היי,
כפי שאמרתי קודם - העתירה פגומה באופן יסודי (המדינה לא צורפה).
תיאורטית - המדינה יכולה היתה להתעלם במפגיע מן העתירה - שהרי היא זו שהוסמכה לפנות ולא ראש העיר או העיריה, וכרגע - אין כל סעד או בקשה שמופנים כלפיה.
ברם קיימת סכנה כי אכן תוגש בקשה לסעד ביניים, בסמוך לפינוי - תוך הסבת נזקים כבדים מבחינה כספית (אם תתקבל, אפילו זמנית). אפשרות אחרת היא לצוד שופט שלום שלא מכיר את
הפרשה, ולנסות לעכב באמצעותו (מניסיון בתיקי בדואים) את פעולות המדינה. כבר ראינו החלטות מוזרות...
משכך נדרשת וודאות , ויפה שעה אחת קודם - בגלל העלויות העצומות.
לירון ועדי - האם שיגרנו לרוכלים את הכרוז? שם מדובר על
המדינה כגורם מפנה.
איתי
נ.ב - כיתבתי גם את פרקליט המדינה.
שלום לכולם,
לאחר קריאת העתירה שהוגשה, כאמור, נגד עיריית אילת וראש העיר אילת, עמדתנו היא כי יש לפעול להגשת בקשה להצטרף להליך, וזאת בהקדם האפשרי.
משיחה שקיימנו עם ישראל סקופ עולה, כי נכון להיום עומדות עלויות ההערכות לפינוי ע"ס למעלה מ-500,000 ₪.
ככל שנתקרב למועד, יאמירו העלויות.
בקצרה - ב"כ העותרים, עו"ד טבצ'ניק שייצג אותם בהליך המקורי במחוזי, טוען כצפוי כי יש ליתן צו על תנאי המעכב את הפינוי לאור העובדה כי עיריית אילת לא קיימה
אחר הנחיית ביהמ"ש העליון ולא נפגשה עם הרוכלים לאחר ש"חוייבה" למצוא עבורם פיתרון חלופי.
עיקרה של העתירה מועתק מההליכים הקודמים ומהווה מחזור של הטענות לגבי חופש העיסוק ומציאת מקור תעסוקה חלופי כתנאי לפינוי - טענות, שכידוע, נדחו כבר שוב ושוב
בפסקי דין שהפכו חלוטים.
לאור ניסיון העבר, אנו צופים כי בסמוך מאוד למועד הפינוי תופנה בקשה דחופה מטעם העותרים למתן החלטה או סעד זמני תוך יידוע ביהמ"ש אודות מועד הפינוי.
לאור זאת, אנו סבורים כי יש לפעול בדחיפות להגיש בקשה להצטרף כמשיבים בהליך כאשר כבר במסגרת הבקשה תפרש היריעה אודות החלטות ביהמ"ש לאשורן (ולא כפי שבחר לצטט
ב"כ העותרים) לרבות בעניין פסק הדין שניתן בהליך הפלילי, במסגרתו התחייבו העותרים לפנות את הטיילת עד ליום 25.11 וזאת ללא כל תנאי כזה או אחר!
אלמלא כן נמצא עצמנו במצב של חוסר וודאות כשבפני ביהמ"ש יונחו אך ורק העתירה והבקשה הדחופה שבדרך....
נשמח כמובן לעמוד לרשותכם ולסייע ככל הניתן
לירון ועדי