שלום לכולם,
מצ"ב פסק דין אשר ניתן לפני מס' ימים על ידי השופטת וולפסון, העוסק כולו בסוגיית ההוצאות.
אני מביא בפניכם את פסה"ד לנוכח הסכום המכובד שנפסק (30,000 ₪), בנסיבות בהן המינהל לא היה הנתבע היחיד והעיקרי בתיק, ואעפ"י שהתיק נמחק באמצעיתו ולא הגיע לכדי
הכרעה עניינית בסעדים שנתבעו.
ב"כ התובע- המושב, הגיע להסכמה עם ב"כ החברה למושבי גת- הנתבעת 1, לאחר שנשמעו עדי המושב בשתי ישיבות הוכחות, לפיה, תשלם החברה למושב סכום מסוים תמורת מחיקת
התביעה נגדה.
בהתאם, ביקש ב"כ המושב למחוק התביעה גם נגד המינהל (שבמרוצת התיק לא נותר סעד נגדו אלא רק סוגייה עקרונית), ללא צו להוצאות ואח"כ אף הסכים לשלם 7,500 ₪. לא הסכמתי
לכך ועמדתי על קבלת הוצאות משמועותיות יותר, בין היתר לנוכח הזמן בו מתנהל התיק בביהמ"ש (משנת 2007), הטרחה שנגרמה לנו בהתחשב בשלב בו מצוי התיק וכן מחדלים שונים של המושב בניהול התיק. דרשתי 40,000 ₪.
המושב הודיע על מחיקת התביעה נ' המינהל ולאחר טיעונים בע"פ בפני כב' השופטת וולפסון, הושתו על המושב, כאמור, הוצאות בסכום של 30,000 ₪.
לשימושכם,
מאיר.
From: Ousama Abu Ajaj
Sent: Tuesday, November 19, 2013 10:45 AM
To: Meir Asraf
Subject: פמ"ד 1476/07