בית משפט השלום קיבל תביעה של מבוטח נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, בגין נזק שנגרם לרכב כתוצאה מחדירת מי גשמים לרכב. המחלוקת בין הצדדים הינה, האם מדובר בנזק תאונתי הנכלל בהגדרת "שיטפון" המכוסה בפוליסה. נקבע, כי מנורה נהגה במקרה זה בחוסר תום לב, כאשר העלתה בתצהיריה טענה שלא נטענה בכתב הדחייה ובכתב ההגנה. מנורה בנוסף, נהגה בחוסר תום לב כאשר בחרה לנהל משפט, כאשר כל טענתה מתבססת על כך שגרסתו של התובע הינה שקרית. אמנם, מנורה לא טענה באופן מפורש שתביעת התובע הינה מרמה, אך הדבר משתקף מטענתה, כי התובע הזניח את הרכב ולכן הרכב נפגע, טענה שלא יכולה לדור בכפיפה אחת עם גרסתו של התובע.

על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התשע"ד–2013. על פי דברי ההסבר להצעה, מטרתה לתת לרשויות השלטון כלים ומידע מקיף ומפורט להבין ולהפנים את משמעות ההחלטות לגבי הדורות הבאים. מועצת הדורות הבאים תהווה מקור מידע חשוב להשפעות על העתיד הרחוק של המדינה, ובכך תעזור לבצע החלטות תוך הבנת "התמונה הגדולה". הצעת החוק מאפשרת למועצת הדורות הבאים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של פעולות כלל רשויות השלטון של מדינת ישראל, ולעדכן את מקבלי ההחלטות במסקנותיה.

על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק איסור הפליה במוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2013, במסגרתה מוצע לבצע תיקוני חקיקה אשר מטרתם לחדד ולהחמיר את הוראות איסור ההפליה במוסדות חינוך, ולהרתיע ביתר שאת את העוברים על איסור הפליה במסגרת החוק.

בית המשפט לעניינים מנהליים דן בעתירה המכוונת נגד החלטתו של הממונה על עבודות השירות, במסגרתה הוחלט על הפסקת עבודות השירות שנגזרו על העותר וכפועל יוצא מכך – על המשך ריצוי תקופת המאסר שנגזרה עליו – בבית הסוהר. נקבע, כי ההחלטה שהתקבלה בעניינו של העותר, לרבות מהלך קבלת ההחלטה, עומדים במבחן הסבירות ואין עילה להתערב בהם. לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטתו של הממונה בנדון ובנסיבות המקרה – ובשים לב לאמת המידה החלה בכל הקשור לביקורת שיפוטית של בית משפט זה על החלטות מעין אלה.

בית המשפט המחוזי דן בערעור על פסק הדין בו חויב המערער בתשלום מזונות ילדיו. צוין, כי טענותיו של המערער בדבר הגישות הפרשניות השונות שקיימות בדין העברי והמכוונות לחלוקת נטל המזונות בצורה הוגנת ושוויונית יותר, מעלות שאלות עקרוניות כבדות משקל. אולם, הן לא נטענו בבימ"ש קמא. בימ"ש שלערעור רשאי, כחריג, להתיר לבעל דין להסתמך על טענות משפטיות שלא טען בערכאה הדיונית, אולם השימוש בחריג ראוי שיעשה כשמדובר בשאלה משפטית חשובה שיש אינטרס ציבורי בקביעת הלכה בעניינה, ובאותם מקרים מתאימים שתוצאת פסק הדין אינה צודקת במידה ניכרת.

בית משפט השלום קיבל תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעים לפיצוי בגין נזק אשר נגרם לטרקטורון כתוצאה משריפתו, כחודש וחצי לאחר רכישתו. בעוד התובע תולה את האחריות על כתפי הנתבעת אשר שווקה לו את הטרקטורון בטענה, כי המדובר בכשל חשמלי בטרקטורון, תולה הנתבעת את האחריות על כתפי התובע בטענה, כי פעולה מצדו של התובע, היא אשר הביאה לקרות האירוע וממילא לנזק הנטען. בית המשפט קבע, כי משהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח, כי לא התרשלה בענייננו ואף לא הוכיחה כי פעולה מטעם התובע היא אשר הביאה לפרוץ האירוע, עולה כי נושאת באחריות לנזק אשר נגרם לתובע בעטיו של האירוע בשיעור של 80% מהנזקים.

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל תביעה כנגד איסתא ישראל בע"מ ואח', בגין התרשלות באספקת בלון חמצן לתובעת. התובעת הזמינה באמצעות הנתבעת, כרטיסי טיסה לטיסה מתל אביב לסן פרנסיסקו, משם למיאמי שבארה"ב ובחזרה לתל אביב, וזאת באמצעות חברות התעופה, הן הצדדים השלישיים. לכל אותן הטיסות היה צריך לספק לתובעת בלון חמצן. נקבע, כי התובעת זכאית לפיצוי כללי, הוא הפיצוי שהיתה זכאית לו במידה שלא היתה בוחרת לנסוע במסלול החדש והיקר יותר ונאלצת, עקב אי אספקת החמצן, לבטל כליל את טיסתה המתוכננת.

בית משפט השלום גזר עשרה חודשי מאסר בפועל על נועם טפר, מומחה בתחום השיווק והתקשורת של חברות ציבוריות עם ומול משקיעים מוסדיים ואחרים במסגרת שוק ההון, שהורשע בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, עבירה לפי סעיף 52ג' לחוק ניירות ערך. צוין, כי בקביעת מידת חומרתה של העבירה שעניינה "שימוש במידע פנים" יש משמעות למעמדו של "איש הפנים" העומד לדין, ולמידת נגישותו למידע הפנים ולבהירותו של המידע.

בית משפט השלום הורה על הפסקת תובענה, שעניינה ליקויי בניה בנכס שנרכש מאת הנתבעת ומשמש את התובע לצורך עיסוקו כספר. הנתבעת הודיעה כי היא עומדת על חיובו של התובע בהוצאות ההליך, אשר נמשך כשנתיים ואילצה לשאת בעלויות שכר טירחה, כמו גם בשכר מומחה לשם הוצאתה של חוות דעת. בית המשפט קבע, כי בנסיבות שהובהרו בפסק הדין, וכמתבקש משלל ההחלטות להן נדרש בית המשפט מפאת התנהלותה של באת כוח התובע, ועת לא נמצא כל הסבר משכנע בתגובתה שלא להורות כן, יש מקום להשית עליה הוצאות אישיות ולו בסכום סמלי של 1,000 שקלים.

בית משפט השלום הרשיע את אברהם סלמה, שותף ובעלים של מסעדת "לה מר" בתל אביב, בעבירות של תקיפה, הטרדה מינית ועוד, כלפי מלצרית שעבדה במקום. בית המשפט ציין, כי השאלה איננה מה הניע את המתלוננת להגיש תלונתה, אלא אם היו הדברים, או לאו. אין כל פגם ברצון לקבל פיצוי צודק והולם, מחמת התייחסות מינית מבזה של מעביד כלפי עובד.

בית המשפט המחוזי דן בבקשתה של פזגז בע"מ למתן צו מניעה זמני המורה למשיבה, גזגל בע"מ, להימנע מלבצע את החלפת ספק הגז בבתים המשותפים שבנידון. נקבע, כי חופש הבחירה בספק של בעלי דירות בבית משותף, מחייב כי כל החלטה לגבי התקשרות עם ספק או החלפת ספק, תעשה בהסכמה של רוב בעלי הדירות, הסכמה שתושג בהחלטה כדין. במקרה דנן, המבקשת הציגה ראיות מהימנות לכאורה לכך שההודעות על החלפת ספק גז אינן משקפות הסכמה אמיתית של רוב בעלי הדירות בבתים.

בית המשפט המחוזי הרשיע את ג'ון אוטול בביצוע עבירות הצתה והתפרצות, בגין הצתה של סניף בנק הפועלים בערד, וגזר עליו 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל. צוין, כי נסיבות חייו של הנאשם חריגות וקשות במיוחד. בנוסף, הנאש חולה במחלה חשוכת מרפא ונכון לימים אלה הוא אינו ממשיך בטיפול התרופתי שניתן לו בעבר מסיבותיו הוא. עוד צוין, כי האירוע חריג ואינו משקף את אורחות חייו של הנאשם, וכי מאמציו לשיקום ולהחזרת חייו למסלול נורמטיבי כבירים.

בית משפט השלום גזר שישה חודשי מאסר בפועל על מיכאל פוליצר, אשר שימש במגוון תפקידים בכירים בשוק ההון ומוכר כבעל ניסיון ומעמד בכיר בשוק ההון, וזאת בגין הרשעתו בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

בית המשפט העליון דחה ערעורים הדדיים על העונש שהושת על המערער, בגין הרשעתו בביצוע עבירה של אינוס. על המערער הוטלו 40 חודשי מאסר והופעל עונש מאסר על-תנאי לתקופה של ארבעה חודשים, חציו במצטבר לעונש שהוטל וחציו בחופף. נקבע, כי גזר הדין סוטה, באורח מהותי, מרמת הענישה הראויה בעבירות מסוג זה. המשיב הורשע בשני מעשי אינוס אכזריים אותם ביצע במתלוננת, ויש להחמיר בעונשו, כך שיעמוד על 55 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הפעלת התנאי, כאמור בגזר דינו של בית משפט קמא, תעמוד בעינה, כך שהמשיב ירצה 57 חודשי מאסר בפועל.

בית המשפט לעניינים מקומיים זיכה את הנאשמת מעבירה של חניית רכב על המדרכה. אין מחלוקת של ממש בין הצדדים ביחס לעובדות, אלא קיימת מחלוקת האם מקום החניה מהווה מדרכה. נקבע, כי קיימת במקרה דנן אי בהירות בפרשנות המצב המשפטי. היה ויעוד השטח אינו חד משמעי, אזי הנאשמת זוכה בספק הסביר.