ישיבת פרקליטים
1.
טיוטת הנחית פ"מ – טיפול התביעה בעבירות אלימות חמורה 329 + 333/5.
מוסכם על כולם כי המטרה מאד ראויה, כולנו נדהמים פעם אחר פעם מרמת ענישה נמוכה מדי בעבירות אלימות קשה.
אנחנו מקווים שהדרך בה הוחלט לנקוט תוכיח את עצמה כאפקטיבית ביותר.
סביב המטרה הזו התקיים הליך חשיבה מאומץ, והוא עדיין מתקיים – הגם שתוך כדי תנועה – ויש עוד מקום להערות ותובנות.
ההנחיה מתווה מתחמי מוצא. ההחלטה היא כי לא ניתן יהיה לערוך הסדרי טיעון החורגים מהמתחם הזה. בין היתר יהיו השלכות של עומס מכיוון שהיכולת שלנו לערוך
הסדרי טיעון בעבירות אלימות חמורה.
הערה: אם לא יהיה גיבוי של פרקליטות המדינה להגיש ערעורים כאשר הענישה שתתקבל בסופו של יום תחרוג כלפי מטה מהמתחמים שלנו, לא תהיה משמעות למאמץ שלנו
ברמת המחוז והכל יתמוסס בשלב הערעור לעליון.
רונית: יש גיבוי מלא מלמעלה, זה פרויקט דגל שכל היחידות מתלכדות סביבו. בין הטענות הספקניות שהושמעו יש ממש, תקופת השינוי לא תהיה קלה. גם העליה בכמות
התיקים לניהול לא תהיה קלה, לא לנו, לא לסניגורים ולא לבית המשפט.
אנחנו נשענים על תיקון 113 במהלך הזה, להבדיל ממהלכים שעשינו בעבר. לשון החוק כיום מנחה אותנו לטעון לעונש
הראוי, כך תעשה גם ההגנה ובית המשפט יגזור את הדין – לשון החוק החדש מאפשרת לנו לטעון למצב נורמטיבי ראוי ולא לעסוק רק בסכום ממוצעי הפסיקה הקיימת בדווקנות.
הגב' זנגו העירה והזכירה כי אחד מתוך ארבעת הפרמטרים העיקריים לקביעת המתחם הוא הענישה הנוהגת – וכי קיימים עוד שלושה כוחות גדולים וחזקים בעת קביעת
המתמחם, וביניהם הרתעת הרבים.
הוחלט על הקמת צוות חשיבה אשר ינסח טיעון קבוע אשר ישמש את כולנו בבתי המשפט, ויכלול את ההכרזה על החלטה ארצית לרכז מאמץ ולהתייצב מאחורי העמדה הנורמטיבית שלנו לגבי הענישה
הנדרשת בעבירות אלו.
1.
דו"ח יועמ"ש
מזה זמן שפרקליטת המחוז לא קיבלה כל משימה בבקשה לקבל ארכה.
הדו"ח מגלה עשרות רבות של תיקים שנפתחו בטעות, או תיקים שהטיפול בהם הסתיים אך הרישום לא נרשם בכל המסכים הנדרשים בתנופ"ה ולכן התיק ממשיך לעלות בדו"ח היועמ"ש. עם זאת,
בין היתר, מסתבר שנגלים גם תיקים שבהם חלף מועד היועמ"ש מבלי שהפרקליט פעל לבקשת ארכה כנדרש ע"פ הנחית היועץ המשפטי לממשלה.
פרקליטת המחוז מחויבת בדיווח ליועץ, לגבי מספר התיקים בהם הוגשו בקשות והארכות שניתנו להם, וזוהי חובה ארגונית שעלינו להתמיד ולעמוד
בה ללא רבב.
ישנה חשיבות גדולה אם כן לרישום מדויק ואחראי של שלבי העבודה שלנו – תיקים המצויים בהשלמת חקירה, המתנה לתסקיר תקנה 4, הליכי שימוע וכולי – חייבים להיות רשומים ככאלו באמצעות
מנגנון הדיווח על סיבת עצירת טיפול, כך שישתקפו נכון בדוחות.
המערכת מוציאה התראות באופן מדורג ומסלים, בשלב מסוים גם פרקליטת המחוז מקבלת משימת התראה בתיק ספציפי של אדם שלא עמד בזמני הטיפול בו ונדרשת לבדיקת העניין.
2.
עררים
הגב' אבירי: לא הגיוני, ולא נראה טוב כלפי חוץ, עם כל הכבוד לשיקול היעילות – שפרקליט הוא זה שיקבל לטיפולו את הערר, שהרי לא ישנה את דעתו באמת. אדם לא אמור ולא יכול לשמש
ערכאת ערעור על עצמו.
רונית: פרקליט מקבל לראשונה ומתמודד לראשונה עם טענות שלא נטענו בפניו מעולם, בהליך חדש. בהחלט צריכים לדרוש מעצמנו להיות מסוגלים לבחון בעיניים טריות וביקורתיות החלטות
וחוות דעת שאנחנו בעצמו ערכנו והיינו מאוהבים בהן בשעתו.
הפרקליט במחוז ממילא רק מכין את התיק לעיון מחלקת עררים וגורמים מקבלי החלטות בפרקליטות המדינה, ואיננו האינסטנציה המחליטה בערר עצמו. לכתיבת חוות הדעת בשאלת הערר יש תפקיד
כפול: שקילה מחדש של עמדתו וראית התיק באור חדש בעקבות הודעת הערר והטענות שבה, ובנוסף הכנת התיק להעברה למחלקת עררים בירושלים.
3.
חוות דעת בתיקנו
חוות דעת מנתחת ומתכללת – צריך. הקלדה עיוורת של חומר הראיות לתוך קובץ וורד – לא צריך.
מזמן קבענו שלא נפעל ככה יותר, הדבר מהווה בזבוז זמן ואין בו שום תוחלת. חוות דעת יכולה וצריכה לכלול חלק ראשון ובו מעין מפתח לסוגי ומקורות הראיות בתיק. ניתן בהחלט אף
להוסיף במשפט – שניים את מיצוי הראיה, את החלק המפליל בה התורם לסך הראיות שיהיו בידי התביעה בבואה לנהל את התיק. חוות הדעת צריכה להיות מספרת על מנת לחסוך לממונה או לפרקליט המעיין בה את העבודה על חומר הראיות עצמו (במידה שאין בך הכרח כמו למשל בדיון בראיות לכאורה)
מחד גיסא, אך לא לצטט באופן עיוור את כלל חומר הראיות כך שתלאה ותבזבז זמנו של הממונה או הפרקליט מאידך גיסא.
4.
חובת רישום בתנופ"ה של כל הופעה
נשלח מייל מאת רחל אבישר המשבצת במחוז את ההופעות, לאחר אירועים מצערים בהם פרקליטים נמנעו מלרשום דיוני הוכחות מתוך מחשבת המלטות מדיונים נוספים
שישובצו לו. תופעה הפוכה מטרידה ובלתי רצויה אף היא – פרקליטים שלא מבטלים בתנופ"ה דיונים שבוטלו.
הוחלט במעמד הישיבה, באופן שהיה מקובל ומחיייב עבור כולם כי התנופ"ה תשקף את מצבת ההופעות של כולנו בכל רגע נתון באופן מהימן.
לוס: מעלה שוב את בקשתו כי תמתח הנחית המזכירות ככה שהודעה טלפונית אישית על הוספת תיק להופעה תתרחש עד טווח של שבוע לפני ההופעה ותעדכן על הוספת
תיקים.
בהקשר לכך נאמר: מחשבים ניידים חזקים ותקינים, ו/או סנכרון לטלפון הנייד יכולים היו לסייע בשמירה על הקשר הרציף עם סד המטלות העדכני כאשר נמצאים מחוץ
למשרד.
5.
"רואים אותי" – הליך החשיבה על כלי המשוב
כידוע מלוות אותנו שתי יועצות ארגוניות. באופן מדגמי, הן נפגשו עם אנשים שלנו על מנת להכיר יותר טוב את הארגון שלנו, את השפה הנהוגה בו ואת דפוסי החשיבה.
ממלאי המשוב יעברו סדנאות. המטרה היא יצירת תהליך שלם, מכיל, מפרגן ומקדם של מישוב המלווה בשיחה ובתהליך שלם של התבוננות מחד גיסא ולמידה וצמיחה מאידך גיסא.
6.
קבלת אישור ממח"ש
מר פורן העביר מייל בנוגע לאישור שפיטה ממח"ש. מונח זה – מבחינת החברים ממח"ש – מתייחס אך ורק לתיק מעצר. בתיקים שאינם מלווים בהליך מעצר מסתבר לפעמים כי אפילו אין להם
תיק חקירה פעיל. יש לשים לב למייל של מיקי ולעשות שימוש בטופס כל אימת שפונים למח"ש, ולוודא שמבינים לאיזה סוג תיק אנחנו מתייחסים וכי הטרמינולוגיה מתואמת.
7.
העברת בקשות לפרקליטות המדינה במועד
תקלות בהעברת בקשות הארכת מעצר לפרקליטות המדינה מבחינת המועדים:
היו לנו כמה פניות מאוחרות לפרקליטות המדינה. הנוהל קובע שבועיים לפני תום התקופה כקו אדום בוהק, יש לנסות ולהעביר את הבקשות שלושה שבועות לפני.
הוער כי עובר לקביעת התיק להוכחות האחריות היא על מגיש כתב האישום ויש לרשום לעצמנו את המועדים ביומנים – לא לסמוך על התראות התנופ"ה ולא על חוה שמקבלת את הרשימות משב"ס
פעמים רבות בסמוך מאד לתום התקופה.
כמו כן עלה כי יש דרישה מוגזמת ודווקנית להעברת כל מסמך ומסמך שעסק בקביעת דיונים – גם בבקשות בהסמכה. בנוסף, התיקים עוברים ידיים ואף הולכים לאיבוד ואנחנו מוצאים עצמנו
עושים את אותה העבודה שוב ושוב.
8.
תיקי הכנה של מתמחים.
בעבר, בסבבי בדיקת תיקי ההכנה שעשו הפרקליטים עם הממונים, תיקי ההכנה שבאחריות המתמחים עברו קצת מתחת לרדאר, נדונו פחות בפרוטרוט, ונטו לצוץ לקראת
תום תקופת ההתמחות בערימות. במסגרת תפקידה החלה קרן לוי לבצע סבבים של בדיקת מצבת תיקי ההכנה מול המתמחים. להדגיש, פגישה זו לא נועדה להחליף סמכות מקצועית של מאמן שהתווה דרך פעולה מסוימת בתיק ובוודאי לא של ממונה שנתן בו החלטה מסוימת. הכוונה היא לייצר זווית ראיה
מערכתית, הרואה את כלל הנתונים באופן השוואתי בכל רגע נתון, כך שניתן יהיה לפקח ובמידת הצורך לווסת עומס עבודה ע"פ הנתונים שיעלו.
9.
פגישה עם קצין אח"מ מחוזי
בקרוב תתקיים פגישה כאמור שמטרתה קידום תיקי חקירה, צמצום משך החקירה במשטרה וכן ייעול ממשקי העבודה ביננו ובינם בכל הנוגע להשלמות חקירה בתיקי הכנה.
לקראת פגישה זו נשמח לקבל דוגמאות (הכוללות מספר תיק פל"א ומירב הפרטים הרלבנטים) לתיקים בהם נתקלנו בעשיה מקצועית שלא הניחה דעתנו, כאשר הכוונה כמובן
לבעיות בוטות ושוות דיון ולא למחלוקות זעומות על קוצו של יוד.
מר ביילין בדוגמא: תיק חזר מהשלמת חקירה עם בקשה שנקול שוב את רשימת ההשלמות כי הן ממש קשות ...
10.
בימ"ש מעצרים שרון
פיילוט מעצרים בשפלה מוגדר כהצלחה, והחל מיום 1.2.2014 יחל לתפקד גם במרחב שרון – בבית המשפט בפתח תקווה.
11.
שמיעת דיוני הוכחות מיום ליום – טיוטת הנחיה מאת נשיא בית המשפט העליון גרוניס
מדובר במהלך עצום מימדים, שמצוי עוד בשלבי התהוות ושיח עם גופים שונים. גם כאן, היעד עצמו מבורך ויטיב עם כולם.
השאלות הרבות נוגעות לדרך היישום האופטימאלית. כאשר בתי המשפט יצעדו בנתיב זה אנחנו כמובן נהיה שם ונגלה מחויבות להחלטות האלו.
יהיו לנו קשיים ארגוניים להתאקלם ולהתרגל ולהזיז את כוחותינו בהתאם, תהיינה השלכות על הליך המעצר כיוון שיהיו עצורים שתחילת שמיעת משפטם ידחה וכולי.
אנחנו מקיימים הליך חשיבה בדרג הניהולי של המחוז לגבי ההשלכות של ההנחיה עלינו.