מצטרף לברכות. אכן חשוב עד מאוד.
From: Moshe Golan
Sent: Wednesday, July 22, 2015 4:28 PM
To: Shimrit Golan; Forum-Mekarkein; Praklitut Ezrahit - All
Subject: RE: פסק דין בע"א 3846/13 רמ"י נ' היפר חלף - האם פולשים הם ברי-רשות מכללא במקרקעי ציבור והאם הם זכאים לפיצויים בעת פינוים
שמרית, ברכותי. פסק דין חשוב.
משה.
From: Shimrit Golan
Sent: Wednesday, July 22, 2015 2:37 PM
To: Forum-Mekarkein; Praklitut Ezrahit - All
Subject: פסק דין בע"א 3846/13 רמ"י נ' היפר חלף - האם פולשים הם ברי-רשות מכללא במקרקעי ציבור והאם הם זכאים לפיצויים בעת פינוים
שלום,
מצ"ב פס"ד של ביהמ"ש העליון שניתן אתמול בערעור שבנדון.
בפסה"ד מספר קביעות חשובות לעניין טענות המועלות תדיר על ידי פולשים למקרקעי ציבור, כי רכשו מעמד בר-רשות מכללא במקרקעין
מכוח העובדה שלא פונו מהם שנים רבות. פולשים אלה אף מעלים טענות לזכאות לפיצוי כאשר הם מתבקשים לבסוף לפנות את הקרקע.
הקביעות הבאות בפסק הדין יכולות להיות לעזר רב בהליכים דומים:
א.
השופט מזוז סבר כי אין להכיר בקיומו של "רישיון מכללא" כשמדובר בפלישה למקרקעי ציבור, ואין לייחס לרשות ציבורית הסכמה
מכללא להעניק הרשאה לפולש להחזיק או להשתמש במקרקעי ציבור מעצם העובדה שהיא לא פעלה נגד הפלישה. השופט רובינשטיין הצטרף לדעתו וקבע כי
"צריכות להתקיים נסיבות חריגות ונדירות עד מאוד כדי שיוכר רישיון מכללא במקרקעי הציבור, וככל הנראה תמה דרכה ונלוהו כעיקרון לבית עולמו" (ס' ל"ב לפסה"ד של המשנה לנשיאה רובינשטיין, ופסק דינו של השופט מזוז).
ב.
נקבע, בנסיבות ההליך, כי הפעולות שנקט המינהל כבר בשנות ה-80 (מכתב אזהרה וצו סילוק יד) נחשבות כהפסקת הרשות, למרות
שלא לוו בהליכים משפטיים ובהליכי פינוי.
ג.
משנקבע כי לא הייתה רשות מכללא, ולחלופין – לאחר הפסקתה, הפולש חייב בדמי שימוש. דמי השימוש מחושבים על בסיס השימוש
בפועל ולא על בסיס השימוש המותר בקרקע על פי ייעודה התכנוני.
ד.
השופט רובינשטיין מתח ביקורת חריפה על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 531 ועל נוהל 31.40 שלדעתו מקנים גם לפולשים ("מחזיקים")
זכות לפיצויים. עם זאת, עמדה זו נשארה בדעת מיעוט, והן השופט מזוז והן השופט שהם חלקו על קביעה זו וקבעו:
"אין מקום
לפרש את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 531 כמכירה בקיומה של זכות בידי פולש לפיצוי כנגד פינוי הפלישה, או כמעניקה זכות כזו. בהחלטה זו ניתנה הרשאה למערערת על ידי מועצת מקרקעי ישראל לשלם פיצוי לפולש בנסיבות מסוימות. צורך כזה עשוי לעלות כאשר יש אינטרס ציבורי דוחק
לפינוי קרקע ציבורית מפולשים ולשם הגשמתו מוכנה הרשות לעבור על מידותיה ולהעניק פיצוי למי שאינו זכאי לו, כסוג של פשרה כואבת תוצר כורח המציאות, או בנסיבות אחרות בהם נמצאה הצדקה למתן פיצוי, כגון משיקולים הומניטריים. החלטה 531 נועדה אפוא לתת כלים נוספים בידי הנהלת
המערערת להתמודד עם מציאות מורכבת, אך לא נועדה להעניק או להכיר בזכות של פולש לפיצויים, וממילא אינה מקימה לו אינטרס הסתמכות" (מזוז);
"להערתו האחרת
של השופט מזוז, לפיה אין לפרש את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 531, כמעניקה זכות לפיצוי לפולש למקרקעי המדינה, אני מצטרף בכל לב. אף אני סבור, כי אין עסקינן בזכות המאפשרת להעלות טענת הסתמכות, אלא שמדובר בהרשאה פנימית למערערת לנהל, במקרים המתאימים, משא ומתן לפינוי
הפולש, גם אם כרוך הדבר במתן פיצוי כספי" (שהם).
ה.
בנסיבות התיק זכתה המשיבה לפיצוי, אך השופט מזוז ציין כי "אין להסיק מכך לגבי מקרים אחרים" וכי "אין לקבל ואין להשלים
עם מצב בו פולש למקרקעי ציבור עושה בהם שימוש ללא תשלום ומצפה אף לפיצויים בגין פינויו."
לידיעתכם ולשימושכם.
תודה לחלי לסר מפרקליטות מחוז ירושלים על תרומתה הרבה להליכים ולאלמה לירן שליוותה את התיק מטעם רמ"י.
שמרית גולן
המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה
רחוב קרית מדע 5 בניין
B3
קומה 5
הר חוצבים, ירושלים
טלפון: 02-6362017; 050-6217970
פקס: 02-6362050; ישיר 153-50-6217970