25.1.16 (שני המכתבים מצ"ב). המשטרה שבה ואישרה, כי אין בידה מידע קונקרטי רלבנטי לטענת הצדדים בתביעה האזרחית הנדונה. עוד הובהר, כי "בנסיבות אלה, אין למשטרת ישראל יכולת להעריך את הטענה הכללית שנטענה בתביעה בדבר מסוכנות. נושא מכירת קרקעות מערבים ליהודים הוא נושא מוכר וידוע, לגביו קיים מידע שחלקו פורסם באמצעי התקשרות ומוכר לכולם. מן המפורסמות הוא, כי בנסיבות המציאות הבטחונית הקיימת לא ניתן לשלול באופן מוחלט חשש לפגיעה כלשהיא (בין אם כלפי גוף, רכוש, או כל פגיעה אחרת) במקרים אלה. עם זאת, החשש או הידע הכללי או המשטרתי הקיים בנושא, אינו מצדיק התערבות המשורה בהליך אזרחי, מקרה בו לא קיימת אינדיקציה למסוכנות ספציפית. בנסיבות המקרה לא ראינו מקום להצדיק התייצבות היועמ"ש".

 

המשטרה הוסיפה, כי לעמדתה, "יש מקום לבדוק את הטענה מול השב"כ שהוא הגוף המרכזי הנדרש לטענות מסוג זה". אזכיר, כי מהשב"כ נמסר, כי נושא סיכון חיים שנשקף למי שמכר קרקעות אינו בצי"ח השב"כ, ולכן השב"כ אינו יוזם בירור בהקשר זה. ככל שהיה בידי השב"כ מידע רלבנטי, הם היו מוסרים אותו, אך אין בידם מידע קונקרטי על מאוימות של המעורבים בעסקה הנדונה (יש ידיעה על אכלוס יחידת דיור שנמכרה על ידי מחמוד קרעין). במצב דברים זה, אין לשב"כ עמדה בשאלה, האם צפויה למעורבים סכנה אם תפורסם העובדה שהיו מעורבים בעסקה, וכן בשאלה האם יש מקום להתייצבות היועץ המשפטי לממשלה.

 

לגבי הליך אחר - זרביב נ' עיתון הארץ - בו הוגשה עמדת יועץ שתמכה בצו איסור פרסום לגבי שמות מעורבים במכירת מקרקעין בסילוואן, הבהירה המשטרה, כי דובר במקרה שונה, מאחר והיו בידי משטרת ישראל ידיעות קונקרטיות ורלבנטיות לפגיעה במעורבים. כמו כן, שם נדונה שאלת איסור פרסום, להבדיל מענייננו, כשמדובר בתביעה לגבי הזכויות בקרקע.

 

עוד אציין, כי חני אופק הפנתה אותי לצו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים)(אזור יהודה והשומרון)(מס' 1737)תשע"ד - 1914, שמגביל את זכות העיון ברישומי מקרקעין באזור, וכן לסיכומים שהוגשו בעע"מ 6234/13 ראש המינהל האזרחי נ רגבים, שדן בנוהל שקדם לצו זה. בערעור פורטה טענת המדינה, כי אחת התכליות שביסוד הנוהל היא חשש לחיי אדם במקרים בהם פלסטינים מעורבים במכירת קרקעות לישראלים, וכי נימוק זה מצדיק את אי מסירת המידע (סעיפים 7, 22 - 24 לסיכומים). (העתק הצו והסיכומים מצ"ב). יודגש, כי המקרקעין נשוא ההליך שבפנינו מצויים בסילוואן, בתחום בו חל השיפוט המשפט והמינהל של מדינת ישראל (מצ"ב  אישור של המרכז למיפוי ישראל).

 

גם לאחר בירור נוסף זה, נראה לי שאין מקום להתייצבות יועץ בהליך.

מקום בו הגורמים המקצועיים לא נותנים חוות דעת מקצועית ברורה לגבי הסכנה הנשקפת, אין בסיס כלשהו להתייצבות בהליך ולטענה מפי היועץ המשפטי לממשלה שיש לחסות את שמות המעורבים.

התייחסות המשטרה לכם ש"מן המפורסמות" שלא ניתן לשלול פגיעה במעורבים במכירת קרקעות ליהודים, ולמידע שבחלקו פורסם באמצעי התקשרות, לא יכולה לבסס עמדת יועץ שתתמוך בחיסיון על שמות מעורבים בעסקה במסגרת ניהול הליך אזרחי לגבי זכויות בקרקע.

כאמור, אם היו עמדות מקצועיות המבססות את קיומה של סכנה, מעבר לאמירות האמורות, היה מקום לשקול שיקולים נוספים.

יתר על כן, טענות לגבי מידע הקיים באמצעי התקשורות ומפורסם, יוכל ב"כ הנתבעת להעלות בעצמו, ולטעון את טענותיו בפני בית המשפט.

הצו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים)(אזור יהודה והשומרון)(מס' 1737)תשע"ד - 1914 אינו חל על המקרקעין נשוא ההליך שבפנינו, שכאמור מצוי בתחום בו בתחום בו חל השיפוט המשפט והמינהל של מדינת ישראל, וממילא מתייחס לעיון ברישומי המקרקעין ובמסמכים שהוגשו לצורך ביצוע פעולות רישום מקרקעין או לצורך קבלת היתרים לעשיית עסקה במקרקעין, אך לא קובע חיסיון בין צדדים להליך אזרחי. העובדה שאחת מתכליות הצו (כמו הנוהל שהיה לפניו) היא חשש לחיי אדם במקרים בהם פלסטינים מעורבים במכירת קרקעות לישראלים, אף בה אין כדי לבסס התייצבות יועץ בענייננו, כאשר מדובר בענין שהצו אינו חל עליו, כאמור. יתר על כן, גם בהקשר זה יוכל ב"כ הנתבעת לנסות להקיש מהצו לענייננו (ככל שהדבר אפשרי).

 

אשר על כן, גם לאחר בירור נוסף זה, אנו סבורים שיש להודיע לעו"ד סגל, שלאחר בחינת הנושא לא נבקש להתייצב בהליך. אין בכך כדי למנוע מהעמותה לטעון כל טענה שהיא מוצאת לנכון.

 

בברכה, נחמה

 

שלום לכולם,

 

העברנו את פניית עו"ד סגל, כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול הצטרפות להליך של סילוק יד, שהמדינה אינה צד לו, על מנת לתמוך בטענה שיש לחסות את שמות המעורבים בעסקה הנטענת למכירת יחידות דיור בסילוואן, בשל חשש לחיהם.

 

משטרת ישראל מסרה, כי לא קיימת אינדיקציה מודיעינית או חקירתית לטענה בדבר איום קונקרטי כלפי הנטענים כמי שמכרו את את הנכס לעמותה. על כן, בהעדר אינדיקציות ספציפיות במקרה מסוים, לסיכון קונקרטי, אין המשטרה מוצאת מקום להתערבות המשטרה בהליך. מכתב מאת משטרת ישראל מצ"ב למייל זה.

 

באופן דומה, מהשב"כ נמסר, כי נושא סיכון חיים שנשקף למי שמכר קרקעות אינו בצי"ח השב"כ, ולכן השב"כ אינו יוזם בירור בהקשר זה. ככל שהיה בידי השב"כ מידע רלבנטי, הם היו מוסרים אותו, אך אין בידם מידע קונקרטי על מאוימות של המעורבים בעסקה הנדונה (יש ידיעה על אכלוס יחידת דיור שנמכרה על ידי מחמוד קרעין). במצב דברים זה, אין לשב"כ עמדה בשאלה, האם צפויה למעורבים סכנה אם תפורסם העובדה שהיו מעורבים בעסקה, וכן בשאלה האם יש מקום להתייצבות היועץ המשפטי לממשלה.

 

במצב דברים זה, בהעדר עמדה מקצועית של הגורמים הרלבנטים שעשויה היתה לתמוך בהתייצבות יועץ כדי לתמוך בחסיון שמות המעורבים, נראה לנו כי על פניו ברור שאין מקום להתייצבות יועץ. ככל שהגורמים הרלבנטים היו סבורים אחרת, היה מקום לשקול שיקולים נוספים, אך לא נראה שאנו נדרשים לכך.

 

נוכח האמור לעיל, אנו סבורים שיש להודיע לעו"ד סגל, שלאחר בחינת הנושא לא נבקש להתייצב בהליך. ברור, כי אין בכך כדי למנוע מהעמותה לטעון כל טענה שהיא מוצאת לנכון.

 

בברכה, נחמה

 

 

 

שלום לכולם,

 

מצ"ב פניית עו"ד אבי סגל, ב"כ עמותת אלעד עיר דויד, במסגרתה ביקש כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול הצטרפות להליך אזרחי של תביעה לסילוק יד של העמותה משתי יחידות דיור בסילוואן.

על פי הנטען בפניה ובמסמכים המצורפים אליה, עמותת אלעד הגישה בקשה לסילוק על הסף, אך בית המשפט דחה את הבקשה (תוך שמירת טענות העמותה), וכעת על העמותה להגיש תצהירים עד ליום 22.1.16.

העמותה טוענת, כי ככל שתחשוף במסגרת ראיותיה את המעורבים במכירת המקרקעין, יהיה בכך כדי להעמיד אותם בסכנת חיים. על כן, מבקש עו"ד סגל כי היועץ המשפטי לממשלה יצטרף להליך, במטרה לחסות את שמות המעורבים.

 

בברכה, נחמה

 

 

 

 

 

נחמה,

 

אודה על עזרתך בעניין המצ"ב.

 

יש לגבש עמדה בבקשה של אלעד שהיועץ המשפטי לממשלה יצטרף להליך כדי לסייע באי חשיפת פרטי המוכרים,

 

תודה,

 

 

 

 

-חסוי-

הנדון: הצטרפות היועמ"ש לממשלה - ת"א 12096-01-15

 

כוכבית שלום וברכה,

 

ראשית, אבקש להודות לך על כי פינית את יומנך העמוס לפגישה עמנו. בהמשך לפגישה ולבקשתך, אתכבד להעלות תקציר העניין על הכתב כדלקמן:

 

1.      הנכס נשוא התובענה נמצא בחלקה 45 בגוש 30125 בעיר דוד בירושלים. הנכס נרכש מבעליו החוקיים מר אחמד קרעין (להלן: "א") ביום 11/7/2013. במעמד החתימה העביר "א" את מלוא הזכויות בנכס ומסר את החזקה בנכס. ההסכם וכן ייפוי כוח בלתי חוזר נחתמו ביום זה (11/7/2015) בפני נוטריון.

"א" היה בעל הזכויות בנכס לאחר שרכש את מלוא הזכויות מאחיו מר זיאד קרעין (להלן: "ז"). בהסכם המכר וייפוי כוח בלתי חוזר נחתמו כנדרש בפני נוטריון.

"ז" רכש ביום 24/4/2013 את מלוא הזכויות בנכס ממר מאג'ד קרעין ואשתו הגב' לילה קרעין שהיו הבעלים של הנכס מכוח הסכם חלוקת עזבון אביו המנוח (של מאג'ד) מר מחמוד מחמד קרעין שנחתם ע"י יורשי המנוח ביום 21/7/2007. ייפוי כוח בלתי חוזר נחתם על ידי מאג'ד ולילה בפני נוטריון ביום 11/7/2013.

2.       בתאריך 29/9/2014 נכנסה העמותה לנכס.

3.       מיד לאחר הכניסה ובעקבות לחצים שהופעלו על "ז" ובמטרה להגן על חייו הגיש "ז" ביום 2/10/2014 תביעה לפינוי וסילוק יד כנגד העמותה ( (שלום י-ם) ת.א. 6511-10-15 קרעין נ' kendall finance  ואח'.). ביום 4/11/2014 הגישו מאג'ד ולילה בקשת הצטרפות כצד בתיק זה.

4.       ביום 7/1/2015 הגיעו "ז" והעמותה להסכמות על דחיית התביעה בת.א. 6511-10-15 וביום 11/1/2015 הורתה כב' השופטת ליפשיץ פריבס על דחיית התביעה. בנסיבות העניין נמחקה בקשת ההצטרפות של מאג'ד ולילה.

·         מצ"ב פסק הדין בת.א. 6511-10-15.

5.       ביום 8/1/2015 הוגשה התביעה נשוא פנייתנו. יחד עם התביעה לסילוק יד הוגשה בקשה לסעד זמני ((שלום י-ם) ת.א. 12096-01-15 חאלד קרעין ואח' נ' עמותת אלע"ד).

·         מצ"ב כתב התביעה וכתב ההגנה בת.א. 12096-01-15

6.       דיון בסעד הזמני התקיים ביום 26/1/2015 בפני כב' השופטת בר אשר צבן ובמסגרתו נחקר התובע. בסיום הדיון ניתנה החלטת השופטת בר אשר צבן ובה נדחתה הבקשה לסעד זמני והתובע חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.

·         מצ"ב פרוטוקול הדיון מיום 26/1/2015.

7.       הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה נוכח השתק שיפוטי מכוח פסק דין שניתן בקשר עם נכס הנמצא באותה החלקה (ת.א. 15442/08). עוד ביקשה הנתבעת כי מכיוון שהוכח (במסגרת הסעד הזמני) כי לתובעים 1-2 אין זכויות בנכס וכי התובע 6 מאג'ד קרעין אף מודה כי מכר את זכויותיו בנכס הרי שדין התביעה להימחק.

·         מצ"ב הבקשה והחלטת השופט ארנברג.

8.      כעת מצוי התיק בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית. התובעים הגישו את תצהירים וכעת מחכים הם לראות את תצהירי הנתבעת במסגרתם מקווים הם כי הנתבעת תאלץ לחשוף את מסמכי רכישת הנכס. חשיפת מסמכי הרכישה עלולים להעמיד בסכנת חיים ממשית את המעורבים במכירת הנכס והעברתו לידי העמותה. גורמים רבים ובניהם הרשות הפלסטינית וארגונים שונים במזרח ירושלים מהלכים אימים על המעורבים בעסקאות מעין אלה ומאיימים על חייהם, זאת במטרה להלך אימים על הציבור ולהרתיע את המעורבים בעסקאות אלו.

9.       אטעים, כי התיק קבוע לישיבת קדם משפט לאחר תצהירים ליום 1.2.2016 ואנו צריכים להגיש את תצהירי העדות 10 ימים קודם לכן ולכן העניין דחוף ביותר.

10.   לא למותר לציין, כי, כידוע לכם, במשך השנים נרצחו מספר מעורבים בעסקאות מעין אלו וידוע הדין ברשות הפלסטינית הקובע עונש מוות או לחילופין מאסר עולם עם עבודות פרך למעורבים בעסקאות אלו.

11.   כאמור, אין ולא יכול להיות חולק, כי חשיפת המסמכים תעמיד את המעורבים בסכנת חיים ממשית ומידית.

·         מצ"ב מכתבים מאת המעורבים- "א" ו "ז".

12.  יובהר כי אין כל מניעה להצגת מלוא מסמכי הרכישה בפני הפרקליטות ובית המשפט. כמו כן מוכנים המעורבים להופיע בפני הפרקליטות וכל גורם רשמי אחר שידרשו על מנת להגן על חייהם וחיי משפחותיהם.

13.  כאמור בפגישתנו, רצוננו הוא כי היועץ המשפטי לממשלה יצטרף להליך לחסות אך את שמות המעורבים בעסקאות כדי שחלילה לא יקופחו חיי אדם.

14.   אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה ו/או הבהרה נדרשת.

 

 

שוב תודה ושבת שלום,

 

אבי סגל, עו"ד

מינא את סגל, משרד עו"ד ונוטריון   

שמואל הנגיד 4, ת.ד. 2513, ירושלים, 91024

טל: 02-6258644/3 פקס: 02-6242769

מייל: y-mina@inter.net.il

 

P Please consider the environment before printing

********************************************************************

המידע הכלול בהודעת הדואר כפוף לחיסיון עורך-דין-לקוח ונועד רק לשימוש של הנמען ששמו צוין במפורש בהודעה. אם מקבל/ת הודעה זו אינו/אינה הנמען, הננו מודיעים לך בזאת, כי כל הפצה, פרסום, העתקה או שימוש אחר של הודעה זו אסורים בהחלט. אם קבלת הודעה זו בטעות, נא הודיענו מייד טלפונית ומחק/י את ההודעה מתיבת הדואר במחשבך תודה.

********************************************************************

 

 

 

 

 

אבי סגל, עו"ד

מינא את סגל, משרד עו"ד ונוטריון   

שמואל הנגיד 4, ת.ד. 2513, ירושלים, 91024

טל: 02-6258644/3 פקס: 02-6242769

מייל: y-mina@inter.net.il

 

P Please consider the environment before printing

********************************************************************

המידע הכלול בהודעת הדואר כפוף לחיסיון עורך-דין-לקוח ונועד רק לשימוש של הנמען ששמו צוין במפורש בהודעה. אם מקבל/ת הודעה זו אינו/אינה הנמען, הננו מודיעים לך בזאת, כי כל הפצה, פרסום, העתקה או שימוש אחר של הודעה זו אסורים בהחלט. אם קבלת הודעה זו בטעות, נא הודיענו מייד טלפונית ומחק/י את ההודעה מתיבת הדואר במחשבך תודה.

********************************************************************