הצעתך מקובלת עליי

 

 

טרם – חיכינו לעמדה שלך ושל יובל לגבי המענה שהצענו להוציא.

 

 

מה נסגר עם זה בסוף הוצאתם משהו?

 

 

היי,

 

דיברתי עם הב"ה ואחרי זה שוב עם אלדד. אין להם התנגדות שנוציא תגובה שאומרת שאנחנו אכן רוצים לבחון את זה, אבל אם אנחנו רוצים להזכיר אותם בתגובה (בסגנון "הנושא ייבחן מול הנהלת בתי המשפט" או משהו כזה) אז צריך לתאם הדוברות שלהם.

 

בקיצור, אלדד ואני מציעים לא להזכיר אותם, ולהשיב שאמנם אין חובה חוקית (ולהפנות לפסק הדין) אך ברוח אותה אמירה בבג"ץ, אנו אכן מתכוונים לבחון את הנושא בחודשים הקרובים.

 

ואז, בתיאום עם הב"ה, נעלה את הנושא הזה כאחד הנושאים בוועדת ההיגוי שקבועה לתחילת אוקטובר.

 

מה דעתכם?

 

 

אני חושב שאנחנו צריכים לדבר עם הב"ה ולתאם את המענה. יש פה הזדמנות לייצר מהלך, אז לא נכון להשאיר את זה ברובד של הדוברות.

זמר, אתה יכול ליצור קשר עם אורית במני ולהעביר מסר למנהל שאנחנו מעוניינים לנצל פה הזדמנות ולשתף פעולה בהקמת מאגר פסיקה לאומי? בוא נראה לאן זה יביא אותנו

 

 

רגע רגע – פתאום נזכרתי שהיתה עתירה בנושא. בימש דחה עתירה שטענה כי למדינה חובה לפרסם חקיקה ופסיקה לציבור. אבל, זו היתה עתירה פרטית ולא כתובה/מיוצגת היטב. יש מצב שעתירה רצינית יותר היתה מעוררת קושי רב יותר. ראו מתוך העדכון ששלחה הפרקליטות עם הדחייה – בימ"ש כן רואה בחיוב קידום של הנושא ולכן אפשר גם לומר כי הרצון שלנו לקדם את זה הוא גם ברוח אמירות של בימ"ש העליון "נוכח החשיבות הגלומה בפומביותו של מידע מסוג זה".

 

בצד עילות הסף בית המשפט ראה לנכון להדגיש את חשיבות עקרון פומביות הדיון, ומציין כי חלה התקדמות בשנים האחרונות עם הקמת "מאגר החקיקה הלאומי". עם זאת, במבט צופה פני עתיד קובעת השופטת ברון:

"אכן, מלאכת הנגשת הדין טרם הושלמה. מתגובת משרד המשפטים לעתירה עולה כי על הפרק עומדת עתה הרחבתו של "מאגר החקיקה הלאומי" באופן שיכלול אף נוסח משולב ומלא של דברי החקיקה הראשית, לאחר שהוטמעו בו תיקוני חקיקה; וכן פרסום מקיף של חקיקת משנה. מן הראוי להמשיך ולשקוד גם בעתיד על מלאכת פרסום הדין לציבור (הן דברי חקיקה והן פסקי דין), תוך עשיית שימוש במגוון האפשרויות שמעמידה הטכנולוגיה – וזאת לנוכח החשיבות הגלומה בפומביותו של מידע מסוג זה".

 

 

היי,

 

מבחינתי הם מתפרצים לדלת פתוחה. אנחנו כבר מדברים יותר משנה על מאגר פסיקה לאומי שינגיש פסיקה מכל סוגי הערכאות לאזרחים בחינם, וגם יציב את הדאטה כך שכל פלטפורמה תוכל לעשות בו שימוש חכם וכו'. הצגנו את זה גם לפני כחודש לשר במסמך שהועבר לו, במסגרת החלק על קידום תחום הליגל טק. לכן, אם היה אפשר, בתיאום עם לשכת השר כמובן, לענות כי הנושא אכן נבחן או כי מקדמים עבודת מטה לבחינת פתרונות אפשריים או משהו – זה יהיה נהדר ככלי לקדם את זה בשנת העבודה 2020. אלדד, אפשר יהיה להעלות את זה כנושא נוסף בוועדת ההיגוי עם קימי בתחילת אוקטובר.

 

יובל, אנחנו יודעים מה הנהלת בתי המשפט השיבו/הולכים להשיב? יש מצב לברר מול הדוברות שלהם (אם זה מקובל לעשות בירור כזה...)?

 

 

שלום אלדד וזמר,

בהמשך לשיחה עם עמיר הרן,

מעביר לעיונכם שאילתה מהעיתונאי תומר אביטל, לגבי ההתקשרות והתשלומים ממשרד המשפטים לחברת נבו. הוא פנה גם להנהלת בתי המשפט אבל ביקש גם את תגובת המשרד:

 

שלום רב,

רשויות המדינה משלמות מיליוני שקלים לחברת נבו עבור קטלוג פסקי הדין שמפורסמים על ידי בתי המשפט. בנוסף, מרבית הציבור מנוע מלעיין בתיקים ובהחלטות בתי המשפט רק בשל העובדה כי האתר הממשלתי נעדר מנגנון חיפוש סביר ובכך נגרמת פגיעה של ממש בעקרון פומביות הדיון, זכות הציבור במידע ובזכות הציבור לעיין בתיקים והחלטות בהתאם לחוק והתקנות.

 

בהתאם, נשמח לדעת כיצד פועלת המדינה על מנת לשנות מצב זה?

האם סביר בעיני המדינה שבמקום לאפשר חיפוש באתר ממשלתי היא מאפשרת זאת רק לגורם מסחרי ואז רוכשת ממנו יכולת זאת?

 

שימו לב-  אפילו משרד המשפטים משלם מיליונים לחברה פרטית על פסקי דין! אשמח לתגובה לעניין זה גם מכם: https://next.obudget.org/i/org/company/512539503?li=0

 

כיצד תרצו להגיב?

 

בברכה,

יובל גורן

דובר היחידות המקצועיות

אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

 

052-3112150, 03-6970098

[email protected]