שלום לכולם

במצורף למייל זה, אנא ראו את הפניה שהוכנה על ידי ענת חולתא. מדובר בהתלבטות שלנו באם להגיש הודעה לצד שלישי כנגד סניגור שייצג נאשם שזוכה ועתה תובע את הפרקליטות. זאת, מעבר להעלאת הטענות בכתב ההגנה. בפנייה מפורטים הנימוקים בעד ונגד. עד כה לא נקטנו בהליך דומה. עם זאת, יכול וראיה כוללת של ההליך הפלילי המתנהל מצדיקה הגשת הודעה כזו.

 

ראשוניותו של ההליך מצדיקה התייעצות .

======================================================================================================

 

גלי שלום,

 

בהמשך לשיחתנו רצ"ב פנייה, בעניין דחוף הנוגע לניהול תיק אזרחי, אך הוא בעל השלכה גם לתחום הפלילי.

 

השאלה העומדת על הפרק היא הגשת הודעת צד ג' נגד סניגור בהליך הפלילי, במסגרת תביעת נזיקין שהגיש הנאשם (שזוכה) נגד המשטרה והפרקליטות (פמ"מ), וכן נגד המתלוננת באופן אישי.

 

הטענות כלפי המדינה הן להתרשלות ולמחדלים חמורים בשלב החקירה, ההחלטה על העמדה לדין וניהול המשפט באופן שאפשרו למתלוננת לפגוע בתובע על ידי עלילת שווא שרקמה נגדו.

 

יודגש כבר בראשית הדברים, כי עמדתנו המקצועית היא שלא היתה התרשלות בפעולת הרשויות וכי מדובר בזיכוי מחמת הספק, שנבע מהתרשמות בית המשפט מן העדים ושקלול מכלול הראיות באופן שהביא להעדפת גרסת התובע, ומבלי שנמתחה ביקורת כלשהי על התנהלות המדינה.

 

התובע הועמד לדין בגין עבירות מין שביצע לטענת המתלוננת, בת דודתו, בעת שהיתה קטינה בת כ-13 והוא היה בגיר בן כ-21. התלונה הוגשה למשטרה בשיהוי של מספר שנים ולאחר שהפרשה 'התפוצצה' במסגרת המשפחתית עקב סכסוך בין המתלוננת לתובע.

התקיימה חקירת משטרה שבסופה הוחלט להגיש כתב אישום לאור קיומן של ראיות לכאורה, אף שהיה ברור שבתיק קשיים המאפיינים פעמים רבות תיקים מסוג זה. יצויין, שבמסגרת החקירה נערכה בדיקת פוליגרף ולפיה המתלוננת דוברת אמת והתובע דובר שקר.

 

התובע היה עצור מספר ימים לצרכי חקירה ולאחר מכן שהה במעצר בית למשך תקופת המשפט (כ 20 חודש).

 

כאמור, בתום ניהול ההוכחות זוכה התובע פה אחד, מחמת הספק. בבסיס הזיכוי התרשמות בית המשפט מהעדים תוך קבלת טענות ההגנה, כי למתלוננת היה מניע בהגשת תלונת שווא נגד התובע, כי לא ניתן הסבר מספק לכבישת התלונה על ידה עד למועד בו פנתה למשטרה, וכי אמינותה הכללית מוטלת בספק. בפסק הדין לא הושמעה ביקורת כלשהי על התנהלות המשטרה או הפרקליטות בתיק זה.

 

בקשה שהגיש הסניגור לפיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין נמחקה על ידו בעקבות הערות בית המשפט. בקשה זו לפיצויים כוללת טענות דומות, אם לא זהות, לאלה שבכתב התביעה.

 

כאמור, עמדת המדינה היא, שלא נפל פגם המצדיק הטלת חבות בנזיקין על המדינה. אנו סבורים שתביעות מעין אלה שבבסיסן עומד זיכוי מחמת הספק של נאשם, ללא שנמתחה ביקורת כלשהי על ההתנהלות ואין כל טענה כי הוסתר דבר מה מבית המשפט, אינן ראויות להתברר, כעניין שבמדיניות שיפוטית הגם שאין טענת סף פורמאלית אותה ניתן להעלות.

למרות זאת, אנו מוצפים בתביעות מעין אלה ועל כן השאלה העומדת לפתחנו איננה רק מהי דרך ההתגוננות הראויה בתיק הספציפי, אלא גם ההתבוננות המערכתית בהתמודדות המדינה עם גל התביעות.

 

במקרה הספציפי הזה, תמצית טענתנו כלפי הסניגור היא, שנמנע מלהעלות טענות משמעותיות ורלוונטיות במהלך התיק הפלילי באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הטענות בכתב התביעה ולכן ככל שהמדינה תימצא רשלנית, הרי שהסניגור הוא שגרם לנזקי התובע. כך, למשל, הסניגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בשלב המעצר וכעת התובע טוען שלא היו ראיות מספיקות לאישום; הסניגור נמנע מהגשת עררים בפני שופט המעצרים על תנאי השחרור וכעת התובע טוען להתעמרות לא עניינית של התביעה כלפיו בנושא זה; הסניגור נמנע מהגשת בקשות לעיון חוזר בטענת כרסום בראיות וכעת התובע טוען כי היה על המדינה לחזור בה מכתב האישום במהלך ההוכחות; הסניגור נמע מהעלאת טענת 'אין להשיב לאשמה' וכעת התובע טוען שהיה על המדינה לחזור בה מכתב האישום לאחר עדות המתלוננת; הסניגור ויתר על חקירתם של שוטרים מסויימים שכעת נטען כי הם התרשלו כלפי התובע בחקירה; הסניגור ביקש למחוק את בקשתו לפי סעיף 80 לאור הערות בית המשפט וכעת התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין אותן עילות.

 

ברורה לנו הרגישות הרבה שיש בנקיטה בהליך זה. עיקרי הספקות מפורטים להלן, יחד עם השיקולים שכנגד על מנת שניתן יהיה לקבל הכרעה מושכלת האם נכון לאמץ דרך פעולה זו בתיק זה ובתיקים מתאימים אחרים:

 

א. הגשת הודעת צד ג' נגד סניגור הופכת את התביעה לעניין אישי ושמה זרקור על התנהלות אישית, ולא רק מערכתית.

    אל מול טענה זו עומדת העובדה, שגם מבחינת עובדי הציבור שפעלו מטעם רשויות האכיפה הנתבעות מדובר בעניין אישי, גם אם הם אינם נתבעים אישית ואפילו אם שמם אינו מוזכר במפורש בתביעה. עובדי   ציבור אלה - הן שוטרים והן פרקליטים - נתקפים בגין התנהלותם ואף בגין יושרתם המקצועית והאישית. הם ייאלצו להגיש תצהירים מטעמם וגם להעיד בבית המשפט והם חשופים לקביעת ממצאים בפסק הדין  באופן שעלול להסב גם להם נזקים באופן אישי. כך, לדוגמא, בתיק זה נטען ספציפית כלפי הקצין שניהל את החקירה שהיה בלתי כשיר לנהל את החקירה ובלתי מנוסה ושהוא הולך שולל על ידי המתלוננת באופן שגרם

    לו לנהל חקירה חד צדדית.  כלפי הפרקליטה שניהלה את התיק בבית המשפט נטען כי מרגע שהתובע עמד על חפותו וסירב לסיים את התיק בהסדר טיעון החלה התעמרות בו והקשחה לא עניינית של עמדתה בבקשות הנוגעות לחלופת המעצר.

    ככל שהגשת הודעת צד ג' נגד הסניגור תסייע להמחיש לבית המשפט את מלוא המשמעות של ניהול התביעה ותחייב אותו להתבונן באופן מאוזן בהתנהלותם של כל הצדדים בהליך באופן שכולם יהיו חשופים לסיכונים דומים, ייתכן שיהיה בכך להביא הן לצמצום התופעה של הגשת תביעות אלה, הן לניהול מאוזן יותר של ההליך והן לטיוב ההגנה הניתנת למערכת ולעובדי הציבור בתביעות מעין אלה (ובסופו של דבר גם לחיסכון כספי). כיום המצב הוא, שבתי המשפט קשובים לתביעות פיצוי-זיכוי מעין אלה כשלנגד עיניהם התובע הבודד שנגרמו לו נזקים אל מול מערכת חסרת פנים ושמות המהווה 'כיס עמוק'. לבתי המשפט 'קל' לאתר בכל התנהלות מערכתית פרט כזה או אחר בו ניתן 'להיתלות' ולפתוח פתח להטלת חיוב על המדינה, או להפעלת לחץ לסיום התיק בפשרה. חשוב להזכיר את הידוע לכולנו, כי אין חקירות משטרה "מושלמות" ואין ניהול "מושלם" של הליך פלילי והשאלה האם התנהלות כלשהי עולה כדי לרשלנות היא פעמים רבות שאלה של מידה הנתונה גם להתרשמות הסובייקטיבית של בית המשפט, הבוחן את הפרשה בדיעבד, ובחוכמה שלאחר מעשה. 

 

לעתים מצויה המדינה במצב בו היא מסכימה להתפשר בתיק מתוך מניע עיקרי (ומוצדק) להגן על שמם הטוב של העובדים ולהמנע מלהעמידם בסיכון לקביעות אישיות בפסק הדין.  מבחינה זו אנו מציעים, כי מדובר בטקטיקה ראויה ואולי אף צו השעה. מעבר לכך, אנו מציעים כי הליך כזה יקדם את יעדיה של הפרקליטות לפתח דרכי פעולה אקטיביים, ולא רק מתגוננים אגב הטיפול בתיקים.

 

ב. מדובר בחשיפה של עמית למקצוע לסיכון ועצם הגשת ההליך כרוכה באי נעימות ובנטל כספי.  כמו כן הדבר עלול להתפרש כחציית גבולות ושינוי כללי המשחק בהתנהלות המדינה אל מול ציבור עורכי הדין.

    טענה זו היא אכן כבדת משקל ואנו סבורים כי יש לבחון את המשקל שיש לתת לה אל מול חובת הפרקליטות האזרחית לספק הגנה מיטבית למדינה ולעובדי הציבור ואל מול הצורך בגיבוש דרכי פעולה אפקטיביות להתמודדות עם גל התביעות. בנוסף, חשוב לציין, כי לעתים קרובות ידוע לנו שהסנגורים הפליליים עצמם עומדים ברקע או אף בחזית התביעות האזרחיות ואנו מתוודעים לתופעה גוברת והולכת של שיתופי פעולה בין עורכי דין לצרכים אלה (אך יודגש, כי לא ידוע שזה המצב במקרה ספציפי זה).

 

ג. הגשת ההליך נגד הסניגור מציבה אותו במצב שבו על מנת להתגונן עליו לטעון טענות הנוגדות את האינטרסים של לקוחו-לשעבר (כמו למשל לטעון שאכן היו ראיות לכאורה ולכן לא נקט הליך; שההחלטות השיפוטיות בעניין תנאי שחרורו היו סבירות ולא לא הוגש עליהן ערר וכיוצב').

   אין ספק שזו מטרתה העיקרית של הגשת הודעת צד ג' במקרה כזה ובעצם עובדה זו טמון הפוטנציאל שבסיוע להגנת המדינה. מבלי להמעיט בערכה של הטענה אנו מציעים את העמדה העקרונית, שאין לאפשר לתובע להעלות טענות שאינן מתיישבות עם האופן בו נוהל ההליך הפלילי בעניינו מבלי שיצטרך 'לשלם את המחיר' על כך ותוך הסתמכות על כך, שלא הוא ולא סניגורו ייאלצו לשאת במלוא המשמעויות של ההתנהלות, אלא רק נציגי המדינה ייאלצו להתגונן ולהצטדק ורק עליהם תוטל האחריות על האופן בו נוהל ההליך.

 

ד. שימוש בהליך זה מקום בו עמדתה הבסיסית של המדינה היא שלא היתה התרשלות שלה.

   בנוסף לכל הנטען לעיל אנו מציעים, כי הדבר מתיישב עם מהותה של הודעת צד ג' (להבדיל מצירוף נתבעים): האחריות הנטענת של הסניגור הינה פועל יוצא של ייחוס האחריות למדינה, מקום בו העמדה הבסיסית היא שאין אחריות מדינה כלל. המדינה אינה טוענת לאחריות עצמאית של הסניגור שכן עמדתה הבסיסית היא שעל התביעה להידחות מכל וכל. מבחינה זו מדובר במעין טענה 'חלופית' המצויה בבסיס הרציונאל של ההליך.  כך לצורך ההמחשה, אם עמדת המדינה היא שהיו ראיות לכאורה כנגד התובע בשלב הגשת כתב האישום ממילא לא ניתן לטעון כי היתה חובה עצמאית על הסניגור לטעון אחרת. אך ככל שיימצא על ידי בית המשפט שלא היו די ראיות להגשת כתב אישום ועל כן המדינה התרשלה בעשותה כן, ממילא הדבר מצמיח מבחינה משפטית גם חובה של הסניגור להעלות את הטענה במועד המתאים בהליך הפלילי.

 

ה. קיים חשש, שנקיטה בהליך נגד סניגור בתביעות מעין אלה ישפיע על אופן ניהול ההליכים הפליליים ויוביל לריבוי הליכים ולהעלאת טענות סרק בשלב זה שלא מתוך שיקולים ענייניים הנובעים מצרכי ההליך הפלילי אלא מתוך שיקולים אישיים של הסניגור שלא להתבע בעתיד בנזיקין.

    קשה לאמוד מראש מה עלולות להיות ההשלכות על ההליך הפלילי של אימוץ טקטיקה זו על ידי המדינה בתביעות אזרחיות. אל מול האפשרות כי הדבר ישפיע לרעה על ההליכים הפליליים קיימת גם האפשרות כי הדבר ישפיע לטובה על האופן בו סניגורים בוחרים לנהל את ההליך הפלילי ובעיקר על הקלות שבה מוגשות תביעות מעין אלה לבתי המשפט האזרחיים. בנוסף, אין להתעלם גם מן החשש, שבאותה מידה ריבוי התביעות נגד רשויות האכיפה ועימן גם חשיפת נציגי הרשויות לטענות מטענות שונות, יחלחל וישפיע אף הוא על אופן התנהלות הרשויות בהליכים הפליליים. בכתבי ההגנה של המדינה חוזרת ומופיעה הטענה, כי קבלת התביעה עלולה לרפות את ידי רשויות האכיפה ולהשפיע לרעה על התנהלותם המקצועית - ואין מדובר בסיסמה ריקה.

 

ו. קיים חשש, כי העלאת טענות אישיות נגד הסניגור תשיג תוצאה הפוכה מהמצופה והיא אף תלבה העלאת טענות אישיות נגדיות, וביתר שאת, נגד עובדי רשויות האכיפה.

    אין ספק כי בכל מקרה בו המדינה בוחרת לפעול ביתר אקטיביות, ואולי אף ביתר אגרסיביות, תוצאה אפשרית היא הסלמה גם של התנהלות הצד שכנגד. 'מנגנון' זה מוכר היטב לכל העוסקים באכיפת החוק ולכן יש לשקול בכל מקרה ומקרה את הסיכונים והסיכויים ולבחור רק באותם מקרים מתאימים בהם התועלת הצפויה רבה מן הנזקים הצפויים. כמובן שכחלק מהחשיבה המדוקדקת שיש לעשות בכל מקרה ומקרה נדרש גם שיתופם של עובדי הציבור הפרסונאליים שעבודתם נתקפת בתביעה ובירור מוקדם של הערכתם לגבי הטענות האישיות העלולות להתעורר במסגרת ההליך.

 

יודגש, כי בכל מקרה וללא קשר לשאלת הגשת הודעת צד ג', מועלות מלוא הטענות בכתב ההגנה ולרבות טענות המייחסות לתובע עצמו את מכלול ההתנהלות בתיק הפלילי, על כל המשתמע מכך.

 

בשלב זה, תוגש יחד עם כתב ההגנה בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד ג' תוך ציון כי המדינה שוקלת צעד זה.

 

בכל מקרה, בהתאם לסעיף 31 לכללי האתיקה ברור, שבטרם הגשת הליך נגד הסניגור, יש לפנות אליו ו"לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום".

 

נוכח מכלול הנסיבות - הקונקרטיות והכלליות - כפי שפורטו לעיל, אנחנו מבקשים להתייעץ בשאלת  הגשת הודעת צד ג' נגד הסניגור במסגרת התביעה האזרחית שהגיש התובע.

  

 

03-6970100 050-6117096