Date : 5/16/2017 3:32:42 AM
From : "Dan Yakir"
To : [email protected]
Subject : צע"ת וצו ביניים בשתיים מהעתירות נ' התיקון לחוק תאגיד השידור הציבורי


השופט מלצר:

 

1.             לאחר שעיינו במכלול החומר הרב שבפנינו ובחנו את טיעוני באי-כוח הצדדים שבכתב ובעל-פה בכל שש העתירות שבכותרת ושל המבקשים להצטרף – אנו מחליטים כדלקמן:

 

א)             העתירות ב-בג"ץ 2728/17, ב-בג"ץ 2972/17, ב-בג"ץ 3414/17 ו-בבג"ץ 3516/17 – נמחקות בשל התייתרותן בנסיבות.

 

ב)             בעתירות ב-בג"ץ 2996/17 (העותר: איגוד העיתונאים בישראל) וב-בג"ץ 3908/17 (העותרים: תאגיד השידור הישראלי ואח') מוצא בזאת צו על תנאי המורה למשיבים בעתירות אלו, או למי מהם, להתייצב וליתן טעם:

 

           מדוע לא יבוטל חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 8) התשע"ז-2017 (להלן: תיקון מס' 8), למעט הוראות סעיפיו: סעיף 23(ג) בתיקון מס' 8 (המתייחס לסעיף 96) וסעיף 98יא לתיקון מס' 8, הכלול בסעיף 24 בתיקון מס' 8(הנוגעים לעובדי רשות השידור לשעבר) מחמת כך שיש בתיקון מס' 8:

 

           פגיעות בזכות לחופש הביטוי של תאגיד השידור הציבורי והאורגנים שלו, בזכותם לקניין וכן פגיעות בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובזכות ההתארגנות של העיתונאים, בצד פגיעות במרקם הדמוקרטי ובחופש הביטוי של הציבור על היבטיו השונים, והכל מבלי שתתקיימנה לגבי פגיעות אלו הוראות "פיסקאות ההגבלה" שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק (לרבות דרישות התכלית והמידתיות) ונוכח פגמים שנפלו בהליכי החקיקה המואצים שנערכו לקראת תיקון מס' 8 ואשר בגדרם הוקנו  סמכויות לכונס הנכסים הרשמי (בניגוד לחוות דעתם של גורמי הייעוץ המשפטי בכנסת).

 

ג)              בבקשה שהגישו העותרים ב-בג"ץ 2996/17 לצו ביניים ראינו בנסיבות גם בקשה לתיקון עתירתם ולפיכך העותרים שם יוכלו לתקן עתירתם בעקבות תיקון מס' 8 בתוך עשרה ימים מהיום.

 

ד)             בעתירות הנזכרות בסעיף קטן ב) שלעיל, בהן מוצא צו-על-תנאי כאמור, יצורפו כמשיבים – מלבד המשיבים המצוינים בהם עתה: העותר ב-בג"ץ 3414/17 ואגודת העיתונאים בירושלים. כמו כן מאושרת הצטרפות לעתירות הנ"ל של עמותת הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה צרכנית הוגנת – במעמד של "ידיד בית משפט".

 

ה)             המשיבים ימסרו תשובתם לצו-על-תנאי עד לתאריך 15.06.2017.

 

2.             הצו הארעי שהוצאנו בתאריך 14.05.2017, אשר השהה את כניסתו לתוקף של תיקון מס' 8 ושל כל פעולה בהקשר אליו – מוארך בזאת עד למתן פסק דין בהתנגדות לצו-על-תנאי, ואולם היקפו מצומצם בזאת בכל מה שנוגע לסעיפים שבתיקון מס' 8, לגביהם לא הוצא צו-על-תנאי, כמפורט בפיסקה 1(ב) שלעיל.

 

           מעבר לכך רשמנו בפנינו את הצהרת באי-כוח התאגיד הציבורי כי מרשם ינהג מיוזמתו ומרצונו על-פי סעיף 98ו לסעיף 24 לתיקון מס' 8, בשינויים המחויבים הנובעים מצו ארעי זה, ובין היתר כך שבכל מקום שבו נאמר בסעיף האמור כי המנהל הכללי של תאגיד החדשות יציע לעובדי רשות השידור להתקבל כעובדים, הדבר יחול על תאגיד השידור הציבורי ועל המנכ"ל שלו ובכל מקום בו נזכר תאגיד החדשות ייקראו הדברים כאילו הם מוסבים על תאגיד השידור הציבורי.

 

           נביא מיד בסמוך ובקצרה את ההנמקה להארכת הצו הארעי כאמור.

 

3.             לבית משפט זה מוקנית סמכות עקרונית להוצאת צווי ביניים להשהיית כניסה לתוקף של חקיקה ראשית (ראו: בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 382-381 (1997); עיינו עוד – באירופה: K.P.E. Lasok The European Court of Justice: Practice and Procedure 230-246 (London, 2nd ed., 1994); ובארה"ב: C.A. Wright, A.R. Miller and M.K. Kane Federal Practice and Procedure: Civilsec. 2948 (St. Paul, 2nd ed., 1995)).

 

           סמכות זו יש להפעיל בזהירות מרובה. מבלי למצות פה את שיקול הדעת הכרוך בכך, נציין כי במסגרת זו יש להביא בחשבון, בין היתר, מספר שיקולים: 

 

א)             הסוגיות החוקתיות בהן יש להכריע. בהקשר זה נציין כי לאחר שמוצא צו-על-תנאי לא עומדת עוד לחקיקה "חזקת החוקתיות", זאת מאחר שהעותרים הצביעו לכאורה על העילות להן הם טענו בעתירתם העשויות לזכות אותם בסעד שהתבקש על ידם, ובשים לב לעובדה שהנטל הועבר למשיבים (ראו: בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5), 241 (1999); בג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, פ"ד נז(6) 817, 839 (2003); אהרן ברק מידתיות במשפט – הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה 5451-543 (2010);  כמו כן עיינו – בבריטניה:Factortame Ltd. v. Secretary of State (No. 2) [1991] 1 All E.R. 70 (C.J.E.C. and H.L.)).

 

ב)             הנזק מכניסת החקיקה לתוקף, ככל שקשה יהיה לתקנו, אם החקיקה תבוטל.

 

ג)              מאזן הנוחות היחסי – למי הוא נוטה.

 

4.             במקרה שלפנינו אם תיקון מס' 8 יכנס לתוקף יהיה קשה ומורכב "להחזיר את הגלגל לאחור", היה והעתירות תתקבלנה והצו-על-תנאי ייהפך למוחלט (השוו: צו הביניים שניתן ב-בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר (18.03.2009)). בהקשר זה נציין, למשל, כי תיקון מס' 8 ביקש לשריין את זכויות העובדים האמורים לעבור מהתאגיד  הציבורי לתאגיד החדשות, אבל ללא הצו הארעי  היפוך הדברים איננו מובטח.

 

           יתר על כן, העובדה שתיקון מס' 8 פורסם רק אתמול (14.05.2017) ברשומות, והיה אמור להיכנס לתוקפו בתאריך 15.05.2017 לולא הצו הארעי שהוצאנו, עלולה הייתה לסכל למעשה אפשרות של ביקורת שיפוטית יעילה. זאת ועוד, תיקון מס' 8 אף איננו נותן "תקופת מעבר" ראויה לרפורמה הכלולה בו, בשונה מפרק הזמן הארוך-יחסית שקדם ליום התחילה של חוק השידור הציבורי התשע"ד-2014, שנדחה מספר פעמים בעקבות תיקונים שיזמו בו משיבי הממשלה וטיעוניהם כי נדרשת תקופת התארגנות ממושכת ומספקת כדי להביא לשינוי בתשתית השידור הציבורי בישראל.

 

           בנסיבות הנ"ל – אף מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת העותרים.

 

5.             נוכח השאלות העקרוניות הכרוכות בהליך זה החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 ולהורות שהדיון בהתנגדות לצו-על-תנאי ידון בפני מותב מורחב של בית משפט זה, כפי שתקבע הנשיאה.

http://elyon1.court.gov.il/files/17/280/027/k14/17027280.k14.htm