קבילות סרט וידאו על סמך המתרחש בו:

1.         בת"פ (ב"ש) 8282/03 מדינת ישראל נ' אלבחירי רושדי ואח', תק-מח 2005(2), דן בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניינם של שני נאשמים אשר הואשמו, בין היתר, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה עת אחד מהם דקר באמצעות סכין את המתלונן באירוע שאירע בתוך חנות בשם "ממתקיה". התביעה ביקשה להציג כראיה סרט, אשר צולם באמצעות מצלמה המותקנת ב"ממתקיה" ואשר צילמה את האירוע בו דקר הנאשם את המתלונן. הסנגורית באותו עניין טענה כי בהעדר קיומה של עדות מומחה, ביחס לדרך התקנת המצלמה, שיטת הפעלתה ודרך הצילום באמצעותה, כמו גם העתקת הסרט לצורתו הסופית, כפי שהוגש - אין הסרט קביל כראיה ולפיכך, על בית המשפט להתעלם מתוכנו. לחילופין, טענתה היה, כי אף אם התביעה השכילה לעבור את משוכת הקבילות - הרי שאין לייחס משקל לסרט, שכן הוא מתעד רק חלק משטח ה"ממתקיה" והחלק הנותר - עלום. לפיכך, אין לדעת את אשר אירע בחלקה הספון של ה"ממתקיה". בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את טענת הסנגורית ופסק, בין היתר, כי:

"הצפייה בסרט מאששת את המסקנה, כי מדובר במסמך המתעד נכונה את ההתרחשות שאירעה ב"ממתקיה"; רצף האירועים נשמר לאורך הסרט וניתן להבחין בנקל, כי אין בו יד מכוונת, הוא לא עבר עריכה, לא נשמטו ממנו חלקים, כמו גם לא הוספו חלקים מבוימים... נחה דעתי, כי איכות הצילום, שלמותו, מידת חדותו והיכולת לעמוד על פרטי האירוע המצולם, כמו גם הידיעה, כי אין מדובר בצילום "מגמתי", אלא בצילום אקראי, אשר נועד לשרת מטרות אחרות - מכשירים את הסרט כראיה קבילה ומהימנה. מדובר בראיה אובייקטיבית, המציגה את האירוע כפי שהתרחש, כפי שהיה נקלט בעיניו של עד אובייקטיבי שהיה נקלע למקום. אשר על כן, אני קובעת כי הסרט קביל כראיה ומשקלו רב, נוכח האינפורמציה שהוא מעמיד."

לא הוגש ערעור על הכרעת הדין, וערעור על גזר הדין נדחה (ע"פ 10212/05 עלא בחירי נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2).

 

כמובן שיש גם את קדמי: ("על הראיות", מהדורת תש"ע-2009, חלק שלישי, עמ' 1307): "קבילותו של צילום מותנית בעיקרה בעמידה במבחן טכני של אמינות הצילום, בעוד שמשקל הצילום מותנה בעיקרו בעמידה במבחן של איכות הצילום, לאמור: יכולתו לשקף נכונה את המציאות בנקודה השנויה במחלוקת".

ובהמשך: "שניים הם התנאים לקבילותו של צילום: ראשית – והוא עיקר – כי המדובר בצילום "אמין" מן ההיבט הטכני, לאמור: צילום "אמיתי להבדיל מצילום "מבושל" בלשון המקצוענים, ושנית – כי לכאורה, על פניו, מציע הצילום בצורה אובייקטיבית את הנושא או המצב השנויים במחלוקת."

 

 

 

 

נראה לי שהחלטה זו – של בית המשפט המחוזי בחיפה - עשויה לסייע בידכם.,

אמנם משנת 2011 אבל עדין נראית לי רלבנטית.

 

 

 

 

 

 

 

 

בוקר טוב,

 

בטיפולי תיק במסגרתו תיעדה החוקרת את הנאשמת מבצעת שחזור במכשיר הטלפון הנייד של החוקרת. 

 

החוקרת זוכרת בוודאות שהיא צילמה את השחזור בנייד, אך לא זוכרת מי וכיצד הוריד את הסרטון לדיסק (הסרטון עצמו כבר לא נמצא בטלפון הנייד של החוקרת).

 

ההגנה מתנגדת להגשת הסרטון מטעמי אי קבילות טכנית.

 

אודה למי שיש בידו פסיקה שיכולה לסייע לי להתגבר על ה"כשל".

 

תודה

 

קרן ענבר

פמ"מ