יואל שלום,

 

הייתי מעדיף שעמדתי בענין תובא ישירות ולא ע"י מתווכים [אף שהם כמובן מוצלחים ואמינים].

 

מכל מקום, משזו עמדת השר, לא נצרף את ענין זה להצעת החוק, שכן כפי שציינתי מטה זו בעיה שלכם שאתם מציפים שנים ולא נכפה עליכם פיתרון. ככל שתרצו, תוכלו כמובן לפנות בנפרד ליועץ בבקשה להשיג על עמדתי בשאלת הגורם אליו זה יואצל.

 

תודה,

 

רז

 

 

רז,

 

שלום רב,

 

הבאנו את העניין באופן מפורט בפני השר לבט"פ, תוך ציון כל העמדות בעניין.

 

לגישתו, יש מקום להאצלת הסמכות האמורה לפרקליטי המחוזות, וכך הנחה אותי.

 

לאור האמור, כיצד הנך מציע לקדם את הצעת החוק ואת הנדון?

 

בברכה,

 

יואל

 

 

 

 

 

יואל ואריאל שלום,

 

בהמשך למענים של חיים ועינת, וכפי שאמרתי בדיון – גם לי נראה שהחשש שלכם מופרז.

 

בכל מקרה, איני רואה כרגע פיתרון אחר לענין והפיתרון שהוצע להסמיך את פרקליט המחוז/ר' יחידת התביעות לחלוטין לא מקובל עלי, נוכח טיב הנושא והעובדה שגורמים אלה עלולים להיתפס כ"בעלי ענין" בהקשר זה. דומני שגם אלי הביע בדיון התנגדותו לכך.

 

בכל מקרה אתם הצפתם בעיה ולא נכפה את הפיתרון הזה עליכם, ועל כן אנא הודיעונו בהקדם אם ההצעה בסופו של דבר מקובלת [גם אם אתם לא ממש שמחים בה]. תשומת לבכם לכך ששנים רבות אתם מלינים על המצב בו השר חותם על תעודות רבות כל כך, ודומני שעד שהגענו להסכמה בסיסית על רעיון מסוים – חבל יהיה לפספס זאת.

 

תודה,

 

רז

 

 

יואל ואריאל תודה על המענה המפורט.

 

ובכל זאת, גם לאחר קריאת הנימוקים, אני סבור בכל הכבוד כי החשש שהבעתם אינו מוצדק. איני בטוח שניתן להצביע על תופעה מקבילה דומה, שבה האצלה שכזאת גרמה לתופעות שהנך מתאר.

באתרים אחרים של המשפט הפלילי, שבהם הופעלה סמכות ההאצלה, לא ראיתי שהורדת הדרג המאשר גרמה לריבוי עתירות ובוודאי שלא לזימון למתן עדות.

זימון למתן עדות אינו לצורך תקיפת שיקול הדעת, שכן בית-המשפט מבצע את האיזון בעצמו. ההעדה הרלוונטית היחידה היא לצורך בחינת החומר החסוי, הבנת טיבו, ואת האיזון מול הגנת הנאשם ממילא יבצע בית-המשפט במסגרת העתירה.

 

בברכה, חיים

 

 

 

שלום חיים,

 

אנסה להבהיר את החשש של יואל מהתיקון המוצע. הניסיון שלך כפרקליט, עשיר ככל שיהיה, לא ממש רלוונטי לסיטואציה שבה עסקינן שכן ההצעה מבקשת לשנות את המצב הקיים שבו השר חותם על התעודות חיסיון ולהאציל את הסמכות לעובד ציבור. זהו שינוי משמעותי ביותר שהמערכת טרם התנסתה בו וקשה לחזות את תוצאות השינוי. לטעמנו, הוא עלול להציף את עובד הציבור בזימונים לבתי המשפט, כפי שיובהר להלן:

 

1.       מעמדו של עובד ציבור, בכיר ככל שיהיה , רחוק מאוד ממעמדו של שר שהינו נציג הממשלה המשמש כסמכות השלטונית – כך שפעולות שלא ננקטו עד כה כנגד החלטות שר בנושא, בשל כך (השר עטוף בשכפ"ץ הדרג המיניסטריאלי שאין לעובד ציבור), כגון זימונו להעיד, הגשת עתירות מנהליות כנגדו ועוד - עלולות להתחיל להתפתח ולקבל נפח כשעובד הציבור ניצב בחזית והוא מתמנה להיות הגורם המחליט בהחלטות כה מהותיות שעלולות לפגוע בזכות היסוד של הנאשם להליך הוגן.

 

2.      כפי שכתבת, תעודות חיסיון עמדו למבחן שיפוטי פעמים רבות במסגרת עתירות לגילוי ראיה. בהמשך לאמור בסעיף 1 דלעיל, אנו מבינים כי קיימת סבירות לא מבוטלת שהממונה שהינו עובד ציבור יקרא לדיונים הנוגעים להיקף החיסיון שניתן וזאת הן בהיבט הפלילי – במסגרת התיק המתנהל בבית המשפט ובעיקר בהיבט המנהלי לעניין סבירות ההחלטה אותה קיבל. בית המשפט עשוי לבחון האם הממונה ביצע  את איזון האינטרסים הנדרש שיהיה בו כדי לוודא סבירות ומידתיות בהחלטה המשמעותית שקיבל –  האיזון שבין  קיומו של אינטרס הציבורי מחד  לבין  פגיעה בהגנת הנאשם מאידך.

 

3.      בנוסף, אף יתכן מצב שבו מוגשת מעין עתירה מנהלית כנגד הממונה למשל אפילו אם מאן דהו יסבור כי הממונה לא מקבל החלטות מספיק מהירות  בנוגע לחיסיון ומעכב בשל כך את ההליכים הפליליים הקשורים בו.

 

יתכן מאוד שבתחילת הדרך, יהיו רק טפטופים בודדים, זימון פה וזימון שם, אולם בהמשך, ככל שהסניגורים יחשפו לנושא ויחושו שהם יכולים להקשות בכך על התביעה, יש מקום לחשוש מפני זרם גדול של זימונים, שלא ניתן יהיה לעמוד בו.

 

 

בברכת שבת שלום,

 

 

 

יואל ועינת שלום רב,

ייתכן שלא ירדתי לסוף דעתו של יואל עד הסוף.

התיקון המוצע הוא שבמקומו של השר לבט"פ יבוא הממונה הבכיר ממשרדו.

מניסיוני בעתירות לגילוי ראיה, הדמות המאשרת לא מוזמנת לבית-המשפט.

מי שמוזמן הוא הגורם המקצועי במשטרה, כגון קצין ההערכה, וזה באינטרס של המדינה להביא אותו, כדי לצלוח את העתירה לגילוי ראיה.

לכן, איני בטוח שהבנתי מדוע יואל חושש למעשה מזימון הממונה לעדות.

בתודה, חיים

 

 

עינת,

 

שלום רב,

 

הייתי מודע לטיעונים שהעלית ולכן הצעתי את אשר הצעתי. דהיינו תיקון סעיף 46 שיתייחס רק לתעודות עליהן חותם השר לבט"פ, לצורך הקטנת הנזק במינוי ממונה חסיונות במשרד לבט"פ.

 

השב"כ וגורמים אחרים מבקשים תעודות בהתאם לסעיף 44 לפקודת הראיות ואילו השר לבט"פ חותם על תעודות בהתאם לסע' 45 לפקודת הראיות.

 

ההיקפים והכמויות של התעודות שלהם קטנים בהרבה מאלה שהשר לבט"פ נדרש כיום לחתום עליהן   (כ- 8000 בשנה).

 

מובן מאליו, שאם  התובע/הפרקליט מעוניין להביא נציג מטעמו שיסביר את מהות התעודה, הרי שאין לו כל מניעה לכך.

 

הבעיה הינה שסעיף 46 מנוסח כך "ורשאי הוא לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אף בהעדר יתר בעלי הדין". דהיינו, שביהמ"ש  רשאי לדרוש את הבאת הנציג.

 

איני שותף להערכה שבתי המשפט לא יזמנו לעדות "ממוני חסיונות" להבהרת התעודה.

 

היות שמדובר בהיקף עצום של תיקים ובמספר דיונים רב בכל בתי המשפט בארץ, ועלולה להיות חפיפה בין הדיונים השונים, הרי שממונה לא יוכל להגיע לכל הדיונים, גם אם השר ימנה עובד מיוחד שיוקצה לשם כך.

 

אם השר ימנה עובד משרד, נוסף על תפקידו, הרי שהלה לא יוכל גם למלא את תפקידו, גם ללמוד את  התיק ובנוסף להתרוצץ בין בתי המשפט.

 

בנוסף, נידרש להצמיד לכל ממונה חסיונות, עו"ד/מתמחה שיסייע לו הן בהכנה והן בעת הדיון.

 

כל האמור לעיל, מהווה מעמסה בלתי אפשרית, על גורמי המשרד לבט"פ. עקב האמור, אנו  מתעתדים לקיים דיון בנושא עם מנכ"ל המשרד.

 

לכן, הצעתי  הבסיסית הייתה שהשר יאצול מסמכותו לפרקליט מחוז/ ראש יחידת תביעות שבקי בנושא והחליט לגבי התעודה הספציפית.

 

אין באמור, בכדי להוות שינוי מעמדתי הבסיסית לכך שהשר אינו צריך להיות הגורם שיחתום על תעודות חיסיון.

 

העמדה של רז שלא נתמכה על ידי בדיון, עקב החשש שהנני מעלה במייל זה וציינתי אותו אף בדיון, מהווה בעיה למשרד לבט"פ כפי שציינתי לעיל. חבריי מהפרקליטות לא הצליחו להרגיע את חששותיי אף בדיון.

 

מובן שאם המטלה לא הייתה רובצת על המשרד לבט"פ, הרי שלא הייתי מעלה ומציע הצעה זו.

 

הנני סבור שאם גורמי משרד המשפטים והפרקליטות אינם מוכנים לקחת מטלה זו עליהם, הרי שלפחות הנני מצפה לסיוע מינימלי, כפי שהצעתי במייל זה, שכן במייל הקודם הצעתי תיקון חקיקה רחב  יותר שהיה נותן מענה הרבה יותר טוב.

 

אודה לקבלת התייחסותך לתיקון של סעיף 46, לאור האמור לעיל.

 

בברכה,

 

יואל

 

יואל שלום,

 

ההוראה בסעיף 46 לפיה "בית המשפט רשאי לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר אף בהעדר יתר בעלי הדין" הוא חשוב ומשמש בעתירות לגילוי ראיה חסויה אף למשרדים אחרים, כגון נציגי שב"כ המסבירים במעמד צד אחד את הצורך בחסיון, וכיו"ב. למחיקה של המילים "ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר" השלכות רוחב. הכוונה במונח זה לגורמי מקצוע, אשר יכולים להיות גם גורמי מודיעין במשטרה או ביחידות חוקרות שונות, היכולים להסביר במעמד צד אחד בפתיחות לבית המשפט מדוע אין לגלות את הראיה החסויה ומה הנזק שעלול להיגרם מהגילוי. על כן, אני סבורה שעל מנת לאפשר המשך דיונים כאמור במעמד צד אחד, אין למחוק מילים אלה.

 

בברכה,

עינת

 

 

רז,

 

בהתאם לשיחתנו, אודה לבחינת תיקון סעיף 46 בכל הנוגע לגילוי ראיה לפי סעיף 45 המתייחס לתעודות שעליו חותם השר לביטחון הפנים, באופן שיימחק "ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר".

 

הדבר מהווה את הרע במיעוטו.

 

בברכה,

 

יואל

 

 

 

שלום רב,

 

הנני חוזר על עמדתי בדיון, שחיוני לוודא שבתי המשפט לא יזמנו את הממונה לתן עדות.

 

לדעתי, יש למצוא דרך לעגן זאת בחקיקה, ואי אפשר להסתפק בטיעוני הפרקליטות, כאמור בסעיף 4 למייל של עינת דלהלן.

יש לקבע בחקיקה שאי אפשר יהיה לזמן את הממונה אם באופן ישיר ואם בצורה עקיפה, בדרך של הגדרת סמכות מצומצמת לממונה.

לכן, מציע לתקן את סעיף 46 לפקודת הראיות באופן שיימחק "ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר" ( ר' דלהלן את המחיקה המוצעת).

 

בנוסף, יש לקבוע שהממונה יחתום על התעודה  לאחר שקיבל אישור מהתובע/ פרקליט שהחיסיון אינו פוגע בהגנת הנאשם, ולאחר שקיבל מסמך מפורט ומנומק, תוך התייחסות לכל פרט שלגביו נדרש החיסיון, מקצין משטרה בכיר המבהיר את האינטרס הציבורי החשוב שבגינו הוא נדרש לתן חיסיון, יש להבהיר בחקיקה שהממונה  לא נדרש להפעיל שיקול דעת לגבי הגנת הנאשם/האינטרס הציבורי בכל פרט שלגביו נדרש החיסיון, אלא  יבחן באם עילת החיסיון מהווה "אינטרס ציבורי חשוב" במקרה נדון, המצדיקה את הוצאת תעודת החיסיון.

 

לכן מוצע להוסיף:  בסיפא של 45 (א)- לצורך הפעלת סמכות השר  די בחוות דעת מנומקת  של קצין משטרה בכיר  בעניין האינטרס הציבורי החשוב המצדיק הוצאת חיסיון ובקביעת תובע/פרקליט שאין במתן החיסיון כדי לפגוע בהגנת הנאשם.

 

כמו כן, הנני סבור שקיימת בעיתיות  בכך שהממונה אמור להיות עובד ציבור שהינו עובד מדינה במשרד לבט"פ, עקב כך שהמשרד אמון על המשטרה, שהיא הצרכן העיקרי של תעודות החיסיון, בהיותה הגוף החוקר והתובע ברוב המקרים.

 

בברכה,

 

יואל

 

 

 

 

 

 

 

מסכים כי אין מקום שההסמכה תהיה במסגרת תקנות או תוספת. מדובר בהסמכה, וככלל הסְמָכות מפורסמות ברשומות.

לדעתי, מינוי של השר נכון שיהיה רק למי מעובדי משרדו.

כמו כן, נראה לי שלא צריך יותר מממונה אחד. לכל היותר אפשר למנות ממלא(י) מקום של הממונה בהעדרו ואת זה לא צריך לכתוב בחוק.

אם יש לכך הצדקה, השר יכול למנות אדם ייעודי לתפקיד זה בלבד, אבל נראה שאין בכך צורך ויכול להיות גם מישהו בנוסף על תפקידו. אפשר גם לציין בחוק כי צריך להיות עובד "בכיר" (זה מונח שקיים הרבה בחקיקה גם בלי הגדרה מפורטת).

 

השר לביטחון פנים רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לעובד (בכיר מ)משרדו, אשר יוסמך כ"ממונה על החסיונות".

 

אלעזר

 

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

להלן עיקרי הדברים שסוכמו בישיבה היום אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), רז נזרי:

 

1.      במסגרת המשך קידום הצעת החוק נעמוד על הצעתנו לשלב בהצעה החלופית של הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה חסיון סטטוטורי צר (זהות מקורות, שיטות ואמצעים). כמו כן, לסעיף זה תתווסף ההוראה שהיתה בהצעה המקורית בענין חובת הפרקליט לערוך את האיזונים שבית המשפט יכריע לפיהם אם תוגש בקשה, ולמסור חומר במקרים המתאימים, וכן לאפשר גילוי חלקי של ראיה.

2.      ההצעה של תעודת חסיון גנרית, כללית, לא תקודם, שכן משמעה למעשה הוא קביעת חסיון סטטוטורי על תעודות חסיון שגרתיות (ר' סעיף 1).

3.      ינוסח סעיף של האצלת סמכות השר לממונה על החסיונות בבט"פ.

4.      יואל הדר, היועץ המשפטי למשרד לבטחון פנים, ביקש למנוע מצב בו יזמנו את הממונה על החסיונות לעדות בבית משפט. בענין זה נאמר שכיוון שהחומר חסוי אין תועלת בזימונו לחקירה נגדית. אם יתבקש זימונו, הפרקליטות תטען בערכאות השונות שאין בכך רלוונטיות ושאין לזמנו.

 

מצ"ב נוסח ההצעה עם השינויים עליהם סוכם (מסומנים בצהוב). אנא ראו אם יש לכם הערות.

 

תודה

עינת