הי,

 

בתיק שבנדון מתגבשת פשרה בין הצדדים – המדינה לבין הר"י ואיגוד הרופאים.

 

בתיק מעורבים : עו"ד יעל ישראלי ממשרד האוצר/הממונה על השכר, עו"ד ענבל בן מנדא, מיכל הורן ויוני דוקאן מהנציבות ועו"ד הרולד בר ממשרד הבריאות.

 

ראי הפירוט מטה באשר לרקע לפשרה.

 

בהמשך לפירוט שניתן על ידי, אוסיף ואציין כי גם לאחר ישיבת ההוכחות, לא נמצאו מסמכים נוספים לתמיכה בעמדת המדינה ופשרה בתיק זה הנה בלתי נמנעת!  

 

אעביר לך במייל הבא טיוטת פשרה, עדיין לא סופית, שעברה כל מיני שינויים עם קבלת הערות גורמי המדינה השונים.

 

ככל שיש לך הערות, אשמח לשמוע.

 

 

 

ארז שלום,

 

נדרשת עמדתכם להצעת פשרה שעלתה בתיק הנ"ל (בקשת צד בסכסוך קיבוצי עם הר"י) ע"י ביה"ד (השופטת מיכל נעים דיבנר).

 

פרטיי התיק והצעת הפשרה מפורטים מטה.

 

לפנייתי זו מצורפים – עותק בקשת הצד, פרוטוקול הוכחות, טיוטת הצעת פשרה שקיבלנו מב"כ המבקשים. עותק תשובת המדינה מועבר אליך במייל נפרד.

 

ממתינה גם לעמדת הנציבות להצעת הפשרה (להבנתי, הם שוקלים אותה בחיוב). אני בקשר בתיק זה עם עו"ד ענבר מנדא מהלשכה המשפטית של נש"מ. גם יוני דוקאן ומיכל הורן מלווים את התיק. לבקשת הנציבות והואיל ולהצעת הפשרה ישנה השלכה כספית, פונה גם אליך לקבלת אישורכם לפשרה.

 

אציין, כי משיחתי עם ענבר עולה כי אין בידי הנציבות ראיות נוספות לחיזוק עמדתם בתיק.

 

לדעתנו ולנוכח קשיים ראייתיים גדולים בתיק, כמו גם סיכון ממשי שהתובענה תתקבל, יש מקום לשקול פשרה בתיק זה בחיוב.

 

הנני עומדת לרשותך לכל הבהרה נוספת, ככל שנדרש.

 

נא הודע לי מי יטפל בתיק מטעמכם. נדרשת לעמדתכם בהקדם.

 

בברכה,

 

 

 

 

From: Osnat Shoshani
Sent: Wednesday, November 16, 2016 12:12 PM
To: [email protected]
Cc: מיכל הורן
Subject: ס"ק 16102-02-14 הר"י ואר"מ נ' מדינת ישראל בנושא רופאי החטיבה לביטחון מרבי בבי"ח שער מנשה - גיבוש עמדה לפשרה/הבאת ראיות נוספות - דחוף ביותר !
Importance: High

 

ענבר שלום,

 

מה שלומך?

 

בסוף ישיבת ההוכחות אשר התקיימה לאחרונה בתיק (14.11), המליצה השופטת למדינה (הש' מיכל נעים-דיבנר, אשר הייתה בעדנו בתחילת הדיון) לשקול שוב את עמדתה בתיק ואף העלתה הצעת פשרה (הר"י ואר"מ טרם נתנו הסכמתם לפשרה וספק בעייני אם גם ייתנו את הסכמתם לאחר גילוי עמדת השופטת), לפיה רופאי החטיבה יקבלו את ההטבה כל עוד הם נמצאים ביחידה וכלל ה- 5 שנים לא יחול עליהם. (לעניין מהות ההטבה והתנאים לקבלתה - נא ראי נספח א' לבקשת הר"י ואר"מ)

 

לאחר דיון ההוכחות בתיק והערכת הסיכון בתיק (בשלב זה, סיכון גדול להפסיד אותו), סבורני כי פשרה בתיק נראית בלתי נמנעת ומתחייבת אף לאור השלכות רוחב אשר יכולות להיות לפס"ד, אולם בטרם גיבוש עמדתנו לפשרה, עלינו לבדוק אם ניתן להביא ראיות נוספות מצד המדינה לחזק את עמדתנו בתיק ולמצער לצרכי פשרה בתיק. מאמינה שאם יהיו לנו ראיות טובות, יש סיכוי גדול שהשופטת תיעתר לבקשתנו להבאת ראיות נוספות, אף בשלב זה שהתיק נקבע לסיכומים.     

 

 

תזכורת קצרה לגבי התיק והשתלשלות העניינים:

 

עניינו של התיק – עתירת הר"י ואר"מ, במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי, להחלת תנאי קידום ייחודיים, שנקבעו ע"י המדינה בשנת 1998 לגבי כל העובדים בדירוגים השונים ביחידה לביטחון מרבי בביה"ח שער מנשה, למעט רופאי היחידה, על רופאי היחידה. עילת הבקשה – אפליה פסולה.  

 

הצדדים חלוקים ביניהם על השיקולים אשר עמדו ביסוד החלטת המדינה למתן ההטבה האמורה, כאשר הר"י ואר"מ טוענים כי השיקול היחידי היה עצם החשיפה לסיכון מיוחד לנוכח עבודה ביחידה עם חולים פסיכיאטרים קשים ביותר (חלקם עצירים), בעוד המדינה טוענת, כי להחלטה היו מגוון שיקולים, שאינם כוללים את השיקול הנטען ע"י הר"י (כאשר אין מחלוקת בין הצדדים לעניין אופי היחידה והעבודה בה החושפת את העובדים בה לסיכון) כדלהלן:

 

·         עידוד עובדים מהדירוגים השונים (לא מקרב דירוג הרופאים) לעבוד בחטיבה נוכח מצוקת כח אדם ;

·         אופי יחסי העבודה הקיבוציים עם הדירוגים השונים – בעניין זה, טענו כי מו"מ קיבוצי עם הדירוגים השונים, להוציא את הרופאים, הנו גמיש יותר ומאפשר להגיע להסכמות שונות ללא צורך בחתימת הסכם קיבוצי על כל דבר, בעוד עם הר"י מדובר על התנהלות קשוחה יותר, כאשר כל דבר חייב להיות במסגרת של הסכם קיבוצי;    

·         הסיכון מהווה חלק אינהרנטי מהגדרת תפקידם של פסיכיאטרים, לעומת יתר הדירוגים;   

·         דיווח בשעון נוכחות, ככלי אובייקטיבי לבחון עמידת העובדים בתנאים לקבלת ההטבה (להזכיר כי עד ל02/2012 הרופאים (לעומת יתר הדירוגים האחרים) מילאו דיווח נוכחות ידני ולא בשעון נוכחות ולאחר מכן ועל פי הסכם קיבוצי משנת 2011 הם עברו לחתום בשעון נוכחות).

 

נציגת הנציבות, במסגרת ישיבת ההוכחות, לא יכלה להעיד או להראות נתונים ששימשו לביסוס השיקולים הנ"ל, כמו למשל - נתונים לגבי החתמת שעון נוכחות ע"י הדירוגים השונים משנת 1998 ואילך, מצוקת כח אדם בחטיבה ובכלל זה התייחסות לאיוש תקני הרופאים בשנת 1998 וכיו"ב.

 

לציין עוד, שההחלטה על מתן ההטבה אינה מנמקת את השיקולים אשר עמדו בבסיסה וגם במסגרת התכתבות עם ארגוני הרופאים אין שום מכתב המביא בצורה סדורה מה היו השיקולים שלא להחיל את ההטבה הנדונה גם על הרופאים, בעוד היא ניתנת לכל יתר עובדי החטיבה, בדירוגים השונים וכהטבה (לא כתוספת הסכמית).

 

לאחר שמיעת עדות נציגת הנציבות, עלה מדברי ביה"ד, כי הוא לא התרשם שקיימת באמת שונות רלבנטית בין הרופאים לבין יתר הדירוגים העובדים בחטיבה לביטחון מרבי בבי"ח שער מנשה, המצדיקה התייחסות שונה לרופאים לעניין החלת ההטבה (הטבה בניגוד לתוספת הסכמית, כאמור לעיל), שכן כולם חשופים לאותו סיכון בחטיבה או לחשיפה דומה (כאשר גם עניין זה של רמת החשיפה של כל דירוג ודירוג לא נבדקה ע"י המדינה). התרשמות זאת מבוססת, בין היתר, על עדותה של נציגת הנציבות, כי הדירוגים השונים שונים זה מזה ולכל דירוג הסכמים קיבוציים משלהם המסדירים את יחסי העבודה שלהם וכי ההטבה לא ניתנה לדירוגים האחרים על בסיס מו"מ קיבוצי. נציגת הנציבות גם לא ידעה לאשר אם כל הדירוגים האחרים להוציא את הרופאים אכן החתימו שעון נוכחות משנת 1998 ואם בשנת 1998 אוישו כל תקני הרופאים בחטיבה, אם לאו.    

 

ביה"ד סבר כי אם השיקול של המדינה לא לתת לרופאים את ההטבה הואיל והטבות ניתנות להם אך ורק במסגרת מו"מ של תן וקח – הרי שנימוק זה אינו יכול לעמוד למדינה ואינו מהווה הצדקה לאבחנה בין הרופאים לבין יתר הדירוגים בחטיבה  (לטיעון זה גם אני מסכימה עם ביה"ד). לציין כי שיקול זה עבר בעדותה של מיכל כחוט השני.  

 

אבקש שתעברי על כל כתבי בי הדין והמסמכים בתיק (בקשת הצד ותגובת המדינה על כל נספחיהם והמסמכים האחרונים שמיכל מצאה לקראת דיון ההוכחות (מצ"ב)) ופרוטוקול דיון ההוכחות (מצ"ב) ולאחר מכן נגבש יחדיו את המתווה להמשך הטיפול בתיק.

 

אם חסרים לך מסמכים כלשהם, נא ידעי אותי.

 

יש לפעול בהקדם האפשרי, שכן התיק נקבע, כאמור, לסיכומים (כל צד תוך 45 יום).   

 

נשתמע בתחילת שבוע הבא.

 

תודה,

 

אסנת

 

אסנת שושני, עו"ד

סגנית בכירה בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

טל: 04-8633926, פקס (ממוחשב-ישיר): 02-6467761