·         לאור ההתעניינות של השר בטכנולוגיה – תיק חקירה דיגיטלי וכו' – אולי ניעזר בו לאמנה מול הנהלת בתי המשפט וממשקים מולם ומול בט"פ. ההישג הקונקרטי יכול להיות – א) אישור האמנה שאנחנו עובדים עליה. ב) אישור תכניות עבודה משותפות עם בט"פ ו/או הב"ה.

·         שיפור הסביבה עסקית – לאור אהבתו את מדד doing business אפשר להציע לו הישג מיידי בדמות הכרזה על תהליך או שניים מרכזיים במשרד שהוא הורה לבחון לפי המתודולגיה הזו (לפי המהלך בתכנית האסטרטגית). למשל – רישום חברות זרות.

·         הקמת ערכאה לבתים משותפים בדגש על התחדשות עירונית – שיאשר לכתוב ולהפיץ תזכיר. צריך לבדוק עם הצוות של ארז.

·         ביטול הסדרת מקצוע המתווכים – שיאשר לנו לכתוב ולהפיץ תזכיר. קבועה כבר ישיבה.

·         העברת ועדות ערר קרן פיצויי מלחמה למשרד המשפטים לשיפור השירות לאזרח – זה הרעיון של עמיר בזמנו. אנחנו לא מכירים את זה אבל הבנו שזה בשל וקשור לשיפור שירות. לבדוק עם עמיר הרן. באחריות ניר.

·         ייזום מדד דיגיטליות למשרד - כמה הליכים דיגיטליים באופן מלא. תיאורטית – נאיץ את התהליך ונפרסם מדד ראשון, יחד עם ששון וקרן. הוא יוכל לקחת על זה קרדיט כמי שהשיק את זה בפעם הראשונה.

·         התנעת מהלך לשינוי כללי ההמצאה בדגש על מעבר להמצאה דיגיטלית. השר פה יכול להורות על צוות, בהסכמה עם הנשיאה, שיבחן העברה של המצאות לעידן הדיגיטלי.

·         הפיכת כל זכות לחל"צ ממשלתי – לא יודעים איפה זה עומד בדיוק. ניר בודק עם עמיר.

·         יישום אחריות המשרד על תחום האגודות העותמאניות – הופצה טיוטת תקנות. אם אלה תקנות בלי אישור כנסת, אז אולי הוא אפילו יכול להתקין אותן כבר. זמר יבדוק מול יעל דקל בייעוץ וחקיקה.

·         התנעת מהלך להורדת הנטל שמטיל חוק חופש המידע על משרדי הממשלה (תוך הדגשה כי למהלך זה יתכן ותהיה ביקורת גדולה מחוץ לממשלה – עיתונאים). זה בשל להצהרה של השר שהוא הורה להקים צוות. 

·         בית דין מנהלי לעבירות תעבורה – מתחילים להכין תזכיר. הדוח יוגש בתקופתו, והוא יוכל להודיע שהוא מאמץ את ההחלטה.

·         בשורה לשוק המשפטי - אימות חתימה מרחוק על ידי עו"ד ונוטריון. יהיה בשל תוך כחודש-חודשיים. זמר יבדוק עם רוחמה לעניין נוטריונים. המחקר של ישראל דיגיטלית כבר בביצוע.

·         תקנות דיון נוסף.

·         דוח בוני מינוי אפוטרופוסים ?

 

 

 

 

 

ולבקשתך – נקודות עיקריות ביחס למתווכים:

·         החוק נחקק בשנת 1996. הרקע כפי שעולה מדברי ההסבר – גלי ההגירה מרוסיה. העולים נוצלו ע"י מתווכים.

·         מאז המתווך ממלא 3 תפקידים עיקריים: הפגשה, מסירת מידע, סיוע במשא ומתן. כיום, באף אחד מתפקידים אלה אין סיכון שמצדיק את הנטל בהסדרה. הפגשה, מעולם לא היתה. מסירת מידע, בעבר המתווך היה המקור הכמעט בלעדי – כיום המון מידע באתרים ממשלתיים (כמו טאבו), פרטיים (כמו מדלן) וברשתות חברתיות. סיוע במשא ומתן – במילא אסור לו לסייע במשא ומתן משפטי, ויש עורך דין ב-95% מהעסקאות לפי רשות המסים. הוא מגדר את הסיכון.

·         בישראל 133 מקצועות מוסדרים. אנחנו הרבה מעל ממוצע כמות מקצועות מוסדרים ב-OECD.

·         התפכחות ממשלתית מהחשיבה שאם תחום הוא חשוב הוא דורש הסדרה. להיפך, יציאת הממשלה מהווה הזדמנות להסדרה ברגולציה עצמית משמעותית כמו במדינות אחרות.

·         העברה למשרד הכלכלה – הם גם כך עוסקים כיום בתחום, התחום מהווה ענף של הגנת הצרכן ממילא, ולכן יש את כל ההיגיון בעולם להעביר להם.

·         כדאי לציין כי חלק מהמתווכים עצמם תומכים בשינוי המוצע.

·         לנוחותך מצורפת טיוטת עצמו. יש שם בנספחים כל מיני נתונים שהוא אולי ירצה לראות.

לילה טוב,