תודה רבה.
היי סדריק, מצורף מידע שיכול לשמש כרקע להרצאה ביום ראשון. אם יש מידע שחסר ושאתה מעוניין בו, עדכן אותי ואוסיף אותו.
מתן.
רקע להרצאה ביום ראשון
א. סקירת הגידול בסחר אלקטרוני
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי של סחר בינלאומי באמצעים אלקטרוניים (E-Commerce). לפי התחזיות, היקף הסחר העולמי בשנת 2014 בין חברות לצרכנים (B2Cׂׂׂ) עומד על 1.5 טריליון דולר אמריקאי, גידול של 20% מ-2013. עד 2018 היקף הסחר צפוי להגיע ל-2 טריליון דולר כאשר מספר הצרכנים הדיגיטליים הגיע עד סוף 2013 לכמיליארד בני אדם (שביעית מאוכלוסיית כדור הארץ). אתר אמאזון (Amazon) הינו הרווחי ביותר בעולם כיום, עם היקף מכירות של למעלה מ-60 מיליארד דולר (נכון ל-2013). כמו כן, ניתן לראות צמיחה זו גם בקרב סחר בינלאומי אלקטרוני בין חברות ((B2B שב-2011 היווה 18% מהיקף הסחר הבינלאומי עם ערך של למעלה מ-1.5 טריליון דולר. ככל שהסחר גדל, כך גם גדלים הסכסוכים שעולים ממנו, דבר שמחייב מערכות ליישוב סכסוכים אלו. המצב מסתבך כאשר מדובר בסחר שחוצה גבולות בין מספר מדינות (בין חברות, יצרנים וצרכנים).
ב. יישוב סכסוכי סחר אלקטרוני (ODR) - הדין הקיים
כיום אין גוף בינלאומי מוסכם שמסדיר סכסוכי סחר אלקטרוני והדיונים סביב תביעות של חברות בינלאומיות מתבצעים בעיקר בבתי משפט מדינתיים. מהדיון הבינלאומי שעולה סביב הדין הקיים עולה שבמתכונת הנוכחית הוא אינו יעיל, בשל הזמן הרב שהעיסוק בו גוזל, ובשל המחיר שכרוך בכך, שלא תמיד משתלם ביחס לעלות העסקה המקורית שבוצעה ושבגינה הוגשה התביעה. בנוסף, כיום קשה עד בלתי אפשרי לאכוף פסקי-דין של בתי המשפט בשל החוסר בהתחייבות בינלאומית לעשות זאת. בשל כך, חלק מהמדינות מעודדות את בתי המשפט להימנע מביצוע הליך משפטי ולהעביר את התביעות להליכי פיוס. לכן, פותחו מנגנונים חלופיים שמנסים לספק מענה חלקי. יישוב סכסוכי סחר בדרך כלל כוללים מספר שלבים: משא ומתן, פיוס ובוררות. במידה ואחד מהשלבים אינו מצליח, עוברים לאחד שאחריו בניסיון לפתור את הסכסוך.
ישנם כמה מנגנונים פעילים כיום: בקרב מדינות אסיה פועל מנגנון לתביעות קטנות שנקרא ICA-Net ואשר זוכה להצלחה יחסית. מנגנונים אחרים כגון eConsumer.gov או ECC-net מפנים לארגוני יישוב סכסוכים עצמאיים פנים-מדינתיים, כדוגמת SquareTrade, ומתחזקים רשימות מעודכנות עם מידע עליהם. חלק מהארגונים משתמשים במנגנונים אלקטרונים, פשוטים לשימוש, ליישוב הסכסוך עצמו שכוללים את כל ביצוע ההליכים (הגשת התביעה, תגובת הנתבע, משא ומתן וכו') ברשת האינטרנט. דוגמה לכך ניתן לראות במרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכים (ICDR), שמהווה זרוע של ארגון AAA שמאפשר מנגנון של 12 יום להגשת התביעה, 12 יום לתגובת הנתבע ו-12 יום לניהול משא ומתן בין הצדדים. במידה והצדדים אינם מגיעים לפשרה, הם מועברים לבוררות. יש מדינות בהן פועלת מערכת של החזר כספי באמצעות כרטיס אשראי, אך לא ברור איך זו תעבוד במקרים של תשלום באמצעי אחר או במידה והעניין לא מוסדר מראש עם חברת האשראי.
ג. רקע לקבוצה 3 של Uncetral - בשל הצורך בהסדרה מוסכמת של יישוב סכסוכים של סחר אלקטרוני, באופן יעיל, מהיר וזול, וועדת האו"ם לחוקי הסחר הבינלאומי (UNCITRAL) החלה לדון לראשונה בהצעות לאמנת יישוב סכסוכים באינטרנט, במהלך כינוסה ה-33 בשנת 2000. בכינוס ה-42 של הועדה, בשנת 2010 הוחלט על הקמת "קבוצת עבודה 3" שתחום עיסוקה יוגדר ליישוב סכסוכי מסחר אלקטרוני בינלאומי בין חברות (B2B) ובין חברה לצרכן (B2C). הוועדה הטילה על קבוצת העבודה להחליט במהלך דיוניה על אופן ההסדרה החוקית של יישוב סכסוכים אלו. קבוצת העבודה התכנסה לראשונה בדצמבר 2010 וכללה 29 מדינות משתתפות, ביניהן ישראל ועוד 7 מדינות משקיפות.
בברכה,
מתן פרץ
מתמחה
ייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי)
משרד המשפטים
משרד: 03 689 9802 | פקס: 03 689 9792